האם השבתאות חדרה חלקית ליהדות? מנהגים שמקורם שבתאי
לאור שיחה שהייתה לי הבוקר עם רעי החלטתי לנסות לדון קצת בזה.
מעשה שהיה כך היה. מידי בוקר לאחר תפילת שחרית אומר אצלנו מאן דהו דבר הלכה קצר בנושא כלשהו. לאחרונה זה ממוקד שנוא תפילה הלכות ומנהגים.
היום סח רעי על המנהג לאמר פסוק ששמו מתחיל בשם המתפלל ומסתיים בשמו כסגולה שלא ישכח את שמו ליום הדין.
והוא אמר שלמרות שהמקור מיוחס לשל"ה אין הדבר מופיע בש"ה כי אם בספר קיצור של"ה.
כמו כן הדבר מצוטט באליה רבה בשם השל"ה ומכאן בעוד רבים וטובים.
לי הדבר נשמע קצת חשוד, מנהג שמבוסס על קבלה שמופיע לראשונה לאחר ש"ץ, ואין לו מקור ברור מעלה השערה שמא מדובר במנהג שבתאי שחדר למנהגי הרווחים בעם ישראל.
ומכאן רציתי לדון בשאלה באופן נרחב יותר, האם אכן חדרו מנהגים/דעות/אמונת/וורטים שבתאים למיינסטריים הדתי?
ומימלא האם תנועה זו אכן השאירה חותם על היהדות מעבר לרתיעה מפני טענת משיח?
כמו כן אשמח לדיון במנהג הספציפי שהזכרתי אך הוא משני לשאלה העיקרית.
_________________
תוקן על ידי עצכח ב- 02/07/2008 18:10:56
נשלח ב-20/4/2018 11:47
ומה עם המנהגים של הנצרות שחדרו ליהדות?
נשלח ב-20/4/2018 06:30
mchan
''>כמדומני שמקור המנהג לומר פסוק שמתחיל ומסתיים באות הראשונה של שם המתפלל מצוי כבר ברש"י מיכה ו,ט<''.
אלי
השיריים מגיעים מהקרבנות.
משם הגיעו גם לנצרות.
לא צריך לחפש אותם בשבתאות כשאפשר למצוא אותם במקורות קרובים יותר.
נשלח ב-2/8/2008 22:51
רמ_במזל
ר' אייזיק טירנא ורש"ס היו שבתאים?
רא"ט במנהגים (מנהגי רא"ט הם אבות נוסח פולין, ונוסח פולין השתלט על נוסח אשכנז המערבי מסיבות שהזמן גרמן) צידד לעקור את נוסח אשכנז "וישמחו.. אוהבי" לטובת נוסח הספרדים "וינוחו... מקדשי" בנימוק של "מעין חתימה סמוך לחתימה", וכך נקט רש"ס בסידורו שנכתב עוד קודם שנולד הש"צ והסידורים הבאים אחריו.
נשלח ב-13/7/2008 23:53
'אוהבי שמך' הפכו ל'מקדשי שמך'
1. בתפילת עמידה של שבת, נוסח אשכנז הקדום היה 'וישמחו בך ישראל אוהבי שמך'.
2. בנוסח אשכנז שבימינו, פרט לנוסח פפד"מ ששומר עדיין על נוסח אשכנז המקורי, חלו שני שינויים: השמחה הפכה למנוחה, ואוהבי שמךהפכו למקדשישמך.
3. היסטורית - המהפך חל בתקופת ש"ץ בעת הגאון שלפני השבר.
כמו כן, הגימטריה של מקדשי שמך זהה לגימטריה של שבתי צבי.
4. כמה אירוניה יש בהתאמת הגימטריה של מחלל השם לשינוי שנעשה בעטיו.
ר"מ
נשלח ב-13/7/2008 20:34
נדמה לי שבספרו של גרשום שלום הוא מתאר את מנהג השיריים שהיה נהוג בכלאו של ש"ץ. כשקראתי לא יכולתי שלא להרהר במנהג הזהה המקובל בחסידויות שונות. (אם כי יתכן שמדובר במנהג קדום שלא ידעתי עליו)
ניתן אולי גם להניח שכתנועת המונים המבוססת על קבלת האר"י השבתאות הציפה מנהגים קבליים קיימים שהיו פחות ידועים עד השבתאות.
_________________
נשלח ב-13/7/2008 01:03
נישטאיך
לא עלי תלונתיך כי אם על הרד"ק ודעימיה.
רד"ק יהושע פרק ב
זונה - כמשמעה או מוכרת מזון כמו שת"י פונדקיתא והוא בשקל טובה והאמת דעת יונתן זונה ממש כי כן דרכו במקומות לתרג' זונה פונדקית וכן שתים נשים זונות פונדקן ואף על פי שתרג' מקצתן נפקת ברא ודעתו לפי שהזונה כפונדקיתא שמפקרת עצמה לכל
תוקן על ידי מרובקה ב- 13/07/2008 1:04:45
נשלח ב-11/7/2008 06:43
נשלח ב-11/7/2008 06:40
נשלח ב-10/7/2008 21:20
נישטאיך
תודה.
ירוחם
אדרבה, קחנו אתך. כשיהיו בישיבות את 'ימים נוראים' ועוד ספרים כגון מה שציינת, ולא רק שיחות מוסר של כל מיני משגיחונים, תדע שיום כיפורים זה אינו כיום כיפורים שעבר.
האם להגיד כל בוקר את ברכתו של בלעם, זה בסדר?
האם לברך את הכלה בברכתו של לבן זה נאה?
אם הברכה או האמירה הם נאים מתאימים וראויים, מה הבעיה מי חיברם ולמה?
לפני זמן רב- ראיתי ספר תפילות- שירים- שחיברו משוררים חילונים וחילוניות,, מאד מאד נהנתי הנאה אסתתטית ורוחנית כאחד, אלמלא השמרנות שבי והפחד, היתי לוקח אותו איתי לבית הכנסת ביום הכיפורים.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-10/7/2008 10:57
mchan
''>כמדומני שמקור המנהג לומר פסוק שמתחיל ומסתיים באות הראשונה של שם המתפלל מצוי כבר ברש"י מיכה ו,ט<''.
הוא בקיצור של"ה אף שאינו בשל"ה השלם, הוא ברש"י מיכה בסוגריים, אלא שאינו מרש"י,וכבר האריך במקור המנהג האדמו"ר מליובאויטש באגרתו שנדפסה בספר שערי הלכה ומנהג ח"א.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 10/07/2008 10:59:31
נשלח ב-8/7/2008 02:34
מנהגים רבים הגיעו רק מחמדת ימים כמו אמירת לדוד ה' באלול
אמירת ואברהם זקן אחרי הלל ועוד
לגופו של דיון מנהגים שבתאיים יכולים להיות דוקא דבר חיובי, הרבה יותר צריכים בדיקה הדעות שהגיעו מהשבתאים, ואכמ"ל.
