לפי אגדות חז"ל אני מניח שאברהם אבינו שאל את אביו ומשפחתו את השאלה: "מה העבודה הזאת לכם?" מכאן רצוני לשאול כמה שאלות: 1. מה היה קורה אילו אברהם אבינו לא היה שואל "מה העבודה הזאת לכם?" 2. האם אפשר להיות אדם מאמין ללא השאלה הזו? (ז"א האם אפשר לחיות לפי קוד מוסרי מבלי לשאול את השאלה: "איפה אני בכל הסיפור הזה, ללא קשר למה שהסביבה מצפה ממני") 3. מדוע אם כן מובא בסיפור יציאת מצרים שחז"ל גורסים שכל אדם ששואל את השאלה הזו כופר בעיקר? האם אברהם אבינו כפר בעיקר? למיטב הבנתי הוא שאל בדיוק את השאלה הזו: "איפה אני בכל הסיפור הזה?" זאת ועוד: בניגוד לחז"ל, התורה עונה ל"כופר" לגופו של עיניין!!
אגב, אני בכלל חושב שזו התגובה הבריאה והטיבעית של אדם, לכן דיברי חז"ל לא מובנים לי כלל ועיקר. למה אני חושב ככה? אני אחזור על השקפתי: אם לאדם אין את עצמו, אין לו כלום.
נשלח ב-18/10/2018 20:11
mdabraham כתב:
ועל כך כבר הליצו שהתשובה לבן הרשע נאמרת בלשון נסתר "אף אתה אמור לו: אין מפטירין...". כלומר הוא שאל את השאלה והלך, וכעת אתה יכול לדבר עם הקיר. למי שלא רוצה להשיב תשובות אין טעם לשוחח עמו, ומה שנותר הוא להקהות את שיניו.
לפום חורפיה לא דק, והביא בטעות את תשובת הבן החכם (שלא נאמרת בלשון נסתר).
כוונתו לתשובת הבן הרשע 'בעבור זה עשה ה' לי' - ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל.
אברהם אבינו ניתק מסורת אבות ,מרד במוסכמות,יצא מהבועה התבונן ,ושאל שאלות. לכן נכון לקרוא לו אבי הספקנות .
כל רבותיו לעגו לו. "אתה חושב שאתה חכם יותר מכל גדולי העולם שהאמינו באלילים, ושהם לא חשבו על השאלות שהעלית? כל קושיותיך אינם קושיות אלא תירוצים כדי שתוכל ללכת אחרי תאוותיך"
נשלח ב-17/10/2018 13:52
אברהם אבינו ניתק מסורת אבות ,מרד במוסכמות,יצא מהבועה התבונן ,ושאל שאלות. לכן נכון לקרוא לו אבי הספקנות .
נשלח ב-15/10/2018 20:01
זו דרגה ומעלה לשאול. אבל איפה מצאת שמי שלא שואל הוא אפיקורס?
נשלח ב-2/6/2008 00:21
א. אני לא יודע אם הוא שאל "מה העבודה הזו לכם". יותר הגיוני שהוא שאל "מה העבודה הזו לי?"
לפי מה שהבנתי אברהם אבינו היה היחיד שבאמת עבד כוכבים. כל השאר לא היו רציניים גם בזה.
אחת ההגדרות של יהודי היא ההגדרה שיהודי הוא אחד שכופר בעבודה זרה.
ב. לגבי השקפתך: היום אשתי הלכה עם הילדים לגן העיר.
הטלפון הסלולרי שלי צלצל.
באותו הזמן שעניתי נכנס יוסף יצחק הבן שלי.
ובאותו הרגע שאשתי על הקו אמרה שיוסף יצחק נאבד לה, הוא אמר לי שאמא נאבדה.
והם הזכירו לי שדוד המלך אמר על עצמו טעיתי כשה אובד.
נשלח ב-2/6/2008 00:15
אם השאלה 'מה העבודה הזאת לכם' באה מתוך רצון כן לברר, אין בה כל רע. להיפך, על כל אדם לנסות ולברר לעצמו את אמונותיו. אבל אם היא נאמרת בשביל לקנטר ובלי רצון לבחון את הדברים אזי היא מצביעה על מגמה פסולה.
ועל כך כבר הליצו שהתשובה לבן הרשע נאמרת בלשון נסתר "אף אתה אמור לו: אין מפטירין...". כלומר הוא שאל את השאלה והלך, וכעת אתה יכול לדבר עם הקיר. למי שלא רוצה להשיב תשובות אין טעם לשוחח עמו, ומה שנותר הוא להקהות את שיניו.
אין צורך לציין שהפירוש הזה הוא כמובן וורט, אבל התוכן שלו הוא נכון, והוא משקף את היחס הנכון לשואלים כאלה.
ועוד הערה כללית: ככלל, אין ללמוד מדברי חז"ל (שהם אשר פירשו את הפסוק "מה העבודה הזאת לכם" לגנאי) לימינו. הנחות היסוד הן שונות, וכיום העובדה שיש לעבוד את השם אינה ברורה מאליה כפי שהיא נראתה לחז"ל. לכן מי ששואל שאלה כזו כיום ודאי לא זכאי ליחס החז"לי. מי ששאל אז כנראה היה כאן מידה של רשע והתחמקות ממילוי חובותיו.
השאלה שהוצגה כאן אינה עוסקת רק באברהם אבינו, אלא בכל אדם. אם אנחנו קוראים לבעלי אמונות והשקפות אחרות לחשוב ולערער על האמונות שהם נולדו לתוכן, ולבחון אותן, אזי אי אפשר לעשות זאת באופן הגון וישר תוך כדי פסילת העושים זאת במחננו שלנו.
נשלח ב-1/6/2008 21:39
אפיק
הערה:
אינני יודע מי כתב את ההגדה ומה הוא חשב.
(יש גם לשאול, האם המדרש של ההגדה אכן חז"לי, או שהוא רבני מתקופה יותר מאוחרת, ומי סמך את ידו על זה. ועכ"פ זהו מדרש, וידוע שמדרש א תמיד מקבלים אותו כדבר מחייב)
אבל לי ברור, כפי שביארתי בפרשת בא - שפשט הדברים בתורה ששאלת הבן מה העבודה הזאת לכם היא שאלה כנגד הקדשת הבכור ופדיון פטר חמור שאלו מעשים סתומים, לולא ההסבר "ויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים מבכור אד ועד בכור בהמה". ואין לזה כל קשר לכפירה. ואכן כל מעשה שנראה לבן סתום - כלומר לא מפורש ולא ברור לבן כוונתו ותכליתו - אך טבעי הוא שישאל "מה העבודה הזאת".
ומאידך, השאלה המוצגת בהגדה כשאלת הבן החכם, גם היא מחפשת את הצורך והתועלת בעבודה, כאשר התשובה - בתורה - ע"פ הפשט - שמטרת המצוות היא "לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה, וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה' אלוקינו כאשר ציוונו".
