| נשלח ב-2/6/2008 20:24 |
 |
| |
גמרא או אמונה מה העיקר
שלום לחברי הפורום המעטירים כזוהר הרקיע מאירים.
מזה זמן מטרידה אותי השאלה מדוע נתפש העיסוק בנגלה וביחוד בגמרא כלימוד העיקרי החשוב והבסיסי שלנו שומרי המצוות.
שיש צד להבין שאין העיסוק בהם נועד אלא כדי לדעת כיצד לקיים את ההלכה וא"כ מי שלא מתכוון להימנות בקרב מורי ההוראה די לו שילמד קיצור שולחן ערוך וכדומה לדעת את ההלכות הנוגעות אליו ואת שאר הזמן או לאחר שיודע את ההלכות יקדיש ללימוד אמונה כלומר מעשה בראשית ומעשה מרכבה וכד'. ועבודת ה'. כלומר אותה עבודה שתוביל את האדם להיות חסיד עם ה' והאדם.
להסתפקות הזו הגעתי מפגישה בכמה וכמה מקורות שמהם ניתן להבין כן. ובכללם:
א.מסל"ש בהקדמה.
ב.רמב"ם בהקדמה למשנה תורה ובאגרות.שמתוך שהעלה אפשרות שלא צריך ללמוד גמרא אלא רק תורה שבכתב ומשנה תורה מובן שאין עיניין מהותי בלימוד הגמרא.
ג. מקור שחושבני שאינו מקובל כ"כ. מכתבי ר' יוסף אבן כספי (מובא במבוא לאחד מספריו שאינני זוכר את שמו כעת) שיתיחס אל פוסקי הלכה כאל בעלי מלאכה. והוא עצמו עסק במושכלות.
ד.ובגמ'. מובא גם בהלכות יסודי התורה. "דבר קטן הויות דאביי ורבא דבר גדול מעשה בראשית ומעשה מרכבה".
אשמח מאוד אם נפתח דיון בנושא שמתוכו תתברר ותתלבן הסוגיא.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 15:46 |
|
| |
שומר
גם, אבל גם בנסיון לתפוס איזו מהות שמאחורי הדברים.
ושוב, זו תחושה בעלמא שעלי לנסות לבסס אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 15:25 |
|
| |
בעל , הושמטה מילה (וגם אות וסימן שאלה בסוף) צ"ל: ובכלל למה זה ההתחלה ולא מצווה או ענין אחר כמו האמונה או הידיעה כפי שמופיע בהרבה ספרים "לידע שיש שם מצוי ראשון" וכד' ?. לגבי המעבר שאתה מציין אתה בהחלט צודק, המעבר התחיל עם תחילת ימי בית שני, אבל בפועל בית המקדש גופא הוא סוג של התגלות א-לקית (גם אם בבית שני זו היתה התגלות מצומצמת יחסית, כפי שמובא ביומא) וממילא גם כל ההתנהלות מסביב, (למעשה רוב הכתות שהיו באותן תקופות נתפסו במקדש כמייצג של התגלות, מה שגרם בסופו של דבר להעלמות רובן כשהבית חרב) חתימת המשנה וביתר שאת חתימת הגמרא היא זו שמסיימת את התקופה ההיא. (אני לא מנסה לתת גדר לכל שלב ושלב רק להצביע על כך שיש משמעות לכל שלב,) או אם נתייחס מזוית אחרת, אפשר לומר שהמשנה והגמרא באים להגדיר את השינוי שנעשה בתקופה ההיא, ע"מ שאנו נוכל למצוא את הדרך חזרה (בתוספת מה שנעשה אז)
שומר תוכחת, שמעתי על רעוא ואני מכיר חלק מהמלמדים והלומדים בה (לפחות נכון ללפני כמה שנים) יש דמיון עקרוני בגישה בפרטי הדברים בפועל נכון לפעמים האחרונות שבדקתי היו חילוקים די משמעותיים. לגבי סעיף ב' שלך , אני לא מניח כלום, אני רואה שהגמרא והמשנה בנויות בסדר שלא תמיד מובן לי ואני מנסה לפענח אותו, חלקים גדולים אחרי עיון ולימוד חוזר אני מרגיש שהגעתי לפיענוח שיכול להניח את הדעת (לפחות את דעתי שלי) חלקים אחרים פחות, זה בעיני חלק משמעותי ממצוות תלמוד תורה בכלל ומהמושג עמל התורה בפרט. לעמול לחשוף, מה בכלל יש לנו כאן, ומה זה אומר הלכה למעשה לחיים שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 15:23 |
|
| |
בע"ב
בעניין של הפסוקים?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 14:49 |
|
| |
אש"צ
כתבת:
<בכלל זה ההתחלה ולא מצווה או ענין אחר כמו האמונה או הידיעה כפי שמופיע בהרבה ספרים "לידע שיש שם מצוי ראשון" וכד' .> כמדומני שלא הבנתי את כוונתך.
