חובת דיווח מיקצועית ,האם?

נניח שאני יועצת נישואין.
ונניח שבא אלי זוג שיש לו בעיה שפתירה ברמות רפואיות ופסיכיאטריות בנוסף לטיפול הזוגי השמרני.
ועוד נניח שהזוג מסרב לקבל טיפול מיקצועי הולם פסיכיאטרי ורפואי על מנת לתמוך בטיפול ההתנהגותי .
אפשר לציין גם שסדרי הבית כמובן לא סדרים ואוירת האנדרלמוסיה בבית חוגגת והוזג בעצם מתפםקד אבל חלקית בלבד ובודאי לא נחשב לזוג נורמטיבי.
וגם נניח שהזוג מבורך בילדים מקיר לקיר ,והזוגיות הבעייתית בודאי מטביעה חותמה על הבית ונפשות הדרים בה.
ונניח שיש לזוג רב או רבה וגם עסקנים והם אחוזים היטב בקהילתם.
האם נכון יהיה להניח שחשוב לפנות לדמות התורנית  רב או רבה במקום, או לעסקנים מבלי ידיעתם ?

בעיה הא?

אשמח לחוות דעתכם המלומדת.


על מנת להקל עליכם ועלי לא מדובר בגילוי עריות חלילה.

הלך.
כתבת לטעמי .
אם הדמות הורנית מספיק חכמה היא בודאי תפנה לייעוץ מקצועי.
כל שאוכל לספר הוא שאחד הרבעס המאוד ניפלאים כאן בצפון בדרך כלל מפנה לייעוץ מקצועי
כשבאים לספר לו על בעיות זוגיות או על בעיות אישות .
והכיצד?
הם פשוט באים אלי במצוותו.הוא תמיד מסביר לקהל חסידיו שהוא יכול לתת כיוון טוב אבל לא לטפל בזוג.
וכשבאים אליו פעם שניה הוא מסרב לשוחח על עניין הזוגיות משום שלא קיימו את מה שאמר ללכת לייעוץ מקצועי.
לזה יקרא רב  חכם ומבין
אני מניחה שיש רבים כאלה בישראל שבמקום להוציא עיניים רעות עסוקים בלהפנות אנשים למומחים בתחומי החיים השונים .
ואת אלה שמלפפים זנבות לטאה בתחמיץ אספרגוס ומבקשים לטפטף זאת על נייר שרשום שם שמו של בן הזוג
צריך פשוט לאסור .

  לומד מכל אדם

<"הכותבים המלומדים יודעים שאין ערך לדעה תורנית, אבל עדיין הם סבורים שיש ערך לדעתם הם, מה לעשות בנד"ד">.

לומד

נראה שלא דייקת היטב.
א. הכותבים, כותבים מתוך הכרתם את העולם התורני, אבל לא מתוך מעמדם כסמכות תורנית.
ב. אין הם סבורים שאין ערך לדעה תורנית, אלא הם סבורים שכאן נק' המוצא היא הטיפול מתוך הידע המקצועי המסוים והקשר בין מטפל למטופל.

_________________

קטעים.


הכותבים המלומדים יודעים שאין ערך לדעה תורנית, אבל עדיין הם סבורים שיש ערך לדעתם הם, מה לעשות בנד"ד.

"אין הם מעונינים להחשף ליועץ פסיכיאטרי"

כאן עולה שאלת בנית האמון בינך לבינם.

א) אם הם כאלו שהשמיעה לרב היא שתסייע, ואת יכולה לקבל הסכמתם לפנות לרב, אין מניעה, ובלבד שתמצאי רב שאת סמוכה ובטוחה שילך עם הקו שלך שאל"כ תזיקי.
ב) אם אינם מסכימים, הרי אם הרב ידע הם יבינו שהרב ידע, ולא רחוק לשער שיווצר חוסר אמון מולך גדול יותר.
ג) גם אם באיזה אופן נניח שהם לא ידעו הרי עצם המצב של חוסר אמון מספיק מולך ימשיך להופיע בצורות אחרות שתצטרכי לקבל עימם החלטות שונות.

לכן:

נסי למצוא דרכים מתוך נסיונך המקצועי, ומתוך סיעור מוחות (ללא גילוי פרטים) עם בעלי מקצוע אחרים, כיצד את מגשרת על הפחדים והקשיים שלם מיעוץ, ועל הדרך ליצור נכונות לקבל את עצותייך.
ואל תלכי שבי אחר פתרונות נקודתיים.

_________________

נישט
בהמשך לדבריך, ותיקונם.

מתוך ידיעה -הרבה פעמים הרב הוא הגורם הישיר לבעיות הנפשיות של צאן קדושיו.

_________________

מודה ועוזב

<"אני סבורה שכשאנשים קשורים מאוד לרב שלהם ומתיחסים להמלצותיו,ומנהלים את חייהם על פי דבריו ואמירותיו
יש תוקף רציני לעצותיו">

וכאן טמונה הסכנה, כאשר אין לו כל מושג בבעיה הנדונה ודבריו מתקבלים כדבר השכינה.

התבהרות,

אני מנסה להבין -
את מחוייבת לפנות לגורמים מקצועיים (פסיכיאטר).
הם אינם מקבלים זאת, ולכן אסור לך להמשיך ולטפל בהם.
לשם מה את חושבת לפנות לרב שלהם? כדי שישפיע עליהם לקבל את הייעוץ הפסיכיאטרי?

נישטאיך,
אני סבורה שכשאנשים קשורים מאוד לרב שלהם ומתיחסים להמלצותיו,ומנהלים את חייהם על פי דבריו ואמירותיו
יש תוקף רציני לעצותיו.
עכשיו יש לקוות שהוא אכן יפנה ליועץ פסיכיאטרי וביחד נוכל להעלות את הזוג הזה על דרך המלך.

תודה תודה על תשובתך המלומדת
והבהרה קצרה.
המטופלים אינם רוצים ללכת למטפל אחר ובאו אלי לראשונה לקבל חוות דעת על  מצבם.
הם מסכימים איתי על הדיאגנוזה שהעליתי בפניהם שמעבר לכשלים הבינאישיים שלהם הם עומדים מול בעיה פסיכיאטרית שפתרונה הוא על ידי איש מקצוע בלבד המומחה בתחום .
אין הם מעונינים להחשף ליועץ פסיכיאטרי.
ואני מוכרחה לשתף בטיפול ההתנהגותי שלי ייעוץ פסיכיאטרי משום שחלק מהבעיה הינה נטו נפשית .
אסור ליועץ נישואין לטפל באדם שניתגלתה בו בעיה נפשית בלא שיהיה גיבוי פסיכולוגי הולם .
ובמיקרה הזה פסיכיאטרי גרידא.
רק לאחר שיש תיאם ביננו ,ביני ובין הפסיכיאטר אפשר לעבוד על מודלים התנהגותיים.ויהיה לעבודה איתם תוקף רלוונטי.
כך שהנקודה היא לא אמון במטפל.

הם הופנו אלי דרך אחד העסקנים בקהילתם בתואנת קשיים .כמובן שאין המפנה יודע לעומק את הבעיה .