| נשלח ב-14/7/2008 02:11 |
|
| |
המשיח בן דוד בא בגבורות בדין ולא ברחמים בגלל הערב רב שבתוכנו !
המשיח בן דוד בא בגבורות בדין ולא ברחמים בגלל הערב רב שבתוכנו !
בס"ד
שמעתי בשיעור תורה בשם רבנו מנחם הראקנטי ז"ל "שכאשר אומרים "יתגדל ויתקדש שמה רבא ויקריב משיחיה " להתפלל שמלכות בן דוד לא תקום בדין כי היא תקרע את העולם מעצמת הדין " עכ"ד והנה רואים אנו שהגענו למצב שמלכות בן דוד קמה בדין ומרסקת את כל הערב רב אותם רשעים הלובשים אדרת שער למען כחש כמ"ש בכלי יקר פרשת שלח לך,והגיע זמן הבירור בין צדיק לרשע בין עובד אלד''ים ולאשר לא עבדו ומובא בשם ספר הקנה שמי שעוסק בתלמוד בבלי בלבד ללא לימוד הזהר נקרא "לא עבדו",ומי שלומד את התלמוד בבלי עם לימוד הזהר נקרא "עבדו".אנחנו מחפשים אנשי חיל יראי אלד''ים שונאי בצע כדי לגלות דעת תורה אמיתית ללא משוא פנים משום בשר ודם כולל אותם המגלים פנים בתורה שלא כהלכה ומשתמשים בשמם של "גדולי ישראל".והם לא מיייצגים את התורה אלא מרימים יד בתורת משה כולל בתי דין רבניים של שקר שאינם דנים דין אמת ומחייבים לשלם סכומים שאי אפשר לעמוד בהם אלו דיינים לשקרא כמ"ש בזוה"ק פרשת כי תצא.
תוקן על ידי shay98 ב- 01/05/2009 16:32:17
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2010 12:58 |
|
| |
אכן אנו רואים בחוש שפרצה שריפה בחנוכה ושנהרגו בה 44 איש כמניין דם וכמניין נרות חנוכה,וגם היום כא' טבת נשרפה רכבת ישראל ופנצעו 101 איש וסיבת הדבר הוא טימאו את ארצינו הק' בהעלאת מליוני גויים מרוסיה ומאיתיופיה, והכרתם כביכול כיהודים שווי זכויות, ולמעשה באו לנצל את טוב הארץ ואינם כלל יהודים. ומעולם לא היו יהודים, וכל מטרתם לנצל את טוב הארץ לעצמם, בו בזמן שיהודים ותיקים מדורי דורות מבטן ומלידה , אין להם בית ואפשרות לחיות, ונרמסים בחוצות. וסיבת הדבר בגלל עזיבת ה' והנהירה אחרי חוקות הגויים, וכל המשובשים של ממשלת ישראל וחוקיהם הארורים נגד ה' ונגד משיחו, וכיודע אין ה' שלם עד שימחה מלכות עמלק זו מן העולם אלו הם מזרע ערב רב . וכידוע סימנם נגע רע שכול מקום שנמצאים שם רק נגעים ורעות באות. ולכן חובה עלינו להוקיעם ולעשות שם לה' ולא לשמוע בקולם כלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 22:24 |
|
| |
בס"ד אור ליום ד כד תמוז התש"ע
כתב רבנו הרמב"ם בפי"ב מהלכות מלכים ומלחמותיהם הלכה ב וז"ל: "אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד. יראה מפשוטן שלדברי הנביאים. שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג. ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם. שנאמר "הנה אנכי שולח לכם את אליה" וגו'. ואינו בא לא לטמא הטהור. ולא לטהר הטמא. ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות. ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין. אלא לשום שלום בעולם. שנאמר והשיב לב אבות על בנים. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו. וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו. שדברים סתומין הן אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו. אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו. ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת. ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות. ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן. ולא ישימם עיקר. שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה. וכן לא יחשב הקצין. אמרו חכמים תפח רוחם שלמחשבי הקצים. אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו:" עכ"ל הטהורה. ודו"ק היטב .
