כהקדמה לדברים שאעלה בהמשך, אצטט כאן תגובה שכתבתי בעבר בבחדרי חרדים למנדליסט בשם "קסאתרלנד", וגם פורסם בפורומים אחרים. יש בתגובה זו כמה דברים הנוגעים לעניננו.
------------------------------------------------------------------------------------
נכתב ב4/6/2007
עכשיו אתחייס לקצת פרטים
יש 2 נושאים שיש להתייחס אליהם. 1. דברי הרבי ברבים. 2. דברי הרבי בביתו.
1. דברי הרבי ברבים:
אין חולק שמריש שנת תשס"ב ואילך דיבר הרבי ברבים לטובת רבי ישראל ור' חיים משה, ונגד ר' מענדל ואנשיו. עובדה שאי אפשר להתווכח עליה
הרבי אמר דברים חוצבי להבות בשבת בראשית תשס"ב, הדברים מובאים לעיל באשכול זו, כשהרבי ממנה את ר' חיים משה לאיש אמונו על כל ויזניץ, הוא ללא אחר. הרבי דיבר בביתו בפני 50 איש ואמר ביתר תוקף וביתר פירוט את כל הדברים שגם אמר בביהמ"ד, וניתן רשות לכל אחד לשאול לרבי את שאלותיו, כמה שאלו, וקיבלו תשובות ברורות, שר' חיים משה הוא איש אמונו על הכל בכל מכל כל של ויזניץ.
הרבי דיבר ברבים בביהמ"ד בשבת פ' שמות נגד מקורבי בנו ר' מענדל.
הרבי אמר לרבי ישראל במעמד ועד הרבנים של ארגון "שלוה בארמנותיך", שרבי ישראל הוא "הרב", והוא צריך להכניס חמימות ועבודת ה' באברכים. הרבי חזר גם על דברים כאלו כשקיים "ביקור חולים" אצל רבי ישראל בביתו, גם אז במעמד כמה אנשים אמר לו שצריך להבריא, שהוא הרב, ושצריך להנהיג ולרומם את הציבור.
הרבי כתב בכתב יד קדשו לשבת "צעירי ויזניץ": בני ישראל ימסור דברי הדרכה בשמי.
ר' ישראל זילברשלג ז"ל – שאני לא מאמין שהמנדליסטים יהינו לערר על מידת אמנותו – דיבר בפני צוות הישיבה, ואמר להם בערך כהאי לישנא: הרבי שליט"א בכבודו ובעצמו ביקש אותי שאמסור בשמו שהוא ממנה את מרדכי שטרן כמנהל הרוחני של ישיבות ויזניץ. מרדכי שטרן יודע מה רצוני לפעול ומה רצוני לעשות בויזניץ. אני רוצה את מרדכי שטרן שהוא ינהל את הישיבות.
(גם המנדליסטים יודו שהרבי ידע מה דעתו של ר' מרדכי שטרן על ר' מענדל ומה דעתו על רבי ישראל. אם כן, אין ספק שכשהרבי מינה אותו אעפ"כ לנהל את הישיבות, הוא אכן קיווה ממנו שיפעל כפי שר' מרדכי שטרן יודע לפעול)
מצד שני הרבי התבטא בבטויים מאד חריפים נגד ר' מענדל בפני רבני צוות הישיבה בירושלים, באמרו שהוא אינו מאמין באנכי ה' אלקיך, וכשהוא מגיע לישיבה, צריכים ליתן לו 2 סטירות לחי ולומר לו שייגץ צא מכאן, הרבי התבטא עליו בלשונות "מערדער" (רוצח) ועוד לשונות כאלו. זה היה ברבים בפני כל צוות הישיבה.
2. דברי הרבי בביתו:
זה כבר יותר מורכב, משום שאני מבין שיהיו כאלו –שאינם מכירים את הנושא מקרוב- שיאמרו מי אומר שאתה צודק עם העובדות שלך, אולי "סאתרלנד-בילוגי-שמעוןמאיר" צודק?
אז יש לי עצה פשוטה לאלו האנשים:
משנה לפני המהפיכה - ריש תשס"א - כשהאוירה התחילה להתחמם, עד שנה אחרי המהפיכה - שלהי תשס"ב - כשנשלמה המהפיכה, היו עשרות רבות של אנשים מעורבים בכל הענינים, הם ידעו יום יום מה שקורה אצל הרבי שליט"א: הם אנשי המשפחה, מנהיגי החסידות, המשמשים בקודש וכו', כולם יודעים לספר לך גירסא אחת ויחידה.
