אחרית הימים,ומה אחר כך?

ברשותכם ניכנס קצת לעומק.

אנחנו מדברים על כך שהמשיח יתגלה,מתי יתגלה,מה יהיה ,מתי יהיה וכולי.

אבל מה שבנוסף מעניין אותי זה מה יהיה באלף השביעי ואף לאחריו.

לפי מה שלמדתי והבנתי האלף השביעי שכולו שבת יהיה אלף של חיי העולם הבא אבל בעולם הזה,יצר הרע יתבטל ועימו המוות הייסורים וכל הרוע הקיים.
יהיה גן עדן עלי אדמות וכבוד ה' יתגלה בעולמו לכל מי שיישאר.נזכה לגילוי ה' ולהבין וללמוד את דרכיו ובריאותיו.

ואחר כך מה? קראתי שלאחר האלף השביעי הקב"ה יחריב את כל העולמות העליונים ויישאר הוא לבדו באינסוף יחד עם נשמות הצדיקים.

סברה אחרת טוענת שהקב"ה יחדש את עולמו,ז"א יבנה עולם חדש לגמרי עם בריות חדשות וטהורות עם נשמות הצדיקים ללא העולמות העליונים.

אשמח ונשמח אם תרחיבו את ידיעותינו בנושא ונשכיל ונחכים.

אהרן

למה הכלים לא החזיקו מעמד?  ולמה אי אפשר לחיות בעולם עם תכונה אחת? כי אלה החוקים שהבורא טבע?

מה זה בעצם כלים ומה זה אור:
אור זה השכל , או המשפיע הרעיונות.
כלים זה הדרך איך לנצל את האור .

ולכן כדי שהכלים יוכלו לנצל את האור יש ליצור כלים שמתאימים .

אור גדול דומה לאדם גאון שמנסה להסביר סוגיה לתלמיד , על הגאון ליצור כלים מתאימים כדי שיהיה לו את המילים איך להסביר , הכלים צריכים להתאים את עצמם לכישורי התלמיד.

עוד הקדמה.

אור הוא משפיע.
כלי הוא מקבל.

אין מלך בלא עם ןהמשמעות שאם הקב"ה רוצה להשפיע הרי הוא חייב ליצור מקבל , שזה בעצם נברא.
וועל כן אור הוא תכונה של  בורא כלי הוא תכונה של נברא ,ותפקיד הבריאה הוא שיהיה איזון בין תכונת בורא לתכונת נברא , כי רק כך הנברא יכול לתקן שתכונת הנברא תהיה כתכונת הבורא.
והכוונה שתפקיד הנברא הוא להפוך את תכונת הקבלה (נברא) שכל מטרתה תהיה בעצם לצורך הבורא , וכך בעצם מתקן הנברא את מהותו שיהיה כמו הבורא.
ולכן כשיצאו האורות פעם ראשונה ,האורות היו גדולים מאוד , והכלים לא ידעו איך להתמודד עם האור הגדול , היות והיה סתירה בין הכלי לאור , האור היה גדול מאוד רוצה להנהיג רוצה להשפיע ,רוצה הכל , אבל הכלי היה קטן מיכדי שיוכל למלאות את משימות האור ,והסיבה כי בעולם התוהו ,הכלי של חסד לא יכל להבין גבורה והכלי של גבורה לא יכל להבין חסד ולכן לא היה לזה קיום , היות והעולם לא יכול להיות מנוהל עם חסד בלבד או גבורה בלבד ,כי חסד בלבד , זה שטפון , גבורה בלבד זה צמצום, ועל כן לא היה להם קיום .

ואז האורת יצאו מהכלים ועלו אל למעלה והכלים נשברו , ונפלו ויחד עם הכלים נפלו גם ניצוצות של אור כדי לקיים את הכלים.

כמו למשל אם תנסה להסביר לילד סברא עמוקה , מה יקרה אתה תחזור לעצמך ותעזוב את הילד , והילד ישבר , כלומר יתדרדר.

עולם התוהו האורות יצאו בישות גדולה כלומר כלי החסד חשב שרק חסד זה חשוב וכלי גבור חשב שרק גבור זה חשוב וכך הלאה, ולכן לא היה להם התבטלות לבורא , ומימלא הכלים נפלו , כדי שיהיה קיום לכלי צריך גם מצב של התבטלות .