המעבר מא-ל המדבר אל האדם לאדם המקבל עול שמים על עצמו לכאורה היה בתחילת בית שני עם סתימת הנבואה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 14:25 |
|
| |
אוקיי, אמרת קבלת עול מלכות שמיים, זה פותח לנו עוד כמה ענינים. למה דוקא באופן הזה של קריאת פרשה מהתורה ? למה דוקא הפרשה הזו ? (אגב ק"ש כוללת בסופו של דבר גם קבלת עול מצוות ואת פרשת צצית ולא רק את הפרשה הראשונה, גם כאן יש מקום לשאול למה) בכלל זה ההתחלה ולא מצווה או ענין אחר כמו האמונה או הידיעה כפי שמופיע בהרבה ספרים "לידע שיש שם מצוי ראשון" וכד' . וגם השאלה של ירוחם. למה דוקא עיסוק בזמן. ונראה לי שכאן אפשר להתחיל למצוא את התשובה/ות. המשנה נכתבה בעיקר בגלל צורך הזמן (כפי שמופיע בסוף המסכת) ועיקר צורך הזמן (של ימי בית שני וכתיבת המשנה בפרט, ובמובנים רבים עד היום) הוא לשנות את נקודת שיווי המשקל של הדת היהודית מהתגלות א-להית אל האדם שמקבל את עול השמים על עצמו. (בטח שמת לב שאני חורג כאן מהקודקס ההלכתי כגורם שעומד בפני עצמו) וכך מובאת דוקא הדוגמא של כניסת הכהנים לאכול בתרומתם כתחילת זמן ק"ש של ערבית (שאופיה הבסיסי הוא חושך שמשמעו התנתקות מהעולם החשיבה הממשי, דהיינו מחוש הראיה) כזמן של אכילת התרומה דהיינו היכולת ליצור קשר בלתי אמצעי אל הקדושה ע"י אכילה. (יש כאן מה לעיין יותר, וכמובן להתייחס למאפיינים האחרים שהגמרא נותנת והנפקותות מהן) סוף הזמן של ק"ש של ערבית הוא חצות מחשש לפשיעה (להרחיק את האדם מן העבירה) כי זה החשש של שעות הלילה שכחה והתנתקות מוחלטת מחובת האדם, או בפשטות שינה. (הן בפשט והן בדרש שהרחבתי כאן) ומכאן לשחרית, השחר מתחיל ע"י הבדלה ויכולת לבקר (מה שנקרא בקר) ולהבחין בין גורמים שונים במציאות (במשנה מדברים על צבעים, בגמרא יש הבחנות נוספות) , אבל ברגע שהמציאות עוברת לפעול באופן עצמאי כבר א"א לקבל עול מלכות שמים, כי יש גורמים אחרים בעלי השפעה במציאות, וכאן נכנסת מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע, ר' אליעזר מגביל את הזמן בהנץ החמה, באשר החמה היא הכח בטבע שמראה על תחילת ה"פעולה" של היום (עיין בהקשר הזה גם דעת ר"א בענין ק"ש של ערב, וגם בדרשות חז"ל בתחילת פרק "השוכר את הפועלים") ועוצמתו , מה שמשפיע על הקשר ויכולת האבחנה הטהורה של האדם בבוראו (מה גם שמרגע זה האדם מחויב גם לפעול את פעולתו בעולם, ולא רק להיות נפעל) לעומת ר' יהושע שרואה את השלב בו גורמים אנושיים אחרים (כשבני המלכים מתחילים לקום ולעשות מה שהם רוצים) מתחלים להשפיע על כשלב בו כבר דעת האדם משתעבדת, ולכן כבר א"א לקבל עול מלכות שמיים כפי הראוי, באשר דעת האדם כבר לא פנויה להתייחס רק אל הבורא. במעט פשטנות, נראה לי שזה הקו הבסיסי בענין הזה, ברור שיש מה לדייק ולהרחיב יותר, כדי להבין את הדברים על אמיתתם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 14:24 |
|
| |
במבט חטוף יש דמיון לא מבוטל לרג"נ.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 14:12 |
|
| |
איש ציפור
סלח לי שאני מתעקש לאפיין, אך נראה לי שדי בולט ששאלות מבנה תופסות נפח חשוב בצורת הלימוד שלך.
