| נשלח ב-15/6/2008 23:22 |
 |
| |
הפצת וירוס מחשב בדיני הנזיקין.
בעולמנו בו חלק חשוב מיחסי בני אדם הוא במחשב עלינו לתת דעתינו למקומו של המחשב בדיני הנזיקין, מתוך אמונה שהאמת האלוקית יכולה להתגלות גם בעולמינו המתפתח במהירות.
1. הגדרת הוירוס במערכת אבות הנזיקין.
האם ניתן לחייב אדם, על שליחת וירוס לחברו על נזקיו מדין אש, כלומר משום חציו של המזיק.
אבל הדבר מעלה שאלות, האם זה באמת דומה לאש?
באש כל התהליך הוא של המזיק, הוא מדליק אש היא מוצאת קוצים, ונדלק הגדיש או הקמה או השדה.
לעומת זאת בוירוס הניזק הוא חלק מהתהליך בד"כ הוא צריך לפתוח קובץ, או לעשות פעולה מעשית בפני עצמו.
דבר זה דומה לבור, בבור אדם כורה בור ואחרים נופלים בו מכוח מעשיהם שלהם, אבל אם זה דומה לבור, המזיק יהיה פטור! שור ולא אדם חמור ולא כלים.
1.5 – רשויות במחשבים.
בור - האם מצינו חופר בור ברשות חבירו? (ישכילוני הגולשים, שכן אני לא מצאתי דיוני ראשונים על כך)
האם האינטרנט הוא רשות הרבים? אם אדם נכנס לאתר בעל שם תמים ונחשף לוירוס, האם זהו נזק ברשות הרבים? אולי יכול בעל האתר לטעון שהאתר הוא רשותו? - דיני הרשויות הנזיקין נקבעות לפי "רשות להלך", ולכאורה יש לגולש רשות להלך! אבל אתר הוא רכוש פרטי!
2. הגדרת המחשב.
מכך עולה לנו שאלה, האם המחשב הוא "כלים?" או אולי בעולם הוירטואלי המחשב הוא יותר כמו בהמה הנושאת את בעליה או את כליו במרחבי העולם הוירטואלי?
האם אפשר להגדיר מחשב כבהמה?
1\2 – אש – חזקות.
או אם נחזור לעניין אש, האם המזיק יכול לטעון לפטור "טמון" אם במקרה הניזק מחזיק במחשבו את כל נתוני הבנק העולמי?
האם נוכל לומר שיש חזקה במחשבים שיש בהם דברים יקרים?
3. שמירה.
ומה בנוגע לאדם שהוריד בטעות וירוס מאדם אחר דרך שיתוף קבצים? האם נאמר שהוירוס חייב שמירה מעולה כי הוא מועד ולכן אם האדם לא קורא לו בשם מסובך מספיק הוא אחראי לנזקי האחר?
יכנסו בעלי תריסין.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2011 10:55 |
|
| |
נישט
מכאן אתה למד שגיבובי שטויות אינו נחלתם של חלק אחד מעם ישראל.
אולי הוא רצה לקיים -הרוצה לדבר שטויות ירחיק הרצאתו, הוא לא העלה בדעתו כי משם מחזירים לו כבומרנג.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2011 09:04 |
|
| |
מטפחת ספרים
<בהיסטוריה קהילות יהודיות תקנו תקנות אפילו כנגד ההלכה, כך שניתן למצוא במסורת ההלכתית גם המשכיות, גם ניסיון לחוקק על בסיס תקדימים ורוח ההלכה וגם חקיקה חדשה (שההלכה מתירה אותה)>
היכן ה"הלכה" או ה"המשכיות" בתקנות נגד חוקי התורה?
לפני מספר שנים נתקע בעיר בה אני מתגורר (בחו"ל), פרופ' "חשוב", מראשי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, וכששמעתי אותו אומר שיש לשאוף שחוקי הנזיקין במדינת ישראל יהיו כדיני השו"ע, והוא הביא הוכחה שהדבר אפשרי את חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח (1998), חשבתי שחלמתי ששמעתי אותו אומר את הדברים, וכשחזר לארץ כתבתי לו בדוא"ל שלענ"דהדברים אינם מציאותיים, ושאלתי אותו איך הוא חושב שאפשר להשליט במדינת ישראל את דיני העדות שבתורה, האומרים שלא מקבלים עדות מחללי שבת, נשים ועד אחד, ובפרט כשביהדות אין חוקים, אלא רק דעות, זה אומר כך וזה אומר כך, וזה אומר שהוא אמר כך, זה אומר לאשכנזים וזה אומר לספרדים, זה אומר לחסידים וזה אומר לליטאים, וכשהוא ענה לי שניתן לתקן תקנות, שאלתי אותו: מי יתקן לכולם? ואם כבר לתקן אז למה לא לתקן שהחוקים יהיו כחוקי הכנסת? ובזה הסתיים הקשר.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 17/06/2011 09:09:02
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2011 02:05 |
|
| |
כל שיטת משפט משתמשת בתקדימים ובדרך כלל מנסה לבנות חקיקה חדשה ברוח הישנה.