עולם התיקון נוצר כשיצא אור חדש שבעצם מסביר ליש שהכל בעצם זה הבורא , ועוד נקודה שהכלים קיבלו יכולת להכיל גם גבור וגם חסד , כלומר הבנה של דבר והיפוכו , ובלשון הזהר עולם התיקון נוצר זכר ונקבה , מקבל ומשפיע , וכל אחד מתמזג עם השני וכך אפשר לתקן .

ולכן אי אפשר לחיות עם תכונה אחת היות ויש בורא ויש נברא , והנברא צריך להבטל לבורא , ועם חושבים שרק מה שיש לי זה הנכון אין התבטלות לבורא.

הכלל אומר אין מלך בלא עם , והרי עם יש מלך ויש עם , ממילא יש שני דברים , ואיך יתכן הרי הבורא אחד , והכל אחד , ואיך יש בורא ונברא ,ולכן תפקיד הנברא הוא לבטל את דעתו ולהיכנע לבורא, וכך נוצרת אחדות וזו היתה מטרת הבריאה שגם היש הנברא יבטל את דעתו לבורא.

אדם הראשון נוצא ממעןלם התיקון , אבל הכלים שנפלו מעולם התוה לא היו מתוקנים , והם היו בעצם כח הטומאה שהיתה בעולם , אבל לאדם הראשון לא היה חיבור אליהם, הקב"ה רצה אבל לתקן את הכלים שנפלו מעולפ התוהו , ואיך מתקנים ,על ידי שצוה לאדם לא לאכול מעץ הדעת , והכוונה שאדם הראשון היה אסור לו להתקרב לאותו עולם שנברא מניצוצות שנפלו עם כלי התוהו , ואם אדם הראשון היה שומר על הציווי היו הכלים מתתקנים , ולא היה רע בעולם , אבל אדם הראשון היה סקרן , והוא התחבר לאותו עולם לראות איך זה נראה , ובמקום לתקן את העולם הוא התחבר וקלקל , ולכן הוא ירד מדרגתו הרוחנית , למצב הגשמי.

ומאז כל תפקידינו הוא לתקן את ניצוצות האור שנפלו עם הכלים , ןמה המשמעות של התיקון ,שאנו משתמשים ברע לצורך עבודת השם בזה מתקנים את הניצוצות , כי תיקון משמעותו השלמת יעוד.

וכהיעוד יושלם יבוא העולם על תיקונו.

אני אוסיף בקצרה מה זה עולם התוהו ומה זה עולם התיקון גם במושגי עבודת השם.

עולם התוה זה עולם שלא מוכנים להתמודד עם הזולת כל אחד רואה רק את עצמו.
עולם התיקון זה עולם מורכב , מצד אחד יש לעשות חסד , ומצד שני לא לכולם , מצד אחד יש לעשות דין , ומצד שני יש לדעת למי, בקיצור עולם של התמודדויות ,ולכן זה נקרא עולם התיקון היות ותפקידו של העולם להתמוד עם תכונת הנברא ולהפוך אותה לבורא.

עולם התוהו היה מצב שכל אור היה בכלי היחודי שלו , ועל כן לא הי לו קיום היות ואי אפשר להיות בעולם עם תכונה אחת , יש לשלב דבר והיפוכו. , ועל כן הכלים לא החזיקו מעמד ומתו , מיתה הכוונה ירידה בדרגא, הירידה הזאת של הכלים הם השורש של העולם הגשמי, התפקיד של הבריאה הוא לתקן שגם הגשמי הוא בעצם מהבורא , אדם הראשון היה צריך לתקן זאת בתחילת הבריאה , והוא עוד לא היה מחובר לגשמיות היות והוא נולד מעולם התיקון , אבל השאריות של עולם התוהו היו קיימים בעולם , ותפקידו של האדם היה לשמוע לציווי השם וכך היה מכניע את הרע ומבטל את הרע , אבל אדם הראשון , מתוך סקרנותו לבין את הרע ירד לעולם הגשמי \ והוא נפל שם הוא לא החזיק מעמד , ולכן תפקידינו במשך 6 אלפים שנה לתקן את הרע.


לא הבנתי פה משהו אחד.....................למה הכלים לא החזיקו מעמד?  ולמה אי אפשר לחיות בעולם עם תכונה אחת? כי אלה החוקים שהבורא טבע?
למה אדם הראשון היה צריך לתקן משהו עם בריאתו? הוא נולד מושלם הרי,לא?

מה זה בדיוק עולם התיקון?

