| נשלח ב-29/5/2008 11:50 |
 |
| |
בחור שלומד בשעות הפנאי לתואר אקדמי ?
ברשותו של אסיק אני פותח את האשכול.
בחור שלומד לתואר אקדמי בשעות הפנאי.
זה מפריע לשידוכים ?
מדובר בתואר למשפטים או ראיית חשבון
עוד לא החלטתי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 14:33 |
|
| |
שרפ, חלילה לי מלדון אותך. מי אני שאעשה זאת?
אולם עליך להבין שהציבור החרדי השתנה ב20-25 שנים אחרונות. זה הכל.
* חבל שיש כאלו שחושבים שהגיל שלהם מלמד על מנת המשכל, כי לעיתים הוא מורה בדיוק ההפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 14:26 |
|
| |
| תמי_4 כתב: |  | וואלה, איזה רעיון "טוב"
תעשה שטויות בחדרי חדרים...
כל הכבוד.
שרפ.
אתה צריך להבין שאין "גן עדן" בעולם הזה. כן, גם בציבור החרדי יש בעיות.
אבל הוא הציבור בו יש הכי פחות בעיות, והכי הרבה שמירה. וזה נורא חשוב, בזמנים כמו שלנו.
אף אחד לא אמר שאם אתה חרדי אתה חייב לחשוב כמו ההוא ולפעול כמו השני.
יש אינדבידואליסטים גם בציבור שלנו. לא צריך לברוח כדי להיות מקורי.
ואני מדברת על עצמי בתור דוגמא :)
בהצלחה
ועד כאן באשכול שדיבר על בחורים שרוצים ללמוד מקצוע... |
|
תמי זה בדיוק מה שעשיתי.
נשארתי חרדי עם חשיבה אחרת.
בכדי למצוא ציבור מתאים אז הצטרפתי לציבור של החרד"ל, כי הם היו יותר מתאימים מבחינת חיי חברה (ולא שלא נשארו לי חברים חרדים).
לגבי מקצוע - אני חייב לציין כי זה מה שהוביל אצלי את ההחלטה לפרוש, הרצון ללמוד מקצוע שיפרנס אותי ואת משפחתי בכבוד (מה שלא היה מקובל אצל החרדים לפני 20-25 שנה).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 14:18 |
|
| |
| אטראקטיבי כתב: | | |
שרפ,
אם הייתי אז איתך, הייתי מייעץ לך להישאר בחברה החרדית, עם זאת כאשר בא לך לחיות בצורה אחרת בלי לזרום עם העדר, תמיד אתה יכול לחיות במקום שקט, יוקרתי יותר, ששם השכנים לא דוחפים את אפם זה לזה, וכל אחד חי את חייו שלו.
חופשיות גמורה אין בעולם הזה, כי היום זה בעיקר מותגים, יותר חיצוניות ופחות פנימיות (ברור שזה רק המצוי, לא הרצוי), ומה שלא תעשה, או תלבש, או תתנהג, יקטלג אותך כשייך למותג מסויים.
אז כאמור, תחיה עם פחות אנשים שיקטלגו אותך, אך זה לא יפחית מתחושת הבדידות.
|
|
אטרקטיבי
זה בדיוק מה שעשיתי.
האם חיצוניות כמו כיפה סרוגה היא הדבר הקובע בעינך?
הוספתי לזה את נושא תחושת הבדידות ותגלה שלמעשה הגעתי להחלטה רציונאלית.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 14:17 |
|
| |
וואלה, איזה רעיון "טוב"
תעשה שטויות בחדרי חדרים...
כל הכבוד.
שרפ.
אתה צריך להבין שאין "גן עדן" בעולם הזה. כן, גם בציבור החרדי יש בעיות.
אבל הוא הציבור בו יש הכי פחות בעיות, והכי הרבה שמירה. וזה נורא חשוב, בזמנים כמו שלנו.
אף אחד לא אמר שאם אתה חרדי אתה חייב לחשוב כמו ההוא ולפעול כמו השני.
יש אינדבידואליסטים גם בציבור שלנו. לא צריך לברוח כדי להיות מקורי.
ואני מדברת על עצמי בתור דוגמא :)
בהצלחה
ועד כאן באשכול שדיבר על בחורים שרוצים ללמוד מקצוע...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 14:08 |
|
| |
תודה, שרפ :)
תוקן על ידי - תמי_4 - 30/05/2008 14:12:20
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 14:03 |
|
| |
אטרקטיבי היקר
תמי יקרה
לצערי לא הבנתי כיצד היה עלי לנהוג, האם לצאת החוצה ולחיות את חיי כפי שאני מבין אותם, כמו שהציע אטרקטיבי או להישאר בפנים ולתקן כפי שהציעה תמי.
יתכן שזה משקף הבדלי חשיבה בין נשים לגברים (שיתוף מול היפרדות).
בכל מקרה ברור גם לכם שמחד ניסיתי להמשיך לחיוב בחברה בה הייתי תוך התאמות ומאידך כמו כל אחד חיפשתי חברה בה אוכל לחיות ולא אהיה בודד.
