ספר יצירה (מבוא היסטורי)

אנו קוראים לו היום "ספר יצירה". מי לא יפול שבי בקסמיו ובהבטחה שגלומה בו?

לפנינו אחד הטקסטים הראשונים והראשוניים שמתיימר לספק מידע על הבריאה. למרות שלפנינו ספר שלם הבנוי בצורה מסודרת ומעיד על תוכנית מאורגנת ומחבר שיטתי, מעבר לכך לא ידוע לנו הרבה.

המחבר לא העניק לנו את שמו.

כדי לסלק מכשול אציין כי לפי אחת הגרסאות, המחבר הוא אברהם אבינו, שיתכן להבין שקיבל את הגילויים היישר מאלקים. כמדומה שברור שאין זו טענה היסטורית, ואני מקווה שאין צריך להפריך אותה.

מה ניתן לנו ללמוד מן הספר באופן כללי ומגלגוליו בתקופה העתיקה שיאפשר לנו למקם אותו, היסטורית?

מה ידוע על החיבור

--------------------

מעט מאד, וכל מה שיש בידינו הוא נסיונות למקם את החיבור על רקע תקופתו, ולמרבה הצער גם על תקופת החיבור אין הסכמה ואין ידיעות ברורות.

החוקרים נחלקים ביניהם בתיארוך החיבור. יש המייחסים אותו כבר לסוף תקופת התנאים, המאה הראשונה לספירה, ויש המאחרים אותו עד המאה הששית.

מה ניתן לדייק מתוך החיבור עצמו? ממה שיש בו ולקמן נראה שאולי אפשר לדייק גם ממה שאין בו?

השפה היא עברית, עברית משנאית. פרט למספר מונחים, יש לקורא בן זמננו תחושה שהוא מבין כל מילה.

תוכנו של הספר ומטרת תוכנו מזכירה את המשימה שלקחו על עצמם הפילוסופים היווניים, להסביר את ה"מהות" של החומר והמציאות כולה, בכלליה ופרטיה. אולם זו לא חייבת להיות עבודה שנעשתה בהשפעה יוונית, למרות שזה אפשרי. זו בהחלט עשויה להיות התפתחות פנימית בתוך העולם היהודי.

השימוש שאנו מגלים בשמות ה', שמופיעים אמנם בגירסאות שונות, יכול לשייך את המחבר לזרם המאגי, כפי שיתבאר לקמן.

השימוש הרב ב"צירופי אותיות", שהינו מרכזי בספר, יכול להצביע על דמיון לנושא זה אצל חז"ל, כפי שיתבאר לקמן.

לפנינו אם כן השאלה שאינה ברורה לכל ממבט ראשון: האם המחבר משתייך למה שניתן לכנות "הזרם הנורמטיבי" של היהדות.

אנו יודעים כי בימים ההם היו כתות כתות, ולא כל האמונות שנפוצו בעם ישראל היו תקניות, משקפות את דעת התורה וראויות לשקפנה. אנו יודעים כי היה עיסוק במגיה עם אמונות אליליות (כמתועד בחיבורים ששרדו והתפרסמו כמו "חרבא דמשה" ו"ספר הרזים"). אנו יודעים ממקורות שונים כי היו כתות חיצוניות וספרים חיצוניים. מעתה יש לשאול: האם המחבר ודעותיו השתייכו למה שניתן לכנות "יהדות תקנית", כלומר זו שזהה ליהדות של חז"ל?

האם דעותיו של המחבר משייכות אותו למחנה כזו או אחר? (והוא כמובן עשוי לקלוט דעות והשפעות מכיוונים שונים).

ס"י על רקע הספרות בתקופתו

------------------------------

כדי למקם את המחבר מבחינת דעותיו, יש לדעת: מה הם סוגי הספרות, סוגי מערכות האמונות וסוגי החברות היהודיות שהיו קיימות בתקופה שבה עשוי היה המחבר לחיות? מה היו תכניהן?

כדאי להציג את סוגי הספרים הקיימים בתקופה ההיא בחברה היהודית על כל גווניה לשם השוואה.

אנו מכירים את ספרי המקרא. את הספרים החיצוניים. את ספרות המרכבה ואת הספרים המאגיים (כדוגמת ספר הרזים). למי מהם דומה הספר, אם בכלל הוא דומה למשהו?

מלבד הפרקים הראשונים ב"בראשית", אין שום משותף בין המקרא לס"י. ואין אחידות הנושא צריכה להטעותנו. החיבור של ס"י אינו מהווה בשום פנים ואופן המשך טבעי לספר "בראשית" (השאלה אם המחבר ראה בכתיבתו פירוש ומיצוי של סוד בראשית היא אחרת לגמרי).

הספרים החיצוניים מרחיבים את המקרא. למרות שבחלקם מתוארים גילויים של סודות לגיבורים, כמו הגילויים ואולי גם הספרים שנמסרו, למשל, לחנוך, אין פירוט של התכנים כפי שהוא מופיע כאן.

בספרות קומראן אנו מוצאים ספרים מזן נוסף של תפילות ושבחים הנאמרים בידי מלאכים. יש מרחק רב בין ספרים מסוג זה לס"י.

