שוב דיכאון

מה באמת עושים?

בס"ד

אני שם לב שהאשכול נסחף למקומות לא רצויים.

2 ברירות לפניכם.

1. לעצור את הסחף.
2. להודות בפה מלא שאתם עדיין צעירים מכדי לעשות זאת ומימלא לגרום לי לנעול אותו.

הבחירה בידכם.

החלטה תתקבל בשעות הערב...

_________________

אם כולכם חפצים בפורום מלא באשכולות דיכאון מוצצי תשומת לב..
שיערב לכם.

רוצה צומי?תני לו...
לא רוצה לתת?אל תגיבי כאן.
מה הבעיה בזה??

_________________

אין סיבה לדאגה, רק לשמוח תמיד,

עד בלי די!

אני קובעת זאת בגלל שמובן וברור מתגובותיו שכל מטרתו היא להשיג צומ"י, וכמה שיותר.
הוא לא ממש צריך מאיתנו עזרה, הוא צריך עזרה מעצמו, או מפסיכולוג- כמו ששרפ אמר לא פעם.

תמי,למה את בטוחה בזה???
בנ"א מציג את הבעיה שלו, אז צריך לעזור לו וזהו.

וחוצמיזה, כאן בתור אנונימיים לעיתים הרבה יותר נחמד לפרוק מה שלא היינו פורקים במציאות, אז יש לך מה להבין.

_________________

באסה, אל תאחלי לו בהצלחה, זו מיותר.
הוא אדם שבחר לחיות בבזבוז אחד גדול.

תמי מי דיבר איתך? הוא נשוי מבוגר עם ילדים איש כלכלה, אני חושב שזה קצת מוזר שאחד כזה גולש במקום שאמור להיות גן ילדים....

חמש דקות, אם אתה מעונין בצומי- קיבלת אותו בגדול. אם אתה מעונין בדיון רציני, דומני שעד שלא תבין שהפתרון לדיכאון שלך יבוא ממך, מבפנים ואחרי עבודה, ולא מהתקשקשות פה עם כל המשועממים, העשירים והעניים כאחד- אין תקנה. דיכאון הוא לא מצב נתון- דיכאון הוא ב ח י ר ה. זה לא דבר שבא פתאום ללא שליטה- אנחנו בוחרים איך לראות מצבים ואיך להגיב אליהם. וכל זה- זו עבודת חיים. בהצלחה.