מפענח צפונות

להתרשמותי, ספרו של הרב מ"מ כשר "מפענח צפונות" נחשב כקלאסיקה של ממש באשר לתורתו המופלא של הגאון הראגצ'ובי.

האמנם כן הוא?

כמו כן: האם והיכן הספר ניתן להשגה? 

אתנחתא, כמובן. איני חולק עליך.

יתירה מזו, זהו ספר פורץ דרך. יש פתגם יפה שראיתי פעם, שישנם אנשים מוצלחים שמצליחים להתקרב אל החומה. אך יש את המיוחדים שפורצים את החומה, ומפענח צפונות הוא בהחלט אחד כזה.

יחד עם זאת, הרב כשר עשה את המלאכה רק עד מחציתה. הוא אכן 'פירק' יפה את הנושאים, הגדיר, ערך. אבל אם כבר עשה מלאכה כבירה כזו, מדוע התעצל והביא בתוך הפרקים ציטוטים בלבד? למה לייגע את הקורא בהבאת ציטוטים רבים כל כך מדברי הראגצובי העמוקים עד מאוד והמרובים כל כך במראי מקום? לדעתי הקצרה אין זה פיענוח מושלם. רק חצי. 

כאמור, אדירה היא המלאכה של פיענוח השיטה, חילוקה ושיבוצה בסדר ובתבנית. ראה לדוגמא עמ' 85 - בריאת האדם. וכהנה בכל עמוד.   אני ציפיתי שהרב כשר יביא בלשונו שלו את הרעיון של הראגצובי בעניין, תוך הפניית מראי המקום, ושילוב לשונו של הראגצובי במקומות הרלונטיים בלבד. תחת זאת אני מוצא ציטוט ארוך מדברי הגאון עצמו.

סופו של דבר יוצא, שמפענח צפונות עצמו זקוק למפענח.

יש ספר של אברך צעיר על הרגצובי, שבוודאי "הסתייע" ב, או העתיק מ, ה"מפענח" מבחינת הסדר, התבנית, ההיקף - אולם הרצאת הדברים באה אצלו בצורה יפה כל כך, ממש קילורין לעיניים. ממש מרגישים את ה"סערה" של חידושיו העצומים של הגאון. מוטיב זה, פשוט נעדר, לפי מה שהספקתי לקרוא (ולא הספקתי כ"כ הרבה לע"ע), מה"מפענח".

אפילו המבוא של הרב כשר לדמותו של הצפנת פענח, מלא בציטוטים ארוכים מדי, מסורבלים מדי. ראה לדוגמא פרק ג. (אם כי יש 'פנינים' כמו פרק ד....)

ברפרפי על הספר קיבלתי תחושה שהרב כשר נתן לנו סוג של "כרטסת", ממנה מכינים את הספר. אבל הספר עצמו, עדיין לא הגיע לידינו. איך אומרים בסלנגית, "זה קרוב, אבל זה לא שם".

ולכן אני חשתי אכזבה.

[תיקוני הגהה]

תוקן על ידי יינן ב- 24/09/2008 23:41:21

"מאכזב"?

זה בוודאי ספר טוב ויפה.