בס"ד תגובת דגים:
מתוך 'עלי ספר', טז (תש"ן), עמ' 174-173:
ר' אברהם בן הרמב''ם.ספר המספיק לעובדי ה' (כיתאב כפאייה אלעאבדין). מתרגם ומהדיר: נסים דנה. הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תל-אביב תשמ''ט, 346 עמ', 3 פאקסימיליות. ספר זה יוצא לאור בשני לשונות. זה לעומת זה.במקור הערבי ובתרגום עברי של ד"ר נסים דנה. מנהל האגף לעדות דתיות במשרד לענייני דתות ומרצה במחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן.בשלימותו היה זה ספר גדול בן עשרה כרכים שהכילו. לפי ההערכה ממה שנשאר כ2500 עמ' ויותר.מכל זה נשתמרו וידועים לנו כיום שני חלקים בלבד: החלק השני של החלק הרביעי שפירסם ש' רוזנבלט. בלטימור 1938 (כרך המבוא קדם ויצא בניו יורק 1927), על פי כתב-יד הבודליאנה באוקספורד (מס' 1276-1275),והספר שלפנינו שהוא החלק השני מן החלק השני ובו ארבעה עשר פרקים. שעיקר עניינם בדיני התפילה והמסתעף מכך, ברכות, תפילין, מוזה, ציצית, מילה, נדרים, שבועות וחיוב אמירת האמת ושלילת השקר.
המכנה השלם של החיבור הזה אינו ברור עדיין, והתיאורים השונים (בנעט, כהן, גויטיין ואחרים) אינם יוצאים מגדר השערות ושיחזור.אין צריך לומר,שיש בספר זה עניין וחשיבות רבים, וביותר מפני אופיו המיוחד של המחבר
ושל החיבור, ובראש ובראשונה בתחום ההלכה כמו בתחומי הפרישות החסידות והקדושה.
ועל רקע הויכוחים,הקשרים וההשפעות המורכבות לכאן ולכאן של מנהגי ימיו וסביבתו הקרובים והרחוקים.
לדרך ההדרת הספר הזה יש להעיר. כי ההתייחסות (במבוא ובהערות שאינן מרובות),
היא בעיקר לתיאור החיצוני של נושאי החיבור על רקע סביבתו, וקצת לענין
דקדוק הלשון הערבי-יהודי.חבל שלא ניתנה הדעת גם לבחינותיו ההלכתיות,
והתלמודיות, שסוף סוף עדיין הן העיקר.הן אצל המחבר והן בחיבורו.
ההערות הבודדות לגבי יחס דבריו אל התלמוד פשטניות מאד. ואינן יכולות לעמוד.הציונים ומראי המקומות לתלמוד ולספרות הרבנית לוקים בחסר רב.
כגון בעמ' 141, 143, 147, 149, 157, 171, 174, 189, 190, 192, 247, 277, 279, 292, 319. כשהראב''ם מזכיר 'כפי שתמצא דבר זה מקוצר בהלכות רבינו יצחק זצ''ל...',
אין טעם כמובן לציין לספר הפרדס, מבית מדרשו של רש''י (עמ' 198).
וכן בהמשך שם: 'דיוק נכון זה נמסר על-ידי רבינו יצחק ז''ל בשם רבינו
האיי גאון ז''ל וכתב אותו ב''הלכות'',אמר: וכתב רבינו האיי גאון ז"ל
דמסגנא דרבנן...' אין טעם לציין לחיבור הלכה אשכנזי.
הכוונה היא לספר ההלכות של הרי''ף. וישנו במקומו לברכות טו ע''ב
(ואגב צ''ל: דמנהגא. במקום: דמסגנא).
כיוצא בזה עוד שם (עמ' 247): 'וכך מתברר מפירוש רבינו יצחק בעל
ההלכות ז''ל על התלמוד שהתפרסם בלשונו בעניין זה'.
