| נשלח ב-26/5/2008 13:36 |
 |
| |
שכבות סוציו אקונומיות
נכון, אי אפשר להפגיש 2 אנשים שבאים מעולם שונה לגמרי, אבל עד כמה ההתאמה צריכה להיות מלאה?
ההורים שלי מחפשים משפחה מכובדת ועל הרבה הצעות שאני מקבלת הם אומרים "מה הוא, בן של--- ? זה לא בשבילך" ומדובר בהצעות של אנשים בעלי תחום עיסוק נורמלי. כבר הפסקתי להעביר אליהם הצעות.
אני רשמית לא בשידוכים ולכן זה עדיין לא מפריע לי, אבל זה יפריע. אלא אם כן אני מחליטה שאני מסכימה איתם.
מה דעתכם?
_________________
אם אתה רוצה שחלומותיך יתגשמו, כדאי לך להתעורר.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2008 09:05 |
|
| |
על כן יעזוב איש את אביו ואמו
ככה כתוב נדמה לי. ברור שההורים אם הם עוזרים מותר להם להגיד את דעתם. אבל אסור להם להחליט.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2008 18:04 |
|
| |
עולה כתבה : לכל אדם יש זיווג משורש נשמתו שנקבע 40 יום לפני יצירתו".
הדברים בודאי נכונים, אלא שאנחנו רגילים לחשוב שבאמת אנחנו מתחתנים בדרך כלל עם אותו זיווג שנקבע לנו לפני יצירתנו , וזה מביא אותנו לפעמים לחשוב שלא צריך למהר כל כך. יש זמן, אותו זיווג הרי כבר נקבע והוא שמור לי, אני צריך רק למצוא אותו. למעשה יש דעה בראשונים, דעת המאירי , שאנחנו, בדור שלנו, כמעט תמיד לא מתחתנים דוקא עם אותו זיווג שנקבע :
הגמרא מביאה שני מאמרים סותרים : "40 יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני" לעומת המאמר השני, דברי ריש לקיש "אין מזווגים לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו". ותרוץ הגמרא הידוע הוא – זיווג ראשון לפי הבת קול, זיווג שני לפי מעשיו של האדם. ומה אתנו ? האם אנחנו מתחתנים בדרך כלל בזיווג ראשון ? לפי המאירי לא ! הוא מפרש שנישואין בגיל צעיר, בזמן הקטנות, זהו זיווג ראשון. אבל מי שמתחתן כאשר הוא ראוי לשכר ועונש, לגמול על מעשיו, זהו זיווג שני. ולכן לפי דבריו הנישואין בימינו הם בזיווג שני והם לפי מעשיו של האדם.
כדאי לזכור שגם לפי הדיעה המקובלת יותר, שכל נישואין ראשונים הם זיווג ראשון, קיים מצב של שמא יקדמנו אחר ברחמים, כלומר, שמישהו יתפוס את הזיווג שבעצם היה מיועד לי, על ידי תפילותיו ותחנוניו. אם כן, : הזיווג המיועד לי יכול ח"ו גם לברוח ממני ולכן טוב . לא להתעכב, לא לחכות יותר מדי, ולדעת להחליט בזמן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2008 01:04 |
|
| |
בס"ד
האם אתם מדברים על הצעות שעלו על הפרק עוד לפני שהזוג נפגשו
או על זוג שנפגשו והכל הלך דווקא בסדר עד שהגיעו לפגישה עם צד של אחד ההורים ואז זה לא מצא חן בעינהם..? אני חושבת שההורים יכולים לכוון ולהעלות כל מיני נקודות למחשבה בקשר לעתיד של הבן או הבת אבל לא להחליט בשבילם זה ממש אסור...גם לי קרה מקרה שהכל הלך למישרין עם אחד הבחורים למרות שהתלבטתי נורא מכל מיני טעמים שיכליים וסביבתיים למרות שהרגש אמר כן... וכשהגעתי והכנסתי את הבחור לבית כדי לקבל חוות דעת , אבי עשה עליו ממש חקירה של שתי וערב ,את כל קורות חייו הוא הקיף איתו וסיפר ודוקא הבחור ענה בצורה מאוד חכמה ומרשימה...על כל השאלות... ולמרות שהיו חילוקי דיעות בינהם וזה נורמלי, לאחר מכן אבא שלי ממש נתן לי לראות את כל התמונה מלמעלה אבל לא החליט בשבילי ונתן לי את רשות הבחירה למרות שמבחינתו זה היה "לא" ואני דווקא מאוד הערכתי אותם על זה...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2008 00:37 |
|
| |
כמה שזה נכון...!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2008 23:38 |
|
| |
בס"ד
כיבוד הורים!
