האברכים צריכים להבין את זה

עולות הצעות שונות בבית מרן הרב שטיינמן. להוריד את התשלום החודשי, לנכות מעשר ממה שניתן לאברכים, לנסות ולחזור לגייס כספים בארץ, פנייה לחכ"ים שיפעלו להגדלת התקציבים – הכל כדי לעבור את התקופה הנוראה והקשה.
http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=6157&cat_id=7

קישור זה כבר הובא באשכול סמוך, אך דומני שהוא ראוי לדיון נפרד.

דיברתי השבוע עם חבר, הוא כבר לומד מקצוע, והרגשנו שנינו שמשהו רע מאוד קורה.
אינני צריך לומר לכם, שלא נחשפתי כאן למשהו שלא חשבתי עליו קודם. אבל התחושה היא שזה כאן ועכשיו ובמימדים נוראיים.
האם יש בכם איזו אופטימיות לנוכח הנתונים והתחושות?
אנא, חילקו אותה עמי.

תודה למעודדים.
(לא בסגנון של 'טוב מאוד שילכו לעבוד'. לא זה)

_________________

בןציוןכהנא

לעניין הרב מבריסק כנקודת מוצא לתגובות ידידנו הלומד, אני נזכרתי בו דווקא בתגובות 'נו נו' שהיתה כידוע ממאפייניו של הגרי"ז זצ"ל.


לתגובתך הארוכה והערוכה, משפט אחד תופס את הרהורי:
"אולם בכל מקרה אני בטוח שהדאגה איננה צריכה להיות מיוחדת לאברכים. דווקא בקרב ציבור האברכים, אני סבור שהמלגה של הכולל איננה ברוב המקרים ההכנסה החודשית העיקרית"

א. אינני בטוח שזה נכון עובדתית. נראה לי שרבים מן האברכים מבססים את רוב תקציבם החודשי על 3500 השקלים שהם היו מצליחים לאגור מכל הכוללים: יום שלם + ערב + שישבת + בין הזמנים. בשנות השובע, ניתן היה אף להגיע ליותר. בשנים האחרונות ובחדשים האחרונים המסגרות הללו הולכות ומצמצמות את גובה המלגה באופן עקבי ומפחיד. כבר היום קשה מאוד לשרוד בצורה כזו, ואני מסופק אם אכן רוב הציבור מצליח להכניס מן הצד.
יש כמובן את ההכנסה של האשה, ברוב הבתים. אולם היא אינה גבוהה ו'בשנים הטובות' היא היתה הכנסה שניה בהרבה בתים. כעת היא הופכת להכנסה ראשונה, ועדיין לא דיברנו על המובטלות מאונס.
ב. גם אם עובדתית היית צודק, שאצל מרבית האברכים מדובר בתוספת הכנסה ולא בבסיס, קיצוץ של 1000 ש"ח אצל בעל הכנסה נמוכה, עלול להיות כואב יותר מקיצוץ כפול אצל בעל הכנסה בינונית. כאן מדובר בלחם וחלב ולא בחסכון בדלק.

איך אתה רואה את המתווה שיעזור לעבור את התקופה הקשה ללא חללים?

_________________

בן ציון כתב: התחילה כאן מלחמת עולם בין השוללים באופן גורף התנהלות זו [יהודים, שרפ, בעלבעמיו]

ברצוני להבהיר. א. אין כאן מלחמת עולם - לכה"פ מבחינתי (ועכשיו אני רואה שגם שרפ ובע"ב הבהירו עצמם. ) ב. אינני שולל באופן גורף את קיומם של הכוללים. 

הקניזי פתח את האשכול עם שאלה "האם יש בכם איזו אופטימיות לנוכח הנתונים והתחושות? "

ואני עניתי את שבליבי: "אין בי שום אופטמיות לנוכח אנשי דמיון"

אין בדברי אלה קריאת תיגר על קיומם של הכוללים ולא שלילת התנהגות של אדם המוצא לעצמו תורם שמממן לו את חייו על מנת שיקדישם עבור אידיאל לימוד התורה.

אך יש בדברי אלה ניסיון להבהיר שהנהגת ציבור שלם המונה מאות אלפי איש בדרך חיים זו היא דמיון. שכן מדובר פה בציפיה ללחם שייפול מהשמים ושלא כדברי בן ציון הטוען שבעידן שלנו ניתן למצוא פילנתרופיה ותקציבי מדינה שיממנו את זה.

