מחקר שנערך על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל קובע כי ישנה מגמה בקרב צעירים במגזר החרדי להתעניין בלימודים אקדמיים.
ישי פרידמן
ד"ר דן קאופמן, חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל, ערך מחקר לגבי מידת העניין והמוטיבציה בקרב צעירים חרדיים ללימודים משלימים. כ- 500 צעירים חרדיים נשאלו על רמת העניין שהם גילו בלימודים אקדמיים. הנשאלים התחלקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת (355 אנשים) הינם סטודנטים חרדים הלומדים במכללות החרדיות. קבוצה שנייה (כ- 165 אנשים) הינם אברכים הלומדים בכוללים או עובדים בעבודות שונות.
בתוך הקבוצה השנייה של החרדים שאינם סטודנטים עלו הנתונים הבאים: 59% מהם גילו עניין רב ומוטיבציה רבה ללמוד לימודים גבוהים. רבים מהם הביעו רצון ללמוד תחומים נוספים בנוסף ללימודים בישיבה כמו מחשבים (80%), אנגלית ( 78%) ומתמטיקה ( 63%).
65% מהנשאלים שאינם סטודנטים אמרו שבהינתן סיוע כספי ללימודים ומחייה הם היו מעוניינים לרכוש השכלה גבוהה. הסיבות שבגללן הם לא הולכים ללימודים גבוהים הם לרוב בעיות של פרנסה, גיל, פערי ידע והשפעות חברתיות.
בקרב הסטודנטים החרדיים מסתבר שההשפעה של רבנים על ההחלטה אם לצאת ללימודים אקדמיים או לא היא קטנה מאוד ואפילו שולית. הגורם המרכזי שאיתו מתייעצים לפי המחקר הוא המעגל הקרוב של המשפחה והאישה.
ממצא מפתיע נוסף בקרב הסטודנטים החרדיים הוא סיבת הבחירה שלהם בלימודים ובמקצוע הספציפי שבחרו. 64% ציינו שהסיבה שהם בחרו את הלימודים שלהם הוא העניין האינטלקטואלי הלימודי ורק אחר כך ציינו את גורם הפרנסה. 31% ציינו את גורם הפרנסה כגורם העיקרי בבחירת המקצוע וההליכה ללימודים.
ד"ר קאופמן אומר שיש למצוא פתרון יצירתי לטובת אותם חרדים הרוצים בסופו של דבר ללמוד לימודים גבוהים. "צריך להביא בחשבון", אומר קאופמן, "שרבים מבין מאות אלפי החרדים, בשלב מסוים בחיים מצרים על כך שאין להם את הלימודים האלה. צריך לחשוב גם על מציאת פתרונות יצירתיים. אבל ברור הוא שיש פה אחריות של המדינה. מדובר גם בסוג של אפליה וכפייה. כיוון שאנשים לא יודעים היום, כאשר הם בני 14, מה הם ירצו להיות כאשר יהיו גדולים, וכאשר הם מתבגרים הם מגלים שהם חסומים מבחינת היכולת לרכוש השכלה גבוהה.
עוד מציין ד"ר קאופמן, שגם המכללות החרדיות לא נותנות מענה הולם לצרכים אינטלקטואלים הקיימים בציבור החרדי: "החרדים במידה רבה כבולים למכללות החרדיות. לכאורה זו תופעה מבורכת אבל גם היא אינה מספקת מענה הולם. כיוון שהמכללות החרדיות מלמדות מספר מצומצם של מקצועות דוגמת משפטים, מנהל עסקים ועוד מקצועות "אינסטרומנטליים" מהסוג הזה. אבל אותו חרדי שרוצה ללמוד מדע המדינה, מדע, פסיכולוגיה, היסטוריה, סטטיסטיקה, ביולוגיה ועוד עשרות תחומים אחרים אינו יכול ללמוד, שכן בהעדר לימודי ליבה הוא חסום מלהתקבל לאוניברסיטאות הרגילות. אני לא בא בטענות למכללות החרדיות כי עדיף בכל זאת משהו על כלום, אבל בסך הכל בהיעדר לימודי הליבה, הצעיר החרדי מנותב לכיוון המכללות החרדיות שמספקות כלים לפרנסה אבל לא נותנות מענה לאותם צעירים שמחפשים עניין אינטלקטואלי ומחשבתי בתחומים אחרים"
חיים
הכוונה לאלו שיצאו ללמוד שלא שאלו את הרבנים, כי מדברים על סטודנטים. השאר אולי שאלו רבנים ולא יצאו ללמוד.
צריך לראות את השאלות.
נשלח ב-8/8/2008 16:49
יעקב, למה לדבר בלא ידיעה?