אולי אם היה אז אתר מתאים היתי מנסה ללבן את זה איתכם?
נ.ב. תוקן לבקשת תמי.
תוקן על ידי שרפ ב- 30/05/2008 14:10:23
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 13:56 |
|
| |
ראשית, אין פה שום 2. אבקש לא לצרף אותי אל אטרקטיבי בשום עילה.
שנית, לי אין שום דבר נגד שרפ, רק נגד הדרך בה הוא הולך והמסקנות שהוא מסיק.
ובכלל... האשכול הזה גולש נורא מהנושא המקורי.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 13:51 |
|
| |
בס"ד
יש פה שתיים (תמי ואטרקטיבי) על אחד, כמו שאני יודע זה פאוול...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 13:25 |
|
| |
| תמי_4 כתב: | |
ובאשר לבית יעקב, שרפ
אם אתה לא מעודכן, אז פשוט... אל תדבר.
|
|
תמי
אני שמח מאד שחלה התקדמות בבית יעקב.
אם כי בעיר שאני גר בה, לפי בדיקתי אין עדיין בגרות בתיכון שלהם, בשאר הנושאים שלך חנוך שאינם אובייקטיבים קצת היה קשה יותר לברר.
לכן העדפתי לשלוח את ילדי לחינוך תורני שגם יעניק להם בגרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 13:17 |
|
| |
| אטראקטיבי כתב: | | |
אל תשכח שאתה נמצא בפורום הנושא את השם "חרדים". ברור שזה לא המקום להטיף לחרדים סוררים לעזוב את דרכם ולהצטרף אליך.
בכלל כל ההתבטאויות שלך על בנות יעקב שהולכות כעגלה ערופה אחרי המחנכת שלהם, מעוררות חלחלה איומה. גם אם יש מה לשפר, מה לתקן, הרי שלא זו הדרך ולא זו העיר.
מכל מילה ומילה שלך נובעת המרדנות שלך בציבור החרדי, כאחד שנפגע ממשהו ועזב בטריקת דלת, כאחד שאומר "הייתי רוצה להיות בציבור שלכם אך נמנע ממני, לכן אני זורק עליכם רפש ובוץ כדי שתהיו איתי יחד בחוץ". בתוך תוכך יש כמיהה לחזור לציבור החרדי ולהימנות על שורותיו.
|
|
ציטטתי חלק מדבריך הראויים להתיחסות:
1. גם אני חרדי (אומנם חרד"ל). אז אני לא מטיף לחרדים לעזוב את הדרך. מה גם שפותח האשכול שאל בנושא לימודים מקצועיים לפני החתונה וניסו לענות לו.
2. המילה ערופה לא נזכרה בדברי. הביטוי עגלה ביטא הליכה עם עדר ולא הליה לשחיטה.
3. אינני חפץ שיהיו איתי בחוץ. להיפך אני רואה חשיבות רבה בשמירה על תורה ומצוות בחרדה לדבר ה'. כל שכתבתי התייחס רק לציבוריות הדתית.
4. יש הבדל בין המזרחי שאתה מתיחס אליהם לזרם החרד"ל. כפי שהראתי לך אם התבוננת באשכול אליו הפנתי מי שסובר שצריכים להיות שינויים בציבוריות החרדית, הם אנשים חרדים לדבר ה' המבינים שהתנהלות הציבור החרדי היום מובילה לדרך ללא מוצא. אני בניגוד להם, מצאתי את הנישה שלי, אף שאני סבור שמבחינתם הם צודקים.
5. החוכמה אינה לחפש פגמים באחר, זה תמיד ניתן בעיקר על ידי מי ששנה ופירש (כמו שנאמר מהרסייך ומחריביך ממך יצאו). החוכמה היא שכל אחד יתקן את עצמו וחברתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 13:09 |
|
| |
אם אפשר להוסיף, על ציבור החרד"ל - - -
שמתעלים על הדתי-לאומי ב"לנגוס בעוגה ולהשאיר אותה שלמה"...
תמיד נחמד להיות "חבר של כולם". גם חרדי, גם דתי וגם לאומי.
כלומר... בבני ברק אני דוס. בגבעת שמואל אני מזרוחניק. בתל אביב אני ציוני.
חביב, הא?
ובאשר לבית יעקב, שרפ
אם אתה לא מעודכן, אז פשוט... אל תדבר.
תוקן על ידי - תמי_4 - 30/05/2008 13:38:41
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 13:05 |
|
| |
| תמי_4 כתב: | | שרפ,
* נמחקו כמה דברים בקשר לבית יעקב, שאולי היו מעוררים מהומות, אך כיון שאין זה נושא האשכול...
|
|
ההכרות שלי עם בית יעקב הסתיימה לפני כ- 20 שנה. אז לא הרשו במרבית המקומות לעשות בגרות, הבנות עסקו בשגעונות של המורות על איסורי לבוש שלא שיערום אמותנו (גם הדברים הכי צנועים שלא נראו למורות). הפנו את הבנות ללימודי הוראה או הנהח"ש וכדומה. המורות (שלעיתים קראו להן המחנכות או הרבניות) עסקו בהחדרה של שטיפת מוח כי על הבנות לקחת רק בן-תורה ולהקדיש לכך את חייהן, כך שהתוצאה היתה שגם בנות שלא התאימו לכך, עשו תחרות מאיזו ישיבה הן התחתנו. גם מי שלא יכלו לפרנס, חיפשו דוקא בעל שלא יעבוד (גם אם הוא לא היה בדיוק מתאים ללמוד). בנות כאלו היו עפ"ר מזלזלות בבעל שלא התאים לדגם שהרבנית תיארה להן או את "הבית היהודי", גם אם הוא פרנס אותן בכבוד (האחרות היו עפ"ר מזלזלות כי הוא לא פרנס את המשפחה וחיו ברמת חיים נמוכה).