ואין ספק שרובם של אנשים אלו, אין איש בעולם שיכול לערער על אמינותם או שיכול להעיד שתפס אותם פעם משקר. אני מודה, שעל איזה יחידים אפשר לומר עליהם שהם לא נאמנים, אבל על רובם אי אפשר לומר כן, יעיד על זה כל מי שרק מכיר אותם, אנשים כמו:
הרבנית הצדקנית תליט"א, הרה"ג מנחם ארנסטר, הרה"ג ברוך שטרנבוך , הרבנית ארנסטר, הרבנית מסאטמר, ר' חיים משה פלדמן, בניו של ר' אייזיק אדלר ז"ל בשם אביהם, בניו של ר' ישראל זילברשלג ז"ל בשם אביהם, ר' אלי' יצחק לעבוביץ, ר' מתתיהו גרוזינגר, ר' לייב בער שמעונוביץ, ר' אהרן גוטסמן, ר' הרשל כ"ץ, הרב ישראל ארנסטר,הרב חיים מאיר ארנסטר, הרב יעקב שמשון ארנסטר, ר' יהושע העשיל כהן, ר' צבי פייביש מילר, ר' יצחק שטרן, ר' אלימלך קראוס, ר' יעקב ויזל מרחובות, ר' יעקב ויזל מהמכולת, ר' בערל פיקסלר, ר' נטע מושקוביץ, ר' שמעון כ"ץ, ר' מנחם אליעזר מזוס, ר' בערל שכטר, ר' יעקב פלדמן, ר' נטע בריזל, ר' חיים בראון, ר' דוב מרדכי דסקל, ר' מנדיל אייזנברג ועוד עשרות רבים כאלו, שהיו מעורבים, אחד פחות ואחד יותר, משך השתלשלות הענינים מלפני המהפיכה עד אחרי המהפיכה. אז מי שיש לו ספק בעובדות, שאל יתעצל אלא יגש לאחד מהם וישמע ממנו את הכל. כולכם מבינים (שכמו בניצולי השואה) בלתי אפשרי שכולם מן הרבנית הצדקנית תליט"א ועד אחרון הצעירים, כולם תואמו ביחד איזה גירסא עם בדיוק אותן מאות סיפורים ועובדות..
מצד שני עומד איש אחד ושמו ר' מנדיל הגר שיש לו גירסא אחרת. על מידת אמנותו אין צורך להאריך. מספיק אם אאמר שכל אדם שני בויזניץ יכול להעיד לך האיך שתפס אותו בשקרים. אני חושב שזה מספיק.
מה עוד שבשנת תשס"ב, כהשרבי היה בתוקפו, בכלל לא שמעו מהמנדליסטים איזה גירסא אחרת, גירסתם הכוזבת – שסאתרלנד מנסה למוכרה פה בהיידפארק לכל דורש – גובשה רק בתשס"ג, בד בבד כשהחלו לגבש את העדה שלהם.
גם מי שמכיר מקרוב את קומץ המקורבים המטורפים שסבבוהו את ר' מענדל אז (שעכשיו כשהוא בונה את המוסדות שלו, הוא לא לקח אף אחד מהם שיעמדו לצדו. הם היו טוב רק לעשות את העבודה השחורה. כמו יוקל ווייס, משה לבין, חיים יוקל ווייס, יודל כהן, חיים מאיר שכטר) יודע טוב מאד כמה אפשר לבנות על סיפור אחת שיספרו לך כאילו שמעו מאחורי הפרגוד.
כל הרשימה דעיל (ואתם עמם כל רבני ודייני אנ"ש, רמי"ם וראשי כוללים, משפיעים ומשגיחים, ורוב מנין ובנין של אנ"ש) מספרים בסגנון אחד, האיך שהרבי שליט"א התחיל להתאכזב מר' מנדיל כבר כמה שנים קודם המהפיכה, האיך שהרבי שליט"א כבר התחיל לחשוב בכיוון המהפיכה זמן רב לפני שהוציא אותה אל הפועל, האיך שהרבי שליט"א בכבודו ובעצמו יצא בשצץ קצף נגד ר' מנדיל בכל מיני לשונות חריפות. האיך שהרבי שליט"א קרא אליו את ר' חיים משה ובבכיות עצומות גולל לפניו את צרותיו מבנו ר' מנדיל. האיך שהרבי עשה את המפיכה. האיך שהרבי שליט"א רצה אז לזרוק לגמרי את ר' מנדיל, ונמנע מעשות כן אחרי שהתייעץ וקיבל עצה מר' חיים משה שלא לעשות כן מפני כבוד הרבי. האיך שבשבת בראשית תשס"ב רצה הרבי לדבר בחריפות יתירה נגד כל מעשיו של ר' מנדיל ולהוקיעו ברבים, ונמנע מעשות כן אחרי שהתייעץ וקיבל עצה מר' חיים משה שלא לעשות כן מפני כבוד הרבי. האיך שר' מנדיל לא רצה מהרגע הראשון לשתף פעולה עם מצב השלום. האיך שר' מנדיל לא הפסיק גם אחרי המהפיכה להסית בפני הרבי שכל העולם צוחק מהרבי וכל ויזניץ מבולבל ממעשי הרבי, עפ"ל. האיך שבחורף תשס"ב עוד ניסה הרבי כמה פעמים להרגיע את בנו ר' מנדיל ולשכנעו שישתף פעולה. האיך שהרבי התאכזב והתייאש סופית מר' מענדל באמצע שנת תשס"ב.