הרי האידיאל של דרך החיים ללא עמל לפרנסה הוא אידיאל המתיימר לפלס את דרכו לכל יהודי באשר הוא. דהיינו בלב מקננת תחושה ש'אוי לא למי שאומנותו בורסי' והלוואי שכל עם ישראל ישב בכוללים וימומן מתקציבי המדינה או חסידי אומות העולם. וכיון שלדעתי דבר זה הינו דמיון - אין בי אופטימיות כביכול המצב ישתפר ויחזור לקדמותו. להדגשת דברי לא מנעתי עצמי מהמשל את דמיון זה לדמיון מופרך בעליל של הצמחת כנפיים

לצערי, מתברר כי נקטתי במשל שהטעה כביכול לדעתי עצם הלימוד בכולל הינו דבר הזוי או בזוי או לא יודע מה, אך תורף המשל היה להדגים כמה הזוי הדמיון כביכול אמור עם שלם לשבת בכולל ולהתפרנס משמים.

בצ"כ
ייש"כ.
אני מצהיר על עצמי שגם אני בעד המידתיות. אני עצמי הייתי אברך וגם יש לי אברכים במשפחתי. הטיעון שלי הוא על המוניות התופעה וההכרחיות שכל אחד יהיה אברך.

לפני התייחסות לגופם של דברים, ברצוני להצטרף לדבריו של יהודים אודות צורת הויכוח המתנהל כאן, בניגוד גמור לכללים ולדרך המקובלת בפורום. אין שום סיבה שדיון בנושא כואב וסבוך כ"כ, יגלוש במהירות להטחת האשמות אישיות באופן כה בוטה. עם זאת, אני מתאר לעצמי שלומדמכלאדם מצא כאן את המקום לפרוק את הכעס והכאב האצורים בלבו על משתתפי הפורום וכפי שמפורסם כמדומני בשם הרב מבריסק אודות איוב "כשכואב, צועקים". כמנהל, אני מקווה מאוד שמדובר בתופעה חד פעמית, שכן ברור שאין טעם להפוך את הפורום לזירת התגוששות. אינני רואה בעיה שיתקיים דיון נוקב וקשה, אבל עם מינימום של התקפות אישיות.

לפי הבנתי, הנקודה המרכזית בהודעת הפתיחה היא המשבר הכלכלי בארה"ב ובמקומות נוספים, העלול להשפיע במידה רבה מאוד על הכוללים, בשל ירידה בהיקף התרומות ובצניחת ערך הדולר. נושא זה איננו חדש, והוא כבר זכה לאשכול עם הודעת פתיחה מעניינת במיוחד של הוועדה http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2448915&forum_id=18119. כפי שכבר כתבתי שם, הבעיה הקשה הזו, איננה עלולה לפגוע רק ו/או בעיקר בכוללים, אלא בעוד קשת רחבה של מוסדות ארגונים ועמותות, שכל אחד מהם מעסיק מספר לא מבוטל של אנשים. אינני יודע להעריך מהו אחוז התרומות לכוללים יחסית לסך התרומות לכלל המוסדות הארגונים והעמותות, אולם בכל מקרה אני בטוח שהדאגה איננה צריכה להיות מיוחדת לאברכים. דווקא בקרב ציבור האברכים, אני סבור שהמלגה של הכולל איננה ברוב המקרים ההכנסה החודשית העיקרית, בעוד שאצל רבים המתפרנסים מפעילות של מוסדות ארגונים ועמותות אחרים, זוהי הכנסתם העיקרית. כמובן שדברים אלו אינם מוסיפים לאופטימיות שהתבקשה, אולם יש בה במידת מה נחמת שוטים של צרת רבים. אני סבור שעלינו להיערך לשנים קשות יותר מבחינה כלכלית של כלל הציבור החרדי, אבל יש בהחלט מקום לתקווה שהציבור יצליח לעבור את המשבר בדרך כלשהי, כשלשם כך יידרשו אמנם פעולות שונות. אינני חושב שישנו חשש סביר לסגירה טוטלית של הכוללים, אבל אני מאמין שבהחלט יהיה צורך בחשיבה מערכתית אודות הכוללים, בשאלות כמו העדפת צעירים או מבוגרים, חלוקת סכומים קטנים להרבה אברכים או להיפך, מיון של אברכים לפי איכותם וכיו"ב. מי שהעלה לראשונה את הדברים בריש גלי היה כמדומני העיתונאי יונתן רוזנבלום בעיתון "משפחה" לפני ארבע וחצי שנים , תחת הכותרת "הכוללים לאן?" שגרר בעקבותיו מחאה נמרצת ב"יתד נאמן" והתנצלות של "משפחה".