תוקן על ידי shay98 ב- 06/07/2010 22:25:17
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 22:08 |
|
| |
בס"ד אור ליום ד כד תמוז התש"ע אין שום מטאפורה ואין שום כלובים תתחילו לעסוק בתורה לשמה וגמילות חסדים זה מקרב את הגאולה אחי ולא שום דבר אחר!!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 22:05 |
|
| |
מטאפורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 21:59 |
|
| |
בס"ד אור ליום ד כד תמוז התש"ע קיטוב על איזה כלוב אתה מדבר ? המשיח בן דוד נמצא בהיכל המשיח כמבואר בדברי הזהר הקדוש לא מוזכר בשום מקום "כלוב" תראה לי מקור אחד שמוזכר .
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2010 15:25 |
|
| |
הסיבה העיקרית לכך שעדיין לא התגלה המשיח היא לא בגלל
שהוא לא בנמצא איתנו...הסיבה העיקרית לענ"ד היא "חששו" כביכול
של הקב"ה מהנקמות שהוא יעשה ברשעים בתוכנו ואומות העולם,
המשיח בן דוד יהיה אכזרי הרבה יותר מדוד המלך ע"ה בנקמות שיעשה ברשעים,
רק צריך "לשחרר" אותו מהכלוב בו הוא נמצא ונראה כולנו בנקמות מחרידות באויבי ה',
בב"א!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2010 16:29 |
|
| |
בס"ד יום א ח תמוז התש"ע אכן קרובים דברי הזוה"ק להתקיים "שלא ימצא זכאי בדור שיבוא משיח" !!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2010 15:06 |
|
| |
"עתה ידעתי כי הושיע יהוה משיחו יענהו משמי קודשו בגבורות ישע ימינו "
והרד"ק ז"ל:
בגבורות ישע ימינו...:
"כי במעט עם היה מפיל רבבות מאויביו ולא היה יכול להיות זה,
אלא בגבורות ימין האל שישלח להושיענו..."
עכ"ל...מדבר על דוד המלך ע"ה.
ובמשיח נאמר:
"ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך, ותושע לי זרועי וחמתי היא סמכתני..."
בא לומר שהמשיח לא יזדקק אפילו למעט עם כפי שכתוב בדוד,
אלא לבדו יעשה שפטים ונקמות גדולות באויבי ה'...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2010 01:18 |
|
| |
בס"ד אור ליום ב ב תמוז התש"ע המשיח בן דוד ילמד דרך אמונה אמיתית בהקב"ה ובתורתו מה שהיום הרבה חושבים שהם עובדי ה' והם "תופסי התורה" והם רחוקים שנות אור מתורת אמת ולא ראו מימיהם מי שלא טעם את חכמת האמת והזהר הקדוש אינו יודע מהי יראת שמים אמיתית והבן הדבר מאד.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2010 17:44 |
|
| |
"אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך"
הסביר הרד"ק:
"כשאבוא להלחם עם אשר כנגדי לא אבוא בגבורת הגיבורים אשר עימי,
ולא אבטח בגבורתם אלא בגבורתך אבוא,ואזכיר צדקתך לבדך, כי אין לי
צדקה (א"ל הצדקה) אלא ממך..."
עכ"ל.
כך אמר דוד וכן יהיה במשיח,
והמשיח יתלה הכל בקב"ה בלבד ולא יסמוך כלום על כוחו,
שזאת היתה הטעות של בר כוכבא הגיבור כפי שאמרו בירושלמי...
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2009 20:29 |
|
| |
בס"ד
בהמשך לתגובתי....
בכדי להשכיל ולהבין .... איך הגואל (משה רבינו ודוד המלך ע"ה) נראו בעיני העם ....
ומנגד איך הם נראו בעיני הקב"ה יתברך...
עוד נאמר:
במדרש תנחומא ...
פרשת פקודי...
סימן ז
אלה פקודי המשכן. זה שאמר הכתוב, ותפלטני מריבי עמי (ש"ב כב מד). וכתוב אחד אומר, תפלטני מריבי עם (תהלים יח מד). מריבי עם אלו האומות, מריבי עמי אלו ישראל. אמר דוד, רבונו של עולם, ישראל רוגנים הם, אתה מבקש שישיחו אחרי. תדע לך, כשנעשה בית המקדש, כל דבר ודבר נעשה במספר ובמשקל, שנאמר, במספר במשקל לכל ויכתב כל המשקל (עזרא ח לד)
. למה. שהם רוגנים, שנאמר, וידבר העם באלהים ובמשה (במדבר כא ה). הוי, תפלטני מריבי עמי. ומדבר במשה כשעשה את המשכן. אמר משה, יודע אני שישראל איכפת להם, משיחין באחיהם ובאמותם, שנאמר, תשב באחיך תדבר, בבן אמך תתן דופי (תהל' נ כ). מהו תשב באחיך תדבר. אמר רבי יוחנן, לא תאמר שבאחיו מאביו יש לו רשות לדבר ולא באחיו מאמו, אלא אם דברת באחיך מאביך, סופך לדבר באחיך מאמך, שנאמר, תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי.