כמובן, ידעתי שזה יגיע רק לא ידעתי מתי...
באמת, מישהו דיבר על כיבוד הורים???
האם לכבד הורים אומר להתחתן או לא להתחתן עם מי שהם אומרים???
האם לכבד הורים זה להיות בתפקיד "מגשים החלומות שלהם"???
האם חשבתם פעם שמאחורי כל רצון או בקשה של ההורים מילדיהם, עומדים לפעמים חלומות גנוזים של ההורים
או החמצות בעברם??? ואתם אמורים להיות "המגשימים"!
אני לא כועס על ההורים, זה בלתי נשלט.
אבל אני כן כועס על הילדים שלא מבינים שחייהם בידיהם. ומתרצים חוסר מזל וחידלון החלטתי בכיבוד אב ואם.
זהו פשע! לא פשע הורי! פשע לעצמם, פשע לנפשם!!!
פשע של אדם שלא מוכן לקחת אחריות על חייו ומפיל אותה על האנשים מסביב במקרה אלו הם הוריו.
עוד לא ראיתי הורה שיעמוד מול ילדו כשאומר לו "אבא אימא אלו הם חיי אני רוצה אותם בבקשה, תנו לי לקבל את ההחלטות הטובות או הרעות ולישא בתוצאות".
כן ראיתי, ילד שעומד מול הוריו המתרפסים בבקשות משונות על שידוך זה או אחר, ובנם ובתם שותקים.
קחו אחריות על חייכם, כיבוד הורים זה לא פטנט לאחריות.
תוקן על ידי אסיק_good ב- 26/05/2008 23:45:10
תוקן על ידי אסיק_good ב- 27/05/2008 0:22:30
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2008 21:38 |
|
| |
משתוקקת,
תוקן על ידי בחור_מעם ב- 26/05/2008 21:37:27
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2008 21:17 |
|
| |
לא נראה לי שהגזמתי. זה ידוע שלהורים אין שום אפשרות להחליט לילדהם עם מי להתחתן מבחינת התורה אני מדברת. אם היית שומעת כמה סיפורים על הורים שבזכותם הילדים נשארו רווקים את היית מבינה למה אני מדברת בחומרה. מה לעשות- עם כם\ל הכבוד הורים הם בני אדם. ויש המון בני אדם טיפשים שהם הורים. אין מבחן כניסה. אין שום סיבה שהילד יסבול.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2008 20:06 |
|
| |
עשני, הגזמת קצת, לא?
אם את מאמינה שהכל משמים כולל ובמיוחד זיווג, תאמיני שזה גם יכול לעבור דרך ההורים הכי קשים.....
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2008 19:15 |
|
| |
נכון כתבתי זאת בצורה חמורה כי אני חושבת שהדברים חמורים.. אבל את צודקת שכיבוד הורים בד"כ קודם לכל. לזה לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2008 19:13 |
|
| |
היה לי קשה לקרוא את ההתנגדות כאן. לא כי אני לא מסכימה עם הרוח של הדברים. יש הרבה צדק במה שהעלתם. אבל אני חושבת שכשאנחנו מסתייגים מדרך ההורים, גישה ...יש צורה לעשות את זה. התגובות תקיפות מאוד.
