קול משק כנפי ההיסטוריה - חסידים מאשימים מתנגדים בעבודה זרה.

כתבתי בח"ח איזה ליצנותא דע"ז,
 http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2472705&whichpage=1&forum_id=771
ונאמר לי שכנראה זה ימחק מחשש גחלתן. אעביר את מרכולתי לכאן:

"עוד 9 כמוך ותדבר עם כהן מ"חסדי נעמי" בטח יוציאו משהו עם "מוקד הישועות" של תפילת עשרה גלמים בקבר הגולם מפראג."

רעיון גדול למעמד נורא הוד!!

שעה 9 - עשרת הגלמים, בראשות מורם ורבם, בגילומו של הגולם מיודענו, עולים על המטוס לפראג.
בדרך, הגולם מקריא להם מתוך "נפלאות מהרא"ל" ו"אבני החושן", ומעביר סקירה על תולדות חייו של הרב יודל רוזנברג, מגדולי המשתתפים ביצירת הגולם.

שעה 12. מגיעים לפראג. אלטניי שול. הגולם עולה בשלבי הברזל, תשעת הגלמים נשארים למטה בחיל ורעדה. הגולים מגיע לדלת עליית הגג, מציץ פנימה לרגע, ויורד חיוור כסיד. ומחדש את החרם הנורא לבין יהין איש לעלות בסולם זה בשלש מאות השנים הבאות, והדברים נכתבים בדם גולמי בפנקס ק"ק פראג.

שעה 13. עשרת הגלמים מגיעים לבית העלמין. הגולם נכנס לשם ביחידות להתכונן. הגלמים בחוץ מספרים את הסיפור על הארמון המחומש.

שעה 13.30. הגולם יוצא מבית העלמין, ויחד עם עדתו נכנס שוב, ויחד אומרים תהלים לפי סדר א"ב מא' עד י', שזה ראשי תיבות: אתה ברא גולם דברק החומר ותכרות זדים כו'.

שעה 14. חבורת הגלמים קוראים ביחד מלה במלה את אגרתו של ר' יצחק כ"ץ חתן המהר"ל על יצירת הגולם, שנדפסה בחקל יצחק, ולאחר מכן מזכירם את כל התורמים, שיזכו לגילום מהיר של כל משאלותיהם.

שעה 14.30. חוזרים לארץ הקודש.

---כשבוע לאחר מכן---
הגולם מפרסם בעיתונים ההשקפתיים משהו כזה -

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2473204&forum_id=771

זה מה שבאמת מדבר לציבור.

הרי אם הציבור היה חכם, הוא היה מבין שרבנים אלו, בכך שהם אוסרים עליו לרכוש השכלה, מובילים אותו לעוני ממנו שבקופת העיר מנסים לרכך את המכה ממנו. האם הוא היה ממשיך להישמע להם, כאשר תוצאות השמיעה הוא העוני ההולך וגובר משנה לשנה (פעם כל קופה היתה מספרת על מאות נתמכים ועכשיו הן מתהדרות באלפים)?

המסקנה היא שמדובר בציבור שאיבד את ראשו, וויתר על החשיבה, לטובת מישהו אחר שיחשוב במקומו. לציבור כזה, אלו המשחקים הנדרשים בכדי להוציא את ממונם לטובת המתן לעניים.

שרפ

השאלה היא מדוע יורדים למכנה המשותף הנמוך?

האם בגלל שזה באמת מה שמדבר לצבור, או כיח"צנות זולה, שבסופו של דבר גורמת לצבור לנהור אחרי הדברים האלה?

כלומר: מה קדם למה, התרנגולת או הביצה?

מאיר

התגובה היתה באשכול זה.

אילו ניתן היה לתת לציבור חכה (השכלה), לא היו צריכים לקבץ כסף לזנבות דגים.

תכתבי החברה החרדית, המונעים את מתן ההשכלה, גורמים לצורך לקבץ כסף.

