ולאיזה אדמו"ר הוא התכוון כשכתב בתשובה את הדברים הבאים:
"בהיותי רב ואב"ד בעיר קאנסטאנטין ראיתי שהיו שולחים ציר
עכו"ם בשבת להגיד להצדיק אדמו"ר שלהם שיתפלל על חולה
ודעתם היה כי גם ע"י עצמם מותר לנסוע להרב, דאם מותר
לחלל שבת לנסוע אחרי רופא ערל כ"ש לנסוע לצדיק ובעיני
היה לפלא גדולה שלא ראיתי מימי...
"... ומטעמא דספק נפשות להקל א"כ ה"נ דמותר לחלל שבת
לנסוע להצדיק מטעמא דפן ואולי יעורר רחמים על החולה
ולכן הנחתי לבני עירי מנהגם ולא מחיתי בהם ובאמת
גם אם הייתי מוחה בזה לא היו שומעין לי והיו חושבים
אותי לפוגע בכבוד הצדיק והרבי שלהם ובכגון דא ודאי טובה השתיקה"
לוצאטי. אם הבנתי את דבריך כיאות הרי שר' אברהם הנ"ל בעת שערך את שרשי השמות הסתופף בצל החיד"א. אכן כן? חיפשתי היום את זכרו בספר הנפלא של ר"ש ועקנין "אגרות והסכמות לרבינו החיד"א" והעלתי חרס. [אולי משום שאין מפתח שמות בסוף הספר]
[אגב. היכן ראית בדברי אחד הכותבים כאן לעיל רמז לכך?]
לאלייעזר. כמ"ש מציץומליץ, ר' אברהם אלנאקאר הוא העורך האחרון של הספר 'שרשי השמות' הנדפס (שרובו אינו מספרו המקורי של הרמ"ז, שהוא קטן למדי). ע"י המפתח שם תוכל למצוא סגולות ושמות שקיבל מן החיד"א.
נשלח ב-15/2/2009 19:24
יש להוסיף לכך את תשובת רמ"מ בעל הצמח צדק מלובביץ', או"ח סימן ל"ח:
החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח מתייחס לשאלה זו. ודבריו הם כעין משנ אחרונה למש"כ בברכ"י שהוזכר לעיל
סי' ש"א. דין כ"ה. אין יוצאין בקמיע שאינו מומחה ואם הוא מומחה יוצאין וכו' ראיתי בספר כתיבת יד ישן שרבינו פרץ ז"ל כתב בשבת שמות הקדש סגולה בדוקה ליושבת על המשבר ומריש הוה אמינא דאין לסמוך על זה ואתיא בק"ו ממ"ש הרדב"ז בתשו' דפוס פיורדא שמצא בספר משפט שלום שכ' משם רב האיי גאון ורבינו אפרים וכ' דס' הנז' לא יצא טבעו בעולם ולכן הוא מסופק אם כתב כן רבינו האיי ורבינו אפרים ע"ש סי' תקס"ז והבאתיה לעיל סי' זה אות נ"ז. ואם הרדב"ז כתב לס' שהוא חיבור וקורא לו שם ק"ו שאנו נאמר בעבור כתיבה בספר ישן לא נודע שמו.
אמנם זה מחלוקת קדום דהרמב"ם סובר שאין עוברין על המצוות אלא ברפואה שהיא דרך טבע לא בדבר שהוא דרך סגולה. וכתבו האחרונים דהרמב"ן והרשב"א פליגי על הרמב"ם דאפי' רפואה בדרך סגולה שרי לעבור על איסורי תורה וכמו שכתבתי אני בעניי בספר הקטן ברכי יוסף א"ח סי' ש"א ע"ש. ולפ"ז אפשר דרבינו פרץ ס"ל כסבר' החולקים על הרמב"ם. ומיהו כבר כתבתי שם דצריך לעמוד ולברר דעת הרמב"ן והרשב"א ע"ש.
נשלח ב-12/2/2009 22:40
מצאתי מציאה נוספת באותו עניין.
