בס"ד
בראשיתה של הישיבה היו שלשה חברים: את עיזוז בכורו, את בוץ אחיו ואת קשלש אבי שפן- הארבלי. ותדבק נפש קשלש בחבריו עד כי גדלה מאוד ומעט ופקעה ממקור חיותה.
ויגדלו הנערים ויצאו למלחמת השידוכים. אשר ראשיתה בדברי כסילות שנסוה ניסה השדכן לפטם את קשלש בדברי הבל ורעות רוח וייעץ נשים אשר רוחו של קשלש גסה בהן.
ויקישו בחנית ויצלצלו בחרב ויכריעו אפיים את מלכו של הרחוב- השדכן. והוא בעליבותו זחל למרגלותיהם מקשקש על ליבו "אשמנו בגדנו וכ"ו.."
ויבואו אפרתה אחרי מילוא ירח אחד, ויפגעו שוב באותו עלוב- סרך נקלה.
ועיניו חיצי ברק שנונים, ותרב חמתו של קשלש. וירם קשלש הארבלי את חניתו להורגו ויעמוד מנגדו עיזוז בכורו ויאמר: וכי נצרכים אנו לעלוב נפש זה להורגו? הנח לו בחייו, שאינם שווים כקליפת השומשום בשנת השמיטה.
ויצא שמו של קשלש הארבלי כלוחם עז רוח, ויהיו הצעותיו ממבוא חמה עד למבוא צינה ויהיו תוצאותיו מעלה עקרבים. ויחלש קשלש בליבו באין אהובה לנפשו, ויחזק קשלש במותניו ולא נפל ברוחו.
איכה קשלש בדד, הרים ערים רבים סבב ויעל חרס בחכתו. מי ייתן לקשלש דור וזרע מלוכה, וימלאהו מאוצרותיו 1000 זהובי שיש ו-50 יהלומי סמבטיון נהרא.
ויבך קשלש על הסלע, וישכח צור עושהו. ותרד אש אוכלת, עזה כרוח מן השמים ותבקש לאכול את עצמותיו מזה, ואת נפשו מזה. ויהי קשלש כמחריש. ותלך האש אחורנית כי כך גזר מלכו של עולם.
ויהי אחר הדברים האלה, ויפנה קשלש בשדה והנה "קעאפה עינטנאעט" ויצץ וידום. כמחזה תינוק במעי אימו ומלאך בבריאתו, כן היה המחזה. ויפן קשלש ויהפך רוחו אל נפשו ונפשו על רוחו, ויאמץ אל ליבו וידרוך את מרכבותיו לתוך המאורה. ויאמר, איכה אראה באובדן ביתי וזרעי.
ויהי מקץ שנה מעת מושבו, וישרשר קשלקש הארבלי מגילת סתרים ויחתום "בנעיק" ויאמר: מי היא האישה אך תאמץ אל ליבה לוחם עז רוח ונפש. וידבק קשלש בשירשורו יום כיומיים ויחרד באין אישה שתענה לבקשה.
ויתרחקו עיזוז בכורו ובוץ אחיו מקשלש. שכן היה קשלש כתוכו של הר- חוציו דשאים נאים ופרחים ותוכו מתגעש. ויעל עשנו כעשן יום הדין. ויקצוף קשלש על חבריו. ויעזבוהו לנפשו. ויעזוב קשלש גם הוא את חבריו ויפגע במקום וילן שם.
ויזכור קשלש את מלחמתו בשדכן ויתעצב ויאמר:
הבל הבלים, הכול הבל.
סוף דבר הכול נשמע: שקר החן והבל היופי. העיקר האופי.
ויחרוט הקשלש הדברים על לוח ליבו וישוב ויאמר:
מי האדם הכסיל, אשר יאמר אני 'בררן' וישאר בדד כקשלש הארבלי אשר נעצב עד מאוד.
ויאסף קשלש אל עמיו.