בתחילת המהפיכה היה זה ר' חיים משה שביקש מהרבי שליט"א שיותיר את ר' מענדל על כנו ומעמדו, על כן היה פשוט שאין במה להכתיר את רבי ישראל במשהו אם אחיו נשאר על כנו, על אף שהרבי כנראה כן חשב בכיוון שעם הזמן צריכים להכתיר אותו לרב, כמו שהזכרנו לעיל בטויים שאמר לו. כולם יודעים לספר האיך שבאמצע שנת תשס"ב התאכזב והתייאש הרבי סופית מר' מנדיל (משום שלא הפסיק להסית וללחום נגד מצב השלום שהרבי עשה), והאיך שהרבי כבר ראה שרוב הציבור בויזניץ מאד מאד שמח מהמפיכה שעשה, שהוא בעצמו לא העריך שהעולם יקבל בכזו שמחה את המהפיכה. כשר' מנדיל החריף את מאבקו התחיל הרבי לצאת ביתר חריפות נגד ר' מנדיל כמו דבריו שאמר לצוות הישיבה בירושלים, כמו שבהרבה שבתות בקיץ תשס"ב הראה אף ברבים את הסלידה ממנו כשלא רצה לתת לו לחיים בשלחנו הטהור. הרבי שליט"א בכבודו ובעצמו קרא אליו ג' אנשים ה"ה ר' בערל שכטר, ר' אלי' יצחק לעבוביץ ור' מתתיהו גרוזינגר, וציוה עליהם למסור בשמו לר' מענדיל שמכאן ואילך הוא לוקח ממנו את כל המעמד בויזניץ, אסור לו לסדר קידושין, אסור לו לדרוש במוסדות ועוד כהנה.
מצד שני מיום ליום התחיל הרבי לגלות יותר אהבה והערכה לבנו רבי ישראל, כפי שראו את זה בחוש כל ציבור אנ"ש, וכפי שמספרים כל האנשים דלעיל ממה שראו בבית, האיך פני הרבי קרנו כשנכנס להרבי, האיך שהרבי השתעשע עמו וחיבב אותו. כולם יודעים האיך שהרבי שליט"א תינה את צערו כמה פעמים בפני ר' חיים משה ובפני עוד אנשים, האיך שר' מענדיל הוא סכנה וחורבן לדור העתיד ואסור שר' מענדל יהיה מנהיג בויזניץ. (דברים שהרבי גם ביטא ברבים בפני צוות הישיבה בירושלים, כדלעיל). מצד שני הרבי גילה הרבה פעמים בפני הרבה אנשים ובפני ר' חיים משה את הנאתו ושמחתו מההנהגה של בנו ר' ישראל.
ועכשיו אתייחס לרשימת ההבלים שכתב סאתרלנד בראשית האשכול ואצטט:
כה כותב סאתרלנד:
א. הרבי שליט"א בכבודו ובעצמו הוציא את בנו בכורו מקרית ויז'ניץ. מהחסידות ומניהולה. כל הפרשנויות שיש לכם ע"ז ידון בפעם אחרת. צודק. הרבי זרק אותו, אבל הרבי גם החזיר אותו. עובדה. כל פרשנות מיותרת.
ב. ר' ישראל סבל שנים רבות. רוב הסבל נעשה ע"י אנשים שהפכו את זריקתו של ר' ישראל לפינת הפגת שיממונם, או מה שלא יהיה ורדפו אותו עד חורמה. עובדא - שרוב חסידי ויזניץ יכולים להעיד ע"ז – שברוב השנים הגיע רוב סבלו של רבי ישראל, מכיוונו הישיר של ר' מענדל. הוא עמד פיקד והורה על רוב הטרור שסבל.