נ.ב. דורש,דבריך מדהימים מרתקים ומחזקים. אותי הם מקרבים לבורא ומראים לי את גדולתו ואת אפסיות כל המציאות ומוכיחים לי שרק הוא בלבדו וכל מה שקיים בגלקסיה שאנו מדמיינים הוא בעצם שום דבר.הוא בלבדו.

ננסה להסביר את המשמעות של קליפה.

כידוע יש קליפות טמאות ויש קליפת נוגה המעטרב רע וטוב.

אם נסתכל על פרי שבתוך קליפה , כל זמן שהקליפה בטילה לפרי ולא נפרדת ממנו , שניהם נשמרים גם הפרי וגם הקליפה.

ברגע שהקליפה נפרדת מהפרי יש סכנה גם לפרי וגם לקליפה.

קליפת נוגה זה הדברים המותרים והכוונה שלא מפרידים את האדם מאלוקים אלא להיפך אדם לא יכול לחיות בלי לאכול , "אבל " אם הוא מודע לזה שהאוכל זה טפל והמטרה זה החיים לעשות רצון השם , אז הקליפה שומרת את הפרי , ואז גם הקליפה טובה וגם הפרי חזק , ובזה מתקנים את הקליפה , אבל אם מפרידים את הקליפה מהפרי והכוונה שעושים את הגשמיות לעיקר או שאוכלים מאכלות אסורות , הרי מפרידים את הקליפה ואז גם הקליפה מתרקבת , וגם הפרי "כלומר ההבנה שיש בורא נפגמת.

ולכן משיח יגיע אחרי שהקליפה תתוקן והקליפה תיהפך לטוב , ולכן הגשמיות תהיה שונה מהיום כי היא לא תסתיר את בורא עולם.

הכלל הבסיסי שנותן לנו להבין את הבורא הוא , "מבשרי אחזה אלוקה" , והכוונה שכל העולם הזה הטבע החוכמות החיצוניות הם רק כמשל להבין את פנימיות העולמות.

יש כלל גדול בקבלה "קליפה קדמה לפרי" , מהו ההסבר של קליפה קדמה לפרי?

כדי שיווצר מצב של בריאה חייב להיות נברא שהקב"ה כביכול יצטרך למלוך , היות ואין מלך בלא עם , איך נעשה דבר כזה , על כן הבריאה נוצרה בשלבים "רוחניים" הכוונה לא בשלבים הקשורים בזמן,
עולם התוהו נוצר בשלב שהרעיון של כלים נוצר במלא ההשגה , כלומר נוצר בעולם התפיסה שיש כלים ויש אורות , הרי אורות בלי כלים אין להם שום משמעות , כי האור צריך אחיזה וגבול כדי שיהיה בו אבחנה של מהות ,כדי שנוכל לחלק את זה לספירות ,עצם הגילוי הזה הוא כבר בעייתי היות ונוצר מצב שלכאורה נראה קצת עצמאי כלומר יש בו ישות , המטרה של הבריאה היא להכיר שגם ה"ישות " הזאת היא בעצם הבורא , אבל כדי להגיע לביטול כזה צריך שיהיו כלים מתאימים , שהאורות לא יהו גבוהים מידי , וכמו כן שהכלים יוכלו לקבל דבר והיפוכו.

עולם התוהו היה מצב שכל אור היה בכלי היחודי שלו , ועל כן לא הי לו קיום היות ואי אפשר להיות בעולם עם תכונה אחת , יש לשלב דבר והיפוכו. , ועל כן הכלים לא החזיקו מעמד ומתו , מיתה הכוונה ירידה בדרגא, הירידה הזאת של הכלים הם השורש של העולם הגשמי, התפקיד של הבריאה הוא לתקן שגם הגשמי הוא בעצם מהבורא , אדם הראשון היה צריך לתקן זאת בתחילת הבריאה , והוא עוד לא היה מחובר לגשמיות היות והוא נולד מעולם התיקון , אבל השאריות של עולם התוהו היו קיימים בעולם , ותפקידו של האדם היה לשמוע לציווי השם וכך היה מכניע את הרע ומבטל את הרע , אבל אדם הראשון , מתוך סקרנותו לבין את הרע ירד לעולם הגשמי \ והוא נפל שם הוא לא החזיק מעמד , ולכן תפקידינו במשך 6 אלפים שנה לתקן את הרע.
לאחר שמסתיים התיקון הבסיסי , אז אנו יכולים להגיע לרמה ראשונה של השגה החכמת הבריאה.

