| נשלח ב-18/8/2008 02:44 |
 |
| |
יחסו של החזו"א להרב עמיאל
האם יש למישהו מידע קונקרטי על יחסו של החזו"א להרב עמיאל (מקים ישיבת ה'ישוב החדש'), ובמיוחד לספרו המידות לחקר ההלכה?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2013 12:40 |
|
| |
זוזובסקי, הדבר נכתב במוסף 'שבת קודש' של יתד נאמן שהוקדש לפני מספר שבועות לחזו"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2013 18:19 |
|
| |
מצאתי מגילת סתרים וכתוב בה.
שביומני הגר''א סילבר נכתב כי ר' חיים עוזר סילק את הבחור מ. ע. מהקיבוץ בוילנא כיון שלעזו עליו מחילול שבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2008 12:58 |
|
| |
היכן נכתב לראשונה שמקבל האגרת הנ"ל הוא הרב* קלמן כהנא (ולא, למשל, ר' בנימין מינץ)?האם זה רק בבחינת "סוד גלוי" מפה לאוזן? בפאר הדור מכסים טפחיים כמובן. ונשמע לי משונה למדי שבספרו של הרב כהנא 'האיש וחזונו' תודבק "איגרת פיוס" "בהבלטה יתירה" וכו', שהרי האיגרת החריפה והקשרה לא נתפרסמו ברבים אלא בשנת תש"ל! (והיכן בקובץ אגרות החזו"א נכללו "משפטים חריפים מהאגרת הנזכרת"?)
ואגב, גם אין צורך ל"מכתב פיוס" וכדומה, שהרי שערי תירוצים מעולם לא ננעלו, וכשם שכותב 'פאר הדור' יכל לתרץ שביטויי הידידות של החזו"א במכתב לראשי המפד"ל הם בסה"כ העברה על המידות וירידה מן העקרונות לצורך העניין החשוב של גיוס בנות (והוא אף מתרעם על 'הצופה' שהעזו לטעון שמדובר בביטויי ידידות...), כך אפשר לטעון שכל החריפות של החזו"א במכתב הנ"ל לא נכתבה אלא כדי להפעיל את כל כוח ההרתעה על הרב כהנא שיחזור בו, וזה כמו זה אינם מייצגים את דעתו האמיתית של החזו"א, וכו' וכו'...
___
מי מן הכותבים כאן, ואולי יש לכנותו "חזונאישניק", נשלט עדיין במידת התיעוב שהוזכרה כאן, ולכן שכח לכתוב את תוארו של הרב קלמן כהנא.
תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 11/09/2008 13:19:40
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2008 11:06 |
|
| |
אידך_גיסא
יישר כח על העלאת המכתב לפורום.
מציץומליץ
אתה יכול להעלות את המכתב הנ"ל לפורום ?
מתי נכתבו שתי המכתבים הנ"ל
הראשון בכל אופן ?
וגם המכתב השני לטענתך.
ראינו שקלמן כהנא לא ציית לחזו"א והוא לא התפטר מהכנסת כמו שהוא התבקש במכתב הנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2008 03:13 |
|
| |
מרן החזו"א שלח לאחר מכן לרק"כ מכתב פיוס ובו נכתב 'זבובי מוות יבאישו וכו'' 'נא לשכוח העבר וכו'' (מילים אלו אני זוכר מלפי שנים רבות שראיתי ואולי בהמשך אמצע את המכתב) בספרו של ר' קלמן האיש וחזונו היה מודבק על בתחילת הספר מכתב זה בהלטה יתירה וזאת משום שעורכי קובץ אגרות לא הכניסו איגרת פיוס זו למרות שכללו בקובץ כמה משפטים חריפים מהאגרת הנזכרת לעיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2008 02:31 |
|
| |
סים, ומה תאמר על מי שרק בחר לחזור על דברי הנביא "הודע את תועבות ירושלים" ואמר לו רבי אליעזר "צא ובדוק בתועבות אמך" (מגילה כ"ה)?
