מוזיקה קלאסית ונאצים: סימפלי [צפת] מטורפים

בראיון עיתונאי מנפק מייסד להקת סימפלי צפת אדון יהונתן ליפשיץ את האמירה ההזויה הבאה:

באותה תקופה גם הכרתי גם את אשתי, והתחלנו לשמור מצוות. התחתנו, ועם מקור הפרנסה שהיה לי, המוזיקה,  כבר לא היה לי מה לעשות, גם בנפשי התחולל באותו זמן שינוי, כי הבנתי שאותה המוזיקה שאני מנגן, פסגת התרבות של הגויים, כמו באך, מוצארט, ובטהובן, זו אותה מוזיקה שלצליליה הגיעו הרכבות למחנות ההשמדה, והיהודים שהיו בהן הוצאו למשרפות. לא יכולתי ליהנות מהמוזיקה הזו, בוודאי שלא להתפרנס ממנה.

החלטתי שאני מוכר את הכינור.....

שאני קורא את השורות ההזויות הללו אני מנסה לעמוד על טיבו של הקומפוסט שמנביט יחורי פרא קוצנים מסוגו של הגינגי הזה, בכדי לשמור את עצמי וצאצאיי שיחי' ממלכודות משבשי לוגיקה שאל סילונם הממאיר הברסלבער המסכן הזה נשאב בריקנותו השכלית העמוקה מני ים. 

להלן מספר שאלות להוד מעלת גינג'יותו:

1) האם הרכבות הגיעו למחנה ההשמדה לצלילי מוזיקה קלאסית? 
2) בהנחה שהרכבות הגיעו לצלילי המוזיקה הנ''ל מה מנכס אותה כנכס יסוד של תרבות הנאצים? אולי הנאצים צוו לנגנה בתור תעמולה נאצית? או משום שהם חשבו שמדובר במוזיקה יהודית או לפחות כזו שאהובה על יהודים ותשרה עליהם מוזה מרגיעה?  
3) והיה כי הנאצים היו מצווים לנגן את הניגונים הצוענים המכונים משום מה ''מוסיקה חסידית אותנטית'' האם כבוד כינורו היה מותיר את הזאנר מחוץ לרפרטואר שלו? 
4) הבה נניח שהנאצים צוו לנגן 15 יצירות של בטהובן, 30 יצירות של מוצארט ושני קנטטות של באך ועדיין נשאלת השאלה ומה חטאו שאר היצירות המשתייכות לזאנר הקלאסי? האם אדון ליפשיץ שמע על רוסטפוביץ? על רחמנינוב? על דבוסי? או שמא הוא מחרה במשנתו של יאנקעל רדישקובער שהיה גוזר כל תוספות מוקשה מגמרתו כולל התוספות שמאחוריו מדין או לרשע ואוי לשכנו. 

ושאלה לעצמי:

מדוע אתה מקשה על חסיד מטורלל שתשתית תודעתו מבוססת על הפניית עורף לחשיבה לוגית?  והאם זו התופעה המוזרה היחידה אצל המשיגינער הזה?

 

תוקן על ידי רב_סיינפלד ב- 01/06/2008 22:42:57

סיינפלד,
תגובה עניינית?
אני אנסה לדמיין בה עניין ואשיב לפיו.
יחסי יהודים-אירופה הם תיק כבד ורב אנפין, והא דוואגנר רצה לנקות את המוסיקה מהיהודיות שדבקה בה, שמע מיניה דיהדות מיהא איכא, וכשם שיהדות נמסחה בכל חלקי התרבות האירופית.
אך מה תלין על מי שאחרי השואה ירצה לשסף את הזיווג המוזר הזה, ולהותיר אחריו טובים שבגויים עם רבים מאחיו כמאהלר ושנברג גם אם יחברו את "תחיית המתים" או "משה ואהרן"? 

זו לא העמדה ההכרחית , אבל היא יותר מלגיטימית.

וגידופיך אינם תואמים תרבות של כל יבשת שהיא.