ורבי יהושע בן לוי אמר, אמר דוד, אם דברת בעשו שהוא אחיך, סופך לדבר בבן אומתך, זה משה רבן כל הנביאים, שדברו בו, שנאמר, וידבר העם באלהים ובמשה. אמר משה, יודע אני שישראל רוגנים הם, הריני עושה להם חשבון מכל מלאכת המשכן.
התחיל לעשות חשבון עמהם, אלה פקודי המשכן, והוא נותן להם חשבון על כל דבר ודבר, לזהב ולכסף ולנחשת, וכסף פקודי העדה מאת ככר, ואלף ושבע מאות, ויהי מאת ככר הכסף לצקת, ונחשת התנופה שבעים ככר. עם שהוא עושה חשבון והולך על כל דבר ודבר שעשויין כסדר בתוך המשכן, שכח אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל שעשה מהן ווין לעמודין ולא היו נראין.
התחיל עומד תמה ואומר, עכשיו ימצאו ידיהם של ישראל עלי לומר, שאני נטלתי אותם.
והוא חוזר לבוא על כל מלאכה ומלאכה. מיד האיר הקדוש ברוך הוא את עיניו, ותלה עיניו וראה שהיו עשוין ווין לעמודים. התחיל להשיב להם בקול רם, ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים.
באותה שעה נתפייסו ישראל.
מי גרם לו. ?
על ידי שישב ועשה חשבון, אלה פקודי המשכן. ולמה עשה חשבון. הקדוש ברוך הוא מאמינו, שנאמר, בכל ביתי נאמן הוא (במד' יב ז),
ומשה נתן חשבון אלא מפני ששמע ליצני הדור שהיו משיחין אחריו, שנאמר, והיה כצאת משה וגו' והביטו אחרי משה (שמ' לג ח). ומה היו אומרים. רבי יצחק היה דורש לשבח (וכו' כדאיתא לעיל סדר כי תשא סימן כ"ז). וחברו משיבו, ריקה, אדם שנתמנה על מלאכת המשכן על ככרי כסף ועל ככרי זהב שאין לו חקר ולא משקל ולא מנין, מה אתה רוצה, שלא יהיה עשיר כששמע כן,
אמר חייכם, משנגמרה מלאכת המשכן אני נותן להם חשבון. כיון שנגמרה, אמר להם, אלה פקודי המשכן:
פרשת ויקהל...
סימן ג ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם. זה שאמר הכתוב, ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם (מש' ג ד), מהו כן. בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה בהר על מלאכת המשכן, הראהו כל כלי וכלי היאך לעשות, שנאמר, וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה (שמו' כה מ). והיה משה סבור שהוא יעשה את המשכן, שאמר לו, ועשית את הקרשים, ועשית שלחן, ועשית מזבח, ועשית פרכת, ועשית כיור, כך כל מלאכת המשכן. כיון שסדר לו כל דבר ודבר, אמר משה, רבונו של עולם, מי יעשה כל זאת. אמר לו, ראה קראתי בשם בצלאל. כשירד משה אמר להם לישראל, כך אמר לי הקדוש ברוך הוא, לעשות לו משכן קרשים ומזבח ושלחן. אמרו לו, ומי יעשה כל זאת. אמר להם, בצלאל. התחילו ישראל מרננים על משה ואמרו, לא אמר הקדוש ברוך הוא למשה לעשות את המשכן על ידי בצלאל, אלא משה מעצמו ממנה אותו, על שהוא קרובו, משה מלך, ואהרן אחיו כהן גדול, בניו סגני כהונה, אלעזר נשיא הלוי, בני קהת נושאי המשכן, וזה שליט על מלאכת המשכן, כל הגדולה הזו מבקש משה לכוין. אמר להם משה, אני לא עשיתי כלום מדעתי, אלא הקדוש ברוך הוא אמר. והוא מראה להם, ראו קרא ה' בשם בצלאל, לקיים מה שנאמר, ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם (מש' ג ד). הוי, ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים, זה בצלאל, שאמר הקדוש ברוך הוא ראו קרא ה' בשם. ואדם. אלו ישראל, שנאמר, ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם (יחז' לד לא). ולמה נקרא שמו בצלאל. שעשה צל לאל, שנאמר, יושב בסתר עליון, בצל שדי יתלונן (תהל' צא א):
