בשלהי דקייטא שמתי את צעדיי השלוליתה שבחסדי ה' אשר גמלנו כל טוב שודרגה על ידי סאונה יבשה. שם ממקום מושבי בדרגש האמצעי הבחנתי שנקלעתי לדיון מעניין על מצב צבירת האינטלקט בציבור החרדי. ברנש עבדקן בעל זקן תייש מהדרגש התחתון סיפר במבטא אמריקאי והר-נופי למהדרין סיפורי אלף לילה ולילה על רבנים חרדים שקראו פושקין ואשר לשיטתו טענו או קבעו כי מי שלא יודע ומבין את מחזות שייקספיר חסר לו בהבנת התורה. אמר והזליף מים קרים על הגחלים שבפינת התא וענן עדים מסולסל עלה והיתמר מן התנור וטשטש את הראות וכושר ההבחנה לבלתי הכר בין כרתי לבין תכלת.
בינות לאדים שמעתי בת קול (זכרית לפי הקול ושעות הפתיחה) מהדרגש העליון ובפיה דברים מלאים טעם לפיהם הדובר הראשון טועה בהניחו את דבר קיומו של קנון אינטלקטואלי ואשר שינונו והבנתו מהווה תנאי מוקדם מחייב למחשבה מעמיקה. ותורף הדברים כבר נלעס דק עדי נבדק על ידי מבקרי התרבות הפוסט מודרניסטים זיע''א ויבלחט''א ואכמ''ל. לטענת הדובר, למרות החשיבות שבידיעת הקנון התרבותי המערבי, הרי שחרדים רבים סיגלו לעצמם חשיבה מעמיקה וביקורתית שישומה אינו תחום להוויות רבא ואביי ולחשיבה המוגבלת לגבולות ששורטטו על ידי הר''מ בשיעור א' ישיבה קטנה, וכל דברי חכמתם הלוא המה כתובים בספרי דברי הימים החרוט עלי קרח ובאשכולות עצכ''ח. שלא לדבר על כך שיש חרדים רבים אשר מלאו את כרסם בהיסטוריה ופילוסופיה ועוד שאר מקצועות חשובים ואין לדקדק בחוט השערה בצדיקים אלו על כך שדילגו על כרך כ''ב של הקנון כי עצם קביעת המסמרות בדבר קנוניותו של ספר זה אחר מהווה תסבוך ידוע של דרדקי חיידער אשר עקבות מגלבו של המלמד צרב את זכר ספרי המינים המנשרים מחיקם במכוות בשר. ואין לך הבדל מהותי בענינים אלו בין דרדק חיידער בוגר עץ חיים ובין מושך בערלתו חובש כיפה קטנטונת, והדברים ידועים לכל בר בי רב.
הדברים יצאו מפיו ודלת הסאונה נפתחה ומשב רוח קר חדר אל תוככי התא הדחוס, ולהרף רגע ראיתי את צדודיתו של דובר דברי החכמה, הלא הוא אחד ממבקרי הפורום המבליח מחשכת אלמוניותו מעת לעת. הטמפרטורה עלתה לגובה ההתלהבות שר' ברוך מרדכי מפיק בדפיקת סטנדר אלמותית, ואנוכי נמלטתי לנפשי ולמחשבותיי המצומקות.
בדרכי הביתה באוטובוס קו 28 המשכתי להרהר בדברי החכמה הן מחמת ענינם כי רב והן מחמת העדר היכולת להרהר בד''ת שכן כבר נפסק האיסור להרהר בדברים שבקדושה בנסיבות אלו.
כאשר האוטובוס הגיע לתחנה המרכזית ירדתי ממנו אל האויר הצח ושני רבעי אבחנות באמתחתי:
תובנתי הראשונה מכירה בנוכחות אינטלקטואלית חרדית מרובה בסביבתו של מחבר הודעה זו וכל זה לפי קוצר הבנתו הצנועה.אלא שלהבדיל מהחברה הלא-חרדית נוכחותם של האינטלקטואלים החרדים אינה משתקפת בתוצר התרבותי של החרדיות ואין לה ביטוי בשיח הציבורי שכן זה מוכתב על ידי חמורים כיהודה יברוב וחבורתו דילייה. כל חברה נורמלית משקפת את הרכבה האנושי ברגע נתון, ואילו בחברה החרדית הטון תמיד מוכתב על ידי האינפנטילים ולא משנה מה מספרם.