בעזהי"ת


   אתה מאכזב, סיינפלד.
   מותר למאן דהו לגבש תפיסת עולם כלשהי, מבלי שבשרו יותר ברשות הרבים, לכנותו בשמות גנאי וגידופים רק משום שתפיסת עולמו אינה מוסכמת אצל אחרים. 
   לכתוב דברי ביקורת ותמיהה, אדרבא. לכתוב דברים כגון "הקומפוסט שמנביט יחורי פרא קוצנים מסוגו של הגינגי הזה" - היא גסות רוח ותו לא, וכידוע גסות רוח אינה מהווה נקודת פתיחה נחמדה לביקורת על תפיסת עולם.

   ואשר לי, דומה ואין באמירתו אלא סימבוליות. לא בגלל הסיבה הפרטית שהנאצים חיבבו קומפוזיטורים כאלה ואחרים, ובמעמדים כאלה ואחרים - אלא כאמירה סימבולית כוללת על התרבות האירופית. לא מתוך מיאוס פרטי, להפסיק עם הכינור והמוסיקה הקלאסית, אלא מתוך מיאוס תרבותי כולל אשר מן הסתם מקבל עוד ביטויים רבים.

   וכאמירתו של מישקה, הגיבור האלמותי של ארקדי מרגוליס בספרו הביוגרפי-סיפרותי "דרכי חיי', על חייל עילית יהודי-רוסי במלחמת העולם השניה, אשר נתקל פנים אל פנים ובהפתעה, תוך כדי התסערות בתעלת גופות במאיידנק או במחנה ריכוז/השמדה אחר (קראתי את הספר לפני שנים, עמכם הסליחה שאין זה ציטוט מדויק, אלא רק על כנפי הזיכרון):
   אח אירופה אח אירופה,
    חן וזוהר את רועפת,
    אך עמים יצאו ממך,
    נשמתם חיה טורפת.

  

לעילוי נשמת קדושי אושוויץ משרביטו של ברנשטיין הענק - מוסיקה אירופאית משובחת

http://www.youtube.com/watch?v=422-yb8TXj8&feature=related

וגם קצת מוזיקה קלאסית שאינה אירופאית במהותה

http://www.youtube.com/watch?v=WtnjixhvOTU

http://www.youtube.com/watch?v=qbi1QyxZpFw&feature=related

הגם ואגנר בין הברסלבים המטורללים?
ואגנר טען כנגד מנדלסון (המלחין ברטלומיאוס)שיהדותו "נשפכת " ממנגינתו ויהודי נשאר יהודי שבדמו נסוכה
המוסיקה היהודית ורק הטמעות ארוכת שנים ודורות יעלמו תכונות אלו.
אגב הויכוח הנ"ל על שלל טענותיו התעורר עת הפילהרמונית רצתה לבצע מיצירות ואגנר בת"א ובין המפגינים המתגודדים לא  היה ברסלבר מטורלל אחד לרפואה.
 

 כנציג המגזר הלא רציונלי אחלוק עמכם מבורותי:
1) האם הרכבות הגיעו למחנה ההשמדה לצלילי מוזיקה קלאסית?
אכן במחנות ההשמדה הקימו הגרמנים תזמורות של יהודים חלקם מוסיקאים מפורסמים. באושוויץ לבדה פעלו שש תזמורות! המוסיקה נועדה הן להנעים את זמנה של קצונת ה-SS ימ"ש, והן לשמש כרקע לטרנספורטים והובלה לתאי הגזים. שמעתי פעם כי אחת הנעימות שהותאמה ל"מאורע" היתה האריה למיתר סול של באך, האזינו והצטמררו.