קיבוץ הכסף אכן מבוצע דרך ירידה למכנה משותף נמוך, כי הכסף משמש לצרכים חשובים, לחיי חולים יתומים ואלמנות.

שרפ

לא ממש הבנתי את תגובתך ונראה לענ"ד שהתכוונת להגיב באשכול הסמוך.
מ"מ לענייננו, הפרוספקטים הללו לא רק עושים שימוש בטפשות ההמון, אלא במידה רבה יוצרים אותה.
ראה אשכול ישן וטוב.
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2139098&forum_id=18119

_________________

מאיר

תכתיבי החברה ותחלואיה, מכתיבית את רמת הפתרונות הניתנת.

(רק שבאשכול קודם ציינת מי צריך פתיחות).

בכל מקרה, על זה אנו צועקים, שהמחוקק יתן את ליבו לקורא בציבור החרדי ויאלץ אותם לנהוג אחרת.

ואולי בניגוד לכותב בעיתון, הם רואים רק הצד של המטבע? או כמו שאומרים 'את העולם דרך החור של הגרוש?
אני לא מזלזל בצורך החשוב לדאוג לצרכי האומללים. השאלה היא האם צדקה היא לתת ממון או גם לתת את השכל והרמה האנושית.

_________________

העתקה מבחדרי חרדים:
אני מעתיק כאן "בשינויי עריכה" דברי טעם מתוך תגובה שנכתבה בפורום סגור של חסידי גור בנושא הזה, לאחר שקיבלתי את רשות הכותב.

[quote]
תאמינו לי שבקופת העיר לא יושבים טפשים, והם יכולים לשרבט כתבות משכנעות הרבה יותר ממה שהיה כתוב בהמודיע, כולל נימוקים וציטוטים והסברים נופת צופים שפתיים ישק בגנות הגישה הפרסומית הזו.

אבל בניגוד לאותו הכותב בעיתון, הם רואים גם את הצד השני של ה"מטבע", ומה לעשות שזה מה שמביא כסף לפיות האלמנות והיתומים. נכון לעכשיו אם יפסיקו את העלונים בצורתם הנוכחית, ואפילו אם רק לא יחריפו את הנימה בעלונים הבאים, יינזקו ההכנסות. כל הנזקקים והחלכאים לא יוושעו מכתבות בעיתון.

השאלה מה הם האלטרנטיבות?

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2466022&forum_id=771

גריינימן, קרליץ וסובביהם.

אליהם הכוונה כשאומרים חזו"א, ולכן שכחתי מהבאבא הגדול של הצבור האשכנזי... אבל אליו נוהרים ה'חוגים המוסריים' ולא אלה שהחזו"א נר לרגליהם בכל תנועה.

למי מחוגי החזון איש התכוונת ?

בע"ב

דווקא חוגי החזו"א רציונליים בהרבה מהשאר. וגם הבריסקאים.

אינש

כוונתך רצויה, אך מסקנתך אינה רצויה.

הנפש תמלא מרגושים נפשיים ולא שכליים.

די לאדם להרגיש טוב בעבודתו הרוחנית, ולא לעשותה כמצוות אנשים מלומדה.

ומ"מ הטלת מטבע כסגולה, השתטחות על קבר, אמירת פרק שירה ודומיהם אינם תחליף לעולם למאמץ שכלי במו"נ/מלחמות עם ה'.

גלוי וידוע לפני כל ילוד אשה, כי הנפש לא תמלא, לא במצוות מעשיות יבשות, ולא ביישובים לקושיות ברמב"ם.

האדם זקוק למשהו גדול, ענק, מקיף, מסתורי.... מדוע? אין זה משנה כרגע.

החרמת מחשבת יהדות בישיבות, נובעת מתוך נסיון מר של עזיבת הדת אצל 'בעלי מחשבה רציונליים'. אולם ההחרמה הטוטלית שאליה הגיעו כיום, שרוב רובו של הציבור הליטאי לא מכיר את הרמב"ן על התורה, את הכוזרי, את חובת הלבבות, את מורה הנבוכים, גובה כעת את מחירו, בנהירה המונית לאמונות הטפלות.