יש מאפיינים נוספים, אך הם משותפים לעוד כמה צורות לימוד.
א. בשונה מרבים אתה שואל גם על דברים שמוכרים לך, קרי מערער על הנחות, וזה מאפשר בחינה מחודשת של הדברים - כגון למה צריך זמן מוגדר, מהי ק"ש.
ב. אתה מניח שקימים דברים עמוקים, ושהתנאים היו מודעים להם, ולכן אתה מחפש רמזים לדברים הללו במשנה.
כמובן שהשילוב בין כל אלא, ועוד מאפיינים שלא שמתי לב אליהם כעת, וגם כאלו שלא באו לידי ביטוי בהודעתך זו, יוצרים את דרכך.
אפרופרו שאלות מבנה, ישנה ישיבה בשם "רעוא", שלפי הרושם שלי, הלימוד שלהם מקביל מאוד לשלך.
קישור לתיאור צורת הלימוד. http://www.sup.co.il/28572812
קישור להדגמה של הלימוד במסכת קידושין, שימו לב לנפח שתופסות שאלות המבנה. http://www.sup.co.il/45590339
תוקן על ידי שומר_תוכחת ב- 10/11/2009 14:17:24
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 13:28 |
|
| |
האם לא נכון היה , לפתוח קודם את המסכת , בחיוב קריאת שמע, ורק לאחר מכן זמן החיוב?,
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 13:03 |
|
| |
יפה
אנסה להתיחס חלקית
קריאת שמע היא קבלת עול מלכות שמים שקדמה לקבלת מצוות.
האם היינו מעדיפים מסכת קריאת שמע? ייתכן כמובן לדון עד כמה הברכות הם חלק מקריאת שמע.
מתחילים מערבית בגלל שזהו סדר היום ההלכתי (מצווה ראשונה שאדם מתחייב בה ביום החדש, או בהכנסו למצוות)
מהי ק"ש? לגמרי לא פשוט, במיוחד אם נניח שק"ש דרבנן.
על הזמן המוגדר אני תמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 12:41 |
|
| |
זה לא קצר בהרבה. אבל אתחיל עם שאלות בסיסיות, קודם כל בנוגע למשנה. למה ק"ש היא הנושא הראשון שעוסקים בו במסכת ובש"ס בכלל ? במיוחד על רקע זה ששם המסכת הוא ברכות , כאשר רק מהפרק השישי והלאה עוסקים ממש בברכות. (למעט נגיעה בברכות ק"ש ותפילה שהן טפילות לנושאים העיקריים דהיינו ק"ש ותפילה) למה מתחילים דוקא מק"ש של ערבית ? (שאלה שגם הגמרא מתייחסת אליה ) מהי בכלל ק"ש ? (לכך יש מקורות די מפורשים במשנה בגמרא והאה) למה צריך לזה זמן מוגדר ? מה הרמזים ששאר המשניות בפרק הראשונים נותנים לנו כדי לענות על השאלות האלו ? אחרי כל זה יקל עלינו בהרבה לעסוק בזמנים המוגדרים עצמם לק"ש . (וגם אז יש עוד גורמים רבים שצריך להתייחס אליהם, בטרם נוכל לצייר תמונה מבוססת מספיק על הסוגיא )
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 11:23 |
|
| |
?מה עוד אתה רוצה ? שאלמד כאן את כל הש"ס זה נראה לך הגיוני ? אם כן תתחיל אתה ללמד כאן מסכת שבת כשתסיים אשתדל גם אני לעסוק בכך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 11:01 |
|
| |
את מה שכתבת:
<ודם
לומדים את עקרונות ההלכה נניח שבת, או אישות, מה עורך המשנה ראה לנכון
להציב כחשוב (בענין שבת זה בראש ובראשונה תורת הרשויות, אח"כ גם פרק "כלל
גדול" והיחס לל"ט אבות מלאכה) לנסות להבין למה. אח"כ לראות לאן הגמרא לקחה
את זה, לקשר את זה למה שהפוסקים הראשונים אמרו , ולמה שכתוב במקרא ובאגדה
על השבת ועוד ועוד. מתוך כך נוצר לך מבוא משמעותי מאוד למעשה בראשית
והשלכותיו לחיים העכשוויים. (באשר השבת היא הגדר העיקרי של זכר למעשה
בראשית בחיי השגרה היהודיים) מתוך כך אתה יכול להרחיב את היריעה יותר
ויותר. >
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 10:42 |
|
| |
מה להדגים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 10:27 |
|
| |
איש צפור
הדגם
|
|
|
|
|