ג. הרבי מעולם לא שלח אנשים להציק לו ובוודאי לא אחרי שכבר היה בחוץ. וברוב המקרים לא היה מודע למה שעושים לו. נכון
ד. גם במקרים בהם הגיעו לרבי רסיסי מידע, התעלם מכך. (זה לא אומר שהוא הצדיק את זה.) התעלם משום שפחד מהרבנית ומבנו. עובדה
ה. בתש"ן הוא מינה את ר' מענדיל לרב ואב"ד בקריה ואחראי על כל הנעשה במוסדות ויז'ניץ בארץ ובעולם, קטן כגדול. הציבור בויזניץ יודע רק ממנוי שהרבי מינה אותו לאב"ד קרית ויזניץ, באמרו אז בפני אנשים מקורבים שעושה את זאת מחוסר ברירה, שאין לו בן אחר. רוב חסידי ויזניץ יודעים שר' מענדל בעצמו היה זה שמינה את עצמו לבעל הבית על כל ויזניץ. והרבי שהיה מאויים ממנו הסכים בעל כורחו.
ו. לפני מספר שנים החזיר הרבי את ר' ישראל לקרית ויז'ניץ. נכון
ז. הטרור בויז'ניץ התחיל שנים רבות לפני שר' מענדיל היה בעמדת השפעה בויז'ניץ ולפני שהיה סביבו חוג מקורבים. היה טרור כמו שיש גם בחסידות אחרות כמו גור ובעלזא. והטרור היה אז בניהולה של אמו ע"ה של ר' מענדיל. אבל הטרור כשיטה וכדרך השתלטות בכל הכח והעוצמה התחיל רק כשר' מענדל הגיע לעמדת השפעה.
ח. הטרור המשיך וממשיך שנים רבות לאחר מכן. הטרור פסק אחרי המהפיכה ב"ה. כיום יש פעולות הגנה אחרי הרבה זמן שההנהגה בויזניץ ראו שהמנדליסטים עוברים כל גבול וכל קו אדום. אז לא היה ברירה והיו צריכים להתחיל בפעולות הגנה ופעולות מנע מהכת הזו ששמה לה למטרה אחת ויחידה מהרגע הראשון, והיא לחתור, לחבל, להרוס, לקלקל, להשמיץ, להכפיש, לחרוב, לשבור, להפציץ, להשחית את כל מה ששייך לחסידות ויזניץ ומוסדותיה. אז מה חשבתם? כמה זמן אפשר לשבת בשקט ולחכות שזה יעבור. לא היה ברירה והיו צריכים לצאת בפעולות הגנה ופעולות מנע כדי שרוב רובו של החסידים יוכלו להנות משלוה ומנוחה.
ט. אך מסתבר שממתי שאין מנהיג לבירה, לטרור אין גבולות והכל כשר. פרנסות, אברכי כולל, בחורים, ילדים. כל מי שיש לו אולי מחשבה זרה. יותר משנתיים ימים אחרי המהפיכה לא נזרק אף בחור ואברך בויזניץ, באותם שנתיים ימים לא היה להם "רק" מחשבה זרה. באותם ימים שלא הפסיקו לרגע עם השמצות והסתה ברבים נגד המהפיכה שעשה הרבי שליט"א. באותם ימים התחילו לחתור תחת המוסדות. התחצפו נגד הרבנים הגאונים ביד"ץ דקרית ויזניץ. התחצפו נגד רבני הקהילות בכל מקומות מושבותיהם. הפיצו שקרים והשמצות נתעבות נגד ר' חיים משה, ר' הערשל כ"ץ וכדו', ועוד כהנה וכהנה. ולא עשו להם שום דבר עד שעלה הזעקה מרוב רובו של חסידי ויזניץ, שאנחנו לא מחוייבים לסבול מהם. אז מחוסר ברירה התחילו עם פעולות הגנה נגדם. פעולות מובנות שכל ישיבה ומוסד היה עושה אם קמו בתוכם אנשים שלא מפסיקים להשמיץ נגד הישיבה והמוסד והעומד בראשם.