סימן ח [ויעש בצלאל את הארון עצי שטים. לפי שגלוי היה לפני מי שאמר והיה העולם, שישראל חוטאים בשטים. לכך תקן להם הקדוש ברוך הוא שטים, לכפר על מעשה שטים]. ויצף אותו זהב טהור, אלו התלמידים בני תורה. כי כמו שמתכבד העץ בזהב, יותר ויותר מתכבדין התלמידים בתורה, שהיא בתוך לבם. וכמו שיאמרו אנשים זהב טהור, כך מטהר התורה לבן וכליותן של תלמידי חכמים. שכך כתיב, הנחמדים מזהב ומפז רב (תהל' יט יא). ויעש בצלאל. אנו מוצאין כשאמר הקדוש ברוך הוא למשה לעשות את המשכן, אמר לו על כל דבר ודבר, ועשית. ועל הארון אמר, ועשו. למה. אלא שצוה הקדוש ברוך הוא לעשותו לכל ישראל, שלא יהא לאחד מהם פתחון פה על חברו לומר, שאני נתתי הרבה בארון לפיכך אני לומד הרבה ואני יש לי בו יותר ממך ואתה לא נתת בארון כלום אלא מעט לפיכך אין לך חלק בתורה. ולכך נמשלה התורה למים, שנאמר, הוי כל צמא לכו למים (ישע' נה א). כשם שאין אדם מתבייש לומר לחברו השקני מים, כך לא יתבייש לומר לקטן ממנו למדני תורה, למדני דבר זה. וכשם שהמים כל הרוצה לשתות ישתה בלא מחיר, כך כל הרוצה ללמוד תורה, לומד בלא מחיר ובלא כסף, שנאמר, לכו שברו בלא כסף ובלא מחיר (שם). ולמה נתנה התורה במדבר. לומר, מה המדבר מופקר לכל בני אדם, אף דברי תורה מופקרין לכל מי שירצה ללמוד. שלא יהא אדם אומר, אני בן תורה ותורה נתונה לי ולאבותי ואתה ואבותיך לא הייתם בני תורה אלא אבותיך גרים היו, לכך כתיב, מורשה קהלת יעקב (דברי' לג ד), לכל מי שמתקהל ביעקב. אפילו הגרים שעוסקין בתורה, שקולים הם ככהן גדול, שנאמר, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה' אלהיכם (ויקרא יח ה), כהן ולוי וישראל לא נאמר אלא אדם. לפיכך תורה אחת ומשפט אחד יהיה וגו' (במדבר טו טו). [ראה מה כתיב בבני יתרו, ומשפחות סופרים ישבי יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים (דה"א ב נה). תרעתים, שהיו יושבים בלשכת הגזית. שמעתים, שהיו כל ישראל שומעים הלכה מפיהם. שוכתים, שנסתוככו ברוח הקדש. ומי הם, המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב (שם), מבני קני חותן משה. ושמעיה ואבטליון בני בניו של סיסרא היו, ולמדו תורה ברבים כאנשי כנסת הגדולה. כל כך למה. שהתורה נתנה לישראל. לפיכך כתיב, את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם (דב' ה יט). וכתיב, ועשו ארון עצי שטים (שמו' כה י). אמר רבי שמעון בר יוחאי, שלשה כתרים הם, כתר תורה, כתר כהונה, כתר מלכות. כתר תורה מנין. שכך כתיב בארון, ועשית זר זהב. כתר כהונה, שכך כתיב במזבח, זר זהב. כתר מלכות, שכך כתיב בשלחן, זר זהב. ולמה כתוב זר וקורין זר. ללמדך, זכה אדם, נעשה לו זר זהב. לא זכה נעשה זר בתוכם מהם. ומפני מה בכלם כתוב ועשית, ובארון כתיב ועשית עליו. ללמדך, אם זכה לתורה, זכה לכולם. וכן הוא אומר, ומשמרתם הארון והשלחן והמנורה והמזבחות (במד' ג לא). ללמדך, שאין לך גדול מן העוסק בתורה:
סימן ה