2) בהנחה שהרכבות הגיעו לצלילי המוזיקה הנ''ל מה מנכס אותה כנכס יסוד של תרבות הנאצים?
מבין ריסיך ניכר שנוף ה- Bildung שלך אינו צלמיות בטהובן עלי פסנתר, ולא ירדת לנימי נפשם של נכדי מתבוללים אירופאים. כאשר חניך המערביות הגבוהה מדבר על אכזבה מכך שעמו של שילר וקאנט רצח לצלילי מוצרט, אין הוא טוען שהנאצים ניכסו את התרבות הגרמנית (בין כך וכך היא מנוכסת לגרמנים או האירופאים - אלא  למי?). אלא הוא רואה לנגד עיניו את השבר של האמונה ב- Kultur (תרבות) במובן הרחב של המילה.
החינוך האירופאי בניגוד למערביות הפוסט מודרנית של היום לא רואה בתרבות אוסף של אינפורמציה או אופציות להנאה, כי אם מכלול אסתטי-מוסרי מחייב. מכח מכלול זה, "האדם האירופי" הוא מעודן יותר ומפותח יותר מהברברי, בין אם הוא ג'נטלמן בריטי, אינטולקטואל גרמני או פעיל שמאל ישראלי המבקש לכונן תרבות בהויה מזרח תיכונית גסה,  הוא נושא עמו מורשת הלנית דומה למה שבעלי המוסר מכנים "האדם השלם".
 אחד מהקשרים הרגשיים העמוקים ביותר לאידאה הזו היא המוסיקה האירופית הנוגעת בנימי נפש עדינים. 
כיוון שהנאורות על כל חלקיה האסתטיים והפילוסופים כאחת היתה מעיין תורה בעיני הדורות הקודמים, מראה של רצח לנוכח מוסיקה "מתרבתת", דומה בעיניו לניאוף תוך קריאת התורה. די בזה אילו היה זה מעשה יחיד, כ"ש מעשה של אומה, וכל שכן באירופה עצמה. יש כאן לא פחות מחילול הקודש.
(לא זו בלבד, לפתע עוצמות שהזדהינו איתם בסימפוניות של בטהובן אינם מציגות רק את ההתלהבות ממהפכה רפובליקאית, אלא כאילו חושפות פן שהיה שם מאז ומעולם של אלימות לשם אלימות, פתאום יש בבטהובן לא רק מנפוליאון אלא גם מ"התפוז המכני").
האופציה שבחר בו רוב העולם המערבי הוא לערוך בצורה כזו או אחרת פירוק (דקונסטרוקציה) לחשיבה המהותנית שעומדת ביסוד אותה תרבות שתיארתי, או במילים אחרות להפוך את "התרבות" בה"א הידיעה לצירוף של תופעות סתמיות ולא עליה בדרך העולה בית א-ל כביכול.
אך אלו שבחרו שלא להשתתף בחגיגת הפירוק הזו, ועדיין שואפים לשלמות, אין להם ברירה אלא לראות את הנאורות בה האמינו מנותצת לרסיסים, ואת "התורה" שלה כנשאית של רוע. הכרה זו מגיעה לא פעם עד סלידה פיזית, כסלידה שיש לאדם למראה חבר שבגד בו או כדומה. 

3) והיה כי הנאצים היו מצווים לנגן את הניגונים הצוענים המכונים משום מה ''מוסיקה חסידית אותנטית'' האם כבוד כינורו היה מותיר את הזאנר מחוץ לרפרטואר שלו?  
לא