אם כל פעולות ההגנה לא הועילו מספיק, ומחוסר ברירה הגיעו להחלטה שצריכים לגמרי לנתקם מאתנו. אז אין ברירה גם הילדים והבחורים של הכת ההוא צריכים לנתק. אם לא נעשה את זה עכשיו יהיה לנו בעיה איתם בעוד כמה שנים. ויזניץ כבר סובל מכת הזו זה חמש שנים. לכל הדעות כבר הגיע הזמן לתכנן פעולת הגנה כוללת שיפסיק אחת ולתמיד את הסבל הזה. אז אין ברירה וצריכים גם לחשוב כמה שנים קדימה. ויזניץ אינה מחוייבת להתמודד עמם בכל שנה מחדש. חק וחלק.
י. בתקופת אחריותו של ר' מענדיל עפו פחות ממחצית ממה שעפו בשנים האחרונות, החל מתשס"ב. ובוודאי שבחורים וילדים עפו הרבה הרבה פחות. (על נתון זה אני מסכים להתווכח רק עם שמות. אחרת אתם הרי אומרים, מה פתאום, בלי לנדב הסברים. יש לכם השגות? בואו נתחיל לבצע ספירה.) גם האמריקנים הרגו יותר מוסלמים מאשר להיפך. גם הישראלים הרגו יותר פלסטינים מאשר להיפך. אז זה הוכחה שהמוסלמים והפלסטינים אינם טרוריסטים והם צודקים??
ר' מענדיל מעולם לא הגיע למצב שיצריך לנתק את כל המתנגדים שלו. הוא השרה בשעתו כזה פחד שמעטים בויזניץ הסכימו להיות מתאבדים ולדבר בקול רם נגדו. היו מספיק לכולם לראות האיך שבשנת תש"ן היה נדמה לאנשי ר' מענדיל שיש 2 בחורים ש"חושבים" נגד ר' מענדיל, אז הם הוצאו ממטותיהם באמצע הלילה, ובמכות רצח נזרקו לרחוב עם הפיג'מה שלהם. תגידו אתם. איזה בחור עוד הסכים אח"כ להסתכן ולהתאבד ולומר בקול מה שחושב בראש? היה מספיק ש3 ראשי הישיבות קטנות רח"ש נייהוז, רי"מ שארף ורמ"מ פקשר נזרקו ממשרתם שכל בעלי המשרה בויזניץ ידעו שאסור "לחשוב" בקול רם. היה מספיק שר"מ פרידמן והכולל עיון שלו ייסגר כדי שכל הראשי כוללים יבינו את הרמז. היה מספיק שפנחס קליין ממונסי יתבדח ברבים על חשבונו של ר' מענדל, כדי ש200 בחורים ירדפו אחריו ואחרי משפחתו עם עצים ואבנים, ובתו תפיל את ולדה מרוב פחד, כדי שכל הציבור יבין שאסור פה "לחשוב" בקול רם. היה מספיק שפנחס ניימן ייכנס לרבי שליט"א וישמע ממנו מה שיש לו בדיוק להגיד על בנו ר' מענדיל, כדי שייזרק עד נדבורנה, ועוד עשרות ומאות סיפורים כהנה וכהנה. בפחד זה הוא בלם את כל מי שלא העריץ אותו, ושיתק אותם.
משא"כ אחרי המהפיכה בויזניץ ניתן דרור וחופשה לכולם לדבר ולהגיד מה שרוצים. והמנדליסטים ניצלו את זה עד תום, הם עמדו בכל פינות ביהמ"ד והשמיצו והכפישו את מעשה המהפיכה שעשה הרבי שליט"א, ואת האנשים שמינה הרבי שליט"א, ולא עשו להם שום דבר. עובדא. אז הם התחילו לנצל את הדמוקרטיה והחופש בלי מעצור וגבול, ובכח אותו חופש שויזניץ זכה לה, הם התחילו לחתור תחת המוסדות, להוציא פשקווילים השכם והערב נגד ראשי החסידות, לעשות פרובוקציות יום ולילה, להתחצף נגד הביד"ץ ורבני הקהילות וכדו' וכדו'. נו מה אתם חושבים?? האם בשם הדמוקרטיה והחופש מותר להם להרוס את כל החסידות??? לא ולא. לכן הגיע ויזניץ למצב העכשווי שצריכים לנתק אותם מאתנו. זה אכן ציבור של 250 איש ויותר, אבל אין ברירה. ככה הורו כל הרבנים הגאונים שליט"א איתם התייעצו ראשי החסידות. יש למישהו עצה אחרת?
[י"א. ישנו איש אחד שבכל השנים האלו ישב בצומת מרכזית, שבין הרבי לחסידים והוא אף פעם אינו אחראי לכלום הנעשה בויז'ניץ. (רמז איש שלום ואהבה.)] מסתמא אתה מתכוון לר' מענדיל. ואתה משקר. הוא כן אחראי ואינו איש שלום ואהבה.