אלה פקודי המשכן. זה שאמר הכתוב, איש אמונות רב ברכות, ואץ להעשיר לא ינקה (משלי כח כ). איש אמונות רב ברכות, זה משה, שנעשה גזבר על המשכן וכל הדברים היו מתברכים על ידו, לפי שהיה נאמן. ואץ להעשיר לא ינקה (שם), זה קרח, שהיה לוי ובקש ליטול כהונה ולויה, לא ינקה. דבר אחר, איש אמונות רב ברכות, זה משה, שנתמנה גזבר על המשכן. שנו רבותינו, אין עושין שררה על הצבור פחות משנים. ומשה היאך נעשה יחידי גזבר. אלא אף על פי שהיה משה הצדיק נאמן על פי הגבורה, דכתיב, בכל ביתי נאמן הוא (במד' יב ז), קורא לאחרים ומחשב על ידיהם, שנאמר, ביד איתמר בן אהרן הכהן. זה שאמר הכתוב, ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה כי באמונה הם עשים (מ"ב יב טז), זה דורו של יואש. שנו רבותינו, אין התורם נכנס, לא בפרגוד חפות, ולא פונדי, ולא אונפיליא, שמא יעשיר, ויאמרו מן הלשכה העשיר. כל כך למה. שכשם שחייב אדם לצאת ידי שמים, כך האדם חייב לצאת ידי הבריות, משום שנאמר, והייתם נקיים מה' ומישראל (במד' לב כב). ומשה היה גזבר על מלאכת המשכן לעצמו אלא בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה ח), וכתיב ויקהל משה וגו', קחו מאתכם תרומה לה' (שם לה א-ה), אמר רבי יוחנן, לשני בקרים הביאו הכל, שנאמר, והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר (שם לו ג), והותירו, מיד ויצו משה ויעבירו קול במחנה, והמלאכה היתה דים (שם שם ו-ז). אמר משה, רבונו של עולם, הרי עשינו הכל, מה נעשה מן המותר. אמר לו, עשה משכן לעדות. הלך ועשה. כיון שבא ליתן להם חשבון, אמר להם, כך וכך יצא למשכן, וביותר עשיתי למשכן העדות. אמר רבי שמואל, למה משכן משכן שני פעמים, שנתמשכן על ידיהם. הוא שאנשי כנסת הגדולה אומרים, חבול חבלנו לך (נחמ' א ז), הרי שנתמשכן שני פעמים:
והמשכילים יזהירו....
כן יהי רצון....
ושנזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו ....
א. כ. י. ר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2009 19:39 |
|
| |
בס"ד
יישר כ"ח ידידי היקר .......
ובמדרש תנחומא...
פרשת עקב ...
נאמר:
סימן ג
והיה עקב תשמעון. מה כתיב למעלה מן הענין, לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם וגו' (שם ז ז), לא ממה שאתם מרובים מכל האומות, ולא ממה שאתם עושין מצוה יותר מהם. שהאומות עושין מצוה שלא נצטוו יותר מכם, והם מגדילים שמי יותר מכם, שנאמר, כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים וגו' (מלאכי א יא). וכתיב, ואתם מחללים אותו באמרכם שלחן ה' מגואל הוא וניבו נבזה אכלו (שם שם יב).
כי אתם המעט (דב' ז ז), אלא בזכות שאתם ממעטין את עצמכם לפני, לפיכך אני אוהב אתכם,
שנאמר, אהבתי אתכם אמר ה' וגו', ואת עשו שנאתי וגו' (מלאכי א ב-ג).
ואומר, ארפא משובתם אוהבם נדבה וגו' (הושע יד ה), נדבה נפשי לאהבתן, אף על פי שאינן הגונים. וכן הוא אומר, כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה.
(ו) כתיב, והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות וגו' (ישע' ב ב).
זה שאמר הכתוב, והיה ראשיתך מצער וגו' (איוב ח ז), ללמדך, שכל המצטער בתחלתו, נוח לו בסופו. ואין לך שמצטער מתחלתו יותר מאברהם, שהושלך לכבשן, וגלה מבית אביו, ורדפו אחריו ששה עשר מלכים, ונתנסה בעשר נסיונות, וקבר את שרה. ולסוף נח, שנאמר, ואברהם זקן בא בימים וה' ברך וגו' (ברא' כד א). וכן יצחק נצטער בנערותו, וקנאו בו פלשתים, שנאמר, ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו וגו' (שם כו טז). ולבסוף בקשו ממנו, שנאמר, ויאמר אליהם מדוע באתם אלי וגו', ויאמרו ראה ראינו וגו' (שם שם כז-כח). ויעקב כמה נצטער, שנאמר, רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל (תה' קכט א). עד שהיה במעי אמו, בקש עשו להרגו, שנאמר, ויתרוצצו הבנים (ברא' כה כב).
