בית פורומים ספרים וסופרים

המקור לסיפור בשם החת"ס על פאה נכרית

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/6/2008 05:51 לינק ישיר 
המקור לסיפור בשם החת"ס על פאה נכרית

סיפור מהחתם סופר הגיע לאזני, אם מישהו מכיר מקור למעשה זה נא להביאו.

וכך הוא המעשה. אשה נשואה שהתגוררה בפרשבורג [עירו של החתם סופר] החליטה להוריד את כיסוי ראשה ולהתהלך בגילוי ראש. החתם סופר שלח להתרות בה שתכסה את ראשה, לאחר שסירבה שלח שוב החת"ס שאם לא תתרצה בטובה הרי שרעה תקדם את פניה. לאחר כמה ימים חלתה האשה, כשהבינה בשל מה הגיע אליה הרעה שלחה לחת"ס להודיע שמתרצה לכסות ראשה ושיוריד את קללתו מעליה,

החת"ס שלח בחזרה שזה כבר מאוחר מדי, והוסיף ואמר כשתבא שעת ההלוויה אני מבקש שתעבירו את ארונה לפני ביתי.

ואכן לאחר ימים נפטרה האשה וכשהעבירו הארון לפני בית החתם סופר, יצא החת"ס ולהפתעת הנוכחים פתח את הארון, ירק על ראש הנפטרת, כסה את הארון וחזר לביתו.

אודה למי שיוכל להביא מקור לסיפור מעניין זה.

בתודה מראש,

אזורי




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2012 20:22 לינק ישיר 

אפולוגטיקה במיטבה.
אולם כל זאת לא הועיל מאומה לאדמורי סדיגורה ולנשותיהן, בכדי להוות לימוד זכות ולהגן עליהן 
 מפני הרדיפות והחרמות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2012 18:05 לינק ישיר 


יש לתמיהותיך ישובים, ומובאים בתשובתו של הגאון הגדול רבי גבריאל ציננער שליט"א, אב"ד דק"ק (ומח"ס) נטעי גבריאל בארה"ב (בקובץ אור ישראל ל"ו - ל"ז):

"ואף אותם הגדולים שלפני המלחמה היו זהירים יותר בזה, עכ"ז אחרי המלחמה ראו שצורך הדור להקל, כגון הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע שהיקל בזה, הגם שבבית אבותיו החמירו מאוד בזה, ומסופר שכאשר בחורים היו שואלים אותו שמציעים שידוכים עם פאה, והשיב "בימים שלנו אם בת מוכנה בכלל לקחת בחור חסידי זה כשלעצמו שידוך טוב".

וכן כ"ק אדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל פעל הרבה שילבשו פאה נכרית [בספר "לפיד האש" המספר על תולדות חייו של האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל, מובא "הרבי קיים את הבטחתו והעניק לכל חתן וכלה מן היראים כדי סיפוק צרכיהם, בתנאי שתכסה ראשה בפאה נכרית... וכה הקימו בתים כשרים בישראל". ועוד מובא שם, "העניק שי כספי מיוחד, חמישים דולר במזומנים, לכל כלה שתיאות לכסות ראשה בפאה נכרית". המעתיק].

וכן כמה נכדי הגה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע, הגם שנקטו ככל החומרות של הדברי חיים בעניני מקוואות ומצות ועוד, בזה לא הקפידו כל כך להחמיר על הציבור. וכן כ"ק אדמו"ר מסאטמאר זצ"ל לא אסר בהחלט על הציבור לילך בפאה, רק גילה דעתו שרצונו לילך שלא בפאה נכרית [ראה מש"כ במחזור "ויואל משה" ליו"כ, הנהגת שבת שובה, שהאדמו"ר מסאטמר אסר פאה נכרית רק לאנשי שלומו והתיר לקהילת האשכנזים. המעתיק].
 
ושמעתי ממגידי אמת הטעם שלא החמירו לשיטת הדברי חיים, כי לצאת שיטת הדברי חיים צריכה ללכת רק במטפחת ואפי' חתיכת משי בפדחתה אסור, וזה דבר שאין הציבור יכול לעמוד בו, וכיון שאי אפשר לקיים שיטת הד"ח, לכן על כרחך סמכו להקל כשאר הפוסקים.

וסיפר לי הגאון ר' יעקב יצחק ניימאן שליט"א אבד"ק חסידי בעלז מונטריאול, שאמר לו מו"ר מפאפא זצ"ל, שבתחלת בואו לאמריקה היה בדעתו להנהיג מנהג חסידות שלא ילכו הנשים בפאות, אך כאשר ראה את הבעלי בתים החשובים בקהלתו שנשותיהם חבשו פאות וביתם מתנהג כדת התורה חדל מזה.