היות והדיון נסוב באופן מיידי לשאלת ההצדקה לקיומם של הכוללים, התחילה כאן מלחמת עולם בין השוללים באופן גורף התנהלות זו [יהודים, שרפ, בעלבעמיו] לבין המחייבים אותה באופן נחרץ [לומדמכלאדם], בעוד אני מוצא את עצמי בשאלה זו בתווך. לדעתי, מוסד ה"כולל" הוא מוסד הכרחי בימינו מסיבות שונות שאינני רוצה להיכנס כאן אליהם, והוא גם אפשרי כיום יותר מבעבר. טענתו של יהודים שלא מצאנו כזאת בהיסטוריה וכי זוהי ציפיה לנס, מתעלמת משינויים עולמיים. שהרי העידן שלנו מתייחד בכך, שבניגוד לעבר מוסדות חברתיים רבים מתקיימים מפילנתרופיה ומתקציבי מדינה. הדבר נכון כלפי ענפי המדע והרפואה, המחקר והספורט ועוד ארגוני מגזר שלישי רבים, ובאותה מידה הדבר נכון גם כלפי הכוללים. מליונים של אנשים בעולם המערבי בארה"ב באירופה ובארצות נוספות חיים מכספי תרומות, המגיעים כיום למליארדי דולרים רבים בשנה. הבעייתיות בעניין היא המידתיות שחסרה כאן, ישנו צורך להתארגנות שתתאים את היקף מספר הלומדים וגובה התמיכה הניתן להם לפוטנציאל של הכספים שעומדים לטובת העניין. כפי שטענתי, המשבר איננו מאיים דווקא על אברכים, במידה רבה דווקא יש להם יתרון בהתמודדות עם משבר על פני אנשים עובדים, בשל ההסתפקות במועט המאפיינת את חלקם הגדול.

הדיון שהתנהל סביב צורת הלימוד בכוללים ומידת החירות הראויה לאברכים, איננה קשורה כאן בשום אופן והיא מסיטה את הדיון למחוזות רחוקים. סוגיית הכוללים איננה רק כלכלית, והיא נוגעת לשאלות כבדות משקל אחרות, שניתן בהחלט לדבר עליהם בכובד ראש.

בנוגע להאשמות שהוטחו כאן בחברי הפורום על שנאה ובוז לאברכים, אני מצטרף לדבריו של הקניזי שהדברים הם לענ"ד משוללי יסוד. רבים מחברי הפורום ואני בתוכם הם אברכים בעבר ו/או בהווה, ורובם אינם בגדר "תוהה על הראשונות". אינני בטוח שהם אינם מייעדים את ילדיהם [או חלקם] ללמוד תקופה מסויימת ב"כולל". כמו כן, לרובם כפי הנראה קרובי משפחה וחברים אברכים ואינני סבור שהם רוחשים להם ח"ו שנאה או בוז. עצם העובדה שאנו נחשדים בכך היא כמובן בעיה וכבר נגעתי בה באשכול אחר.

בנוגע לתחושה של "אמרנו לכם", אני מתקשה להאמין שהיא אכן מביאה לשמחה לאיד. האם כל מי שהתריע מפני רעידת אדמה, מלחמה, פיגוע טרור, חיידק אלים או כל דבר אחר, אמור להיות שמח כשאיומיו מתממשים? התחושה הכואבת היא של "אשר יגורנו, בא". דומני שאלו שהוזהרו ולא שתו ליבם, הם אלו שחושדים במזהירים בשמחה לאיד. מהיכן ידוע ללומדמכלאדם מה עובר לנו בראש, למראה אברכים העמלים בתורה ומסתפקים במועט? מהיכן ידוע לו מה אנו מפרגנים להם?

ההצעה להגדיל את התרומות לכוללים היא נכונה אבל איננה פתרון, ברור שזהו צעד חשוב וחיוני לפחות בטווח הקרוב, אבל זו איננה יכולה להיות המסקנה היחידה מהמציאות הקשה והמאיימת.

תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 29/07/2008 10:12:36

לומד
" אולי הוא מיחידי הסגולה שפרקו עול החשבונות הרבים מעליהם, ועסוקים רק במה שה' רוצה מהם?"
זו בדיוק השאלה, האם זהו רצון ה' והאם זהו רצון ה' מכולם.

אני חוזר על מה שכתבתי למעלה. כאב לי הלב לקרוא את הכתבה על מצבם הקשה של האברכים ואני לא מאלו ששמחים לומר אמרנו לכם למי שנקלע למצוקה אם אין באפשרותי לעזור רק כדי להראות שאני חכם גדול יותר. אני גם לא חכם גדול יותר אלא משמים כוננו את דרכי אחרת. אבל השאלה העקרונית במקומה עומדת.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 29/07/2008 9:08:57