כיצד מודדים מידות (וכשרונות)?

צענערענע,

סליחה רק עכשיו ראיתי את תגובתך.

אין לי ביקורת על הרב הירש, יש לי ביקורת על הקלות הדעת שבו מבקר סיטואציה טרגית מביתו המרווח. בכדי שזה ישרת את מטרתו.

ה' אמר לאברהם כל מה שתאמר לך שרה עשה נכון. לגרש נכון. אבל איך לגרש ה' לא אמר. אפשר גם לגרש אחרת עם אתונות גמלים מים עבדים ושפחות.
הרי הוא היה בכל זאת בנו, והיא היתה בכל זאת אשתו, מוכרחים לגרש- גרש, אבל אל תשלח אותם למות בטוח.

בגמרא הרי את לא חושדת!!

צענערענע,

יש הרבה אמת במה שכותב הרש"ר הירש.
מצד שני, ההשוואה המתבקשת בין אברהם להגר (לענ"ד, זו השוואה שהתורה מרמזת אליה ע"י הביטויים החוזרים וההופכיים בין סיפור העקידה לסיפור גירוש ישמעאל והגר) דוקא יכולה ללמד כי משניהם, התנהגותה של הגר היא זו המעוררת חמלה וחיבה (ובודאי איני צריכה להזכיר לך את המדרשים המדגישים את חוסר החמלה של אברהם במעשה העקידה ושאיפתו למלאו כלשונו גם אחרי שהמלאך מבקש לעצור אותו)...

צענערענע

אין דבר העומד לפני הרצון- כשרצים להצדיק מעשה רע הכל כשר,

מגרשים ילד חולה(מ"ר) מהבית ילד קודח מחום. נותנים לאמא לסחוב אותו על הגב, למרות  שלא חסרים- גמלים ואתונות, .
היא סוחבת את הילד על הגב, את חמת המים, וכנראה את כל המטלטלים, המעטים של שניהם. ולאחר שבאפיסת כוחות היא כבר לא יכולה להחזיק מעמד, היא פשוט מתמוטטת, ובוכה, על בנה ועל מר גורלה.
רואים את זה בעיין לא טובה את התנהגותה?  האם גם את חושבת שהרב הירש צודק? האם טיילת ביום חם במדבר בלי מים, ואפילו עם מים?         בגרמניה הירוקה אין מדבר.

על הגר (הרש"ר הירש)

<*>"כל התנהגותה של הגר אופיינית ביותר ומציינת את הטבע של בת-חם שלא נתעדן. אם ישראלית לא תיטוש את ילדה, ולו רק כדי לדבר על לבו, ולו רק כדי להקל עליו כדי חלק אחד במליון של שניה. הנוטש ילד באפס מעשה, מפני "שאין בכוחו לראות בייסוריו", אינו פועל מתוך רחמים; זוהי אנוכיות אכזרית של נפש אדם שנעצרה בטבעה הגס. אדם בעל שיעור קומה אנושי יודע להשליט את הכרת חובתו על רגשותיו העזים ביותר, חובתו משכיחה את הכאב שבלבו ומדריכה את ידו להושיט סיוע ועזרה, ולו יהא בידו רק לגמול חסד עם המתייסר בייסורים ולעמוד על גביו ולהשתתף בצערו. מכאן משמעות עמוקה לנאמר בפסוק יז: ה' שמע "את קול הַנַּעַר", ולא את קולה של הגר. זעקתו של אדם, היוצאת מתוך אנוכיות ובאפס מעשה, אינה מגיעה עד לכסא הכבוד". עכ"ל.

מענין . חז"ל אומרים שישמעאל עשה תשובה.במיתתו מציין הפסוק במפורש את המילה- ויגוע- מונח מקובל אצל צדיקים. וכן התורה כותבת את שני חייו, כמו אצל צדיק,מאה שנה ושלושים שנה ושבע שנים.( התורה כנראה לא היתה מודעת לדעתו של הדעת סופר)

 עוד יותר מענין שאנו בר"ה קוראים על בכיתו הטהורה של ישמעאל, שה' שמע לקול הנער באשר הוא שם.

ומה היתה אשמה, אשתו של אברהם ההרה הגר. שהעתעללו בה קשות קשות? למה לה הגיע למות במדבר בצמאה? כי מה?