כמובן שאני מדבר על הרוב, כאשר מנגד היה גם מיעוט אחר (לדוגמה תיכון בית יעקב לוסטיג ברמת גן).
יתכן כיום המצב שונה. אולי כיום יש בנות יותר משכילות (הראיה שהן כותבות פעילות פה באינטרנט) והדברים שונים לחלוטין.
לי אישית נראה שהקילקולים שמניתי בהתחלה לא תוקנו עד הסוף ולכן ילדי אינם מתחנכים בזרם זה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 12:57 |
|
| |
כמה טוב לדעת שיושבים אי שם אנשים מתוך הציבור שלנו בעבר, שמתפללים לקריסתו והתפרקותו.
אתה יכול להמשיך לשבת יפה מבחוץ, שרפ. אבל עם ציפיה לשיפור. לא לחורבן.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 12:53 |
|
| |
דעתי לא השתנתה בעיקבות הדיונים פה.
אבל בהחלט לא הבנתי, אחד בוחר לעשות מהפך בכל חייו (שרפ)
כדי כביכול לממש את שאיפותיו לחיים,
והשני (לא זוכרת), מעדיף לחיות את חייו ע"פ סטיגמות שבציבור בו הוא חיי.
תגידו לי, אתם נורמלים?!
כאילו וואווו, כאילו מה, כאילו מה קרה?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!
ת'אמת, אני קצת מבינה אתכם, לא כולם מסוגלים ללכת קצת,
או קצת הרבה כנגד הזרם, לא מקנאה בהם...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 12:51 |
|
| |
| תמי_4 כתב: | |
הכי קל להרים ידים ולברוח בפחדנות. (באותה מידה שקל להשאר ולהשלים עם המצב)
אף אחד לא אמר שחיי ה"מתקנים" בעולם קלים. אבל בהחלט ניתן לעטר אותם בעיטור עוז, על כך שבחרו לעמול במקום לברוח. (ראה עניין הנותנים, באשכול העוסק בסוגיית ה"אהבה")
גם במלחמה לא קל להיות בחזית. אז מה, תתקפל ותברח לאוהלים?
בכבוד, שרפ.
תמיד יהיו אלו שישארו להלחם במקומך.
|
|
ראשית, יפה ונכון כתבת.
שנית, הליכים כאלו של שינוי, דורשים הכנה מחד ומאידך גורם זעזוע חיצוני שיפעיל את ההליכים ויפיל אותם כמו אבני דומינו.
הגוש המזרחי שהיה אימת העולם המערבי בין השנים 1946 עד 1988 נפל במהלך מהיר של שנתיים כי מחד ההמונים לא הסכימו עם השלטון והתפוררות קטנה מבחוץ ההליכים הכלכליים שהובילו רפורמות בברית המועצות, הפעילו את הדומינו.
לעומת זאת מלחמה פנימית או קיומם של מתקנים פנימיים כמעט ואינה משפיעה כי הבירוקרטיה והאינטרסנטים שיש להם מה להפסיד נלחמים בהם (ראי כיצד הנביאים מבפנים לא סייעו בחורבן בית ראשון לעומד יונה שבא מבחוץ לנינוה).
לכן הדרך הנכונה היא להכין אלטרנטיבות מחד ומאידך להמתין עד שהליכים פנימיים וחיצוניים יגרמו לקריסה של החברה בה נדרש השינוי.
לדעתי, הדברים נעשים לאט ומבפנים ואילו הגורמים החיצוניים התחילו לפעול כבר וכיום יש שינוי מסויים בציבור החרדי ביחס להשכלה מקצועית-אקדמית לגברים ונשים. התקדמות המאה ה-21 והשינויים הכלכליים שהיא מובילה יובילו את התפרקות הציבוריות החרדית כפי שהיא היום.
בכל מקרה, כאשר אני היתי בעולם החרדי, הייתי די חריג ובוודאי שלא היתה תקשורת כמו היום שבה יכלתי לדעת שישנם אנשים נוספים הסבורים כמוני (הפנתי אותך לאתר לדוגמה).
בנוסף, גדלתי בבית של איש ציבור ובהחלט לא חפצתי שאת שארית חיי וכן חיי אשתי וילדי יתאימו למה ששרר שם. העדפתי להתרכז, לפחות עד לפרישתי, בחיים המשפחתיים שלי.
|
|
|
|
|
