ר יוסף תאומים
רבי יוסף תאומים , שחי
במאה ה-18(תפ"ז 1727 -
תקנ"ב 1792 ), היה מגדולי
פרשני ה שולחן ערוך .
נודע בעיקר בזכות חיבורו
פרי מגדים (פמ"ג). נולד
בכפר שטריץ
(Szczerzec), ליד לבוב , אז
ב פולין , כיום ב אוקראינה
. עם לידתו עברו הוריו
ללבוב שם כיהן אביו, ר'
מאיר תאומים, כ דיין , מגיד
מישרים , ו מורה צדק .
בצעירותו למד תורה
מאביו, בגיל שמונה-עשרה
הדפיס כמה מחידושיו
בסוף ספרו של אביו.
בסביבות שנת תק"ד
(1744) עבר להתגורר ב
קומארנו , שם נישא.
בקומארנו התגורר מעל
עשר שנים, בהם שימש שם
כ'מלמד' לבני תושבי
המקום, ובכל שעותיו
הפנויות התמסר ללימוד
ולכתיבת ספריו.
בין תקכ"ז לתק"ל ( 1767-
1770 ) עבר ל ברלין , מאחר
ובקומארנו הופרע
מלימודו. שם המשיך
בכתיבת ובהדפסת ספריו.
בשנות מגוריו בברלין
לימד בין השאר בבית
מדרשו של העשיר רבי
דניאל יפה . בשנים אלו היו
לו מספר היתקלויות עם
חתנו של יפה, ה משכיל דוד
פרידלנדר , שלא ראה בעין
יפה את בואו לברלין.
לאחר פטירת אביו בשנת
תק"ל, פנו פרנסי לבוב
אליו בבקשה שיבוא למלא
את מקומו. הוא סירב
בנימוק שהוא עסוק
בהשלמת ספריו
והדפסתם. בסוף תקל"ד
נענה לבקשתם והתמנה ל
דיין , מגיד מישרים , ו מורה
צדק בלבוב.
בשנת תקמ"א התמנה לרב
ו אב בית דין ב פרנקפורט
דאודר , (Frankfurt am
oder, כיום ב גרמניה ), בה
כיהן אחת עשרה שנה.
נפטר ונקבר ב פרנקפורט
דאודר , ב י' באייר תקנ"ב
(2 /5/
1792) .
חיבוריו
ר' יוסף תאומים, נודע
בעיקר בזכות חיבורו פרי
מגדים על ה שולחן ערוך .
החיבור היה לאחד
מפרושים החשובים של
השולחן ערוך, ונתחברו
עליו ספרים וקיצורים
רבים. רבים מהפוסקים
האחרונים, דוגמת " משנה
ברורה " מסתמכים עליו
רבות.
ה"פרי מגדים", ושאר
ספריו, ידועים בעיקר בשל
חדירתם לעומק הסוגיות,
מבלי להיכנס לפלפולים
עמוקים. המסורת מספרת
כי לפני שכתב את חידושיו
נהג ללמוד את הנושא
עשרים פעמים. כמו כן
מסופר עליו כי את מסכת
חולין למד במשך עשרים
שנה רצופות קודם
שהתחיל לכתוב את
חידושיו עליה ואת פירושו
לשולחן ערוך "יורה דעה".
את ספרו "פרי מגדים"
כתב מספר פעמים, בהן
שכתב את כולו מחדש.
מסיבה זו פעמים רבות
נמצאות בספרו הפניות
למה שכתב במקום אחר
ואינן בנמצא.
חיבורו 'פרי מגדים' מכיל
פירושים, הערות וביאורים
על חלק אורח חיים של
השולחן ערוך, ועל חלק
יורה דעה . החלק על אורח
חיים כולל שני חלקים:
"משבצות זהב" שהוא
פירוש לספרו של הט"ז ,
ו"אשל אברהם" על סדר ה
מגן אברהם .נדפס
לראשונה בפרנקפורט
בשנת 1786 . החלק על
יורה דעה כולל שני חלקים,
"משבצות זהב" על הט"ז ,
ו"שפתי דעת", על סדר ה
ש"ך , נדפס לראשונה
בשנת 1811 בברלין.
בעבר נדפס ה"פרי מגדים"
בסוף כל כרך של השולחן
ערוך. במהדורות החדשות
של שולחן ערוך שנדפסו
לאחרונה היו שהחלו
להדפיסו סביב ה"שולחן
ערוך" עצמו, עקב
חשיבותו.
בפתיחת ספרו כתב
המחבר מאמר ארוך בו
הוא מסכם באריכות את כל
הדינים הנוגעים ל מורה
הוראה בסדר הוראת
ההלכה לשואלים. חיבור
זה יחיד מסוגו ובעל
חשיבות רבה לכל פוסק.
כמו כן נודע ה"פרי מגדים"
ב"פתיחות" שהוא מקדים
לכל נושא הלכתי ב"שולחן
ערוך", בו הוא מבהיר את
עקרונות ויסודות הענין.
בין ספריו האחרים:
ראש יוסף , חידושים על
שבע מסכתות: חולין,
ברכות, שבת, פסחים,
ביצה, מגילה, קידושין,
יוזפוב 1882 , ולבוב 1863
ו1882 (בכל דפוס נוספו
עוד מסכתות).
פורת יוסף , חידושים על
מסכת יבמות וכתובות
(זאלקווא 1756).
גינת ורדים , 70 כללים ב
תלמוד , וסברות מחודשות
(פפד"א 1767).
תיבת גמא , פירושים על
התורה, (פפד"א 1782),
נכלל בתוך ספרו של אביו
ר' מאיר תאומים רב
פנינים . חזר ונדפס בספר
נפרד בקולומיה 1883
ועוד.
שושנת העמקים , כ"ד כללי
התלמוד, ורשה 1909.
ספר נטריקן , ר"ת נ שמה ט
הורה ר וב י מי' ק דושה נ
צחית, פירוש מילים
בתלמוד ודברי מוסר
ואגדה, בילגורי 1910.
בסוף הספר נדפסו תולדות
יוסף (רבינו יוסף
תאומים), מאת ר' צבי
יחזקאל מיכלזאהן
מפלונסק. הספר נדפס
בהסכמותיהם של ר' מנחם
מענדיל אלטר מגור, ר'
אברהם במוהר"י יהודה
ליב איגר מלובלין, ר' אהרן
מנחם מענדיל גוטרמאן
מראדזימין, ור' יצחק זעליג
מורגנשטרן מקאצק
סאקלוב.
נועם מגדים , באורים
ומנהגים על סדר התפילה,
לבוב 1854, נדפס גם
בתוך סידור הגיון לב .
ספר המגיד , פירושים
עה"ת והפטרות ודרשות
לשבתות ויו"ט עם באור
על פרקי אבות, השלימו
בשנת תקל"ו בלבוב.
אֵם לבינה , שרשים בלשון
הקודש, ארמית ותלמודית
בשלשה א"ב והקדמות.
מתן שכרן של מצוות ,
שמונה חקירות בענין שכר
ועונש, וילנה 1878.
במהלך השנים נדפסו
חיבורים שונים שמטרתם
ללקט ולבאר את דברי פרי
מגדים בספריו. ביניהם גם
הספר שאלות ותשובות
הפרי מגדים , שליקט ר'
אפרים לייכטג מספרי
הפרי מגדים, קישוארדה
1935.
הותיר חיבורים רבים שלא
הגיעו לדפוס.
(מתוך ויקיפדיה)
 |
|
|