חלק מהכיבוד הורים שאנו מחוייבים זה גם בצורה שאנחנו מביעים אותה. וזה כאב לי.
כמובן שנשתף את ההורים בהרגשות השונות שלנו, ברצונות המנוגדים אולי ובזכות שלנו. ואם לא נצליח, אפשר למצוא אישיות (ידידים, משפחה..) מקובלת עליהם שתעזור לנו. ולפעמים במצבים חריגים יש לנו את ה"גדולים".
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2008 18:57 |
|
| |
האמת היא שבד"כ במה שנוגע להורים- למרות שאני ממש לא ילדה שהולכת לשאול ולהתייעץ הכל עם אמא אני חושבת ויודעת שבשורה התחתונה הם האנשים לשאול כי אנחנו הילדים שלהם והם אוהבים אותנו הכי בעולם מכל בנאדם אחר ורוצים שיהיה לנו טוב בלי שום אינטרסים מתערבים אחרים.
אבל במצב כזה שהורים פוסלים בחורים ואת יודעת בבירור שזה רק בגלל שהם לא נינים של איזה אדמור אז פה באמת זה סוג של. אני לא רוצה להגיד טיפשות כי זה ההורים שלך אבל זה צעד מאוד לא הגיוני. ואין שום סיבה שדבר כזה ימנע ממך פגישות. לפי דעתי תתחילי שידוכים- אם הכל יזרום ותפגשי בקלות עם בחורים כלבב הוריך- מצויין. אם זה יזדחל כי לא ימצאו בחורים כאלו- אז אני חושבת שהם יתרככו קצת וגם את תצטרכי לומר את דעתך.
אחרי הכל כיבוד הורים זה חשוב ביותר אבל בענייני שידוך ההורים לא יכולים בשום אופן להחליט על דעת עצמם ובמיוחד לא על דבר שהוא כ"כ פתאטי מיושן וטיפשי.
ה' הוא זה שמזווג את צריכה לעשות את ההשתדלות, הוא יתן לך את הבחור שמגיע לך בדיוק מכל הבחינות. בעז"ה בעיתו ובזמנו!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2008 16:43 |
|
| |
מי לא יפגש לעולם?- העיר והכפר..? אולי עדיף שכך.. הרי כל הקשר שלהם אמור להיות בנוי וויתור וקבלה 'נון סטופ' של השני.. ומספיק יש חיכוכים בזוגיות. לא צריך לייצר אותם
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2008 16:38 |
|
| |
הבעיה העיקרית היא
שיתכן והם לא יפגשו לעולם
בגלל שההורים לא מוצאים לנכון לקבל הצעה כזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2008 16:36 |
|
| |
טוב, דעתי בענין. יש הרבה מקום להורים בפרק השידוכים. צריך לשמוע את עצתם, ובהחלט בסופו של דבר מחליט -הוא זה שלוקח את האחריות לידיו. ז"א לא הגיוני שהורים יחליטו בעניין, הרי את/ה נפגשת ולא הם. לך יש רשמים כאלו ואחרים..שרק המעורב בענין מודע להם. ובעיקר-זה עתיד חייך שלך.
עולה, לדעתי גם במאה ה-21 כשדעות קדומות מתמוססות ואין להם חשיבות.... יש משו בענין של 'משפחה' בתחום המנטליות, חינוך מסוים לערכים- זה בעצם כיוון הבית שאת עומדת לבנות. וזה חשוב מאד. וברור שמי שבא מכפר ומי שבא מהעיר- יש הבדלים משמעותיים בסגנון חיים וכד', אם כוונת השניים לקבל זה את זה ויש כימיה ואהבה ונכונות לעתיד משותף, אז סבבה שיהיה להם במזל טוב.
|
|
|
|
|