י"ב. לפני מספר שנים מינה הרבי שליט"א את חיים משה פלדמן לאחראי ובעה"ב בויז'ניץ. הכריז על כך בסעודה שלישית ואף יצא דף מבית אדמו"ר שליט"א בו נכתב שהרבי ממנה אותו לאחראי על ענייני ויז'ניץ בארץ ובחו"ל ואין לאף אחד מבני להתערב בניהולו. הדף היה חתום בחתימתו של הרבי. באותה תקופה קשה להאמין שהרבי עדיין חתם, אבל אם היה אישור לכך מהרבי, ידוע היכן היה להערשיל כ"ץ חתימות מוכנות. עשרות אנשים (חוץ מסאתרלנד) מקורבי הרבי שליט"א יודעים שכן חתם. ובעצם, החתימה לא מוסיפה לנו יותר מה שכולנו שמענו מהרבי שליט"א בסעודה שלישית שבת בראשית תשס"ב
י"ג. שאילת תחום אחריותו של חיים משה פלדמן היא גדולה ועמוקה. קשה להאמין שהוא אחראי להחליט על יורש, הרי מה נראה לכם שאם הרבי כתב משהו בצוואתו ויש הוראות נוגדות מחיים משה, אז צריך להישמע לחיים משה? קשה לי להאמין. גם ר' מענדיל לא הפך לממליך מלכים וקובע יורשים בויז'ניץ. אלא ניהל ופיקד על המנגנון ושימר ופיתח את הקיים. ולכן חיים משה מוזמן לנהל את ענייני ויז'ניץ בארץ ובעולם בשלום ובשלווה, ואין הוא אחראי על עריפת ראשים בכלל. הוא מעולם לא קיבל אחריות ע"כ והוא לא יכול לזרוק אנשים על בסיס השתייכותם למחנה מסויים, אלא אם הם מפריעים לניהול התקין של המוסדות. אך מכאן למינוי יורשים הדרך ארוכה מאד. איש מעולם לא קיבל אחריות כזאת משום אדמו"ר בעולם. ואם הוא יחליט שהרבי יוצא לטישים עם כותונת אדומה? אז זה גם הוראה שחייבים ליישם?! הוא אחראי למנות מנכלי"ם במוסדות ויז'ניץ, לבצע רה-ארגון ואף לסייע למוסדות במתן ייעוץ לניהול כלכלכי נכון ולגיוס כספים.
לשון הרבי שליט"א: "על כל מה שקורה בויזניץ מניתי איש נאמן ר' חיים משה שיהיה בעל הבית, הוא ולא אחר"! זה סותר את כל פרשנויות ההבל שלך. הרבי השמיע את דעתו באופן שאינה משתמעת לשתי פנים.
לשון קדשו "הוא ולא אחר" לא מותירה ספק שאין עוד לר' מענדיל שום סמכות בויזניץ. נקודה.
בפירוש יש לו לרח"מ סמכות לזרוק אנשים, חוץ ממה שהרבי אמר לו ביחידות, הרבי אף מתבטא ע"ז כמה וכמה פעמים באותו תורה בשבת בראשית ס"ב, שכל מי שלא מוצא חן בעיניו מה שקורה בויזניץ, שילך לו למקום אחר.
אם הרבי מינה אותו באופן הברור ביותר שיהיה איש אמונו על ויזניץ, אז אין ספק שהוא יכול גם להגיד מי יהיה היורש של ויזניץ.
אם סאתרלנד שואל "ואם הוא יחליט שהרבי יוצא לטישים עם כותונת אדומה?" נראה שאתה לא חסיד של הרבי. הרבי לא היה נותן את כל אמונו באיש שיחליט בעתיד דברים כאלו. כמו שהשי"ת לא היה נתן את אמונו במשה רבינו, אם ידע שמשה יסלף ח"ו את התורה. מי שמאמין בה' ומאמין בצדיקים לא יוציא מפיו דברי בלע כאלו.
י"ד. ר' ישראל כבר הודיע לו שהוא עצמו הוא זה שאחראי ובעה"ב בויז'ניץ. שקר. זאת היתה בענין ספציפי אחד ואחרי שרבי חיים משה אמר שכל מה שרבי ישראל יחליט מקובל אצלו בשמחה. ר' חיים משה כאיש אמונו של הרבי שליט"א מותר לו לשמוע החלטות מאנשים אחרים ולפעול על פיהם.