אנו נוטים לחשוב שעיקר העבודה זה שכר ועונש ולכן קשה לנו להבין נהי העבודה לאחר שלא יהיה יצר הרע , אבל זו טעות , עיקר העבודה היא לעשות את רצון הבורא , שכרגע איננו מבינים את המטרה כל צרכה , אבל כישיבוער הרע , נבין לעומק יותר את רצון הבריאה ונראה שבעצם העבודה האמיתי את הבורא היא ללא היצר, וכך נעלה ונעלה עד שנבין את כל סוד הבריאה , למה נוצרה בריאה \ ואיז עונג יש לבורא מברואיו , ולמה בכלל הבורא צריך עולם.

דווקא אני חושב שדורש אמת הביא את הדברים בצורה פשוטה,עניינית וקלה להבנה.

הוא ממש לא נכנס לעומקים ולהגדרות קשות,לפחות לא לי.

וכל דבר שאפשר ללמוד ממנו על גדלות הבורא ועל ידיעתו,מה טוב. הרי זהו ייעודנו בעולם,כל אחד לפי רמת הבנתו.

המייחל,תן לדורש להמשיך ואם זה נראה לך עמוק מדי אני מאמין שהוא ידע איך לכתוב את הדברים אחרת.

המייחל..
אותם דברים קבליים יכולים ולעניין את אותו ציבור כללי, ולקרב אותו לה' ולתורה ע"י סקרנות..

דורש

לענ"ד אתה נכנס פה לעומקים שאולי לא היית צריך להיכנס , אני לא בטוח שזו הבמה הנכונה
לדברים מן הסוג הזה ולא קהל הקוראים האידאלי .

מי שיוכל להעיד על עצמו באמת ובלב שלם שהבין את הדברים והמושגים לאשורם שיקום .

מה טעם לדבר בשפת קבלה ופנימיות התורה בפורום אינטרנטי המאכלס בעיקרו את הציבור הרחב והכללי ?

אני בטוח שאתה קטעי הרמח"ל שהבאתי לעיל גם אתה מכיר היטב , ובטח שמת לב שהשמטתי מהם
את הקטעים הקבליים .

שלא יובן לא נכון , גם אני לצערי אינני בקי ומבין בנושאים ובמושגים הקבליים הנ"ל , אבל אני לפחות מכיר
את כוחי ומקומי .

דורש יקר,אשמח אם תענה על שאלותיי האחרות גם כן,אתה מרתק אותי למסך.

אהרן

לפי האר"י בונה עולמות ומחריבן אין הכוונה עולמות גשמיים , מדובר על עולם התוהו שקדם לעולם התיקון.

הסיבה שעולם התוהו נחרב היות ןהאורות היו גדולים והכלים היו קטנים , והכלים לא החזיקו את האורות , לא נכנס להסבר העמוק.

לפי האר"י איך שהחסידות לומדת , המושג עולם נברא איננו קשור לגשמיות שאנו רואים , גם עולם רוחני נקרא נברא, כל ההבדל הוא בתושות וההשגות שיהיו לנבראים , כמה הם ישיגו את הבורא.

דורש,יש לי שאלה קצת מסובכת וקשה.

האם המקובלים תיארו מה היה לפני מיליוני ומיליארדי שנים?

מתי בעצם נבראו הנשמות?  הרי כתוב שהקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן,אילו עולמות? למה החריבן?

האם לפי האר"י לאחר האלף השביעי כל המציאות תתבטל ויישאר האינסוף בלבדו עם נשמות הצדיקים ללא שום "עולם" נברא?

עוד ביאור.

עולם האצילות הוא המח של עולמינו.
עולם הבריאה הוא המחשבה של עולמינו.(השכל כבר מורגש) (חומר)
עולם היצירה הוא ההגדרות של עולמינו.(צורה)
עולם העשיה  הוא התיקון כלומר שילוה של חומר וצורה.
עולם עשיה הגשמי הוא עולם העשיה שמוחשי.

מביאת המשיח עד תחיית המתים , עוד לא ברור איך יהיה האם ביחד או לא?

העולם הגשמי יעלה לדרגא של עולם האצילות של היום , ועולם האצילות יעלה בהתאם.

אני אתחיל בשלבים

1. אנו יודעים שישנם 10 ספירות שמחולקים ל 3 קבוצות.