"מחקר שנערך באחרונה במכון ירושלים לחקר ישראל בחן את עמדותיהם של גברים חרדים צעירים בנוגע ללימודים גבוהים, ומיפה את החסמים העומדים בדרכם של אלו המעוניינים ברכישת השכלה זו. המחקר, שנערך על ידי אסף מלחי, בצלאל כהן ואנוכי, הקיף יותר מ-500 נשאלים בגילאי 20-30 - חלקם (355) סטודנטים חרדים הלומדים במכללות חרדיות, וחלקם (165) אינם סטודנטים, אך לומדים בכוללים או עובדים בעבודות שונות"
באופן טבעי קל יותר לראיין סטודנטים. הניתוח נעשה בפופרציות למשקלם, המחקר כולל ניתוח ממוקד על האברכים שנשאלו. את המחקר לווה הרב בצלאל כהן שהוא חרדי למהדרין.
נשלח ב-8/8/2008 16:35
יעקב,
אולי הרבנים החרדים אינם תומכים כלל בהשכלה אקדמית או שחסידיהם אינם חושבים שהם תומכים.
השאלה היא על אותם לומדים. אם הרבנים לא מתאימים לכם, זהו עשה לך רב?
מי אמר שהם כן מתאימים בשאלות אחרות?
תבחנו אילו רבנים מתאימים לכל אורחות חייכם ולכו אחריהם בכל הנהדות חייכם ולא למחצה, שליש ורביע.
נשלח ב-8/8/2008 15:49
שרפ כתב:
"בקרב הסטודנטים החרדיים מסתבר שההשפעה של רבנים על ההחלטה אם לצאת ללימודים אקדמיים או לא היא קטנה מאוד ואפילו שולית. הגורם המרכזי שאיתו מתייעצים לפי המחקר הוא המעגל הקרוב של המשפחה והאישה."
...
יותר מעניין מזה אי התיעצות עם רבנים.
אני אולי התחלתי את התהליך בגיל מוגדם ואם לרבנים החרדים לא היו תשובות הלכתי, הרי שאינני מבין מדוע אותם לומדים או מבקשי לימוד ממשיכים להגדיר עצמם כחרדים, במובן הקלאסי של המונח, למעשה תוך קבלת מרות של רבנים שאינם מסכימים לאורח חייהם?
הם גם שולחים את ילדיהם למוסדות בהם החינוך הוא כי למעשה ההורים נהגו שלא לפי הדרך.
האם לא ראוי כי הם יחפשו חסות תורנית של רבנים שאינם נגדהשכלה גבוהה?
האם לא ראוי שיחנכו את ילדיהם ללא דיסוננס קוגנטיבי?
השאלון נערך בקרב קבוצת מדגם בה 100 אחוז יצאו ללימודים אקדמאיים, ולא בקרב קבוצת מדגם של כל הצעירים החרדים בגיל זה. מובן שאילו נערך המדגם בקרב צעירים בגיל זה שלא יצאו מהכולל התוצאות היו הפוכות. נמצאת למד רק שחסרה לך בהחלט אוכלוסייה של צעירים חרדים הפונים אל רבנים התומכים בהשכלה גבוהה, והלוא דבר הוא.
נשלח ב-7/8/2008 19:07
"היעדר השכלה בלימודי הליבה היה רק אחד מהגורמים שהזכירו המשתתפים כחסמים העומדים בפניהם ברכישת השכלה. רוב הסטודנטים החרדים שרואיינו היו בני 25 ויותר, נשואים והורים לילדים. פרסנתם של כמה מהם נמוכה מהממוצע במשק. במצב כזה יש קושי של ממש לצאת ללימודים גבוהים, ללא סיוע כספי. "
מעניין את הילדים שלהם היכן הם ישלחו ללמוד?
נשלח ב-7/8/2008 19:03
לימודי הליבה
החרדים רוצים ללמוד
מאת דן קאופמן
החלטתה של שרת החינוך יולי תמיר, שלא לחייב את הציבור החרדי בלימודי ליבה, מעוררת את השאלה עד כמה השמטת מערך הליבה מתוכנית הלימודים פוגעת בסיכוייו של צעיר חרדי להשתלב בשוק העבודה, אם וכאשר יחפוץ בכך.
ההחלטה נבעה מעמדתה של תמיר, שלפיה לא ניתן לכפות לימודים על מי שאינו מעוניין בכך. יש לשער כי עמדה זו התגבשה, בין השאר, בעקבות שיחותיה עם מנהיגי הציבור החרדי, ובכלל זה עם חברי הכנסת המייצגים אותם.
נשאלת השאלה, באיזו מידה מנהיגי הציבור החרדי ודובריו אכן משקפים את רצונה של הקבוצה המגוונת והמורכבת שהם מייצגים. המציאות מלמדת כי רבים מהחרדים היוצאים מהכוללים לשוק העבודה מגלים שהיעדר השכלה בתחומי הליבה מקשה עליהם לרכוש השכלה גבוהה. חרדים המשתלבים במקומות עבודה מגלים עד מהרה כי השכלה גבוהה היא תנאי הכרחי להתקדמות.