בספרות המרכבה מתועדות עלילותיהם של פסאודו-גיבורים מן התנאים העולים לעולמות עליונים. אולם גם שם אין שום נסיון לתאר את מבנה המציאות בעולמנו. יש ויש התייחסות לעולם של מלאכים המקיפים את ה' או לפחות את כסאו, ודווקא עולם על-מציאותי זה אינו מוכר למחבר ס"י!

הסוג היחיד של ספרות הדומה במקצת לס"י הוא הספרות המאגית. ספרים כאלו מצויים בידינו, כמו "ספר הרזים". גם שם יש ענין בצבירת ידע. גם שם נחשף ידע חשאי על המציאות. ושם יש הרבה יותר צחירופי שמות.

אולם שם לידע יש משמעות מעשית, מה שאין כן אצלנו שמדובר באיסוף תיאורטי. אם כי ניתן לחשוב שהמחבר הועיד את ספרו כרקע שממנו ניתן לפתח יכולות מאגיות. זו אפשרות בלבד. אין לה ראיה אבל גם אי אפשר לדחותה.

הבדל משמעותי יותר הוא בכך שהמאגיה פועלת דרך שיעבוד כוחות עליונים, כגון מלאכים או כוכבים, לרצון האדם היודע להשתמש בצירופים לשוניים ולצרף לכך עשיית מעשים בצורה ובזמן הנכונים. המוטיב המשותף הוא הצירופים הלשוניים שמבטיחים שליטה. אולם בס"י במפורש לא נאמר כי צירופי הלשון מתארים את בריאת המלאכים או מבטיחים שליטה בהם. כאמור, אין שום איזכור או אפילו רמז של מציאות מלאכים ולא כל שכן שרכישת הידע שיש בס"י תביא לשליטה בהם והשגת דברים מהם.

_________________

הערות מתודולוגיות על הגשת הטקסט
----------------------------------------------

כדי להביא טקסט אמין השתמשתי בספרו של פיטר היימן. הספר התפרסם כחלק מספרית טקסטים עתיקים של היהדות מיסודו, כמדומה, של פיטר שפר (שהוציא את המהדורה המלאה של ספרות המרכבה ועוד).

היימן ביצע משימה שנחשבה לבלתי אפשרית, כלומר לאסוף את הטקסטים המקוריים ששרדו של ספר יצירה ולארגן אותם. אני מקווה שלמרות שאני נעזר בספר מחקר (ואולי מחברו בכלל לא יהודי?), לא ייפסל מה שאני כותב. היימן עשה עבודה חשובה מאד, שבדרך כלל לא נעשית אצלנו, עדיין (אלא אם כן מעתיק מוציא של "ספרי קבלה" מהדפסות של חוקרים של כתבים קבליים בלי לציין את מקורותיו, כפי שנהגו למשל באגרות שלומיל שפירסמו את האר"י. אבל אכמ"ל וכבר יצאנו מן הענין...).

מדוע זו נחשבה למשימה כמעט בלתי אפשרית? מפני שלספר יצירה גרסאות גרסאות, חלק מתועדות בכתבי יד, וחלקן כנראה פרי הגהות, פרשנויות דורשות ומתקנות, מן האר"י ועד הגר"א. (אחד הפירושים העתיקים המקיפים ביותר, שנכתב בידי יהודה בן ברזילי, לעתים קרובות מביא גרסאות שונות של הטקסט ודן בקריאות שונות שהיו מוכרות לו. כמו דונש, הוא מייחס את הפגיעה בטקסט (כנראה בצדק) לשילוב בתוכו של הערות צדדיות וחומר ביקורתי – היימן עמ' 1-2).

הוצאות אחרות הראויות לציון
-----------------------------------

הוצאה מדעית קודמת היתה של  איתמר גרינוולד, שאמנם לא עמד לפניו כל החומר שהיה לפני היימן. הוצאה נוספת היתה של איתמר ווינשטוק, חוקר "משלנו", שהציע לזהות בחיבור ארבע שכבות.

א. הטקסט המקורי שנכתב בסגנון שירה, קצר אך "מסתורי". מוצאו לדעת ויינשטוק מימי התנאים ואולי אפילו מלפני חורבן בית שני.

ב. תוספות מימי התלמוד שנועדו להבהיר מה שהסתיר המחבר הראשון.

ג. תוספות פרשניות שיצרו יחד את מה שמכנים "הגרסה הארוכה" של ס"י.

ד. תוספות של כותרות והערות מתקופות שונות.

התאריך האחרון של תוספות אלו הוא עד המאה העשירית.

היימן עצמו טוען בצדק כי גם אם גישתו של ויינשטוק יכולה להיות סבירה, הוא מעדיף להציג את הטקסטים ולהניח להם לדבר בעד עצמם. דוגמא לשאלה מתודולוגית שצריך להתמודד עימה היא שכפי שיש לצפות לתוספות שנועדו להבהיר ולפרש, ועשו את דרכן מצד הדף אל תוך הטקסט, כך יש מקום לחשוב שעורך מאוחר עלול היה למחוק ניסוחים שנראו לו מפורשים מדי. (הנחת היסוד היא שאין ראוי לגלות כל סוד, לא עד הסוף, ואכן גישה כזו מצאנו כבר אצל חז"ל, כמתועד במשנה במסכת חגיגה, המתירה לגלות רק ראשי פרקים וגם זה רק "לחכם ומבין מדעתו").

