אומרים שיש ענין להוסיף בין אבן לאבן בברכת הלבנה בקשה: "הרחמן הוא יצילנו מכאב שיניים"
ויועיל שלא יכאבו שיניו באותו חודש מהו המקור לענין זה?
עוד שמעתי שמה שנוהגים לשיר אחר ברכת הלבנה הוא משום שהיו עכו"ם עובדים את הלבנה
וכדי לאפוקי מהם שרים שהקב"ה שם להם חק וזמן. אומנם גם לזה אינני יודע מקור
נשלח ב-21/3/2010 12:13
רמות_צאלמר
ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ואת המאור הגדול ואת
המאור הקטן, נאמר לפני היום החמישי.
הדבר מפורש בזהר חדש שיר השירים,(במהדורת הרב
אשלג עפ"י הסולם, אות קיד עמוד קכז).
תוקן על ידי נישטאיך ב- 21/03/2010 12:19:22
נשלח ב-15/3/2010 13:55
יהושעאליהו כתב:
פגם הלבנה נוצר ביום הרביעי לבריאה, חווה נוצרה רק ביום השישי, ובו ביום התרחש החטא הנורא.
איך אפשר להאשים את האשה בדבר שקרה טרם שהיא בכלל נוצרה?
או אולי המלמד שלי התבלבל
מי אומר שפגם הלבנה היתה ברביעי?
נשלח ב-22/6/2008 09:26
מדוע הופכים מצות ברכת הלבנה לסגולה?
שיהפכו!
זה לא מזיק לאיש.
בטח שלא לרופאי השיניים.
_________________
עולם הפוך אני רואה
נשלח ב-20/6/2008 10:01
המצוה עצמה ודאי נעשית לשמה אומנם אין זו סתירה שהיא תועיל בדרך סגולית לדברים אחרים
ומצינו דוגמאות רבות לכך למשל שמי שמבדיל על היין יהיו לו בנים זכרים(גמ')
וודאי שאי"ז סתירה "ללא תסור.." אטו ללוי הסגולנ לא היינו מקימים את המצוה?!
נשלח ב-19/6/2008 01:54
בס"ד
מדוע הופכים מצות ברכת הלבנה לסגולה? אני רואה בזה טעם לפגם
חשוב לעשות את המצוה מפני תקנת חכמים שמצוה לשמוע לדבריהם
מדין "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל".
נשלח ב-18/6/2008 05:15
בס"ד
ברגע שהופכים מצות ברכת לבנה לסגולה שלא יהיה כאב שינים לענ"ד זה מוריד קצת את ערך המצוה ,כי מטרת המצוה היא לברך את הקב"ה שברא את המאורות ולתקן את ענין קטרוג הלבנה שקטרגה ואמרה שאי אפשר לשני מלכים לדור בכפיפה אחת.כמו שאמרו חז"ל חולין דף ס ע"ב רבי שמעון בן פזי רמי כתיב {בראשית א-טז} "ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים" וכתיב "את המאור הגדול ואת המאור הקטן" אמרה ירח לפני הקב''ה רבש''ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אמר לה לכי ומעטי את עצמך אמרה לפניו רבש''ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי אמר לה לכי ומשול ביום ובלילה אמרה ליה מאי רבותיה דשרגא בטיהרא מאי אהני אמר לה זיל לימנו בך ישראל ימים ושנים אמרה ליה יומא נמי אי אפשר דלא מנו ביה תקופותא דכתיב {בראשית א-יד} והיו לאותות ולמועדים ולימים רבי שמעון בן פזי רמי כתיב {בראשית א-טז} ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן אמרה ירח לפני הקב''ה רבש''ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אמר לה לכי ומעטי את עצמך אמרה לפניו רבש''ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי אמר לה לכי ומשול ביום ובלילה אמרה ליה מאי רבותיה דשרגא בטיהרא מאי אהני אמר לה זיל לימנו בך ישראל ימים ושנים אמרה ליה יומא נמי אי אפשר דלא מנו ביה תקופותא דכתיב {בראשית א-יד} והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים זיל ליקרו צדיקי בשמיך {עמוס ז } יעקב הקטן שמואל הקטן {שמואל א יז } דוד הקטן חזייה דלא קא מיתבא דעתה אמר הקב''ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח והיינו דאמר ר''ש בן לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו {במדבר כח } לה' אמר הקב''ה שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח ושנים זיל ליקרו צדיקי בשמיך {עמוס ז }" יעקב הקטן שמואל הקטן {שמואל א יז } דוד הקטן חזייה דלא קא מיתבא דעתה אמר הקב''ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח והיינו דאמר ר''ש בן לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו {במדבר כח } לה' אמר הקב''ה שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח ".עכ"ל
נשלח ב-25/5/2008 23:36
אבצן
אם שייך בורר גם בדבר רוחני אז איך אפשר לברך בכלל ברכות הנהנין בשבת?