4)הבה נניח שהנאצים צוו לנגן 15 יצירות של בטהובן, 30 יצירות של מוצארט ושני קנטטות של באך ועדיין נשאלת השאלה ומה חטאו שאר היצירות המשתייכות לזאנר הקלאסי? האם אדון ליפשיץ שמע על רוסטפוביץ? על רחמנינוב? על דבוסי?
כבר נתבאר, שכמהותנים איננו רואים את המוסיקה אך כתנודות אויר, אלא ביטוי שהוא חלק ממכלול אנושי ומייצג הלכי רוח שונים.
כך היתה גם התפיסה של אותם מלחינים שהיו מכנים את יצירותיהם "נוצריות" או "רומנטיות" או "פאגאניות" או "הונגריות", כלומר מבטאות רוח מסויימת באדם. קשה שלא לראות חזיונות מיתיים בשמיעת וואגנר, או לא להיות חולמני בהאזנה לדביסי. וכבר דנו גדולי האתיקנים בשאלת  אי מוסריותו של האמן המקרינה על יצירותיו. 
מהיותך מפולפל וחוקתי כיאה לבן ישיבה יחסת לאמן דיון באיסור והיתר, ולא היא.לא להלכה דן המנגן, כי אם משיח לפי תומו את הלכי נפשו.
 גם אם דביסי אינו נאצי (דווקא היה אנטישמי) ולא היה חביב עליהם, אני יכול להבין אדם שירצה להנתק מהרוח שהוא רוצה להשרות עליו, ולנסות לתקוע יתד במקום אחר. כשם שברטוק רצה להשתחרר מגרמניות לעבר "הונגריות" ע"י חיבור לכפריים פרמיטיביים, וכשם שוואגנר רצה לשחרר את המוסיקה מהיהודיות המשתקפת בה. באותו שיח מהותני רוצה היוצר היהודי המתחדש להפנות עורף לאירופאיות בכלולתה, ולקוממה בהר כנען.
אבל ברור שגם למהותנים אלו, יש לדון כל סוגה ומלחין לגופם, ומה לעשות בפריים ובקליפתם.

ושאלה לעצמי:
מדוע אתה מקשה על חסיד מטורלל שתשתית תודעתו מבוססת על הפניית עורף לחשיבה לוגית?  
 איהו לא חזי אבל מזליה חזי שאין כאן דברי שגעון כלל. אלא דברים של טעם.

והאם זו התופעה המוזרה היחידה אצל המשיגינער הזה? 
איני מכירו ולא את ניגוניו.

ואילולא היית מוחזק בכשרות הייתי חושדך שאף אתה אדמוני. 
   

לרב_סיינפלד:

יותר משאתה תמה על שיבושי לוגיקה, אני תמה על הפרדיקציה שלך לפיה ההומו סאפיינס עושה שימוש בלוגיקה במסגרת חיי היומיום שלו. כל העניין הזה רחוק מאד מהלימת המבנה הפסיכולוגי של האישיות כפי שנחקרה בראשית המאה הקודמת.

האדם אינו יצור לוגי, אינו אמור לפעול בדרך של היקש מתימטי והוא אוטומט אמוציונאלי מושלם. כל זאת בהסתייגות המתבקשת שהוא בכל זאת מסוגל להבין לוגיקה, אך זו לרוב משמשת אותו לצורך הענקת הסברים לפעולות שהוא אינו מסוגל להבהיר לעצמו מדוע ביצע אותן.

ההבדלים שאנו רואים לפעמים ושנדמים לנו כמותר הלוגיקן מן המטורלל הם בסך הכל שינויים באיכות ההסברים הלוגיים שמספק האדם לסביבתו בנוגע להתנהגויותיו המוכתבות. רוצה לומר, אין הבדל מהותי.

התנהגות לוגית היא אשליה מוחלטת, והאדם הוא היצור היחיד הנזקק לאשליה כזו. האם זה לוגי?

אם בלוגיקה חשקה נפשך, בנה לך מכונת טיורינג וצפה בהנאה בביצועיה.







(אני מודע לעובדה שלקחתי את הדיון רחוק מאד מכוונתך המקורית, אך זו בסך הכל דרכי המפותלת לטעון: מה אתה רוצה ממנו? ומי שלא קונה מרצדס אתה כן מבין?)

ענית לעצמך? הוא מחפש איך לשלול את תרבותו הקודמת ובהתאם לגודווין מצא את הנאצים כתירוץ, מה רע?

בבורותו כי רבה, הציבור החרדי שואב את מושגיו על התרבות החילונית מבעלי התשובה.  הללו אינם מבחינים בין כרתי ללבן, ועסוקים להפוך את חברתם המאמצת החדשה לתשליל של עברם, ואגב כך מנציחים את פרשנותם הסובייקטיבית בעליל לתרבות המערב, כהערות שוליים מחייבות למניפסטו החרדי .

והדברים אמורים בצורה שווה לגבי מזרחניקים שהתחרדו.