וזכור אזכור עוד עובדה דהוי באחד שאמו לא הניחה לכלתה שתלך מכוסה "צוגעדעקט", ושאל למו"ר מפאפא האם החיוב עליו לציית לאמו שדרשה שאשתו תלבש פאה נכרית, והשיב שיש תשובה בערוגות הבושם (או"ח סי' כ"ט) בנידון אב שאוסר לבנו לילך למקוה כל יום אם צריך לציית, ומשיב שבדבר איסור אין צריך לציית לאביו, אבל בחומרא בעלמא חייב לציית לאביו. וסיים דכמו כן לילך בפאה נכרית אין איסור ברור היות שרבים מגדולי הפוסקים מתירים ולזאת יציית לאמו, עכ"ד...

עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה, מפני שלא תתגנה על בעלה, ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו. ומה גם בתפוצות ישראל בארצות הברית ושאר כנפות הארץ, ודאי שהפאה נכרית הצילה רבבות אלפי בנות ישראל מאיסור שיער מגולה, על כן עבודת הרבנים לעמוד על המשמר לראות שהפאה תהיה עכ"פ לפי שורת דת של תורה, וכ"כ בשו"ת ויען יוסף (סי' מ"א), ושמענו לאחרונה לאחר פרשת הפאות [מהודו] נפרץ קצת גדרי צניעות אחרים כגון צביעת הפנים כדי להיראות יותר טוב ולהתנאות גם ללא הפאה, לכן יש להיזהר מחומרא דאתי לידי קולא.

ועוד דשיטת הפוסקים המחמירים הוא או בשביל חשש מראית העין או משום שהם משיער המת שאסור בהנאה או משום הרהור או משום דת יהודית או משום חוקות הגויים, וא"כ בזמננו שנתפשט שבנות ישראל הכשרות הולכות בפאה נכרית, והקלות דעת וכל שכן נכריות אינן הולכות רק בגילוי שערות ממש, לא שייך כל החששות. ומה שהביא רשימות של כמה גדולים שאסרו, טעם של רובם לא שייך בזמננו...

וראה בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' שמ"ט שדן בפאה נכרית לענין שיער מת האסור בהנאה, ע"ש, ולא הזכיר כלל שיטת האוסרים פאה נכרית, ובפרט שכן גם דעת רבו החת"ס לאסור, ועוד שידוע שהחת"ס מעולם לא זז מפסקי הרמ"א, והרמ"א סי' ע"ה התיר ללכת בפאה נכרית, אלא ודאי שהחת"ס אמר הנהגה זו לזרעו ולא אסר על כלל ישראל.

[אמר המעתיק: וכן כתב הגאון רבי יוסף גרינוואלד זצ"ל, אב"ד פאפא, בשו"ת ויען יוסף או"ח סי' מ"א וזה לשונו: "והחת"ס בצוואתו כתב פאה נכרית אני אוסר עליכם, נראה מפורש שלזרעו אסר, אבל לכולי עלמא לא היה בידו לאסור"].

ולמעשה רוב נשותיהם של גדולי ישראל במאה שנים האחרונות הלכו בפאה נכרית, וא"כ אין להרעיש על המקילים.

עוד קיבלתי מכתב מחכם אחד שהעיר שהחת"ס אוסר פאה נכרית, לכן על בית תלמידי תלמידיו לנהוג כן. הנה אם כי אין לי טעם מספיק למה לא נתפשט במשפחתו הנהגה זו, אך כיון דקיי"ל מעשה רב, ונתברר לי היטב שכמעט כל משפחת הכתב סופר וצאצאיו אחריו שהיו גדולי ישראל והלכו בעקבותיו בכל צעד ושעל, ובענין זה לא נהגו כדבריו, בוודאי יש להם טעם, אפי' לא ידענו המקור, בכל אופן כך נוהגים.

והעידה בתה של הגה"צ יוסף יונה מאונדארף זצ"ל בשם אביה, שבדור שאחר החת"ס התחילו בנות ישראל ללכת בפאה, מחמת שראו גדולי ישראל דאז שקלקלתם היא תקנתם, שהדבר גרם שהתחילו ללכת בשערות ראשן רח"ל, לכן הנהיגו ללכת בפאה נכרית, ע"כ דבריו. לכן אנו מוצאים שבימי הכתב סופר ומהר"ם שיק לא הקפידו על חבישת פאה נכרית.

