למר מסטוגי היקר.
אפתח ואומר כי בידוע אצל כללי הפוסקים כי אין פוסקים בדעת יחיד, מה עוד שבהכרח אין להסתמך על איזה אחרון כגון "הרדב"ז" בעוד שרוח ההלכה נושבת לכיוון השני.
ואין זה מדין חומרא אלא מעיקר הדין.
לעניינו, אנא ממך עיין במקורות הבאים ותמצא נוחם לנפשך:
מסכת ע"ז ל"ה ע"ב, ובירושלמי ע"ז טו ע"ב, רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פ"ג הלכה י"ג ובמפרשים שם.
וכן בטור יו"ד סי' קט"ו ובבית יוסף שם וכן בדרכי משה, וממילא בשו"ע (שם).
וכן עיין ברמב"ם שופטים, הלכ' ממרים פ"ב הלכות ב-ג בדין גזירת חז"ל מהי.
ובפוס' המהר"י ברונא סי' ע"ח, הרשב"א בתו"ה הארוך (בית ג' שער ו' דף צ' ע"ב) ובחת"ס יו"ד סי' ק"ז, ובשערי דורא ח"ב סי' פ"ב, ובערוך השולחן ביו"ד קט"ו ובלשון החיד"א ב"שיורי ברכה" יו"ד קט"ו א, ובכה"ח סקט"ז, ובמטה יהונתן סק"א, ובחקקי לב ח"א סי' כ"ה עד מ"א, ובחכמת אדם כלל ס"ז אות א, ובזבח"צ סק"י, ובדרכי תשובה יו"ד קטו סק"ו שמביא בשם הבית מאיר שתמה על דעת המתירים בעיר שאין בה בהמה טמאה כלל וכן בשם הצמח צדק יו"ד סי' ע"ו.
שתסיים עם אלו תחזור אליי ואני יתן לך המשך רשימה ארוכה ומוחצת בדין זה.
|
|