וכשקבל הברכות, וישטום עשו את יעקב ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי וגו' (שם כז מא).
ברח ללבן לחרן ונצטער בבנותיו של לבן, ואחרי כן בקש להרגו, שנאמר, ארמי אובד אבי (דבר' כו ה). יצא מאצלו ופגע בעשו, שנאמר, וישא יעקב (את) עיניו וירא והנה עשו בא וגו' (ברא' לג א). באה עליו צרת דינה, וצרת רחל, וצרת יוסף. ולסוף נח, שנאמר, ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו (שם מז יב).
הוי, והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד (איוב ח ז).
דבר אחר, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, והר תבור יהיה גבוה מאד.
משל למה הדבר דומה. לבני פלטרין של מלך שירדו מן העיר והרגו אריות ודובים ונמרים ביער והביאום לעיר ותלו אותן כנגד שער העיר, וכל בני העיר היו תמיהין מאותן אריות.
והקדוש ברוך הוא כך עשה בסיסרא, בא סיסרא על ישראל בהר תבור, מן (ה) שמים נלחמו, הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא (שופט' ה כ). התחילו הכל תמהים, שמעולם לא היה כמעשה הזה שירדו כוכבים מן השמים לעשות מלחמה עם בשר ודם. = בדומה למלחמת גוג ומגוג והגאולה השלימה במהרה בימינו ...
א. כ. י. ר
ואמר הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה, הכוכבים נלחמו בשבילכם. אבל לעתיד לבא, ויצא ה' ונלחם בגוים וגו', ועמדו רגליו ביום ההוא וגו' (זכר' יד ג-ד), וכל אותו ענין. ויהיו הכל רואין ומראין אותו באצבע, שנאמר, ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה וגו' (ישעיה כה ט):
שנאמר מפי חז"ל...
לא הדרש והמדרש העיקר ....
אל המעשה הוא העיקר....
עד כאן לבינתיים....
והמשכילים יזהירו....
כן יהי רצון....
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2009 19:18 |
|
| |
דברי הנצי"ב על שפלות הגואלויש להעתיק כאן דברי הנצי"ב שמתוך דבריו מתבאר היטב איך גם כשמשה רבינו הופיע בתור גואל היה היה הדבר ראוי לתמיה כיון שלפום ריהטא לא היה נראה בעיני הציבור שהוא ראוי לזה, (הועתק בתוך קובץ שיבת ציון שנכתב בשנת תר"ס שיש שם ליקוט מהרבה גדולי ישראל לחיזוק ההתישבות בא"י, והוא תשובה נגד אלו שרצו להתנגד לזה כיון שחשבו שאין זו הדרך להביא הגאולה) וז"ל אחרית כבראשית כבר הראנו דעת חז"ל כי בשעת שאין קללת ה' רבוצה על ארצנו להיות שממה אז רצונו ית' שתתישב הארץ על ידי ישראל עמו וכמו שאמר ה' ליצחק אבינו (בראשית כו ב) שכן בארץ ופרשו חז"ל במדרש רבה פרשה סד) "עשה שכונת ארץ הוי זורע הוי נוטע הוי נציב" אע"ג שהפלישתים הושיבוהו אז לפי צרכם ועדיין לא הגיעה השעה שינחלוהו זרע אברהם , מכל מקום היה רצון ה' שיעשה יצחק מצדו איזה מושב ושכונה לפניו. והנה כעת החיה קול דודנו הקב"ה עלינו ע"י שאנו רואים כמה סיבות היוצאות מהמסבב כי כך ברצונו ית' שתתישב הארץ לאט לאט ע"י נדחה ישראל והטה לב מלך הקיר"ה ושריו להרשות לעשות ועד וחברה לאסוף כסף "לתמוך את אחינו עובדי אדמה ובעלי מלאכה אשר בא"י ובסוריא" והועד הזה מתנהג ע"פ חוקים ישרים בדעת הממשלה, אות היא כי כך עלה ברצון ה' לעשות ישוב ע"י ישראל בארצנו הקדושה, ועלינו להעיר ולהפיח רוח אהבת הארץ ולמלא אחר רצון ה' בכל אופן שיזדמן לפנינו, אם בפעולה חומרית בעבודת האדמה, או בחרשת