וכתב לי הגאון רבי יעקב יצחק ניימן שליט"א, אב"ד חסידי בעלזא מונטריאול, הנה המעיין הן בצוואת מרן החת"ס וכן ערוגת הבושם בהכנה דרבה שכתבו בלשון "ואפי' פאה נכרית אני אוסר עליכם", אפשר לומר זאת שהוא מדבר אל בניו ועליהם שייך הציווי אבל לא על הנכדות, כי באמת היה צריך לכתוב "אני אוסר עליהן" בלשון נקבה. ע"כ דבריו. וידעתי מגדולים נכדי החת"ס ובעל ערוגת הבושם מחוסט גם שאסרו פאה נכרית, אפי' הכי צאצאיהם הקילו בזה, וסיבת הדבר מפני כבוד הוריהם שהיו רבנים ות"ח ולא נהגו כך במקומם וד"ל.

ומי לנו גדול מבעל לבושי מרדכי שהיה מגדולי הדור בהונגריה, בין בהוראה ובין בצדקות, וכתב ביורה דעה ח"ב סי' קס"ח להשיב לשואל שראיתי מתלהב ברוב צדקתו להרעיש ולמחות ביד רמה על דבר הנשים המתלבשות בפאה נכרית... וידעתי ונהירנא מאמי מורתי הצדקת נ"ע היתה מאוד מקפדת על המצנפת התחתונה, וכמדומה שהיה לה שני כיסויים ולענ"ד זה העיקר בכל מה שמכסות ראשה יהיה על שני כיסויים הנ"ל וכו'. וכ"כ בח"ד סי' פ"ו, שהעיקר שאפי' אם תלך במטפחת לבד לא יועיל, רק העיקר נראה לענ"ד לפי מה שאני נזכר באמי מורתי הצדקנית נ"ע, שהיתה מקפדת להיות סבכה על ראשה כמש"כ בגמ' דבלא זה הוה גילוי הראש ממש, ושוב בין מטפחת בין שאר כיסויים וכיו"ב, היה על הסבכה ממנה ע"ש. ובאמת מקורו בשו"ת חת"ס או"ח סי' ל"ו שכתב שמלבד המטפחת בעינן גם כובע על ראשה.

מבואר שעיקר התקנה להיות כיסוי על הראש ועליה תלבש הפאה, אבל ללכת בפאה נכרית גלויה לא אסר מעולם ומביא שכך הלכה אמו הצדקת ז"ל, ע"ש. ושמעתי מזקני ת"ח, הטעם שציוו לחבוש שני כיסויים, מפני שנתפשט בהונגריה בין המון עם ללכת ב"בי האר" בין פדחת לאוזן כמש"כ המג"א סי' ע"ה בשם מהר"ם אלשקר, והיה חשש שתגלה שערות שלה, לכן תקנו לכסות ראשה בכיסוי סבכה כעין מטפחת ועליה תשים פאה נכרית כדי שלא יראו השערות כלל, ע"כ דבריו. וא"כ בזמננו שפאה נכרית עשויה באופן שמכסה את כל הראש והשערות, א"כ אין שום איסור גם בפאה מגולה.

סיפר לי איש מהימן שבא חתן לפני הגה"צ מצעהלים זצ"ל, לשאלו האם לבקש מהכלה שלא תחבוש פאה נכרית, וענהו מאחר שנתפשט במדינה זו שגם נשות היראים חובשות פאה, אין לדרוש ממנה זאת, ואין זה חסרון ביראת שמים שלה. ע"כ דבריו.

וכן שמעתי מנכדי הגה"ק רבי טוביה משענדשוב זצ"ל, שאם כי נהוג בבית משפחתו בהיותו בגאליציה שלא לחבוש פאה נכרית, עם כל זה כשבא למדינת אמריקה הסכים לבנות משפחתו ללכת בפאה".







דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/6/2012 17:14 לינק ישיר 

ופלא, שהיום רוב צאצאיו של החת"ס  חובשות פיאות נכריות ואינן חוששות לצוואתו.

תמיהה כפולה היא על חסידי שושלת צאנז , שכולן נוהגות לחבוש פיאות נכריות, על אף שהד"ח ובניו אסרו זאת בתוקף, וחלק גדול מהמחלוקת עם רוז'ין היתה על רקע זה.

אני לא יכול לתאר לעצמי את חסידי שושלת צאנז אוכלים כולם מצות מכונה, ומה נשתנה ? 


תוקן על ידי בר_בי_רב ב- 27/06/2012 17:16:44




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2012 11:23 לינק ישיר 


המקור לסיפור זה, הוא המקור לעשרות סיפורים אחרים המופצים בריכוזים החרדיים בארץ - כחלק מהתעמולה המשומנת נגד לבישת פיאה. פשוט לוקחים סיפור על פריעת ראש, משנים פרט אחד, והנה לך עוד סיפור מבהיל ומזעזע ממרן החת"ס...