תובנתי השניה מתמקדת בהיבט משני ושולי של תופעת האינטלקטואליות החרדיות והיא ביטויה במישור הזוגי. בנוהג שבעולם שהחברים במערכת זוגית ארוכת טווח משדרים על אותו גל אינטלקטואלי וע''כ הבסטיונר מקיים מערכת זוגיות עם בסטיונרית או פדיקוריסטית ואילו הפרופסור המלומד מקיים מערכת יחסים זוגית עם סטודנטית צעירה באם אתמזל מזלו או עיתונאית בת גילו באם איתרע מזלו. בניגוד חריף לעולם הגדול האינטלקטואלים החרדים לא בדיוק נשואים עם אינטלקטואליות. יש לי חברים שלענ''ד עוברים בחוכמתם הרבה את קאנט, ויטנגשטיין, שייקספיר, ור' שלמה פישר יחדיו, ועדיין הם תקועים עם בובות מחומצנות ומאופרות שכל חכמתם מסתכמת במניית מעות ובעריכת קניות. רק בציבור החרדי ניתן לראות על שידת שינה אחת ספר ילדים אינפנטילי ובשידת שינה שניה ספר הגות מעמיק.
יש כאן פער שקיומו הורג אותי ומאיים לקפד את פתיל חיי בטרם עת.
חברים טובים שלי טוענים שהפער הנידון מובנה בתפיסה ישנה או מסורתית של הזוגיות לפיה התאמה אינטלקטואלית אינה אפילו מטרה ראוייה ויעידו גדולי הלמדנים באשר הם שם הנשואים לאווזות פתיות ופתטיות.
ושורש הרע הינו שורש הטוב והסיבה ליציבות הייחסית המאפיינת את מוסד הנישואים החרדי.
ומעמיקי חקור יעמדו על הקשר הסיבתי ההדוק בין שני התובנות.
נקודה שולית שיש להרחיב בה, הינה העובדה שלעומת הלמדן הנשוי עם אווזה, הלמדנית בד''כ לא תסתפק באווז גועה ותדרוש בר דעת.
מוקדש לעילוי נשמת הרבנית הקדושה מרת הינדל מלצר מחברת ספרי אבן האזל זצוקלל''ה
תוקן על ידי מ_למערכת ב- 29/09/2008 0:33:52
נשלח ב-19/2/2010 11:49
מערכת
אני מוכן להשבע כי דברי נשבעתי ש"עצם העובדה שמאפשרים להם לפעול ולא מוקיעים אותם מכריחה שאינטלקטואלים רבים מסכימים עם פעולותיהם... [דהיינו] למהלך הכולל (ב) ברי לי שאותם אינטלקטואלים לא יתנו לאחרים להוביל את העדר אלא כאשר מובילי דעת הקהל עושים זאת באופן שמקובל עליהם" נכונים.
רק צריך להבין מדוע ההנהגה מדהירה את הציבור לביבים ומדוע הצבור דוהר
התשובה הינה הצורך הנואש של ההנהגה לבדל ולבודד את הציבור. חושבני שהם חושבים כי, ככל שהעניינים מתנהלים היום הצבור החרדי, חשיפה לציבור הכללי הינה אסון (ועניין אחר הוא אם גישתם נכונה). אחת הדרכים החשובות לבידול, הינה בוז לחכמה הכללית, הבעיה היא שהבידול משול לרכבת שדים. ההנהגה מרגישה כי ללא העמקתו התמידית הוא יישחק, אבל העמקתו גורמת לו להיות מופרך יותר ויותר. עד שנגיע למהירות התרסקות. חושבני שחלק גדול מההקצנה הדתית, מהשתלטות דת המנהגים והסגולות, ומהפתוח המואץ של דעת התורה נובע מכך
מדוע הצבור דוהר? שאלה טובה.
נשלח ב-3/2/2010 08:43
אין ספק, פותח האשכול, יש לך כתיבה יפה.
_________________
שערי דמעות לא ננעלו, אז למה השערים בכלל?
נשלח ב-28/1/2010 22:21
הניתוח שלי לא מלמד מאומה על היות האינטלקטואליות מטרה ראויה או לו ואיזה דרך יבור לו האדם השלם.
