אני לא כל כך מבין מה מוטי מתלהב כל כך מהשפעות חיצוניות (לא רק באשכול זה) כאילו היו חידוש מופלא. השפעות חיצוניות הן חק טבעי בלתי נמנע, השפעות זרות אינה סיבה לחשוב שהתרבות היהודית היא פחות ייחודית כי בדרך כלל הן הדדיות, אם כי ההדדיות היא לא תמיד מידתית. השפעה חיצונית לא אמורה להוות סיבה לרחק ולא לקרב. אינני בטוח עד כמה 'הגישה הקדמונית' היתה מקורית ולא מושפעת.
נשלח ב-16/8/2011 01:28
באצ'י אנא ראה בהקדמת המו"ל "מחברת מנחם" הוצאת פיליפווסקי, מה שהביא שם. ובין היתר ציין לדברי הר"ש פפנהיים ז"ל בספרו יריעות שלמה, ובספרו חשק שלמה. ראה כאן ויאורו עיניך , וכמעט חובה להיות מודע ולשמוע גם את דבריו :http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5881&st=&pgnum=4 שהם לא כפי שהרגילו אותנו עד כה. אך לעניות דעתי הם מייצגים את הגישה הקדמונית של עם ישראל בטרם הושפעו מתרבות הערביים.
נשלח ב-15/8/2011 23:14
פרט את דבריך
כלל ידוע בכל ספרותינו לשון תורה לחוד, לשון חכמים לחוד, וגם לשון בני אדם לחוד. אכן יש דקדוק אחרבלשון חכמים משל ספרי המקרא. לא כל כך בהרכב הצורות כמו בפרט בהרכב המשפטים. אבל משום איזו סיבה בחרו המדקדקים להשתמש בלשון המקרא כיסוד ללשה"ק. ומסתבר משום שהוא צחה יותר.
איזה השלכות מעשיות היו על שפת עבר אם היו נוקטים את דרכו של מנחם? האם תוכל לתת איזה דוגמאות
נשלח ב-15/8/2011 19:08
באצ'י , לכן כתבתי " חז"ל לא עסקו בדקדוק כפי הדרך המודרנית" . היה דקדוק, אבל אחר.
הדרך המודרנית הלזו בנויה על חוקים שקבעו חכמי ימי הביניים. חלקם ולא כולם. ואותם חכמי דקדוק בנו את הדקדוק בלשון על פי המקרא בלבד. (וזה כפי מה שהם ראו אצל הערבים שהתחילו בעיסוק הזה ודקדקו בלשון הערבית אך ורק על פי הקוראן , ולמצער המדקדקים שלנו חיקו את מעשי הגויים בזה .) אך על פי לשונות חז"ל נראה שדקדוק אחר לחלוטין היה בידם עם חוקים שונים אשר גרמו להם להתבטאות בצורה שאינה תואמת את חוקי המקרא כפי אשר סברו אותם מדקדקי ימי הביניים.( ולכן כל בניין ספריהם על התנ"ך ). וכבר כתבו תלמידי מנחם בן סרוק כי לשון הקדש וחוקי דקדוקיה נשתכחו מאיתנו בלתי אם מעט פליטה.( ולזאת אף הרמב"ם הודה אחר כך בספרו ). ואילו היינו בוחרים את דרכו של מנחם בן סרוק בדקדוק ( כפי שסבר אחד האחרונים המכונה ישב"ב הסופר כמדומני ) הרי שכל חוקי הדקדוק שלנו היו שונים . אלא מאי? נוצרה איזו תערובת חוקים שהלכו והתגבשו עם הזמן עד שנחשבו כחזות הכל. ולא היא !
נשלח ב-15/8/2011 17:52
מוטיבןשלום
אינני מבין את דבריך שחז"ל לא עסקו בדקדוק, דוגמא אחת: התלמוד מלא עם יש אם למקרא או יש אם למסורת, ודרשו תילים של הלכות מתיבה הכתובה מלא במקום חסר, מה זה אם לא דקדוק?
