הצעות לסדר

המוסכמה לפיה החרדיות מהווה את גבול הלגיטימיות וההתעלמות מהעובדה שבסך הכל מדובר באופציה.

המוסכמה לפיה האופציה הנ''ל ניתנת למימוש אך ורק בהקשר החרדי.

המוסכמה לפיה הפרט מזהה טוטלית את מסגרת ההתייחסות הסוציולוגית שלו כמרכיב הזהות החשוב ביותר שלו תוך מחיקת האינדיבידואליות.

אני חוזר על הצעתי להקמת מוסדות לימוד לילדים, פה טמון דור ההמשך וזוהי השיטה היחידה ש"עובדת" כשיטה לגידול "דור חדש".

כך עשה אחז בזמנו - לרעה:

"אם אין גדיים אין תיישים, אם אין תיישים אין צאן, אם אין צאן אין רועה.
כך אחז היה סבור בדעתו לומר:
אם אין קטנים אין גדולים, אם אין גדולים אין תלמידים, 
ואם אין תלמידים אין חכמים, ואם אין חכמים אין בתי כנסיות ובתי מדרשות,
ואם אין בתי כנסיות ובתי מדרשות, כביכול אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על העולם.
אלא הריני אוחז בתי כנסיות ובתי מדרשות." (פתיחה למדרש רבה, רות)

ובאותה השיטה תיקן חזקיה בנו את הדור ה"חילוני" שנוצר על ידי אביו:

"נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואישה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה"


כ2500 שנה אחר כך, פעלו בוני מדינת ישראל חילונית באותה השיטה כאשר הפכו את ילדי עולי הגלויות לחילונים,
אמנם מסקנת ועדות פרומקין טענה ש"'לא היתה מצד הממשלה כל כוונה לכפייה אנטי דתית."
אך הם עצמם הודו ש: 
"(1) 'גזיזת פיאות היתה שיטה ולא מקרה ...'
(2) 'גם הפרעת לימוד תורה היתה שיטה ...'
(3) 'לא דקדקו די בשמירת שבת ובתפילה ואף היו מקרים של הפרעת תפילה ...' "
(ציטוט הקטעים  - מתוך מאמרו של ד"ר צבי צמרת)

ובאותה שיטה יש לנקוט כרגע כדי להביא את דור ההמשך לידי חינוך תורני אמיתי.

האם יש כאן בעלי יוזמה המוכנים ליטול "פרוייקט" זה על כתפיהם??

לבהעיברי

אפשר לומר שהקו המנחה הוא עבודת ה' אמיתית ולא ביגוד או כל סמל אחר.
וכל מה שנלווה  זה תוצאות של היהדות החרדית של תשס"ח.כי כל הרצון להביא את האנשים למודעות ע"י מסגרות , כללים בלבוש, עבודה במקומות מסויימים וכדו' הם  אלו שמוצאים את האמת שבעבודת ה' ומכניסות בה את החזות/ מעטפת הריקה מתוכן...
והמטרה הוא התוכן.

יהודים, ישר כח על היוזמה.
אהבתי את המיצוי של המצע לעיקרון מנחה אחד, ופרטים מעטים. וכן למצוא מחנה משותף רחב. זו דרך טובה לצאת מאי הבהירות השוררת אצלינו (אגודה 1 = 1000 דעות, כידוע).
ואלו ההשגות שלי: למה יש רק עקרון "לא תעשה"? האם לא ראוי שיהיו שני עקרונות מנחים, ויהיה הלאו ניתק לעשה?
כגון יוזמה לישיבה החותרת להישגים מוגדרים, תמיכה בהכשרה מקצועית, ביסוס לימוד תורני גבוה של עובדים מעבר למסגרות הידועות ל"בעלי בתים" וכדומה. 

לגופם של לאוין, להלן תוספותיי והשגותיי:

מוסכמות שלא מקנים לבנות ידע איכותי בכל המקצועות ואין מקימים בתי ספר מגמתיים כגון תיכון לאומנות וכדומה
לא הבנתי את חשיבות העניין, האם כוונתך ללימוד מקצועות פרגמטיים או אומניות יפות ממש?

מוסכמות שכל אדם מקומו בבית המדרש.
עקרון שאיני מסכים לו, אולי התכוונת: "מוסכמות שכל אדם אין מקומו אלא בבית המדרש וראוי לו להתפרנס מכך"

שאר הלאוין נאים. וטוב שיהיו מעט כדי למקד את הרעיון, והמחאה על כובעי הלבד לא תאפיל על המחאה על העוול העדתי.

אני מתנצל, את המשפט "מוסכמות שכולם חוגרים חגורות במכנסיהם." פלטו שני ידי אל מקלדתי ללא מחשבה אלא מתוך רגש. מוסכמה זו אינה תואמת לקריטריונים של "נורמות ומוסכמויות חברתיות וציבוריות אשר רעתם ידועה או שאינם עולות בקנה אחד עם השקפת התורה וחז"ל" אז נכון שלא הכי נחמד להיות כפופים לקודי לבוש מסויימים אך נוכל למצוא בכל אומה ולשון דברים דומים (חוץ מהצעירים בתרבות המערבית שעושים מה שמתחשק להם - אך הם לא נראים לי מודל מומלץ לחיקוי...) זו לא מוסכמה "רעה" זו מוסכמה לא נחמדה.
 
וכיון שכך נראה לי שכדאי לוותר על ה"טיפול" במוסכמה זו ובדומים לה - במסגרת התאגדותינו.




פצעי,

מה גורם לך לסבור שהמוסכמה "שלא ידעו הרבה בכל מקצועות חול"  נובעת מהמטרה: "כדי להשאיר את העם טמבל ובכך לשלוט על כולם"??