מיני-רציו:
* ביהמ"ש קיבל תביעה כנגד עירייה, לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו עקב מפגע במדרכה. נקבע כי על עירייה מוטלת החובה לדאוג לתקינות המדרכות בצומת, גם אם חלק מהשטח בו הוא ממוקם אינו בבעלותה (הקניינית).
* נזיקין – אחריות – רשות מקומית
* רשויות מקומיות – עיריות – אחריות בנזיקין
* נזיקין – עוולות – רשלנות
* נזיקין – אשם – אשם תורם
.
רגלו של התובע נתקעה בבור בשפת המדרכה, בסמוך למעבר החצייה בצומת הרחובות דרך-השריון ודרך בן-צבי, בתל-אביב. התובע נפל, נחבל וידו נשברה. הצדדים חלוקים: א. האם מקום התאונה מצוי בתחום שיפוטה של הנתבעת, ובאחריותה; ב. האם המפגע גרם לנפילה; ג. אחריות הנתבעת; ד. אשם תורם; ה. נזקי התובע.
.
בימ"ש השלום קיבל את התביעה מהטעמים הבאים:
הוכח על פי מאזן ההסתברות, שמקום התאונה, מצוי באחזקתה ובאחריותה של הנתבעת גם אם חלק ממנו בנוי על שטח שבבעלות גורם אחר. הצומת איננו רק מפגש רחובות אלא יש לו "חיות" משלו. מבנהו, מטרותיו והסיכונים הטמונים בו מחייבים אחזקתו, כצומת, באופן שוטף ורציף. לפיכך, העובדה שהבעלות הקניינית במקרקעין עליהם הוא בנוי מחולקת בין מספר גורמים, אין בה, כשלעצמה, לשלול את אחריות כל אחד מאותם גורמים לתקינות הצומת כולו. יתכן שגורם נוסף שותף לאחריות לתחזוקת הצומת, אך אין בכך כדי לאיין את זיקתה הברורה של הנתבעת לצומת כולו.
משהוכיח הנתבע את גרסתו אודות המפגע כגורם לנפילתו, ומשלא לא הובאו ראיות כלשהן על אמצעי זהירות ראויים בהם נקטה הנתבעת למניעת המפגע נשוא התביעה ולהסרתו (גם שנים לאחר האירוע) הרי שהנתבעת אחראית בגין רשלנותה ומחדליה לנזקי התובע. יחד עם זאת, לאור העובדה שהתאונה ארעה לאור יום, ניתן וצריך היה להבחין במפגע ולהיזהר ממנו ביהמ"ש ייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 20%. ובסה"כ על הנתבעת לשלם לתובע סך 29,600 ₪ כפיצוי על נזקיו.