נשלח ב-25/5/2008 22:23
איך שולחים שאלות לבית דין של מעלה? בפאקס? אס אם אס? או באי מייל? בטלפון? או סתם עומדים על הגג ושואלים?
לפי התשובה כך השאלה, כשם שיש דיבוקים, כך הוא קיבל תשובה מלמעלה, אנשים רצינים עוסקים בהבלים!!!
סיפר לי פרופ' גרוסמן- על חוקר שבילה זמנו במחקר באוניברסיטת אוקספורד, את תפילת המנחה הוא היה מתפלל בתא טלפון סגור, כי המסדרון מלא בפסלים.
יום אחד בעומדו בש"ע ראה בזוית עינו כי אדם נעמד ליד התא טלפון והמתין, הוא המשיך להתפלל לתוך השפופרת, וסיים במהירות,
וכשיצא מתא הטלפון, שאל אותו האיש בעברית,- מאיפה השגת את המספר הישיר שלו?
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-25/5/2008 21:52
אבצן
כמה הערות:
א. היכן בדיוק בספר זה מופיע?
ב. לפי דבריך, יש לומר שענו לו לפי אמונותיו, שכלל גדול הוא בגילויים מהסוג הזה, שהם תלויים בפסיכולוגיה ובמערכת האמונות של השואל.
ג. איזה "בורר" יש בדיבוק? מה הוא מפריד ממה ולצורך מה?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
נשלח ב-25/5/2008 20:37
בספר מנחת יהודה לר' יהודה כתב ששלח שאלה לבי"ד של מעלה אם מותר ליחד יחודים בשבת כדי להוציא דיבוק וענו לו שאם מצטער מותר
רואים ששייך בורר גם בדבר רוחני {ויש לדחות דהא דלכתחילה לא יוציא אם אינו מצטער הוא משום שזו טירחא ללא צורך. אומנם עכ"פ עצם הסברא אינה מופקעת }
_________________
נשלח ב-25/5/2008 14:18
בעל,
ראיתי שני מקורות שמשם יש המקישים לאסור ברכת האילנות בשבת.
א. שו"ע או"ח שלו י': "הדס מחובר מותר להריח בו אבל אתרוג ותפוח וכל דבר הראוי לאכילה אסור להריח בו במחובר שמא יקוץ אותו לא".
ב. מובא בכף החיים שבזמן ברכת האילנות "מברר נצוצי קדושה מן הצומח" והאיסור הוא מצד בורר.
את שני הטעמים דוחה הגר"ע יוסף בשו"ת יחווה דעת (חלק א סימן ב'), מצד חילוק בין הרחה לראיה וכו'. את טעמו של כף החיים בשם המקובלים, דוחה הן מצד שלא מצינו דין 'בורר רוחני' במשכן, והן מצד שהברירה אינה לעכשיו שהרי ניתן לברור את הנצוצות בכל חודש ניסן.
להלכה פוסק הגר"ע יוסף שלכתחילה יברך ביום חול, אך אם חושש הוא שמא יעבור הזמן ויפסיד הברכה יברך אף בשבת.
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-25/5/2008 13:25
ומדוע אסור לברך על האילנות שבת?
נשלח ב-23/5/2008 11:36
נישטאיך
הלא קראת את מעליליו של הרב שובין ב"עת הזמיר" של חיים באר?
נשלח ב-23/5/2008 09:44
ניל ארמסטרונג. הכי קרוב שיש.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
נשלח ב-23/5/2008 09:00
<"אבל מנהג ישראל קדושים שמחפשים את הלבנה והולכים למקום גבוה וכו' כדי לראותה">
האם כבר היה מי שהוא מאותם קדושים שעלה על מטוס או טיל כדי לראות את הלבנה מקרוב?
