מזה זמן רע שאני מהרהרת בדבר מסוים ולא בטוחה האם אני מרגישה כך כי זה פשוט האופי שלי או שזו הרגשה שמשותפת לעוד אנשים בלי קשר למאפייני אישיות חולניים משהו..
כשאני עסוקה בדברים, עבודה ומבחנים זה לא תופס אותי אבל כשיש לי קצת זמן לחשוב אם זה יום חופשי או פשוט סתם כשאין מה לעשות ואין גם כח וחשק לזוז מהבית לקניות או לסדר דברים שצריך לעשות, ואני נמרחת על הספה בסלון משלשלת רגליים באויר מצד שני, מתקשרת לפי סדר הא'ב לחברים, אח"כ בוהה בתמונות שעל הקיר, כל הבית שקט וריק, גוועת ברעב ואין כח לזוז להכין משהו ואני אפילו לא עייפה, וסתם הרגשה כללית רעה , אני מרגישה פתאום בודדה כזו, כאילו חסרת משמעות בעולם ואז אני מתחילה לחשוב מה בכלל אני שווה בעולם הזה שאני בסה"כ ילדה קטנה וטיפשה שדואגת מדברים מטופשים ובוכה מדברים קטנים ואם משהוא קטן לא הולך זה כבר סוף העולם וזה מביא אותי לחשוב שאולי בכלל עדיף שאני לא יתחתן כי אני פשוט גרועה ואם אני לא מסתדרת עם עצמי איך אני אוכל לדאוג לעוד ילדים ובעל? כאילו- אני מרגישה כ-ז-א-ת קטנה ומחשבות גוררות מחשבות וזה מתחיל בדברים קטנים אבל זה משליך על החים ואז זה עושה ממש עצוב שבא רק להתחפר לבד במיטה ולבכות בשקט ולהרדם..
מה שממש מציק לי - האם כל המחשבות וההתנהגות הזו זה בגלל שאני חולת נפש או שזה אישהוא תסמין בדידות מתפרץ לפרקים שכל מי שאין לו בן זוג עובר ברגעי בטלה ארוכים.. כי ביום יום השוטף והעמוס אני די מאושרת ממצבי הרווקי ואני אפילו לא ממש יוצאת כרגע ושמחה עם זה שיש לי רק את עצמי על הראש. אבל לפעמים העצמי הזה קשה מידי.
לדעתכם כשיש משפחה לדאוג לה זה נותן את המשמעות החסרה לחיים ופותר את הבעיה הזו או שזה ממש עניין אחר?
תוקן על ידי עשניכרצונו ב- 18/05/2008 14:05:23
נשלח ב-1/6/2008 18:26
מה עשיתי...
נורת ניאון, הילה פנימית, טיפה רעש, טיפת שקיפות אולי, זהו נראה לי
נשלח ב-1/6/2008 18:07
בס"ד
על מי ולמי את מדברת?
יש פה שני אנשים...
אני חושב שבתור גימיק זה חמוד, הוא הפך את התמונה לאיור.
נשלח ב-1/6/2008 18:04
זה משרה אוירה מטופשת. (אתה לא חושב שיש לו קצת.. בעייה? אתה לא מדבר ברצינות נכון..?)
נשלח ב-1/6/2008 18:01
בס"ד
מגניב, ציורי לגמרי.
הנה עשני, משרה אווירה מעולה...
כל הכבוד....
תספר קצת מה עשית?
נשלח ב-1/6/2008 17:43
אסיק מה אתה אומר?
נשלח ב-1/6/2008 17:41
הוי אסיק.. זה לא אישי כמובן. התמונות שציצמת אין לי ספק הם נחשבות "אומנותיות" ואני יודעת שכגודל החוסר בירור בתמונה כן גודל ההצלחה. רק שאני אישית כמו שאמרת לא מתחברת לתמונות מופשטות כי זה פשוט לא עושה לי את זה... אני מבינה את ההסברים שלך ושועמדת תורת אומנות שלמה מאחורי זה. חב רה טובה שלי לומדת אומנות ואני מתעניינת והיא ספרה לי כל מיני דברים שקרו או קורים במהלך הלימודים ו. היא בעצמה אמרה שזה פשוט שטות שמישהוא המציא.. אני לא יודעת. אני יודעת שזה "לא נכון" להגיד כאלו דברים על "אומנות" אבל באמת שאני מעדיפה תמונות שמן אנושיות מאשר קשקוש של ואן גוך.