וכי בכיוון מי שאין פסול באמו צריך לא לחזור על דברי ה' שגלה לעבדיו הנביאים?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2008 23:36 |
|
| |
בתש"א יצא קובץ חידושי תורה ע"י ישיבת וולוז'ין ת"א. הרב מאיר קרליץ עבר על הקובץ והגיהו טרם צאתו לאור, ובו מופיע מאמר מתוך ספרו המדובר של הרב עמיאל. רק השאלה אם הרב מאיר והרב אברהם ישעיה הסכימו ביניהם בענין.
גם הרב זווין והרב שך כותבים בקובץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2008 01:10 |
|
| |
זה לשון המכתב ששלח החזון איש לר"ק כהנא (מתוך פאה"ד, ה, נב-נג):
גודל אהבתי אליך יקירי, מאז ומקדם, לא יתנני לעמוד על דמך הנשפך כמים, לא מידי אויביך ולא ידי אוהביך, רק מידך אתה, אשר עבר עליך רוח שטות לאבד עצמך לדעת, להבאיש את נפשך בעיני כל יראי ה' באמת ובעיני חכמי ישראל שבדור, ולהשאיר את זכרך לדראון עולם.
השיטה לעשות את התורה לחלקים שנים, הוראה באיסור והיתר חלק אחד והוראה בשוק החיים חלק שני, להיות נכנעים להוראות חכמי הדור בחלק הראשון ולהשאיר לחופש בחירתם בחלק השני - היא השיטה הישנה של המינים בירידת היהדות באשכנז, אשר הדיחו את עם ישראל עד שיתערב בגויים ולא נשאר לפליטה.
והנה קמת לעשות תרבות החטאים האלה. תחת אשר היית עולה מעלה מעלה בימים הראשונים, ואני הייתי מצטער שלא זכית עדיין לעומק גפ"ת, אשר מי משלא זכה בזה אין בכוחו לדעת את צוף דבש תורתנו הק', ולא זכית לדביקות האמונה והבטחון אשר ניתן לקנין יחידים תחת השמש, והנה באמצע דרכך הצליח השטן להטותך מני הדרך של העיון והשקידה להיות עוסק בצרכי ציבור. בדרך זה אמנם פגשת נלוזות, ערבה עליך הכבוד המדומה והשררה, ונטית לוותר על חנך בעיני חכמים, רק למצוא חן בחוצות, וכדרך הולכי שולל לא הרגשת כי הנך מתגלגל במורד ההר. וזכרונך, שהיה משמחני מקדם, היה מצערני בימים האחרונים. הייתי מרבה בתפילה שתעזוב עסקנותך ותשוב לשקידת התורה.
במכתבך האחרון ראיתיך מהרהר אחרי מדותי והנך לוקח לך החפש במשהו לנטות מדעותי. ואם באמת הוא מפני השוחד של אהבת השררה, חשבת ששיקול דעתך הוא משקל הצדק.
המכאוב הגדול של גיוס הבנות לא הכאיב את לבך מפני שהנך עשר מעלות אחורנית משרפי מעלה, חכמי התורה והוגיה יומם ולילה. קשה להסביר כאב. הצעירות בנות י"ח-כ"ב שנה, המקסימות בחורי ישראל, לבות האבות והאמהות עליהן תמיד בלי מסח [!], ובעולם שלנו, אשר רבו הכופרים והפוקרים, משנה פחדם בלבות הצנועות על כל צעד ושעל. גזירת כפיה בכל אופן שהוא בגיל הזה מרגיז לב. כמה מן שבר המצפון בבדיקה רפואית לחוד, תצלנה אוזן משמוע. חרדה אחזה את כל ההורים הצנועים מיום הושמעה ההצכה, והנך בכוחך מכריע את הגזירה במחי כפים על דמעת העשוקים, יראי שמים באמת, עמודי ההוראה כגדולי הדור ומוריו.
