אני יודע שאני מבלבל לכם ת'שכל עם כל השירים שלי אבל אני כרגע בפרץ כתיבה, אני לא מאמין שזה יחזיק מעמד הרבה זמן אז התאזרו בסבלנות, מתי שהוא זה יגמר.
בס"ד
חריקת כסא-נוח נשמעה, סבתא התנדנדה.
ידיים מרוטות אך חינניות, כמין שתי וערב קלעו אחת בשנייה את דוגמת הסריגה שהחזיקה לפניה.
להיזכר בימים בהם הייתה אהבה, מרגיש קרוב אך כ"כ רחוק...
במרחק מה הבחינה באהובה, נכדתה. כבר גדלה והנה רוצה בחיר לליבה.
אווו אהבה... אווו אהובה...
לא זנחת לא שכחת, נמצאת מוכנה, תמיד כשנקרא.
לא מוותרת תמיד מחושלת, אהבה היא מחשבה- מחשבת אומן.
סבתא הניחה לצידה את דוגמת הסריגה וקראה בשמה.
אהובה, על אהבה רציתי לשוחח, ואולי בשמה.
כשהייתי צעירה גם לי הייתה אהבה, בחור תמיר, אציל ומלא חן.
חשבתי, אחרי שהכול יגמר והמסך ינוע על צירו גם האהבה תלך עימו.
"אבל סבתא" לחשה אהובה, "סבא היה..."
משב רוח, נושא על כנפיו קרן אור דקיקה הסגירה, סבתא נעצבה.
"נכון ילדתי, ענית את התשובה יקירתי."
אהבה היא נצח, עולם אין סופי, מרגע שליבך נתון, הדלת לאהבה אחרת ננעלת.
חשבי, הביני וחקרי, בדקי.
אהבה ראשונה לנצח נשארת, מה עם אהבה שנייה איני מבינה.
אצלי, הייתה זו אהבה ראשונה.