המעשה או במסחר, אם בפעולה רוחנית היינו הדפסת ספרים מועילים לענין הנשגב, ואין לנו לחשוב מחשבות כי ראוי היה הדבר הגדול הזה באופנים אחרים כאשר מצויר בדעות בני האדם, כי על זה לקה משה רבינו על שאמר (שמות ד א) והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי, כי יאמרו לא נראה אליך ה' ולקה ע"ז כדאיתא במס' שבת דף צ"ז . והדבר ברור שלא אמר משה והן לא יאמינו כלל בגאולה, שהרי אותה הם מבקשים, אלא אמר משה שלא יאמינו למשה "כי נראה אליו ה'" והיינו משום שלא היו יודעים את משה לגדול בתורה המסורה להן מן האבות, וגם לא נודע בקדושה וחסידות, שהרי היה בנעוריו גדל בפלטין של פרעה, ועוסק בחכמות חיצוניות, ומלובש ומדבר כמצרי, שע"כ חשבוהו בנות יתרו כמצרי, ולפי דיעות בני האדם היה ראוי יותר שיתראה ה' לאהרן קדוש ה' שהיה נביא עוד במצרים, כמש"כ בס' שמואל (ש"א ב' כז) הנגלה נגליתי לבית אביך וגו' וזאת היתה טענת משה רבינו שיאמרו ישראל "לא נראה אליך ה' " וע"ז הראה הקב"ה אות המטה שנהפך לנחש, והיה ראש המטה לראש הנחש וקצה המטה לקצה הנחש, וצוהו ה' לאחוז בזנבו ונתהפך למטה, והיה ראוי להיות שוב קצה המטה מה שאין מקום לתופשו כך בכפו, אבל לא היה כן, אלא ויהי למטה בכפו היינו שנתהפך קצה המטה להיות לראש המטה, וכדרך שתופשים המטה בכף, ובזה הראה שאע"פ שאינך כדאי בעיניהם, אלא להיות זנב לאריות, מ"מ בזכות האבות נהפך משה רבינו לראש מנהיגי הדור, שהוא משל למטה ושבט, והנה נענש מרע"ה על שחשד את ישראל לאמר כי לא יאמינו כשנראה ה' למשה להוציא את ישראל ממצרים, כי באמת אין לחוות דעה את ה' וכאשר אמר ע"י ישעיה הנביא, כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי וכן לעת כזאת אחרי אשר אנו רואים מתוך עלילותיו שהעיר את לב הנדיב להפליא לעשות לטובת הישוב והטה את לב השלטון ושריו להסכים לזה, אותותיו אלה הם דבריו, כמו שכתוב שמו שם דברי אותותיו ואין לנו להתחכם לאמר כי נצרך להיות באופן אחר. וביחוד חובה על גדולי ישראל יברכם ה' להשתתף לרצון ה' ע"י עצות ליחידים אשר ברכם ה' להפריז על איזה סך מסוים, או לנדב לחברה הקדושה אשר על ישוב הארץ נוסדה, ובזה יזכו גם המה לראות את ישראל בנויהם בארץ ה' שמה, ויהיו מאירים ככוכבים , דרך ארץ הקודש לרבים, וזכות הרבים יהיה תלוי בהם, וימצאו חיים צדקה וכבוד כמשמעו ומדרשו, וכנפש העמוס בעבודה, הבא עה"ח היום יום א' לימי תשובה שנת תרנ"א פה"ק וולאזין. נפתלי צבי יהודה ברלין ולמדים מזה כי הגואל אפשר להיות אדם שנראה מאוד זר ולא ראוי לתפקיד זה, ויותר מזה שיכול להיות שעל דרך הטבע באמת אינו ראוי לזה, רק בזכות האבות ולמען כבוד שמו, כמו שמתפללים וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה, הקב"ה נותן לו כוחות מיוחדים להיות ראוי לזה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2009 21:24 |
|
| |
בס"ד אור ליום ב טו חשון התש"ע