הצגת הטקסטים בספרו של היימן
-----------------------------------------

בהגשת כתבי יד במחקר קיימות שתי שיטות: השיטה בה מוצג טקסט מרכזי ובהערות שולים הגהות והשוואות, והשיטה הסינופטית, שמציגה את כל הכתבים במקביל, בלי לנסות להכריע ביניהם (הגישה הסינופטית נראית מתאימה יותר לפוסט מודרניזם, אבל יש לה גם הצדקה מתודולוגית).

באיזו יש לבחור להצגת הטקסט של ס"י?

היימן מציין כי התבסס על 19 כתבי יד מרכזיים. בקטלוג כללי מופיעים 131 כתבי יד. הצגתם יחד בסגנון שפר (טקסט מול טקסט) תהיה פשוט בלתי אפשרית לקריאה (וכל מי שניסה לעיין בהוצאת ספרות המרכבה של שפר יודע כמה זה קשה לקריאה. אני עצמי התקשיתי מאד למצוא דרך לעיין באגרת רב שרירא גאון, בהוצאת לוין, והיא מכילה בסך הכל שתי גרסאות יסוד, הספרדית והצרפתית!). הטקסט של ס"י קצר מאד, לשמחתנו, כך שהעבודה פחותה, אבל הבעיה היא שדווקא משום כך קשה להבדיל בין נוסח לנוסח. האם שינוי קטן הוא טעות או גרסה משמעותית? החוקרים נחלקים ביניהם לא פחות מאשר למדנים ומקובלים (היימן, עמ' 10).

היימן מציג את הגרסאות העיקריות בכל פסקה ופסקה של הספר. אולם לא ניתן להביא את כולן (ויש גם שאלה של זכויות יוצרים על עבודתו).

אבל יש לו גם גרסה שערך והכין בעצמו שאמורה להיות שיחזור של הטקסט המקורי עד כמה שזה ניתן להשגה.

תולדות כתבי היד של הטקסט
------------------------------------

מהי הגרסה ה"משוחזרת" של היימן?

בהיסטוריה של הספר, יש לנו שלוש גרסאות. הארוכה, הסעדיינית (של פירוש רס"ג) והקצרה.

עד להופעת כתבי המקובלים, היו ארבעה פירושים עיקריים שמהם ניתן לדלות שינויי נוסחאות. רס"ג, דונש אבן תמים (תלמידו של הנאופלטוניסט יצחק ישראלי), וטקסט זה מיוחס לפעמים גם לישראלי או לאבן עזרא או ליעקב בן נסים מקירואן. טקסט זה מקביל לגרסה הקצרה. פירוש חכמוני של שבתי דונולו (913 ועד לאחר 982. פירושו עוסק רק בפן האסטרולוגי של הטקסט) מתייחס לגרסה הארוכה.

מכאן ואילך הגירסאות משתנות עוד וכמובן יש מקום לחשד שהפרשנות נוסח הבהיר השפיעה על שינויים בטקסט.

היימן, על ידי השוואת טקסטים, חושף כאמור מה שהוא קורא "הגירסה הראשונית העתיקה ביותר הניתנת לשיחזור". שתי המילים האחרונות באות לומר שאין לו יומרה להציע גרסה מקורית וראשונית. זה בלתי אפשרי. אבל אפשר להשיג "גרסה ראשונית הניתנת לשיחזור" וגם זה הרבה.

אני מאמץ אם כן את המלצתו של היימן להסתפק ב"גרסה העתיקה ביותר הניתנת לשיחזור של ס"י ". אולם כיון שזו גרסה הנבנית על סמך ניתוח של כתבי היד השונים, התאריך של גרסה זו יהיה לא מוקדם מן המחצית השניה של המאה התשיעית.

מאכזב, אבל זה מה אפשר להשיג.

בהבאת הטקסט לניתוח, אני מתכוון אם כן לנצל את השיחזור של היימן לגרסה הראשונה, שעליה אביא שינויים משמעותיים.

נוסף לשינויי הגרסאות שיש אצל היימן עצמו, יש אצלי גם מהדורה של ספר יצירה שמכילה גרסאות שונות עם פירושים שונים, כולל פירוש הגר"א, וכן את הוצאת ספר יצירה של הרב קפאח.

אם אחמיץ משהו (ואיני יודע אם אוכל לעיין בכל המקורות האלו ובעיקר אני מתכוון להסתמך על היימן), אני סומך על המשתתפים בעיון שלנו שיוסיפו ויתקנו.

הערה משפטית חשובה
-----------------------------
אני מקווה שהשימוש בטקסט שלו כמקור ראשוני לעבודה זו, שהינה מחקרית בטבעה, לא ייחשב כעבירה על החוק...
_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו

תוקן על ידי לינקזעצער ב- 02/02/2009 13:01:22