פרשת שלח
פרשת חטא המרגלים שהיא מרכז פרשתנו יש בה תמיהה רבה. מה הייתה הטענה על המרגלים, הרי לכאורה הם סיפרו לשולחיהם את מה שהם ראו ללא כחל וסרק בלא הוספה ובלא גוזמה. והרי לשם כך נשלחו, וכי יעלה על הדעת שלא יאמרו אמת?
התשובה היא, אמת נכון, כל הפרטים שהם ציינו נכונים, אבל הכל תלוי בצורת ההסתכלות.
אפשר לראות בארץ – ארץ שאנשיה ענקים מפחידים המטילים חיתתם על כל. והצומח גם הוא משונה ולא טבעי גדול ומגושם.
אך אפשר גם להסתכל אחרת ולראות ארץ שמגדלת אנשים בריאים וחזקים ופירות ענקיים עסיסיים.
אותם המילים שאמרו בתחילת דבריהם כאשר חזרו: באנו אל הארץ .. וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה. גם היא מקבלת משמעות שלילית ברגע שבהמשך התיאור הם מספרים על התושבים האימתניים שבה. ואז מתברר שבעת שנשאו את הפירות כבר היתה כוונתם לספר בגנאי הארץ (כמו שכתב רש"י על הפסוק "וישאוהו במוט בשניים").
צורת הסתכלות זאת היא הסתכלות שמוגדרת בחטא שפירושו חסרון והחטאת המטרה, כי האדם יכול ומצווה להסתכל על דברים באופן חיובי ולא לחפש את השלילה.
אם יש את נפשנו לדעת מי בדור האחרון היה מופלא ביותר בראיית הזולת באור חיובי, הרי היה זה רבי שלמה בן נפתלי ז"ל שהקדיש חייו לחפש יופי שבנשמותיהם של ישראל בכל רחבי תבל, תמיד היה רואה בכל יהודי נשמה קדושה שיש לחבבה לאהוב אותה ולהאהיב עליה שם שמים.
ויהיו הדברים לעילוי נשמתו
""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""
ובזאת יסופר סיפור אחד מני אלף על האדם המיוחד הזה אשר השיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם:
בעת שליחות שנשלח רבי שלמה -ע"י אחד האדמורי"ם בארה"ב- לחפש אחר יהודי אחד שנעלם מביתו ועקבותיו נמצאו באחת מה'חושות'. מצא שם לדאבונו ("נעבעך נעבעך" כמו שהיה אומר) עוד כמה נשמות ש"ריחפו" ממקומם והגיעו לשם.
את היהודי הזה שלשמו הגיע ר"ש לשם, לאחר דיבוב ושיחה מליבו האוהב הוא ליוה לביתו בארה"ב (הסיפור המדהים הזה סופר כבר בזמנו באחד האשכולות כאן, שם הוזכר כבר כי השליחות הוטלה על ר"ש במוצש"ק, והיהודי הזה בליל שבת הבאה כבר היה בטיש של הרבי). אבל המחשב על שאר החבר'ה שנשארו שם לא נתנה לו מנוח, ומיד עם הגיעו לארה"ב שב על עקבותיו ונסע חזרה לאותו מקום נידח, שם קילף אותם אחד לאחד באהבה ובחמלה וחשף בכל אחד את ניצוץ נשמתו המיוסרת עד אשר הוציאם מגיא צלמות.
שבת שלום של מנוחת אהבה ונדבה
כי כעמך ישראל גוי אחד בארץ