ועל זה נכתב בהע' 4 שם: 'לא מצאתי הלכה זו בכה''י שלנו.
אך עיין: פרדס, סוף עמ' שיט'. יש להתפלא קצת, כלום אין במקומותינו
אדם שאפשר היה לשאלו מיהו 'רבינו יצחק בעל ההלכות',
'שהתפרסם בלשונו בעניין זה'? ! הדברים נמצאים במקומם, ברי''ף,
ברכות פ''ט, סי' ריח לדף נג ע''ב!
אגב, קטע זה, כמו קטעים נוספים בכרך זה (בעמ' 192, 195)
נעתקו והובאו מתוך הספר שלפנינו, בחידושים של הראב''ם על הרמב''ם,
שנדפסו בראש ספר מעשה רקח, ונציה תק''ב, ונדפסו שוב משם,
בקובץ תשובות הרמב"ם, ליפסיא תרי''ט, דפים נא ע''ב - נב ע''א.
פסק ההלכה של רבינו האיי גאון זצ''ל, בעמ' 277 שהמהדיר 'לא עלה
בידי לאתר מקום הלכה זו', מובא בשו"ת הרמב"ם, מהדורת בלאו,
סי' שלב, ובתורתן של ראשונים, ח''ב סי' מו.
והקטע הזה עצמו מובא בשו"ת מָהר"ם אלאשקאר, סי' יח,
ככל הרשום באוצר הגאונים, שבת, סי' תיב.
בין החידושים החשובים שלפנינו יש לציין להסברו של הראב''ם,
לגבי עניין שהתלבטו בו. והוא מדוע מכנה הרמב''ם בכתביו את הר''י ן' מיגאש
כ'רבותי'. כאשר לפי סדרי הזמנים לא יתכן שלמד לפניו.
והנה כותב הראב''ם (עמ' 178-177): 'ואבא מארי זצ''ל, למרות [אגב,
שימוש במלה זו, היא תרגום וולגארי לפי שיבוש זמננו] היותו נמנה עליהם
וקורא להם בחיבורו הגדול 'רבותי', משום שאביו ז''ל (רבינו מיימון]
שהוא רבו הנו תלמידו של רבינו יוסף ז''ל...'.
ולבסוף, יש לתקן קריאה וממילא גם תרגום. מוטעים. בעמ' 157:
" ולדלך חרמוא מספד קומי עלי כל אחד ואבאחוא דלך למן יחאצר
אלמלוך לאנה לם יקצד אלתשבה".
ובתרגום:"
ועל-כן אסרו מספד לאומי על כל אחד. אך התירו זאת למי שעומד
לפני המלכים מפני שאינו מתכוון להידמות".
ויש לתמוה מאוד,מדוע זה 'אסרו מספד לאומי' ועוד על כל אחד.
ומדוע זה התירו זאת למי שעומד לפני מלכים?
אך באמת אין צורך בידיעת הלשון הערבית כדי להבין
כי יש לקרוא כאן: 'ולדלך חרמוא מספר קומי.... [!]
והוא כמובן הדין המפורסם, בבא קמא פג ע''א וסוטה מט ע''ב
על 'המספר קומי הרי זה מדרכי האמורי'.
וההמשך הוא על פי מעילה יז ע''א על ר' ראובן בן איצטרובלי
שםיפר קומי והלך וישב עמהם וכו'.
מכאן שאי אפשר לעסוק בנושא או בספר תלמודי או רבני
ללא בדיקה ועריכה של איש תלמודי.
כל שכן וקל וחומר לפי ערך המחבר הגדול וחיבורו שחשיבותם מרובים.
מאוד מאוד מעניין מה עשו במהדורה החדשה במקומות הלקויים הללו,
האם ראו את הביקורת הזו? האם אין זה מלמד משהו גם על הביקורת
שהוזכרה לעיל,שכמדומני לא התייחס לרמתה התורנית של המהדורה
הזו כלל.
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2389210&whichpage=2&forum_id=19616
 |
|
|