ר' חנוך העניך מאלעסק בסידור לב שמח כותב "וראיתי שתופסים וחולקים על צדיקים מה ששולחין להם שליח
בשבת להתפלל בשביל החולה וזה בוודאי מותר להחולה ... ומכ"ש אין לך גודל האמונה והבטחון שיש לחולה
כשיודע ששולחים להצדיק מזה עצמו נמשך לו רפואה וממילא הוא אצלו כסכנת נפשות אם אין שולחין וביותר
להצדיק דאתמחי גברא מצינו בגמרא להיתר והצדיק בעצמו בודאי אינו חייב בזה שאינו מצווה לשום אדם שיבא
אצלו בשבת וראיתי לחכם אחד שדבר על צדיקים דרך קנטר שהם מעבירים עם השם חלילה ולא ידע מה דבר..."
הדברים מופיעים גם אצל נכדו ר' חנוך העניך מסאסוב מח"ס שו"ת יד חנוך.
מה סיפורה של שושלת זו שאיננה מוכרת לי?
נשלח ב-8/1/2009 09:07
מציץ ומליץ
לא הבנתי. לשאול את רח"ק שליט"א האם לנתח - זה עניין של פיקו"נ או עניין סגולי ?
נשלח ב-8/1/2009 07:11
אפשר ולא הובנתי, שאלתי היתה מיהו ר' אברהם אלנקר. ומה לו ולחיד"א [ולא על ר"א חמוי שתולדותיו באו בקצרה בספרו של ר"ד לנידאו "לקדושים אשר באר"ץ]
מציץומליץ כתב:
אלייעזר כתב
[אגב מצאתי כי הסיפור שהזכרתי אודותיו נזכר גם בספר מגד גבעות עולם ח"א עמ' ק]
למי שלא יודע , מגד גבעות עולם זה גם סיפורים שסיפר הרב שורקין, כך שאין כאן שני מקורות.
[מגד גבעות עולם הוא לר' מיכל שורקין בעוד התולדות הנ"ל הם מאחינו ר' יעקב משה [בר' ישראל] שורקין. אבל אמת ששם שורקין חד הוא. וטבעי שישמשו כר נוח לסיפורים אודות ר' ישעיה זוכעויצר שכן אמו של ר' יעקב משה (אשת ר"י קנטרוביץ) היא מיו"ח]
תוקן על ידי אלייעזר ב- 08/01/2009 7:14:31
נשלח ב-7/1/2009 23:34
הרב יודעלעוויטש (מימין) עם ר' גבריאל זאב (וולוול) מרגליות מניו יורק.
מעשה דהרש"ש נכתב ג"כ בכת"י מוקדם שנתפרסם ב"מקבציאל" שבהוצאת אהבת שלום גליון כג עמ' שיד, עי"ש.
נשלח ב-7/1/2009 22:46
אולי בכל זאת תפענח עבורינו את הר"ת, על ומה רבו וכו'?
נשלח ב-7/1/2009 22:03
ר' אברהם חמוי עסק רבות בעניני סגולות ודומיהם וכתב כמה ספרים בנדון, מהם דבק מאח והאח נפשנו. הסתובב רבות בעולם. כמובן היה באזמיר ונטל בה הסכמות על ספרי הראשונים מהחבי"ף ז"ל. המשיך את סדרת סידורי הרב אי"ש צדיק ז"ל. היה בר פלוגתא קשה ביותר של הרב אפ"י ז"ל. נפטר בודד וגלמוד בארץ רחוקה. ואכמ"ל.
נשלח ב-7/1/2009 21:06
אלייעזר כתב:
[אגב מצאתי כי הסיפור שהזכרתי אודותיו נזכר גם בספר מגד גבעות עולם ח"א עמ' ק]
למי שלא יודע , מגד גבעות עולם זה גם סיפורים שסיפר הרב שורקין, כך שאין כאן שני מקורות.
נשלח ב-7/1/2009 17:25
עתה בדקתי במקור ברוך [ח"ג עמ' תרח] ומצאתי כי הוא אכן מביא את המעשה מספר אביעה חידות אלא שבטעות הוא מיחסו לרבי אפרים חמוי ולא לרבי אברהם.
מיהו ר"א אלנקאר הנז"ל? [חיפוש קל העלה כי ידיו רב לו בהדפסת מחזורים וכדו'. ולעיתים מכונה נקאר. אך מה לו ולחיד"א]
על ר' ישעיה זוכאוויצער מציין ר' יעקב ליפשיץ [זכרון יעקב ח"א עמ' 133] למה שכתב אודותיו במאמר "דור וסופריו". הידוע היכן נדפס מאמר זה?
[אגב מצאתי כי הסיפור שהזכרתי אודותיו נזכר גם בספר מגד גבעות עולם ח"א עמ' ק]