כשהוא אומר שהוא אוהב אותך, האם הוא באמת מתכוון לזה?
אפשר לחשוף הרבה מכוונותיו של האדם על פי זיהוי טון דיבורו, מבע עיניו ותנועות גופו. אבל האם ניתן לחשוף את כוונותיו ורגשותיו של האדם, כלפי בן או בת הזוג, ברגע נתון, על פי כתב היד ?
קרוב לוודאי שכן. ובמיוחד אם תכני הכתוב מתייחסים ישירות אלייך.
הנה כמה דוגמאות מעניינות ושימושיות שיסייעו לך להתמצא ברזי "האהבה הכתובה".
סימן היכר:
כשחל שינוי מפתיע של הגדלה ( הדגשה- הגברת לחץ ) או הקטנה ( רפיון- החלשת לחץ ) בכתב היד.
הפרשנות:
הגדלה פתאומית של כתב היד, יכולה לנבוע מתוך צורך פנימי של הכותב להחצין, להבליט או להדגיש עניין מסוים. הקטנה פתאומית של כתב היד יכולה לבטא צורך במיקוד, הצטמצמות, מזעור או אפילו הסוואה מכוונת של תחושות ורגשות.
הבעיה מתעוררת כאשר ההדגשה או ההקטנה סותרים את תוכן הכתוב ועומדים בניגוד להצהרותיו הגלויות לכאורה של הכותב ביחס למושא אהבתו.
הנה דוגמה קלאסית להבהרת העניין. אהוב כותב לאהובתו את המשפט השכיח אך הרומנטי הבא:
אני אוהב אותך
בשורה זו בחר הכותב, באופן מפתיע,להצניע את האהובה ("אותך") ולהגדיל ולהאדיר את עצמו ("אני"). מוטב אולי להפנות "לאביר" נטול הסוס, את סימני השאלה הבאים: את מי אתה באמת אוהב יותר, את עצמך או את בת זוגתך?
והנה דוגמה הפוכה לאותו עניין המחזירה מעט חסד רומנטי לאהבה. הבחור כרוך אחרי אהובתו, מגדיל את כתב ידו באופן משמעותי בהתייחסו אליה, ובכך בעצם מפנה לה מקום של אהבה, גם בחייו וגם על הנייר:
אני אוהב אותך
ומה באשר לשאלת המחויבות הרגשית ותחושת הביטחון של הכותב בנוגע לקשר הזוגי?
שינויים מקומיים ובלתי צפויים במרחקים שבין המילים עשויים לחשוף רובד מרתק באשר לסוגיה זו.
סימן ההיכר:
חוסר סדירות מקומית במרחקים שבין מילה למילה .
הפרשנות:
חוסר סדירות בין מילה למילה עשויה להעיד בין השאר על מושפעות, תסיסה רגשית, קונפליקט או קושי במיקוד ובקבלת החלטות. השינוי עשוי להצביע לעיתים גם על יחס אמביוולנטי של התקרבות ( צמצום המרחק ) או התרחקות ( הגדלת המרחק ) באשר לאובייקט המדובר.
שוב, להזכירכם, הבעיה מתעוררת כאשר התופעה אינה עולה בקנה אחד עם הצהרותיו הגלויות של הכותב בגוף הטקסט.
הנה שתי דוגמאות הנוגעות לאותו עניין לשם הבהרת הדברים:
אני חושב שכדאי לנו מאוד להתחיל למסד את הקשר כי אני חש שאני בשל למחוייבות רגשית.
או
נדמה לי שמרגע לרגע אני מרגיש שאני זקוק לך יותר ויותר ושאת הדבר הכי בטוח ויציב בחיי.
אפשר ששינויי המרחק נובעים מהתרגשותו של הכותב. אפשר שהם נעוצים בפער הסובייקטיבי שחש הכותב בין הרצוי ( אני רוצה אותך- צמצום הרווח שבין המילים ) לבין המצוי ( איני חושב שאוכל לזכות בך- הגדלת הרווח שבין המילים ) .
אולם במקרים בעייתיים יותר ייתכנו אי סדירויות בשל אי ההתאמה שבין תחושותיו האמיתיות של הכותב - הססנות, חוסר ביטחון או קושי בהתחייבות רגשית לבין הצהרותיו גלויות הלב לכאורה בגוף הטקסט.
לשם החזרת הביטחון הרומנטי הנה דוגמה המעידה על התאמה שבין הצהרתו הגלויה של הכותב לכתב ידו. במקרה זה אומנם חלים שינויים במרחקים שבין המילים, אולם שינויים אלה עקביים ובסימן של התקרבות הדרגתית ( ביסוס הביטחון הרגשי והשתוקקות לקרבה ואינטימית )
מיום ליום יש לי תחושה שאנו מכירים האחד את השני טוב יותר וקשה לי לחשוב על עצמי בלעדייך.
ולפני שנאמר את המילה האחרונה, מספר דוגמאות לזיהוי אנשים שחוץ מלאהוב את בני/בנות זוגם הם מכורים לנטייה להגיד תמיד את המילה האחרונה ( ולא רק בויכוח ).
סימן ההיכר:
הגדלה משמעותית של האות האחרונה בסופי מילה
הפרשנות:
לאות האחרונה בסופי מילה או משפט יש חשיבות רבה בזיהוי יחסינו כלפי העולם ובאיכות התקשורת שאנו מקיימים עם בן או בת הזוג. ההגדלה במקרה זה עשויה ללמד על השאיפה לקבוע מהלכים או להפגין כלפי חוץ נוכחות וביטחון. לעיתים "משמשת" האות האחרונה כמעין "שסתום ביטחון" היוצר חיץ בלתי עביר ביני לבין "האחר".
אני צודק בויכוח אבל עדין אוהב אותך
כדי לסיים ברוח של אהבה מאפשרת והדדית הנה דוגמה להקטנת האות האחרונה במילה העשויה ללמד על הפנית הקשב של הכותב החוצה לבן או לבת הזוג. תופעה שיכולה לתרום לתקשורת זוגית פוריה ומתגמלת.
אני אוהב אותך מאוד
ההסברים והדוגמאות שהובאו כאן, אינם מהווים תחליף לאבחון גרפולוגי מקיף ומקצועי. לקבלת תמונה רחבה יש תמיד לקחת בחשבון גם את מרכיבי אישיותם של בני הזוג ולדון את הקשר הספציפי מפרספקטיבה רחבה של זמן ומקום.
בכל אופן, כולי תקווה שתמצאו את החיבור המופלא שבין כתב ידכם לבן משאת ליבכם ומאחל לכם שפע של אהבה !
מני אלבוים
_________________