תוקן על ידי עשניכרצונו ב- 01/06/2008 17:41:45
נשלח ב-1/6/2008 17:12
בס"ד
מה את חושבת עכשיו, עשני?
נשלח ב-1/6/2008 14:39
חחחחההההההההההההההההההההההההההההההה
הרגת אותי מצחוק!!!!!!
בתכל'ס מה שמדכא טיכו בתמונה הזאת זה השמש שלא באה טוב.
בטח היה עננים, ואסור לצלם תמונה כזאת עם עננים. זה אמור להיות חלק וטבעי.
(ואני כותב את זה בלי להבין באומנות או צילום)
נשלח ב-1/6/2008 14:04
בס"ד
את יודעת החלק הכי קשה באומנות הוא להתמודד עם ביקורת...
אמנם בכל מקצוע שאדם בחור לו לעצמו אם מישהו יאמר ביקורת על עבודותו יקשה עליו לקבל אותה, ולפעמים הוא גם התמרד...
אבל...
במקצוע שהוא יותר טכני קל יותר לקבל ביקורת, כי ע"פ רוב האנשים שעובדים במפעלים עושים עבודה טכנית עבודה אפורה ובד"כ לא עושים אותה מהלב...
דופקים את שעות העבודה, אח"כ היא לא בדיוק מעניינת אותם...
לכן גם הביקורת לא תפגע כ"כ.
אפקט הביקורת עולה ככל שהערכה של העובד לתוצרתו גוברת.
וכשהיא קטנה כך אפקט הביקורת קטנה.
לא כן באומנות, גם אם ניקח את האומן שירצה בכוח לעשות את האומנות בצורה טכנית ולא מהלב הוא לא יצליח (ב- 100%).
כיוון שאומנות מטבעה מקורה בלב.
ומימלא, כיוון שהלב אחראי על היצירה ההערכה גוברת בעשרות מונים.
וביחד איתה כאב הביקורת...
אמרתי זאת ברגע של גילוי לב, ללא בשביל שתפסיקי את או מישהו אחר לתת לי ביקורת על התמונות או על הסיפור לחילופין...
אולי כדי שתביני למה היה חשוב לי להסביר, אבל כמו שאמרה משהו דומה מישהי לפני...
זה אומנות... לא כל אחד מתחבר לא כל אחד אוהב...
בד"כ, תמונות שמשדרות יופי ושמחה (תינוק מחייך, ילדים רצים, כלה וחתן) יותר פופלריות כיוון שהנפש שלנו נמשכת יותר לשמחה מאשר לעצב (אצל רוב האנשים) לכן קשה למשל לקבל תמונות או כתיבה או שירה כואבת...
כשבאים להסתכל על אומנות חייבים לבוא "נקיים" ללא דעות קדומות ומחשבה פתוחה לקבל דברים טובים ורעים ללא הבדל...
אומנות טובה היא לא "אומנות מתחנפת" אומנות טובה היא אומנות "בועטת" אומנות שמדברת שיוצרת דיאלוג עם הצופה, אומנות שאומרת לצופה מה היא חושבת על החיים, עליו...
אופסס נסחפתי קצת, אה...
נשלח ב-1/6/2008 14:01
מצטרף לעשני, תמונה דיכאונית וקודרת כזאת כבר הרבה זמן לא ראיתי
זה נראה כמו איזה שכונה מדכאת של אתיופים
נשלח ב-1/6/2008 13:52
בבקשה יקירי, אני ממש מתנצלת אבל עדיין אני לא חושבת שההסבר שלך- שהוא נורא מעניין בנוגע לאפקט שהתמונה צריכה להשרות- זה לא ממש פועל. לי זו נראית תמונה מכוערת אפרורית וחצויה של טופ של בניין. טופ של מנורה ושמש לא מאירה. עלי זה משרה דיכדוך..