למעשה, החת"ס אף לא אסר לבישת פאה, אלא החמיר בצוואתו לבנותיו, וכמו שמובא בשו"ת סתרי ומגיני (נדפס בתרצ"ב) "והמחמיר יחמיר לעצמו כמו שהחמיר מרן החתם סופר בצוואתו לבני ביתו".

כמו כן גם מובא בשו"ת אז נדברו חלק י' סי' כ"ח: "ויתכן שגם מרן החת"ס שהזהיר רק לבנותיו דס"ל דעיקר האיסור הוא משום מראית העין".

והעולה על כולנה בשו"ת אמרי סופר (ערלוי) שכתב בשם ספר "באר מרים" (עמ' ל"ו, להאדמו"ר מערלוי שליט"א, נכד החת"ס): "בנוגע דעתו של קדושת זקני מרן החת"ס זצ"ל בענין לבישת פאה נכרית ברה"ר, היות שבהגהותיו לשו"ע כתב ק"ז מרן זצ"ל "אבל פאה נכרית לא עדיף מקלתה דאסור", ואילו בצוואתו לא אסר אלא לבנותיו וכלותיו, יש מקום לומר שבשו"ע כתבו דרך משא ומתן של הלכה להראות שאין דברי הב"ש דחויים, אבל אין כוונתו לפסוק לאסור. כי באמת לא מצאנו בשום מקום שהחת"ס אסר לבישת פאה נכרית, וגם בדרשותיו שדרש ברבים לא אסרם במפורש, והא דלא אסר החת"ס בהחלט לבישת פאה נכרית, י"ל דהתחשב בדעת הגדולים המתירים, וביניהם המג"א, ויתכן דגם הגאון רבינו משולם איגרא זצ"ל שכיהן בפרשבורג לפני החת"ס, לא אסרה".




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/7/2008 10:08 לינק ישיר 

צודק אליעזר.
שם בספר (טוב ירושלים) מובא שהיתה יוצאה לשוק וראשה פרוע. והחת"ס הזהירה שתכסה ראשה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 10:05 לינק ישיר 

ראשה פרוע. שום קשר לפיאה נכרית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 10:00 לינק ישיר 

כפי שהעיר ספרא לעיל. הסיפור הוא על לבישת פאה נוכרית או על הליכה ללא כיסורי ראש כלל?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 09:42 לינק ישיר 

אף אחד לא ענה על השאלה, ובכן אענה זאת בעצמי: את הסיפור על החת"ס והאשה עם הפאה הנכרית, כותב הרב"צ ידלר, ששמע זאת מהרב זוננפלד ('בטוב ירושלים' עמ' נ"ו).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/7/2008 17:24 לינק ישיר 


אלייעזר

שתזכהלהביא גאולה לעולם




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/7/2008 16:52 לינק ישיר 

כתב לי האח של השכן כי החת"ס נולד וגדל בפרנקפורט ולכן אפשר שדיבר בלשון היהודים של פרנקפורט, שבזמנו כבר היתה קרובה מאוד לגרמנית, ואין הדבר מלמד על הלשון שהיתה נהוגה בפי יהודי פרעשבורג.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/7/2008 10:55 לינק ישיר 

"איך בין מובטח זיע ווירד דען פארי"ח בעקאמען"

מדוע אף אחד לא העיר, שהמפשט הזה הוא בגרמנית ולא אידיש?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/7/2008 02:46 לינק ישיר 

לא הבנתי מה הקשר בין הסיפור שאזורי מביא ובין הכותרת שמדברת על פאה נוכרית, בסיפור עצמו מדובר על גילוי ראש.
האם חזקה על בנות ישראל כשרות, שגם בשעה שהן הולכות בגילוי ראש, אי"ז אלא עם פאה נכרית?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/7/2008 02:42 לינק ישיר 

עוד על היידיש בפרסבורג
מתוך הספר יוסלה רוזנבלט מאת שמואל רוזנבלט עמ' 57
המדובר הוא על שנת תרס"ב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/6/2008 16:34 לינק ישיר 

האם האידש הייתה שפה מקובלת בפרשבורג ?
סבתי ילידת פרשבורג [ברטיסלבה] סיפרה לי כי בזמנה האידיש היתה שפה נחותה של משולחים. האם ב80 שנה השתנו הדברים?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/6/2008 05:24 לינק ישיר 

הספר "עולמו של אבא" ברשותי, קראתיו כמה פעמים, ולא זוכר שמופיע כזה סיפור.
אולי אני טועה.
דיפדפתי כעת בריפרוף שוב, על הדפים בו הוא כותב אודות החת"ס, ולא ראיתי דברים מעין אלו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > המקור לסיפור בשם החת"ס על פאה נכרית
מנהל לחץ כאן לשחרור האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.

bholext