לזרוק כסף למרקוליס של קופת העיר, נותנת לאדם 'קשר' עם הכוחות הגדולים הפועלים בבריאה!!! מי יכול לוותר על התענוג הזה?

להשטתח על קבר של פלוני אלמוני, מחבר אותך באופן ישיר לכוחות המסתוריים המטילים אימה.... וכהנה וכהנה.

נכון כי בעל נפש החיים נותן ללומד התורה את 'הידיעה' כי הקב"ה מתענג עם האותיות היוצאות מפיו, אבל קשה להתחרות עם ריגושים גשמיים יותר, והדורשים פחות מאמץ.


חברי הפורם, מי בכם ויעלה, ויפתח "שיעורי ערב במחשבת היהדות", ויעשה לביתו ולעמו

טענתי היא שפרט לזמן קצר גם הם לא היו כאלו וגם בזה אני לא בטוח.

הנושא העומד על הפרק אינו הקבלה, כי גם לימודי הקבלה יכולים להעשות בצורה עיונית , ללא רומנטיקה וללא קביעה של תחום נבדל מההלכה, ואכן הקבלה של תלמידי הגר"א נוטה יותר לכך. כמו כן המשיחיות יכולה לנבוע מהתבוננות נכוחה על מקומינו בהיסטוריה והגאולה כתהליך טבעי, ואין זה סותר במאום את התכונות המנויות לעיל.
את המילה השנואה רציונליות לא איזכרתי בדברי. ויש הבדל בין רחבות מחשבה והעדר משוא פנים בבירור האמת  ובין הרציונליזם בגירסתו האתונאית-קורדובאית שאותו איני מייחס לליטאים ואף הם לא ייחסו לעצמם.
לעומת זאת המימד האובייקטיבי בבירור ההלכה והנאמנות לבירור הקפדני של מקורותיה והמערכות הלוגיות העומדות מאחריה כמו הנכונות לוותר על ההווי המנהג המסורתי ואפילו על כמה מפסקי האחרונים של היהדות ולהעמידו במבחנים כלליים יותר, כל אלו אמנם לא בהכרח "משכו" כדבריך חוצנים למיניהם (מצטרפים מגרמניה, מאמריקה, מעדות המזרח, מתחזקים למיניהם וכו') אבל הם יצרו תדמית ממלכית ליהדות הליטאית, משל הייתה אומרת: כל הקהילות אינן אלא "לאו דווקא"  כי מי אמר שצריך לשים סרט על כובע סאמעט? ומי אמר שזו ראשית צמיחת וכו'? אנו אין לנו אלא את הדיון בדברי תוספות והרמב"ם ללא נטיה ימין ושמאל.
עמדה כמו מדעית זו יצרה את הרושם שהליטאיות אינה פלג מסויים אלא פלטפורמת ברירת המחדל של היהדות היונקת אך מהמקורות המוסכמים ביותר. וכל השאר הינם בבחינת המוציא מחבירו בחידושיהם או מנהגיהם או רגשותיהם.
רושם זה נפגם היום.

לב
הנחת היסוד שלך על אופיה של הליטאיות טעונה ברור.
האם הגר"א ותלמידין לא היו מקובלים? מספריו של מורגנשטרן עולה שעליית תלמידי הגר"א היתה בעלת מאפיינים משיחיים בולטים, ר' חיים מוולוז'ין ובנו ר' איצלה נתנו קמיעות (אין לי כעת מקור תחת ידי ואני כותב מהזכרון).
קיים טיעון המייחס את הרציונליות הליטאית לר' ישראל סלנט, שלפי הטיעון הוא התעלם מנושאים קבליים ומחשבתיים והתמקד בחינוך עצמי. ואכן, בחוגים לא מוסריים כמו חוגי החזון איש, ספורי מופתים הרבה יותר מקובלים.

האם הקרירות הליטאית היא שמשכה את בעלי התשובה? מסופקני. אולי אנשים מזן מאוד מסויים.