נשלח ב-1/6/2008 13:45
בס"ד
יש לנו פה תמונה "נקייה" בשפה הצילומית "תמונה מנימליסטית"- כמעט, וחסרת פרטים...
שמש, עמוד חשמל, ובניין.
הצללית שנגרמת ע"י השמש הישירה מגבירה את השקט שהתמונה משדרת, כיון שאין פרטים- טקסטורה על הבניין.
שהייתה אולי מסיחה את דעתנו.
עד כאן החלק של התמונה.
ועכשיו לחלק של הטקסט.
כשאנו מבולבלים, והכל נוחת עלינו מכל מקום, ואנו מרגישים שכל העולם נגדנו ואנו לא מצליחים בשום דבר.
אנו מחפשים "אי של שקט".
אנו נוסעים לים לצפות בשקיעה, לראות משהו רגוע נקי "מפרטים", נקי מבלאגן של הנוף האורבני- הרחוב שלנו...
ולכן הטקסט מספר על כך שלפעמים אנו רואים את חיינו מסובכים ומבולבלים, אך אם נעצור לרגע ונסתכל על השקיעה או על התמונה שלי...
נבין שהחיים כ"כ פשוטים נקיים ולא מבובלים, שמש עמוד חשמל ובניין.
אמנם האובייקטים שמש, עמוד חשמל ובניין, לא מייצגים בהכרח את השקט שאנו היינו רוצים בחיינו...
אולי אנו היינו רוצים דווקא, כסף, בית יפה, וילדים שמחים, אך הטקסט מוגבל לתמונה ולמה שהיא מציגה.
ואולי (אם אני חושב פעם נוספת) דווקא נכון להראות את האובייקטים הללו...
הלא מובנים, הלא ברורים.
אובייקטים שהם יסודות היקום, הדברים שמהם מורכב היקום, ואם הן יכולים להיות כ"כ פשוטים, אז בהכרח חיינו יכולים להיות כך עם רק נרצה - כ"כ פשוטים.
ההתאמה למקרה שלך...
אמנם מצבך הוא לא הקלאסי לתמונה, כיון שאת לא מרגישה אנרגיה ובילבול, להפך את מרגישה בחוסר אנרגיה ובאפטיות כלפי החיים כמו שמסמלת למשל התמונה של "הכל מסביב שחור"...
אבל בכל זאת גם למצבים כאלו יכולה לעזור הסתכלות על החיים בצורה כ"כ פשוטה, שאולי ההסתכלות המוסבכת גרמה לנפש לאמר: "כ"כ הרבה בלאגן בחיי, כ"כ הרבה סיבוך בחיי שאין לי סיכוי לפתור זאת..."
הצורה בה הנפש בחורת (לפעמים) להתמודד עם המצב הזה הוא, "קריסת מערכות" "אי עשייה".
ואולי זה מה שקרה לך (אולי)...
לכן הטקסט והתמונה הזאת שלוקחת את הבעיה מראשיתה ואומרת לנפש: "אל תגיעי למצב של קריסת מערכות, כי החיים לא כ"כ מסובכים..."
החיים הם: שמש, עמוד חשמל ובניין....
נ.ב. ואוו אף פעם לא הסברתי טקסט ותמונה בצורה כ"כ רצינית, עשני, תודה על ההזדמנות.
תוקן על ידי אסיק_good ב- 01/06/2008 13:50:38
נשלח ב-1/6/2008 13:43
ככה זה. אבסטרקט לא צריך להבין
נשלח ב-1/6/2008 13:26
כן. תוכל בבקשה להסביר לי את המשמעות של הפריטים הלא קשורים לכאורה. שמש בניין ועמוד חשמל לטקסט שכתבת ולהרגשתי המתחלפת לפרקים?
אומנות אומנות אבל...
