הבחירות לרבנות ירושלים

חיים ישראלי

בג"צ בהרכב של שלושה שופטים שדן בעתירה דחה על הסף את רוב עתירותיהן, והפרקליטות ושר המשפטים עמדו על כך שכל הליך פרסום התקנות היה בהתייעצות עם אנשי המקצוע במשרד המשפטים  ובכפוף להם.

הסעיף הבעייתי ביותר היה שברקת, שמשתוקק לכבוש את כיכר ספרא בירושלים, סבר שיש לעצור את הליך הבחירה עד לאחר הבחירות לראשות העיר ירושלים ולמועצת העיר, אולי מתוך כוונה לאותת לחבריו "ראו את כוונותיי". שר המשפטים טען כי אין כל טעם לפגם בחידוש ההליכים כבר עכשיו, מאחר שהעובדה שעבודת הוועדה נדחתה אין ספור פעמים, היא בגלל העתירות הקנטרניות לבתי משפט, שבכל זמן מחדש משכו עוד זמן ועוד זמן, ואילולא הם, מזמן היו כבר רבנים ראשיים לירושלים.

הלך הרוחות בקרב השופטים היה שהם עומדים לפסוק לדחות את הבחירות לרבנות עד לאחר הבחירות לרשויות למרות כל הטיעונים, וכפי שהשופט אליעזר ריבלין אמר, הרי ממילא הבחירות לרשויות הם בעוד חודש, אם תוציא את חודש החגים, ורמז שכדאי מאוד לדחותן.

תוך כדי כך הוצאו שרי ש"ס ר' אליהו ישי, הר' אריאל אטיאס ור' יצחק כהן, מישיבת הממשלה, וקיימו התייעצות ביניהם כיצד להגיב על הדברים הברורים שנאמרו על ידי בית המשפט. משראו כי אין מנוס מדחיית הבחירות ולפני שהתפרסם פסק בג"צ הקובע זאת, החליטו שרי ש"ס להגיע להסכמה עם העותרים ובית המשפט העליון, על מנת שייתן לכך תוקף משפטי.

בסופו של דבר, הוסכם על דעת כולם כי הבחירות יידחו עד לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, והם יתחדשו כארבעה עשר יום לאחר פרסום הבחירות ברשומות. וכאן ההישג הגדול מבחינת שר הדתות, אף שברקת מנסה לגמד אותו, הוא שהוועדה המכינה תמשיך בעבודתה מהנקודה שבה היא הופסקה ולא יהיה צורך להתחיל את ההליכים מחדש בגלל הבחירות לרשויות. אין ספק שלמרות האכזבה שהבחירות לרבנות ירושלים נדחו, יש שביעות רצון מוחלטת מהעובדה שעבודת הוועדה המפרכת שנעשתה עד כה לא הייתה לריק, והיא תחדש את עבודתה באמצע חודש חשוון, בעוד כחודשיים וחצי, ואז אולי יושם הקץ לעתירות הקנטרניות שליוו את הבחירות לרבנות ירושלים בשלוש השנים האחרונות.