   1. שכל.(כתר חכמה בינה)
   2. מידות.   (חסד גבורה תפארת)
   3. הוצאה לפועל.(נצח הוד יסוד)
   המלכות היא בעצם ספירה שאין לה מעצמה כלום , אלא תפקידה כמו מסך , לקבל את הנתונים  ולפעול על פי הנתונים.

משמעות הספירות:
כתר (רצון ותענוג) כלומר לכל פעולה צריך שיהיה רצון , ומילוי הרצון גורם תענוג , או כדי לקבל תענוג יש לבצע רצון.

והכוונה שהר אמרו חז"ל נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים כלומר להקב"ה יש תענוג ממילוי רצונו בעולמינו הגשמי.

ולכן מרצון ותענוג זה נוצר צורך בבריאת העולם.
לנו אין תפיסה והשגה מדוע כך רצונו , וכמו כן למה יש תענוג מרצון זה.

כדי ליישם את הרצון יש צורך בחכמה , ולכן יש את הספירה השניה של החכמה , שבחכמה זאת כלול כל תהליכי הבריאה , מריש הבריאה ועד סוף.

לאחר שיש את כל החכמה יש להוציא את החכמה מהכח אל הפועל , וזה נעשה על ידי הבינה.

הבינה על ידי ההבנה מוציאה את הדברים מהכח אל הפועל , אבל הבינה צריכה מידות כדי להוציא מהכח אל הפועל , מטרת המידות הם:
1. מה להשפיע
2. מה לא להשפיע.
3. כמה להשפיע .
4. למי להשפיע.

אנו כיום יכולים לראות את הנהגת הבורא רק מה שהבינה מראה לנו , אבל אין לנו תפיסה בהבנת הבריאה ובחכמת הבריאה , וק"ו בטעם הרצון.

הסיבה לכך היותינו חומריים .

במתן תורה ישראל השיגו את שערי בינה כלומר ראו את כל מציאות העולם איך היא קשורה לבורא , אבל לא השיגו את טעמי תורה.
ביאת המשיח אמורה להאיר את העולם באור רוחני יותר , ואז יתגלה לנו מהות ספירת החכמה , כלומר אנו נשיג את מה ששלמה המלך ביקש להשיג "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני".

והשגה זו תגרום לעבודה יותר שלימה , והכנת העולם לתיקון של תחיית המתים, שתחיית המתים החומר הנראה לנו גשמי יהפך לרוחני , כלומר כל גבולות העולם לא יצטיירו בגבולות גשמיים , אלא בגבולות רוחניים.

לאחר תחייית המתים נעלה בעבודתינו כדי למלאות את המשימה של תיקון העולם של ששת אלפים שנה .

האלף השביעי אמור לתת לנו השגה גם בספירת הכתר , כלומר להבין את טעם הרצון של הבריאה.

ועד כאן מדובר רק באור האלוקי , אבל גם תהיה עליה להשיג את עצמות הבורא יתברך.
לאחר האלף השביעי בזה כבר ישנם מחלוקות בין המקובלים , יש מקובלים שאומרים שיהיו 7 שביעיות , והאר"י כבר אמר שהם טעו , ולא יהיה עוד עולם , וגם לא היה , מה שהיה הוא רק עולם התוהו שהוא היה שמיטה קודמת.

והחסידות נוקטת כהאר"י שאין עוד שמיטות ולכן לאחר האלף השביעי יהיה עלייה יותר גבוהה של העולמות.

כדי לשבר קצת את האוזן במשמעות של עליית העולמות , נקח כמשל, נתאר לעצמינו שאנו נקבל היום כלים שנוכל להבין את מחשבת הזולת , ועוד יתרה מכך נוכל להבין את הטעם העומד מאחרוי כוונת השני , וכך הלאה.

קשה מאוד לעלות בכתב את סדר עליית העולמות , היות ויש הרבה לכתוב בענין .

מה שכן חשוב להבין , למה האוטיסטים מאוד מדגישים את ההתבלטלות לבורא , כי זה בעצם יהיה עליית העולמות כעומק עוצמת הדבקות בבורא , כך תהיה העלי-ה , עד שבעצם הנברא נוכל להשיג את עצמות הבורא.

כתבתי כמה שיכלתי להוריד בכתב.

אשמח להבהיר נקודת מסוימות שיונחו על ידי שאילותיכם.