דמיון מפותח של אנשים

לא יודעת אם זה קשור לפה, אבל הנה הסיפור,

ישבתי לפני שבועיים עם "ידיד" - אין לי את ההגדרה החרדית המדויקת לקשר ידידותי שנוצר בעקבות עבודה משותפת ארוכת טווח.
בכל מקרה, ישבנו באיזו מסעדת בית קפה ופטפטנו וצחקנו הרבה והיה כיף ונחמד. עד הערב.....
בערב קיבלתי טלפון והוכתי בתדהמה, מישהו ראה אותנו בבית קפה, חשב מה שחשב והרים טלפון לאישתו של ה"ידיד", וסיפר לה את אשר רואות עיניו וגם כמה דברים שעיניו לא ראו כי זה פשוט לא קרה.
כשהוא אמר לאישתו שהאישה איתה "בילה" היא אני היא נרגעה, אבל אני לא נרגעתי.

מה זה עסק שלו? ולמה צריך לפתח דברים ולדמיין, ואז להלחיץ את אותה אישה? מה היה קורה אילו זו היתה מישהי אחרת שעליה היא לא ממש סומכת?  עכשיו כל פעם שאני נפגשת עם גברים חרדים לצרכי עבודה אני מפחדת לצחוק מהבדיחות שלהם שמה מישהו רוא הויספר לאישה ולך תדעי מה יקרה.....

מה זה אמור להביע??

חבר שהנכן מסתבכות תמיד בחוסר הבנה בסיסית של מערכת יחסים בנישואין ומנסות להדביק לה תיאוריות.
(מעניין שבמדרש שציטטתי לעיל היתה מחלוקת ובן עזאי היה אחד החולקים. המדרש שואל כיצד הוא יכול להתערב הרי הוא לא התחתן).

אני מציע שתבדקי את הנושא לעומק עם מישהי נשואה שרוצה את טובתך (לא המורה בסימנר) שתנחה אותך במה הכוונה.

הקשר הזה הוא תוצאה של נתינה, אלא מה?
אם אתה עובר ליד מישהו ברחוב - אתה לא יכול להגיד שאתה אוהב איתו.
אתה לא יכול להגיד על מישהו שבחיים לא דיברת איתו ולא היה לך שום קשר של משא ומתן איתו שאתה אוהב אותו, אפילו שהוא אדם טוב וחכם ואתה מעריץ ומעריך אותו - אבל עדיין אין זו אהבה.

נתינה זה לא כסף
ולא חפץ יקר

נתינה זה גם זמן
נתינה זה גם אוזן קשבת
אפילו העובדה שהגבר הזר נהנה רק להסתכל בה - זה כבר נתינה גדולה מאד, ממנה-אליו וכנ"ל במקרה ההפוך.

נכון שהעמית לעבודה נהנה מאוד, ונכון שכל המטרה של אשתו שהוא ייהנה, אבל אשתו גם יודעת שההנאה הזאת זמנית ולא טובה לו, זה כמו היד שנהנה מהבמבה, ולכן אישה טובה לא הייתה מרוצה מיזה.

שרפ,

אני הייתי מהמצדדות ומצטטות מקונטרס החסד, וכן, במושג "נתינה מולידה אהבה", ואף כאן המשכתי באותו קו בדיוק...
כתבתי לפני כן דברים ייותר חריפים, שהיה ברור מתוכם הקשר הישיר לדברי הרב דסלר ונמחקו בטעות, ולכן קיצרתי (בהודעתי הקדמת)
מה שכתבתי שם זה שהנתינה שהייתה בין יעלי לבין עמיתה לעבודה, (להחליף דיעות, להקשיב, להקדיש זמן לשני, להנות אחד מהשני, להחכים ולהעשיר אחד את השני זה בפירוש נתינה), הנתינה הזאת הולידה איזה אהבה (כפי שכתבתי בהודעת הקודמת, וגם אתה הסכמת שהייתה כאן אהבה), האהבה הזאת היא אהבה שתפריע לאדם, ולכן אישה שאוהבת את בעלה ורוצה בטובתו, תמנע ממנו אהבה זו שרק מפריעה לו בחיים, והיא לא לטובתו.

אחרי דברי הגמרא שהבאת, ואחרי שאתה טוען שהמעשה מוליד אהבה לגבר זר: האם אתה עדיין נותן לגטימציה לאשתך לשבת בבית קפה עם עמית לעבודה ובפרט מאותו זרם, ולצחקק עימו?

יעלי,

מה זאת אומרת שבעלך ייקנא קצת? אני מקווה שהתבדחת, אך בכל דברי לצון יש גם אמת, היזהרי נא שלא תהרסי לעצמך את מה שכבר בנית, אם בנית. הישמרי על עצמך פן יהיה מאוחר, ואת תתחרטי על כך.

שרפ - לא ראיתי חרד"לניקיות שמצחקקות עם גברים זרים בבתי קפה, רובן מורות או רועות צאן וכדומה.
לא ראיתי חרד"לניקים שכך מזלזלים בצניעות וברבנים, אלא אם כן הם חרדים מודרניים לשעבר, שנהפכו לחרד"ליים בעקבות הרצון להינשא, ולאחר שלא מצאו זיווגם בחברה החרדית.
אצלי חרד"לניק זה אחד שהתחנך במוסדות של מרכז הרב, ולא חדשים מקרוב באו, שמנסים לייצג מה שהם לא.

לא חושבת שזה נכון להלשין כאשר רואים מקרה כזה, לכל היותר צריך להתייעץ עם רב, אולי רצוי להעיר לבעל אבל שהאישה לא תדע, כדי למנוע בעייה בשלום-בית.

דעתי (כפי שהבנתם) שהסיטואציה הנ"ל גובלת בחוסר צניעות, חושבת שכדאי לכם להיפגש אצלו במשרד או בבית או אצלך ולא במקום של בילוי שגורם לקלות דעת כפי שסיפרת.

שרפ - האהבה שקיבל הגבר הזר, ושאשתו צריכה לשמוח בה (כפי שהערת בשולי דבריך), היא בדיוק כמו שקית במבה במקום ארוחת ערב, שהילד שמח בה מאד.
לא כל מה שנראה שמיייח או אכן כך..
יש אהבה השמורה לבעליו לרעתו..
וחזקה על הקב"ה,שהוא היצרן, שיידע לתת הוראות למכונה איך לפעול בצורה הטובה.