להרבה אנשים דתיים יש אשליה שניתן למצוא בתורה לא רק את רוח ההלכה אלא גם פסק ברור לכל מצב, זה חלק מאשליית "הפוך בה והפוך בה דכולא בה".
בהיסטוריה קהילות יהודיות תקנו תקנות אפילו כנגד ההלכה, כך שניתן למצוא במסורת ההלכתית גם המשכיות, גם ניסיון לחוקק על בסיס תקדימים ורוח ההלכה וגם חקיקה חדשה (שההלכה מתירה אותה).
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2011 19:36 |
|
| |
נו פרובלמה עם פלטפורמה...
אלא שזה לא עניין של מידתיות (" 'הצמדות דווקנית' לחוק המקראי לעומת הרחבה") אלא פשוט קונספט אחר ממה שמתארים כאן.
דוגמה לשימוש במשפט העברי פלטפורמה:
נזק על ידי וירוס הוא נזק לכל דבר, ומשלמים עליו טבין ותקילין.
מה שכן, אם זה הילד שלך (קטין) והוא עשה זאת, אז תלוי: אם הוא בדרך כלל ילד טוב ירושלים וזו הייתה סתם נפילה רגעית - אז תשלם חצי מהנזק. אם הוא האקר ידוע - תשלם נזק שלם.
רעיון דומה אפשר למצוא במשפט העברי, לגבי קרן, שכיוון שזה עניין משונה שקשה לחשוב עליו משלם בפעמים הראשונות חצי נזק.
דוגמה לשימוש במשפט העברי כדבר היחידי שיכול לחייב:
יש לדון אם יש כאן אש או בור ובכל גווני פטור כלים בטמון, חוץ מלפי הרא"ש, וקים לי שלא כהרא"ש, והבדל בין ספרדים לאשכנזים לגבי קים לי כנגד דעת מרן, והאם אזלינן כאן בתר האב או בתר האם (נפ"מ אם אני אהיה האקר), וכו' וכו'...
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2011 13:26 |
|
| |
פרזנט, אני מסכים עקרונית עם הניתוח שלך. אף רמזתי על היכולת של בית המשפט לקבוע תקדימים, לעתים אף בסתירה לכוונת המחוקק. העניין הוא שצריך בכל זאת למצוא שיטה שהפסיקה תהיה ברמה מסוימת של אחידות ולא על פי מזגו של כל שופט ושופט. התייחסתי גם בתגובה קודמת, לבעיית הפרשנות הדווקנית של התפיסה הרבנית . אני מסכים כי צורת ההתייחסות של היצמדות טוטאלית לטקסט, היא בעייתית, אך ברמה העקרונית ניתן להשתית מערכת משפט מודרנית על פלטפורמת המשפט העברי. הדיון כאן היה האם המשפט העברי אינו יכול באופן מהותי לשמש כפלטפורמה. דעתי היא שהוא יכול גם יכול. פשעטל, חבל להתפלפל. כבר כתב פרזנט דברים נכונים. כשיורדים לפרטים תוכל לומר זאת גם על שבירת כלי - החומר נשאר אותו חומר אלא שיש לו שווי כאשר הוא מסודר באופן כזה אך לא כשהוא מסודר באופן אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2011 10:01 |
|
| |
פשעטל
אילו דברי כפירה נאמרו כאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2011 09:39 |
|
| |
ר"ן דרוש י"א ז"ל: נתיחדה תורתנו בין חוקי האומות במצוות וחוקים אין עניינם תיקון מדיני כלל, אבל הנמשך מהם הוא חול השפע האלוהי באומתנו כו' ומפני זה יתכן שימצא במשפטי האומות מה שהוא יותר קרוב לתיקון הסדר המדיני ממה שימצא בקצת משפטי התורה. ואין אנו חסרים דבר בזה כי כל מה שיחסר מהתיקון הנ"ל היה משלימו המלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2011 02:12 |
|
| |
א. אני מוחה על כל דברי הכפירה שדיברו כאן.
ב. בנוגע לנידון דידן, אולי יש מקום לומר, שהמזיק למחשב ע"י וירוס, זה כמו "שורף שטרותיו של חבירו", שהשטר עצמו "אין גופו ממון", אבל הוא ראיה על ממון. וכן במחשב, אין נזק פיזי שהזיק לדבר השווה ממון
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2011 01:05 |
|
| |
"ודע כי אף על פי שהסמכות החוקית כיום מטעם הממשלה לדון היא לבתי המשפט החילוניים והשופטים שם יהודים הם, עם כל זה ברור על פי דין תורתנו הקדושה - התובע את חבירו בבתי משפט שלהם גדול עוונו מנשוא, והוא בכלל מה שפסקו הרמב"ם והשולחן ערוך, שכל הדן בערכאות [בתי משפט] שלהם הרי זה רשע וכאילו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו". (הגר"ע יוסף שליט"א, שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן סה).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2011 21:45 |
|
| |
צ'מע, יתכן
1. בעיני כל העניין של משפטים כולו בולשיט.