ההפלאה בין הוראת איסור והיתר להוראת הגדרים והגזירות, הפלאה זו היא גילוי פנים בתורה, ומבזה תלמידי חכמים, ונמנין בין אלו שאין להן חלק לעולם הבא ונפסלין לעדות.
צעדך המגונה יגרום לך שנאת לב לבחירי עם ישראל, ע"פ הכלל כמים פנים אל פנים, כי בטח יפסקו דינך כ... גמור, וזה ישפיע על צאצאיך להרחיקם מאהבת הצדיקים, וזו דרך החינוך אשר בחרת?
אם יש בך לחגור כח ולעשות תשובה, עליך להתפטר מלהיות חבר הכנסת ולעזוב את כל המחנה, ולשוב לשקידת התורה - אשריך וטוב לך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2008 00:23 |
|
| |
חז"ל יכלו לכתוב בצורה זאת לדורי דורות, יתעקמו או לא לא משנה. והוא שמר על לשונו יותר מהם. כי לא ישימו עליו.
הגיון הפוך אבל נסלח לך.
תוקן על ידי bin ב- 10/09/2008 0:34:11
תוקן על ידי bin ב- 10/09/2008 0:37:57
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2008 00:20 |
|
| |
ישראל קדושים שומרים על נקיון לשונם אפילו במלים שהתושב"כ ורז"ל לא מצאו לנכון להתרחק מהם.
יש דוגמאות למכביר, כגון אלו האומרים "פרשת טהרה" ולא "פרשת מצורע".
הסיבה העיקרית היא שהתורה ורז"ל לא יכלו לעקם את דבריהם כדי שלא יטעו השומעים בהבנת הדברים. אבל מי שדבריו לא יתפרשו שלא כהלכה אינו חושש לכך.
הרבי נהג בזה בקיצוניות גדולה, ואפילו בדברים כגון "יש דורשין לשבח ויש דורשין לגנאי", היה כותב "יש דורשין לשבח ויש דורשין וכו'".
או: "דברי תורה כו' במקום זה ועשירים במקום אחר", כדי שלא לומר על 'דברי תורה' שהם "עניים".
אך כנראה שגם את הנהגתו זו יש דורשין לשבח ויש דורשין וכו'...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2008 22:39 |
|
| |
לבנוני. יואיל אולי מר להסביר, ומה זאת אומרת שמה שהיה נכון לחז"ל לומר מהפסוק על משה רבינו, כותב על כך האדמו"ר האחרון מלובאויטש שבכיון לא אמרתי מילה זו, ומורה להשמיט אותה ולצטט חצי פסוק במשמעות מוזרה?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2008 21:49 |
|
| |
לעניין המונחים, באופן כללי ניתן להסכים (אם כי המשפט "המצאה של הדור האחרון" בוודאי אינו יכול להתייחס לדור כ25 שנים), וכבר הסתייגתי בעצמי מהקניית משמעות גורפת מדי למונחים אלה, אך עם זאת יש להעיר בשתיים:
א. גם בעבר היו מונחים כאלה, מילים שונות אמנם אך מייצגות משמעות זהה. כשכינו את ר' יצחק אלחנן 'רשכבה"ג' התכוונו ל'מנהיג הדור', ומאי שנא?
ב. השימוש במונחים לצרכי ההווה הוא דבר אחד, ודורש דיון נפרד, אבל כשמדובר בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה, הגדרת מונחים כאלה או אחרים והחלתם אחורה על פני תקופות הוא דבר נפוץ, מקובל ולגיטימי לחלוטין (כמובן, במגבלות כללי המקצוע וכו' וכו' ואכמ"ל).
ואם כבר למען ההיסטוריה, ה"מסופר" הנ"ל נמצא ברמה של עוּבדות, או שמא רק של מייש'עלאך, כהרגלם של סיפורים מסוג זה?
תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 09/09/2008 21:50:47
|
|
|
|
|