<*>

רוב המפרשים סוברים שגם במקרה זה נהג אברהם נכון. לדוגמא.בעל דעת סופר

" .ותמוה איזה שייכות יש לגירוש ישמעאל לצמר ופשתים דווקא, ונ"ל (ונראה לי) דהנה שרה ביקשה מאברהם שיגרש בנו, הלא זה נראה כאכזריות שהאב יתאכזר כל כך וישלח את בנו ויגרשהו מפניו, וגם יפלא, וכי אברהם לא ראה ולא ידע ממעשי תעתועים של בנו ישמעאל וכי משוא פנים יש בדבר, אלא שאברהם חשב אולי ישפיע יצחק על ישמעאל שייטיב דרכיו ע"י (על ידי) שילמוד מתום דרכיו של יצחק, ו'[הולֵךְ] אֶת-חֲכָמִים [יֶחְכָּם]' כתיב (משלי י"ג, כ) אבל שרה ראתה ברוח קדשָהּ יותר מאברהם בעלה שלא בדברים יוסר כסיל ולא יטיב דרכו כסל למו. וזה שאמר הקב"ה לאברהם 'כּל אֲשֶׁר תּאמַר אֵלֶיךָ שָרָה שְׁמַע בְּקלָהּ' לרוח הקודש שבה (מגילה יד ע"א), שאברהם היה טפל לשרה בנבואה, והיא ראתה יותר שלא יתהפך לטובה ובשום אופן לא יתחבר ליצחק, כמו כלאים שחוט אחד של פשתן אם נתערב בצמר אינו בטל לעולם ונשאר בעינו ובאיסורו, כ"כ (כמו כן) ישמעאל לא יעזוב דרכו וא"ש (ואתי שפיר) ב"ה .

פלטי

אצל יוסף לא כתוב בפירוש מה הוא עשה. רק חז"ל אמרו שהיה מסלסל בשערו וכו'. גם צריך לעיין מה זה בדיוק נקרא "להתעסק בעצמו" וע"ע מה שכתבתי לעיל על היפוך המידות.

אם שאול ודוד היו מיוחסים, איך זה ששמואל לא ידע את מי לבחור, וממש במקרה שאול ודוד הגיעו אליו, ואיך דוד היה רועה בצאן וישי לא שלח להביאו, ושאול אמר לשמואל "הלוא בן ימיני אנוכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצעירה מכל משפחות שבטי בנימין ולמה דברת אלי כדבר הזה".

ירוחם

במקום חד פעמי ניתן לומר שהתורה התכוונה ללמד איך לא להתנהג, אבל להגיד שכל המהלך של אברהם היה לא טוב? זה לא נראה לי. התורה הייתה צריכה אם כן להגיד שאברהם לא היה צדיק.

אמשלום

אכן את הבאת את הפרשנות לפסוק בפורום וחשבתי על הדברים בזמן שכתבתי את דברי. אם כי אינני סבור שזה הפשט בפסוק שהרי כתוב "אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם" ואיך זה משתייך לתיקון המידות. אלא הכוונה לקיום הבטחה, וכיוון שכך מסץבר לפי הפסוק שאברהם היה בעל חסד, שהרי הקב"ה מודד מידה כנגד מידה.עם זאת, אינני פוסל את הדרש שאינו גרוע מהרבה דרשות של חז"ל.

עכשיו אני רוצה להציע פתרונות לבעיות שהעליתי.

ייתכן, בשונה ממה שנראה בהשקפה ראשונה, שאדם עושה דברים ההפוכים מאופיו. למשל אדם שאופיו הוא לעשות חסד, מסיבות שיבוארו, יעשה חוסר חסד. ולהפך. לצורך העניין נקרא לזה "תיאורית היפוך המידות".

הסיבות יכולות להיות, שאדם מנסה להלים את עצמו במידות החסרות. או שהוא מנסה לתקן את מידותיו, כדברי הרמב"ם שמי שהלך בדרך קיצונית עליו לתקן זאת על ידי הקצנה הפוכה, אולי הוא יעשה זאת מתוך ניסיון להכיר את צורת ההתנהגות של אחרים. ואולי ניתן להסביר זאת בצורות אחרות.

תשאלו אם כן האדם הוא הפוך, ולא באמת בעל חסד. אולי רק צריך לזכור שיש באדם שני צדדים. ואפשר לבליט את הצד האחד, ואפשר גם להבליט את הצד השני ושניהם יהיו נכונים.

ואולי אברהם לא היה "מומחה" בעשיית "חסד" מחוייב, אלא בעשיית חסד לא מחוייב.

ואולי מהלך החיים שלו היה מהלך של חסד, אלא שבמקומות מסויימים, מסיבות אלו ואחרות, המהלך לא בא לידי ביטוי.