לענ"ד סוד הגאולה רמוז בדברי דניאל איש חמודות סימן יב פס' ז "וָאֶשְׁמַע אֶת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ תִּכְלֶינָה כָל אֵלֶּה:" ואמרו חז"ל סנהדרין דף צח ע"א :"אמר לו רבי יהושע והלא כבר נאמר {דניאל יב-ז} "ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאור וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה" וגו' ושתק רבי אליעזר.פירש"י ז"ל :"כי למועד מועדים. אלמא יש קץ בדבר: וככלות נפץ יד עם קדש. כשתכלה תקומתם וחוזק ידיהם שהיתה נפוצה אילך ואילך גבורה ותועלת לפשוט אנה ואנה ואחר שתכלה גבורתם שיהיו שפלים למאד: תכלינה. אלו הצרות ויבא משיח כדאמרינן כי אזלת יד: "עכ"ל רש"י נעזרתי במאגר תורת אמת
ואין פירוש אחר ברש"י אלא מוכרחים אנו לומר שזה רומז על הקמת מדינת ארץ ישראל
וברור הדבר שאם ישראל לא יעשו תשובה יעמיד אליהם מלך שגזירותיו קשות כהמן =עאלי חמינאי אל תקרי חמינאי אלא המינאי ודו"ק
תוקן על ידי shay98 ב- 01/11/2009 21:31:33
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2009 13:42 |
|
| |
גם אין כוונתי להפילה ח"ו...אבל אני יודע בראיות ברורות שרק כאשר
תיפול הבחינה של מב"י קרי המדינה, תקום מלכות בן דוד...וזה סוד
גאולה בעיתה וכך נראה גם מדבריו של מהר"ל זצוק"ל זה לשונו:
בזמן המלך המשיח שיגלה במהרה בימינו, קודם מלכותו יהיה מלחמות גוג ומגוג, שכל האומות יעלו עליו למלחמה, עד שינצח המשיח את הכל, ואז יהיה מלך אחד בעולם, הוא המלך המשיח.
"וענין מלחמה זאת שיהיה מן גוג ומגוג, כי כאשר אין המשיח במדריגתו האחרונה, שכל דבר בעולם בתחלת מציאותו אינו במעלתו העליונה. ומפני כך אינו נמצא בלבד בעולם, רק ימצא כח האומות גם כן. שכל דבר שאינו הכל, רק חלק בלבד, ימצא אחד עמו. ולכך בתחלה מלכות משיח, ועדיין אינו שלם לגמרי במלכותו, עדיין ימצאו גם כן האומות. ולפיכך כאשר יהיה בתחלת מדריגת המשיח, יהיו האומות נמצאים עם המלך המשיח, ויהיה להם כח גדול מאוד, כמו שיש למלך המשיח. והאומות, מפני שהם מסוגלים אל הרבוי, כאשר הרבוי תמיד אצלם, לכך הם רוצים להתגבר על מלך המשיח. ויהיה התנגדות גדול מאוד, ויהיה נהרג משיח בן יוסף.
מזה תבין למה לא נמשחו בשמן המשחה רק מלכי דוד (הוריות יא ע"ב), וזה מפני כי שמן המשחה ראוי למשוח הראש (שמואל-א י, א), והם מלכות בית דוד אשר מתיחס להם הראש, ולכך הם בלבד נמשחים.ומזה הטעם ראוי לישראל שיהיה להם משיח בן יוסף גם כן. שכיון שראוי שבט אפרים למלוכה,מצד שהשבט הזה דומה ללב, לכך יהיה להם בסוף המושל הזה, שהוא משיח בן יוסף. ומכל מקום גוברים עליו האומות, כי ממשלה ומעלה זאת יש לו הפסק ובטול. ולפיכך גוג ומגוג, שהוא מתנגד לישראל כמו שהתבאר, יהיה גובר על משיח בן יוסף, ויהיה נהרג ומסתלק מעלה זאת מן ישראל...עכ"ל הטהורה!"
הרי דבריו הם בבחינת נבואה ממש לגבי מותה של המדינה כתנאי
לתקומת מלכות בית דוד...
כמו שציינתי קודם, התפילה לשלום המלכות אינה קשורה לעובדה,
שהמלכות הזאת עתידה ליפול מכוח הגאולה בדין ה' יצילנו...
צריך להתפלל לשלום המלכות ללא קשר בבחינת "הוי מתפלל בשלומה
של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו וכו'..."
אנו לא מקווים שבחינת מב"י תיפול בידי גוג ומגוג...אנו רואים כיצד הדברים
הולכים ומתהווים לנגד עינינו, ואין מקום לחיות באשליות שהדברים יתבטלו
מאליהם ללא התעוררות שלנו מלמטה לבקש ולדרוש הגאולה בכל התוקף.
ומכיוון שמנהיגי שקר מנהיגים אותנו כיום הן בציבור הדתי והן בחילוני...לא סביר
שלא יהרג מב"י, ויש לצפות לגרוע מכל ולהיאחז חזק ככל האפשר באבינו שבשמיים.
 |
|
|
|
|
|