"בבלי מסכת מגילה דף ג/א והא אמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב מאי דכתיב ויקראו בספר תורת האלהים מפורש ושוםשכל ויבינו במקרא ויקראו בספר תורת האלהים זה מקרא מפורש זה תרגום ושום שכל אלו הפסוקין ויבינו במקרא אלו פיסקי טעמים ואמרי לה אלו המסורת, שכחום וחזרו ויסדום "
כידוע אי אפשר להבין פיסוק טעמים בלי ידיעת כללי הדקדוק על בוריה
אלא מאי לא הרחיבו את הכללים בזה,
מלמה"ד, לעקרת בית שהיתה מבשלת מעדני מלכים, וכמבשלת ביתית טובה לא השתמשה מעולם במדה ומשורה, וכשמסרה את התפריטים לבנותיה, עמדה אחת מהם והחליטה לכתוב כל המדות לפרטי פרטים. האם נאמר שהאם לא הקפידה על מידה טובה?
תוקן על ידי Baachi ב- 15/08/2011 18:04:56
נשלח ב-15/8/2011 15:59
האם ידוע לכם על מסגרת המתאימה לחרדים, שניתן ללמוד בה כתיבה ספרותית וכדומה. לגברים כמובן
נשלח ב-15/8/2011 03:15
מישהו כאן למד בספרי הר"י חיוג' ?
נשלח ב-14/8/2011 11:46
הספר הטוב ביותר שלמדתי בו כללי הדקדוק הוא לחם הביכורים לרבי שאול הכהן מג'רבא. צריך ליכנס לתוכו ולקרוא הכל, הוא כתוב בטוב טעם וסברה ובלשון יפה, רחוק מכל ספרי הדקדוק המודרניים היבשים ומיגעים. אחרי שמסיימים אותו אני ממליץ להתעמק בספר הרקמה לעבדול ווליד מארואן (הוא רבי יונה) אבן ג'נאח. זה כבר עמוק יותר אך התועלת שווה את המאמץ
נשלח ב-12/8/2011 12:07
כל חקר הדקדוק הושפע מהדקדוק האיסלמי, השורשים וכיו"ב. חז"ל לא עסקו בדקדוק כפי הדרך המודרנית. החוקים כיום הם שיטה אחת מתוך כמה. די לקרוא את התנ"ך ולחקות את דרכו גם ללא החוקים שקבעו מדעתם חכמים שונים למן המאה העשירית ואילך. מה גם שעל עצם היות הניקוד יש ויכוח. ויתירה מכך שאף אם יחליט אדם להמציא מדעתו ניקוד או סלסול בתיבה כדרכו של הקליר, אין באמת מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל, למרות מטה הראב"ע המכה בקודקדו.
נשלח ב-11/8/2011 22:48
מומלץ ללמוד דקדוק מספר האפודי (אם לא מוצאים אז לחפש אפדי בכתיב חסר) לר' יצחק בן משה.
נשלח ב-28/1/2009 12:44
בסוף ספרו של ניסן שרוני, אם למקרא השלם, אשדוד תשס"א, קיים מילון מונחים בדקדוק.
נשלח ב-21/1/2009 22:09
ספר המכלול וספר השרשים הם אכן שני חלקיו של ספר אחד. המכלול ארוך למדי. מומלץ ללמוד מס' הדקדוק לרמח"ל. הוא שולח למכלול כשצריך.
על הטעמים מומלץ ספרו של מרדכי ברויאר.
נשלח ב-21/1/2009 17:41
אשכול שהועבר:
הודעה של *עזריאל21*
ספר המכלול לרד"ק
האם אפשר ללמוד דקדוק מספר המכלול למי שאין לו הרבה ידיעות בנושא?
איזה ספר מבאר לשונות הראשונים (כגון געיא, פועל עומד ויוצא, וכו') שאינן בשימוש היום?
ומה עם ספר השרשים להנ"ל? האם הוא המשך לספר המכלול?
הבעי' עם ספרים של היום הוא שאינן מבוססים כמו הראשונים שידעו כל התנ"ך ועוד על האצבעיים עם ההבנה המלאה.
תודה.
נשלח ב-12/1/2009 21:20
עכשיו, בתפלת מעריב, ראיתי ספר בביהמ"ד בשם 'רדיפי מיא' שמיוסד על שמות הנרדפים. ובסופו ספר 'שפה לנאמנים' על כללי דקדוק. מחברו היה תלמיד הגר"א וסידורו הוא להפליא עם כל הטבלאות והסברים כמו שנכתב בימינו. בהוצאת מישור.