ט"ו. ההתפתחות הגדולה למוסדות וכל הפרוייקטים הגדולים - נכון להיום - בוצעו, בעיקר, ע"י ר' מענדיל, שלא הפסיק לשניה לעמול ולפעול למען ביסוס מבצרי ויז'ניץ בארץ ובעולם, הקים ופיתח מוסדות בכל אתר ואתר בזמן אחריותו על המוסדות. ט"ז. ממתי שחיים משה בעמדת ניהול, המירוץ המטורף נחלש משום מה. אולי כי כבר בנו מספיק ואולי כי עסוקים בדברי הבל ורוח. ר' מענדל היה על הגובה 15 שנים ויותר, ובטבע הדברים במשך 15 שנים התפתח הרבה ממוסדות ויזניץ. רוב חסידי ויזניץ יודעים טוב מאד שר' מענדיל הפריע יותר משעזר. מאז המהפיכה יש ס"ה 6 שנים, ובאותם שנים התפתח ויזניץ יחסית הרבה יותר. בתוכם: כל המוסדות בברכפלד, חלק מהמוסדות באלעד. ישיבה קטנה בבני ברק. נוספו כוללים בקרית ויזניץ, באשדוד, בביתר, בית שמש ועוד. קהילת ויזניץ בשכונת אור ישראל באלעד. ביהמ"ד ויזניץ בחיפה. מפעלי חסד אדירים כמו "להחזיקם ולהחיותם", "קמחא דפסחא", "מעגלי חסד" ועוד, קמו והתפחתו מה שלא יכלו בשום אופן להתפתח בשנות כהונותו של ר' מענדל, שפחד מכל ארגון ומוסד שקם בויזניץ. "התאחדות התלמידים" קיבל תנופה ב6 שנים האחרונות, הם מארגנים כל חצי שנה שבתות התאחדות נפלאות, מארגנים כינוסים מרשימים, מוציאים דא"ח מרבינו שליט"א ובטאון חודשי רב ערך, ועוד פעולות רבות כאלו שר' מנדיל פחד מזה בשנות כהונתו. ב6 שנים האחרונות הופיעו ונאמו בויזניץ מאות גאונים ומשפיעים, שר' מענדל התנגד לכל זה, כמו שמספר ר' שמואל יוסף ברכר יו"ר ארגון השיעורים. ב6 שנים האחרונות נתמנו רבנים ודיינים ברוב קהילות ויזניץ בכל אתר ואתר, דבר שר' מענדל מנע בשנות כהונותו, משום שפחד מהשפעה של רבנים אחרים בויזניץ. נתמנה ר"ש ברגר לרב רובע ח' באשדוד, ר"י מאייער לרב מזרח רובע ז', רמ"מ פקשר לקהילת אלעד, רש"פ וויינברגר לשכונת אור ישראל. ר"ב שטרנבוך לקהילת ברכפלד. ר"ק ווייס לקהילת בית שמש. ר"ש איצקוביץ לקהילת ביתר. ר"א ווייס לקהילת לונדון. ר"י זיידא לקהילת וויליאמסבורג. ר"מ ראזענבערג לקהילת בארא פארק. כל זה משך 5 שנים. עד אז עמדו רוב הקהילות בויזניץ בלי רב ודיין. הביד"ץ בקרית ויזניץ קיבל מעמד עליונה מה שלא קיבלו מר' מנדיל.
ר' חיים משה מינה ועד החינוך הכללי, ועד רשת הכוללים ועוד ועדות הכל מרבנים ת"ח שליט"א, שמפקחים ומנהלים את המוסדות ע"פ דעת תורה.
בכלל מצב החינוך בויזניץ ב6 שנים האחרונות נמצאת עשרות מונים יותר מעולה ממה שהיה מקודם. וזה כולל חינוך גם למידות טובות, לשמירת הלשון, לכבוד התורה ורבנים ועוד ועוד. נכון, שיש תמיד כאלו שאינם מחונכים, ויש תמיד גם עשבים שוטים, כמו שיש בכל מקום, אבל בכללות אין בכלל לדמיין את תפארתה ורמתה של ויזניץ היום ממה שהיתה עד לפני 6 שנים.