נניח אהרן ברק ואומר: מצאתי איזה משחק מילים שיאפשר לי להכליל את X בתוך 7, ואז הוא אומר כמה מילים כמו 'אקטיביזם שיפוטי' וכולם אומרים אמן.
לא מבין מה העניין הזה.
האם יש כאן טענה שהמחוקק העות'מני או הבריטי התכוון לכך? יתירה מזו, מה אבד לברק בכוונתו הנסתרת של אותו טורקי משופם ואינפנטיל? את מי זה מעניין?
אם לא, מה העניין? תקבע מה שאתה רוצה וזהו. למה אתה צריך להשתמש באנלוגיה כוזבת?
זה נראה לי סוג של טמטום שבו האנושות, בגלל שאי אפשר לקבוע חוקים כל יום מחדש, צריכה להצמד לאיזה משהו, מטופש ככל שיהיה, וקובעים כללי משחק שרירותיים בהם המילה 'פרשנות' היא מילת קסם שמאפשרת לערב מין שאינו במינו (ואיוז פרשנות תנצח? זו שנוסחה יותר יפה ועירבה יותר מילים גבוהות ובבל"ת, כמובן! רטוריקה שולטתתתתת!!!111).
אגב, אותו הבל קורה במכונים הגבוהים לפסאודו מדע באוניברסיטת בר אילן. האם הפרשנות של הרמב"ם, או ה'הוגה' בן ימינו היא כוונת כותב הטקסט? לא! אממה? משתמשים באותו "חוטברזל" (בעידן הקדם-פייסבוקי, כאשר פרטי הומוסאפיינס טרום הבגרות המינית שיחקו בחוצות, כשהיו רוצים לקבוע משהו שאין עליו עוררין - למשל: מי יהיה התופס במשחק התופסת - היה על הילד המצהיר ליגוע בברזל ולצעוק את האמירה שלו, ואחריה אי אפשר לערער [טוב, היו גם מילים מבטלות - כמו טיפקס לבן, במלעיל - ומילים שמבטלות את הביטול... אני חושב שהסוף היה באמירה "מא' ועד ת' " הכוללת את כל הביטולים האפשריים]) הקרוי 'פרשנות'.
(העיקר שההתאמה המופלאה בין הבלי שתי מערכות החוק מספקת אופציה אקדמית לחרדים בקרית אונו ושאר מכשלות 'אקדמיות')
מה ההבדל? ההבדל הוא שבעוד במדינת ישראל החוק העות'מני הוא פשוט ברירת מחדל, ואף אחד לא באמת חושב שהמחוקק העות'מני התכוון למה שאהרן ברק דוחף לפיו, אלא פשוט משחקים את המשחק ההבלי הנ"ל - בהלכה זה אמור להיות כוונתו של המחוקק. שים לב שלא משתמשים בתקדים או בעיקרון הקרן השן והרגל (=המשחק המקובל) אלא מחפשים איך אשכרה נזק מודרני באמת כלול בקרן שן ורגל ובאופן בלתי נמנע הוא מקבל את כל הפרטים שהיו רלבנטיים בקרן שן ורגל (מה שלעולם לא ייעשה בתקדימים במערכת המשפט הלא-דתית).
2. בעוד המצב הקיים במדינת ישראל הוא ברירת מחדל בגלל בעיות פוליטיות, ובאופן עקרוני מחר תתכנס הכנסת ותחוקק חוקים תוך שהיא זורקת לפח את החוק העות'מני והבריטי (וגם כיום מחוקקים חוקים חדשים כשיש צורך בכך), בהלכה המשחק הנ"ל אמור בהגדרה להמשך לנצח, מה שעתיד להוביל לאבסורדים.
תוקן על ידי thepresent ב- 15/06/2011 21:51:17
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2011 17:09 |
|
| |
זו הכללה גורפת.
יש בזה הבדלי גישות.
הפסיקה המרחיבה היא בעיקר בהלכות שכנים ודיני עבודה.וגם בזה יש בתי דין המצמצמים מאד.
אני לא מכיר בית דין המקבל עד אחד כעדות מחייבת.
גם בחו"מ יש מושג של דין מרומה ושודא דדייני. אין לזה קשר עם דינא דמלכותא
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2011 17:00 |
|
| |
ייתכן
לא רציתי להכנס לדיון ההלכתי מתי חל או לא חל דינא דמלכותא, הזכרת את דיני המלך משמואל- שם ודאי דיני המלך נגד החוש"מ.
מה שרציתי לציין בעיקר- כי למרות שבתי הדין החרדים שוללים מכל וכל את דיני המלכות של מדינת ישראל, ופוסקים שאסור להתדיין לפני בתי המשפט האזרחיים,
הם בעצמם כלומר בתי הדין הבד"ץ ים השונים -שלכאורה אמורים לפסוק לפי השו"ע,ממונות עדות וכו' אינם עושים זאת, ופוסקים בדרך כלל לפי דיני המדינה ולא החוש"מ. מה שנקרא בשפת ההלכה- לא מצווה ועושה.
|
|
|
|
|
