"בחריש ובקציר תשבת".-המזימה הציונית.
בעבר ניסתה הממשלה להקים העיר חריש כדי ליהד
את ואדי ערה,ריכוז גדול של ישובים ערבים שונאי ישראל
על גבול הקו הירוק.
הבתים נמכרו בזול והמשפחות העניות קפצו על המציאה.
אלא שבמהרה התברר כי החיים שם קשים, שכן לא הייתה
שם תעסוקה כלל, והמפרנסים היו חייבים לנסוע רחוק כדי לעבוד,
התוצאה, הרוב עזבו והעיר גוועה.
עתה,עקב מחסור אמיתי בדירות לציבור החרדי ועקב העוני הרב
בציבור זה, החליטה הממשלה להקים שם עיר חרדית.
לכאורה זה אמור להיות סיפור הצלחה, שכן הבעיה העיקרית
אשר בגללה ננטשה העיר בעבר לא קיימת עתה, שכן המעסיק
הגדול ביותר היא ממשלת ישראל, וכדי לעסוק בדברי תורה,
אין צורך לנדוד למרחקים. אלא שזה לא נעשה מאהבת החרדים
אלא ההפך.זוהי מזימה ציונית להושיב את החרדים במוקדי החיכוך
עם הערבים, חיכוך שהולך וגדל עקב ההשתמטות .
זוהי הנקמה הציונית על ההשתמטות החרדית, כי במקומות אלה
ביתר, קרית ספר, עוטף רמאללה, ובקרוב כסיף ליד כסייפה הבדואית,
התושבים יראו עין בעין יום יום בלכתם בדרך בשוכבם ובקומם, את
הצורך בחיילים ציונים כדי להבטיח שיגרת יומם.
אצל המתנחלים מדובר באידאולוגיה, וכולם מאומנים בהפעלת נשק,
ומוכנים להגן על עצמם גם ללא הצבא, מה שאין כן אצל החרדים
אשר יחושו יום יום כי תפילה בלי השתדלות הצבא אינה מועילה.
ראו מה קורה לאחרונה בדרכים המובילות מביתר ואליה,
מרוב פחד התושבים, מזעיקים המשטרה לפוצץ מזוודות תמימות.
כאשר העיר סגורה ומסוגרת בגדרות, קצת שמן ערבי על הכביש
וכבר תאונת שרשרת עם נזקים ופצועים.
והמצב רק יחריף, כי בכל שנה ושנה מספר החיילים הולך ופוחת
ולא קם אדם אחד ומסיר המכשול מפני העיוור וצועק,
בחריש לא נשבת.
 |
|
|
