מצ"ב דוא"ל שקיבלתי מידיד אישי ושמו קובי אקריש - נהג בבית-שמש. מומלץ לכל אחד ואחד לקרוא את הסיפור ולראות את הישועה שבזכות התפילה.
________________________________
לפני כשלושה חודשים לערך. העברתי באי מייל סיפור על ת"ד שטיפלתי בכניסה לעיר בית שמש. בקצרה על הסיפור.
היה מדובר בנערה בת 16 שנפגעה מאוטובוס בעת שחצתה את הכביש. שהגעתי למקום הבחנתי בפציעה הקשה של הילדה. בדרכנו לביה"ח היה ברור לנו שהילדה לא תשרוד פציעה שכזאת. לאחר כמה שעות התקשרתי לביה"ח ע"כ לבדוק את תוצאות ה CT ראש. וכל מי שדיברתי איתו לא נתן סיכוי אפילו לא קטן שהילדה תשרוד. נתנו סיכוי של 30% שאם היא תשרוד היא תהיה צמח עד יומה האחרון.
מיד התקשרתי לכל הרבנים שאני אישית מכיר וביקשתי שהתפללו על הילדה המסכנה. אחד הרבנים אמר לי "תדע לך באותו רגע של התאונה אמא של הילדה עשתה גמילות חסדים וזה מה שעמד לזכותה של הילדה וזה מה שיעמוד לה בעזרת ה'".
למחרת אותו היום נסעתי לביה"ח הדסה ע"כ ופגשתי את משפחת הילדה. שוחחתי עם אם המשפחה שביקשה שאספר לה את מה שקרה.
בתוכי לא רציתי לספר לה את הכל אבל עידנתי את הסיפור על מנת אולי לעשות לה קצת נחת רוח. ואז האמא מספרת לי שהיא ישבה בתוך האוטובוס קו 417 מי-ם לבית שמש. והם בעצם הראשונים שראו את התאונה. היא ממשיכה בדמעות לספר לי. שהיא זו שהזמינה את האמבולנס וכל זה בגלל שכאב לה לראות ילדה שוכבת על הכביש נלחמת על חייה ללא אבא או אמא לצידה. היא מיד פתחה ספר תהילים והחלה לקרוא לרפואת אותה ילדה. (לציין שהיא לא ידעה שמדובר בבת שלה עצמה. וזו הגמילות חסד שהאמא עשתה). המשכתי מדי פעם להגיע לע"כ ולשאול לשלום הילדה. היו כאלה שעוד נשאר להם סוג של אופטימיות אבל... זה נגמר באופטימיות מילולית בלבד.
בתקופה הזאת בנוסף לפרשת השבוע שאני שולח כל שבוע צירפתי בקשה קטנה להתפלל לרפואת הילדה ובנוסף עוד שמות של אנשים שצריכים את ישועת ה'. בתוכי האמנתי שאם האנשים שמקבלים את פרשת השבוע התפללו לרפואתם של חולי ישראל אז הקב"ה לא משיב ריקם דימעותיה של בת מלך. כמו שאומר הקב"ה לרחל אימנו ע"ה "מנעי קולך מבכי וענייך מדימעה כי שכר לפעולתך" שערי תפילה ודימעה לא ננעלו.
התוצאות לא אחרו לבוא אנשים יקרים התפילות שלכם עושים רעש בשמיים.
אתמול במהלך משמרת במד"א הגעתי לסופר. בכניסה לסופר עומדים גבר ואישה משוחחים מסתכלים עלי ואומרים: "למה לא ביקשנו את המשיח"? תהיתי לעצמי מה הם רוצים ממני? האישה נגשת אלי אתה זוכר אותי? ואני בתמימות אולי קצת לא לפגוע "את מוכרת אבל אני לא זוכר מאיפוא? אני האמא של הילדה שטיפלת בה בכניסה לבית שמש. מיד התחילו דמעות לזלוג מעניי לא רציתי לשמוע את ההמשך אבל מפאת הנימוסים הייתי חייב להתעניין לשלום הילדה בספק אם עדיין בחיים או לחילופין האם היא במצב של צמח? (מיותר לציין ששמועות רבות רצות במשך התקופה "היא התעוררה. היא צמח. הרדימו אותה שוב וכו'" אבל משהו אמיתי אני רוצה לשמוע ממקור ראשון ולא שמועות).
הכנתי את עצמי לגרוע מכל. נכנסתי לסוג של מיגננה. חשבתי מה להשיב לאמא. ואז האמא מעלה חיוך על פניה חיוך שאולי אמר הכל. עברו בגופי צמרמורות שלא ידעתי איך להתנהג לבכות לצחוק? התנהגתי ממש כמו ילד שלא יודע מה הוא רוצה לומר כאילו בלעתי את הלשון. ואז האמא החלה לספר לאיש שעמד איתה "זה הבחור שהגיע ראשון לבת שלי. הוא שטיפל ופינה אותה לביה"ח." קטעתי את האם והעזתי לשאול שוב מה שלום ביתך? היא כרגע בשיקום היא בהכרה , מדברת , מזהה אנשים. לא האמנתי לדברי האם. הרי זה הזוי, לא יכול להיות דבר כזה. לאחר שיחה של כמעט חצי שעה האם מחליטה לחייג לפלא של הבת שנמצאת בשיקום "אני רוצה שהיא תגיד לך תודה" אל תפריעי לה זה לא חשוב זאת העבודה שלנו אני בסה"כ שליח של מישהו שאהב את הבת שלך. אבא שלה בשמיים אוהב אותה. פתאם האמא מעבירה לי את הפלאפון "היא רוצה לדבר איתך" התרגשתי. אני מנסה לא לרעוד ולאחוז את הפלא. גרוני חנוק בדמעות של רגש לא מצליח להוציא מילה מהפה. אני בהלם מוחלט. בצד השני אני שומע את קולה של הילדה. אותה ילדה בת 16 שאף אחד לא האמין שהיא תשרוד. היא אומרת לי בקול חנוק ושקט "תודה לך. תודה שטיפלת בי. תודה שלקחת אותי לביה"ח תודה" בדמעות אני מבקש ממנה שבמהרה אני רוצה שהיא תבוא לבקר אותי ותספר לי שהיא בסדר. "את מבטיחה לי שתבואי לבקר אותי בקרוב? שאלתי" היא השיבה לי "תגיד לאמא שתביא אותי אליך. אני מבטיחה לבוא".
בדמעות ובהתרגשות רבה נפרדתי מהאם. כמובן בהבטחה שאני בעזרת ה' יבוא לבקר את הילדה היקרה. וכמובן שבפעם הבאה שניפגש היא תבשר לי בשורות טובות שהילדה יצאה הביתה בריאה ושלמה...אמן.
סיימתי את השיחה ומיד התקשרתי לאלי אפריאט ודבורה אביעד. וסיפרתי להם. (הם צוות האט"ן שהגיע למקום, והצטרפתי אליהם לפינוי) שתמשיכו להציל חיים.
אנשים זה לא עוד סיפור הזוי. התפילות שלכם עושים את העבודה. אני מודה להקב"ה שזיכה אותי להכיר אנשים טובים כמוכם שמתפללים לרפואתם של חולי ישראל גם מבלי להכיר אותם אישית. ממש חסד של אמת להתפלל מבלי לקבל כלום חזרה. הלוואי שחלקי יהיה בחלקכם. ותפילותי יעלו עם תפילותכם לבורא עולם. אבל... ישנם עדיין אנשים שצריכים את התפילות שלכם. שהקב"ה ירחם עליהם וישלח להם רפואה שלמה:
