מישהו יכול להפנות או לעשות סדר בשלשת הספרים של יוסף בן מתתיהו: יוסיפון. מלחמות היהודים. קדמוניות היהודים.
כפי המובן, יב"מ כתב מלחמות (לעברים) וקדמוניות (לרומים).
כיצד אם כן נוצר ספר יוסיפון? האם הוא מלחמות המקורי?
האם יש ביוסיפון מה שאין במלחמות?
האם יוסיפון שמזכירים הראשונים, הוא זה שלפנינו?
<הספר "נגד אפיון" ראיתי בוקפדיה שיוסף בן מתתיהו חברו. משום מה זכור לי שפילון האלכסנדרוני כתבו>.
הביוגרפיה שכתב דזמונד סיוורד על יוסף בן מתתיהו, מצדה וחורבן יהודה ("הבוגד בירושלים", הוצאת זמורה ביתן, מאנגלית: ירון בן עמי) היא כמעט בהכרח חיבור היסטורי נפלא. יוספוס פלוויוס בשמו הרומאי המשובש הוא דמות כל כך מדהימה ובעלת ביוגרפיה כל-כך בל-תיאמן עד שאי אפשר כמעט להחמיץ אותה, ואכן סיוורד לא החמיץ. בהתבסס על כתביו של בן מתתיהו עצמו (שהרי אין כמעט מקור אחר מאותה תקופה) מספר סיוורד שוב את הסיפור על היהודי שהיה מפקד המרד בגליל, התחבא עם לוחמיו במערה, וכשהחליטו כולם להתאבד, כדי לא ליפול בשבי הרומאי הנורא (ממש כפי שקרה אחר כך במצדה, על פי תיאורו של בן מתיתיהו על סמך עדות שתי הנשים שנמלטו מן ההתאבדות הקיבוצית ההיא ) , חזר בו מכוונת ההתאבדות, הוסגר לרומי, קנה שם את ליבו של אספסיאנוס, שהפך בהמשך לקיסר רומא, כפי ששנים קודם לכן קודם לכן, בשהותו הקודמת ברומי בצעירותו, התיידד עם פופיאה, אשת הקיסר נירון, שהיטיבה איתו. וזוהי כמובן רק נגיעה קטנטנה בתולדות חייו של מי שהעיד בין השאר עדות היסטורית יחידה במינה על ישו, ולכן בין השאר הפך ליקיר העולם הנוצרי. כל זה ידוע מכבר (תפתחו כל תמצית אנציקלופדית עליו, מהאנציקלופדיה העברית עד ויקיפדיה, ותהיו מרותקים לא פחות מאשר לביוגרפיה הזאת) , אבל תמיד מענג לקרוא את הסיפור העצום הזה בפרטי פרטיו (הכולל אגב אינספור פרטי זוועה על הזמן הנורא ההוא, שהיה רווי רצח וניאוף, התעללות, בגידה ואכזריות מזעזעת) המעובדים בעיקר מתוך ספרו "תולדות מלחמת היהודים ברומאים", שהופיע אצלנו זה לא כבר בתרגום חדש ומעולה של ליזה אולמן (בהוצאת כרמל) ,אך עורר אצלנו הד מועט , כצפוי, בעולם של תקשורת אינטלקטואלית דועכת וגוועת, ,בערה וריקה, ותודעה יהודית אפסית (מחוץ למיגזר הדתי, על כל פגמיו ומוגבלויותיו, שממילא איננו מתעניין ב"בוגדים" מסוגו של יוספוס פלביוס). הביוגרפיה החדשה הזאת מאפשרת לשיכבה האינטלקטואלית הדקיקה של ישראלים המתעניינים במה שמעניין באמת לצלול בתענוג קריאה גדול (מומלץ בעיקר כשגשם בחוץ) אל תוך הזמן ההוא בדרך נגישה במיוחד (כי הבה נודה , "מלחמות היהודים ברומאים" , עם כל חיוניותו המפתיעה, הוא ספר שאפשר לקרוא במנות קטנות בלבד).
(מנחם בן, מעריב)
נשלח ב-5/8/2011 19:03
בדורות הראשונים מביא הרבה מ"חשמונאים" או "מכבים". האם זה ספר מצוי בלה"ק? חיפוש מהיר בוויקיפדי' העלה חרס... ייש"כ
אף בספר ההיכלות לדברי וכו' ישנם ענייני זיוף (למשל סיפור מפוברק אודות מה ששמע כביכול המחבר מהרמ"מ עפשטיין, וכבר הכה על קדקודו ר"ח קרלינסקי, במאמר שנדפס בספר היובל לגרי"ד סולובייצ'יק. רח"ק עצמו השתכנע מן הדברים המגומגמים ששמע מבלוך, שהפציר בפניו שלא יפרסם זאת ברבים, שעכ"פ הוא עצמו לא ידע שהסיפור מזוייף. אשרי התמים) - אבל כמדומני שמכתבים שלמים מזוייפים עדיין אין שם. ומתוכו של המכתב המיוחס לראי"ה איני מוצא סיבה גלויה שיהיה מזוייף, עכ"פ לא בכללותו (וע"כ ציינתיו ברשימת איגרות של הראי"ה שהבאתיה במקו"א. לסגנון דומה, ברשימה זו הזכרתי סיפור מוזכר על משה רבנו, שהובא בספר שער שמעון, והראי"ה העיר על כך כנ"ל, וכבר נתברר שזה סיפור נכרי אודות אריסטו).
שוב אני רואה שגם המכתב הזה, הוא אחד מ'אלה שנאבדו ממנו ע"י הגסטפו בווינה ובמקרה נמצאה תחת ידו העתקה שלו'. סיפור שיפיק ממנו אח"כ את כל הדובב שפתי ישנים הידוע. אמנם אם כוונתו שהמכתב עצמו הועתק ונדפס בספר של הרב יוסף צבי הרץ 'המלחמה בעד השבת בג'נבה' (אנגלית, לונדון 1932), ליתי ספר ונחזי, אם נמצא כזה ספר.
המפרש לדניאל המיוחס לרס"ג, שלפי המקובל במחקר נכתב ככל הנראה בצרפת במאה ה-11. אינני מכיר את הדיון סביב המיוחס לרס"ג,.
הפניות למחקרים הראשונים בעניין זה ניתנו בספר שרי האלף (ח"א עמ' קנג) [ויש להוסיף לדברי גרינהוט -המצדד באמתת הייחוס לרס"ג, גם את ספרו, רבנו סעדיה גאון ופירושו לדניאל. תשובה להאדון דר' פאזאנסקי].
עוד מעט על כך בהקדמה לספר דניאל מהד' דעת מקרא (י-ם תשנ"ד עמ' 51-48).
באקראי נתקלתי בהפניה למאמר של פרופ' חננאל מאק, מלצר - מושל - מושל אכזר השימוש במילה "מלצר" בספרות האשכנזית ומקורו של מדרש לא מוכר מימי הבינים, בתוך: לשוננו נט,ג (תשנו) 207-215 שעוסק בנושא זה ולפי מה שהבנתי הוא הולך בעקבי שי"ר הסבור כי רבי סעדיה זה הוא חכם אשכנזי מבית מדרשו של רבי יצחק ברבי יהודה, רבו של רש"י.
♠♠♠♠♠♠♠♠♠♠♠♠
ymy33655 כתב:
הדיון על עיברה באמבטי מה דין הוולד, שגדולי הפוסקים, החל מנושאי הכלים בשו"ע, הביאו ראיה מאגדה מפוקפקת על בן סירא שנולד מזרעו של ירמיה שנכנס איכשהו לרחמה של בתו.
המקור הוא 'ליקוטי מהרי"ל' שנכתב על ידי שמש קטן, הנ"ל מביא אגדה זו בשם ר"פ.
מעניין לציין לדברי הרב חמ"א בלוך בנעילת ההיכל שבסו"ס היכל לדברי חז"ל שגם הוא שדי נרגא באגדה זו ('שנבראה במח חולה וביד מנובלה 'קוץ יש לו בראשו של איזה דרשן הוזה הזיות וטווה אגדה זו')
[כדאי לעיין גם בעמוד הקודם שם הוא מפרסם מכתב של הרב קוק הסבור גם הוא כי אגדה זו מזוייפת היא. אלא שבהכירנו את האיש ואת שיחו יש לחשוד שדווקא מכתב זה מזוויף הוא. ואכ"מ]
על הספר ומחברו ראה: י' בער, "ספר יוסיפון העברי", ספר דינבורג, ירושלם תש"ט, עמ' 205-178; ד' פלוסר, "מחבר ספר יוסיפון דמותו ותקופתו", ציון יח (תשי"ג), עמ' 126-109; הנ"ל, ספר יוסיפון, ירושלים תשל"ט-תשמ"א
תוקן על ידי נישטאיך ב- 02/10/2008 16:16:32
נשלח ב-2/10/2008 07:11
נישטאיך כתב:
(פלוסר במבואו ליוסיפון?) טען שנאומי הלוחמים המתאבדים שביוסיפון, מבוססים על נאומי הצלבנים.
יוסיפון נכתב לא יאוחר מ-963, מאה ושלושים שנה לפני מסע הצלב הראשון.
נשלח ב-2/10/2008 04:33
<"לדברי גרוסמן, יוספון הוא אחד המקורות המרכזיים שהכריעו אצל מצדדי ההתאבדות (והורגי בניהם) בפרעות תתנ"ו">
(פלוסר במבואו ליוסיפון?) טען שנאומי הלוחמים המתאבדים שביוסיפון, מבוססים על נאומי הצלבנים.
הומינר, בהקדמת ספר יוסיפון שבמהדורתו, הביא ראשונים רבים שהאמינו שיוסף בן מתתיהו חיבר את ספר יוסיפון, יש לציין שמחבר יוסיפון לא הביא את הסיבה להדלקת נרות החנוכה בגלל נס פך השמן, אלא בגלל נס ירידת האש מן השמים.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 02/10/2008 4:34:17
נשלח ב-29/9/2008 13:23
והיא היא, הוא הירושלמי הוא המצרי.
נשלח ב-28/9/2008 23:39
[רבינו תנחום המצרי. טעות כמובן וצ"ל הירושלמי]
נשלח ב-28/9/2008 21:56
יעקב 135 כתב:
האם אי-מי כאן יודע את נימוקי צונץ לביטול ייחוס הפירוש לדניאל המשתמש ביוסיפון לרס"ג?
מרחביה כתב: שמא הדבר קשור לדבריו אלו של ריב"ל, ביזרעאל (עמ' 82):
זכורני שבעבר חיפשתי ומצאתי עוד מדברים על זה, ואיני זוכרם כעת.
קטע תמוה זה שהובא לעיל כאילו אין לבני הגולה לאכול בשר לא נמצא בפי' הרס"ג שבמהדורת ר"י קפאח ומתקימים בזה דבריו בהקדמה למהדורתו כי מציאת פירוש זה לדניאל מאששת באופן סופי את ששיערו החוקרים מכבר כי פי' הרס"ג לדניאל שנדפס במק"ג אינו לרס"ג.
יש לציין כי לפי פירושו של רי"פ פערלא לסהמ"צ לרס"ג[עשה צה ח"א עמ' שכד] דעת הרס"ג היא שאדרבה יש מצוות עשה באכילת בשר תאוה וכדברי הירושלמי [סוף קידושין] שעתיד אדם ליתן את הדין על כל מה שראו עיניו ולא אכל.
מעתה יש לעיין בפי' רס"ג מהדורת קאפח ולראות האם הזכיר את יוסיפון.
[מחיפוש קל באוצה"ח לא מצאתי בפירושו מאומה. ורק בפי' רבינו תנחום המצרי מצאתי שמזכיר פעם אחת את יוסף בן גוריון [דניאל א כא] ולא פורש לאיזה ספר כוונתו. אך אין זה עיקר כלל לפי שהוא חכם מאוחר יחסית]
________________________________
שאלת ריב"ל איך בשר דגים נקרא בשר. אינה מוכרעת כ"כ כי אף שכ"כ הכו"פ [יג ב] שבשר דגים לא איקרי בשר. זכורני שהאחרונים הרבו בראיות שלא כדבריו וכעת לא מצאתי דן בזה לבד משות יהודה יעלה יו"ד צו שרמז ע"ז בקצרה.
תוקן על ידי אלייעזר ב- 28/09/2008 21:58:49
נשלח ב-26/8/2008 15:09
מפני הכבוד.
_________________
------- מאיר
נשלח ב-26/8/2008 14:57
האם מותר לנו להאמין שכל המצטטים ממהרי"ל האמינו לדבריו, ורק על המהרי"ל אסור לנו להאמין שהוא האמין לדברי האגדה הזו?