מחקר שנערך באחרונה במכון ירושלים לחקר ישראל בחן את עמדותיהם של גברים חרדים צעירים בנוגע ללימודים גבוהים, ומיפה את החסמים העומדים בדרכם של אלו המעוניינים ברכישת השכלה זו. המחקר, שנערך על ידי אסף מלחי, בצלאל כהן ואנוכי, הקיף יותר מ-500 נשאלים בגילאי 20-30 - חלקם (355) סטודנטים חרדים הלומדים במכללות חרדיות, וחלקם (165) אינם סטודנטים, אך לומדים בכוללים או עובדים בעבודות שונות.
מהמחקר עולה כי כ-59% מהנשאלים שאינם סטודנטים היו בעלי מוטיווציה ללמוד לימודים גבוהים. רוב הנשאלים טענו כי היו מעוניינים או מעוניינים מאוד ללמוד אנגלית (78%), מחשבים (80%) ומתמטיקה (63%), במקביל ללימודיהם התורניים. 65% מהמשיבים שאינם סטודנטים טענו כי בהינתן סיוע כספי ללימודים ולמחיה, היו מעוניינים לרכוש השכלה גבוהה.
היעדר השכלה בלימודי הליבה היה רק אחד מהגורמים שהזכירו המשתתפים כחסמים העומדים בפניהם ברכישת השכלה. רוב הסטודנטים החרדים שרואיינו היו בני 25 ויותר, נשואים והורים לילדים. פרסנתם של כמה מהם נמוכה מהממוצע במשק. במצב כזה יש קושי של ממש לצאת ללימודים גבוהים, ללא סיוע כספי.
מעניין במיוחד לציין כי מרבית הנשאלים ייחסו לרבנים השפעה מועטה ביותר על עצם החלטתם לצאת ללימודים, או על בחירת תחום הלימודים. ואולם ממצאי המחקר מראים כי רבים בציבור החרדי נפגעים מהיעדר ידע בתחומי הליבה. לכן, יש לחשוב מחדש על סוגיה זו.
חשוב לזכור כי הניסיון להימנע מכפייה גורר בעצמו סוג של כפייה, שכן השכלה כללית רחבה נמנעת מחרדים רבים המעוניינים בה. פתרון אפשרי לבעיה הוא יצירת מסגרות ללימודי ליבה, שיפעלו מחוץ לישיבות.
הכותב הוא חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל ומרצה במכללת ספיר
"בקרב הסטודנטים החרדיים מסתבר שההשפעה של רבנים על ההחלטה אם לצאת ללימודים אקדמיים או לא היא קטנה מאוד ואפילו שולית. הגורם המרכזי שאיתו מתייעצים לפי המחקר הוא המעגל הקרוב של המשפחה והאישה."
טוב כמובן שזה מציג את החשיבות בלקיחת אשה נכונה לרווקים ולנשואים, לדעת כי משלוח הילדה לבית ספר שבו משגעים אותה בנושא בעל שישב ילמד כל היום, יתכן ויגרום שהיא תתחתן עם אותו אחד מאלף יותר מאשר חברתה שלמדה בבית ספר נורמלי שהכין אותה לחיים, אבל סביר גם מאד שאתם גוזרים את חייה וחיי נכדכים לעוני.
יותר מעניין מזה אי התיעצות עם רבנים.
אני אולי התחלתי את התהליך בגיל מוגדם ואם לרבנים החרדים לא היו תשובות הלכתי, הרי שאינני מבין מדוע אותם לומדים או מבקשי לימוד ממשיכים להגדיר עצמם כחרדים, במובן הקלאסי של המונח, למעשה תוך קבלת מרות של רבנים שאינם מסכימים לאורח חייהם?
הם גם שולחים את ילדיהם למוסדות בהם החינוך הוא כי למעשה ההורים נהגו שלא לפי הדרך.
האם לא ראוי כי הם יחפשו חסות תורנית של רבנים שאינם נגדהשכלה גבוהה?
האם לא ראוי שיחנכו את ילדיהם ללא דיסוננס קוגנטיבי?
תוקן על ידי שרפ ב- 07/08/2008 19:06:56
נשלח ב-7/8/2008 16:01
<ממצא מפתיע נוסף בקרב הסטודנטים החרדיים הוא סיבת הבחירה
שלהם בלימודים ובמקצוע הספציפי שבחרו. 64% ציינו שהסיבה שהם בחרו את
הלימודים שלהם הוא העניין האינטלקטואלי הלימודי ורק אחר כך ציינו את גורם
הפרנסה. 31% ציינו את גורם הפרנסה כגורם העיקרי בבחירת המקצוע וההליכה
ללימודים.
>