רוב חסידי ויזניץ יודעים בבירור מתי לא התפתחה ויזניץ, והאיך מתפחת ומשגשג ויזניץ ב6 שנים האחרונות
י"ז. א. י. ליבוביץ, מחברי הוועדה העליונה שח. מ. פלדמן מינה לניהול החסידות, ביקש מספר פעמים להתפטר בטענה שהרבי לא מינה אותם לזרוק אנשים, אברכים, בחורים וילדים ולא מינה אותם לערוף ראשים, אלא לנהל את ענייניה הבוערים של החסידות. את קו החינוך הכללי, בניית מוסדות וניהול משרדיה ומצבה הפיננסי. שלחתי מישהו לשאול אותו אם הוא אמר כך והוא צוחק ומכחיש כמובן את הבלי המנדליסטים. הוא אכן ביקש פעם להתפטר משום שלא היה לו כח וסבלנות לעסוק עם המחוצפים-המנדליסטים האלו. אבל זה כבר מספיק לסאתרלנד לאפות סיפור יפה.
י"ח. הרבי מעולם לא מינה את ר' ישראל ממתי שחזר לשום תפקיד ניהולי וכיו"ב. להיפך שמועות עיקשות מדברות על כך שחיים משה ניסה לשכנע את הרבי להעביר את ר' מענדיל מתפקידו והרבי התעקש ע"כ בכל הכוח שאיננו מסכים. (נתון שאפשר להתווכח עליו. לא הייתי בחדר כשזה קרה.) כפי שהזכרתי עשרות אנשים שידעו מה קורה כולם מספרים שהסיפור הפוך לגמרי. הרבי רצה להעביר את ר' מענדל מתפקידו, כפי שאכן עשה בעצמו באלול תשס"ב. ור' חיים משה ייעץ לרבי בתחילת הדרך שלא להעבירו. וכמו כן כפי שהזכרתי הרבי אמר 2 פעמים ברבים שרבי ישראל הוא הרב וצריך להנהיג ולהכניס חמימות ועבודת ה' באברכים. הרבי כתב בכתב ידו בקיץ תשס"ב שרבי ישראל ימסור דברי חיזוק בשמו לבחורי צעירי ויזניץ. הרבי גילה בפני הרבה אנשים (שיכולים להעיד ע"ז) את הנאתו ושמחתו של הבאטע'ס שרבי ישראל מנהיג. ועל כולנה, הרבי נתן את הסמכות לר' חיים משה שהוא יגיד ברבים את רצונו בענין זה. ור' חיים משה אומר שהרבי רצה שרבי ישראל ינהיג את העדה, ואומר שדעת הרבי הוא שר' מענדיל אסור לו שיהיה מנהיג לבני ישראל.
י"ט. פעולותיו העיקריות של חיים משה נסבו סביב בניית חוג מקורבים, מציאת פתרונות פרנסה עבור מקורבים אלו כולל גם לפתוח משרדים חדשים ע"מ לסכסך בין ראשי המוסדות בויז'ניץ (זכותו, זה תפקידו למנות). וכן ברדיפה אישית את ר' מענדיל והעלאת קרנו של ר' ישראל כמה שיותר, כולל התערבות אישית בהחלטותיו. כמובן שקר. כבר כתבתי לעיל את חלק מפעולותיו הנשגבות לפתח ולשגשג את מוסדות ויזניץ. מעולם לא היתה לו מטרה למצוא פתרונות פרנסה למקורביו. איזה מקורבים? מצחיק מאד הבדיחה הטובה שלך שהיה לו מטרה לסכסך במוסדות שהוא עומד בראשם... ראיתם פעם בעל הבית שרוצה לגרום סכסוכים במפעלו?? אם היה סכסוך, כמובן יש לו צער מזה ועושה הכל ליישר הדורים. לא היתה לו שום מטרה לרדוף את ר' מענדל, הוא עשה רק מה שהיה צריך לעשות ע"פ הוראתו של הרבי שליט"א שזה גם טוב לחינוך של ויזניץ, וזה ע"פ דעת כל רבני ויזניץ ורוב הציבור הקדוש. הוא לא עסק אף פעם בהעלאת קרנו של מישהו. ולא מתערב בהחחלטות שאינן בתחום סמכותו. מי שמכיר את ר' חיים משה מקרוב מבין מיד את מיטב השקרים שגלומות בדברי ההבל של סאתרלנד.
רבותי, השגותיכם. קבלת
אני מבין ש'שמעוןמאיר-ביולוגי-סאתרלנד' לא יישבו בשקט אחרי מה שכתבתי פה. אבל כפי שאמרתי, מי שאינו חסיד ויזניץ, ולא הכיר את השתלשלות הענינים מקרוב, אני מבקש ממני שאל יתעצל אלא יקח מונית לקרית ויזניץ, ויברר על מידת אמינותם של אחד מאנשים שהזכרתי לעיל, ויוכל לשמוע מהם את העובדות הפשוטות.
----------------------------------------------------------------------------------------