לא מנושאי ההתמחות שלי.
קצרה בינתי מלהבין את דבריך.
נשלח ב-28/1/2010 16:16
מערכת התואיל להחכימנו מה היתה ההתקלות של ר' משה שפירא עם משטרת המחשבות?
שאלה נוספת האם הניתוח שלך אינו מלמד שבעצם אינטלקטואליות אינה מהווה מטרה ראויה לשמה ואם בן אדם הוא אינטלקטואל עליו לשבר את שכלו ולהתישר עם הקו האמיתי?
מערכת: כתבת "כל חברה נורמלית משקפת את הרכבה האנושי ברגע נתון" הצדק עמך.
1 לכן יש להניח שמאחורי אותם אנשים שבלשונך הזהב הם אינפנטילים -ואין צורך להתייחס לאדם מסוים זה או אחר- ישנם אינטלקטואלים שמעוניינים דווקא בפעולות ובדעות כאלו שאתה מגנה, גם אם הדעה המובעת מעל פני השטח אינה מופיעה במישרין כהבעת עמדה של אינטלקטואל מסוים, הרי עצם העובדה שמאפשרים להם לפעול ולא מוקיעים אותם מכריחה שאינטלקטואלים רבים מסכימים עם פעולותיהם, -כמובן אין הכוונה לכל פרט אלא למהלך הכולל-, על אף שהרוב הדומם הוא עדר, ברי לי שאותם אינטלקטואלים לא יתנו לאחרים להוביל את העדר אלא כאשר מובילי דעת הקהל עושים זאת באופן שמקובל עליהם.
א. לא טענתי למשוואה הבאה: חרדיות = אינפנטליות. בקרב הפרטים המרכיבים את כלל הציבור החרדי ניתן לזהות שיח שרחוק מאינפנטיליות. טענתי הייתה והינה שהעקרון המנוסח לעיל בדבר היות החברה משקפת את הרכבה ברגע נתון משום מה אינו בא לידי ביטוי בציבור החרדי. מכלל דברי אתה למד שאני סבור שהשיח הציבורי החרדי לוקה בחסר, וברגע של חרון מסוגנן אוסיף כי הוא מהוה ביטוי אומלל של אינפנטליות, שטחיות, היסטריה, בורות, ובעיקר פרימיטיביות.
ב. לא הוכחתי וביססתי את טענתי בדבר פיגורו של השיח החברתי החרדי ובמאמר המוסגר אוסיף כי מבחינתי מדובר במושכל כמעט ראשון. אבל הבה נשאיר זאת לאשכול אחר, אם בכלל. רשימתי הניחה כי קוראי מסכימים להנחתי בדבר פיגורו וניוונו של השיח הציבורי החרדי, ופואנטת אשכולנו נסובה על אנומליית העדר השיקוף היחסי. גברת נשבעתי לעומת זאת בחרה לתקוף את הנחתי באמצעות טיעון סיבובי שמניח על הכרחיות הימצאותם של ''אינטלקטואלים המעונינים דווקא בפעולות ובדעות כאלו שאתה מגנה.'' וזאת על בסיס הטיעונים הבאים: (א) עצם העובדה שמאפשרים להם לפעול ולא מוקיעים אותם מכריחה שאינטלקטואלים רבים מסכימים עם פעולותיהם... [דהיינו] למהלך הכולל (ב) ברי לי שאותם אינטלקטואלים לא יתנו לאחרים להוביל את העדר אלא כאשר מובילי דעת הקהל עושים זאת באופן שמקובל עליהם.
אני לא מסכים עם נשבעתי מהסיבות הבאות:
נשבעתי מניחה כי לו רק רצו בכך, החרדים האינטלקטואלים היו מוקיעים את סוכני תודעת השינוי, העסקנים, ומכונני דעת הקהל ובולמים את השפעתם. אמירה זו מצביעה על ניתוק מוחלט מהריאליה של חרדיות העת החדשה ונעדרת אפילו זיקה מינימלית למה שקורה בציבור החרדי. נשבעתי טועה עובדתית וגם במה שהר''מ שלי היה מכנה ''בהבונה''. כל אופוזיציה חרדית מושתקת מיד ובאלימות. וע''כ כל אינטלקטואל חרדי מגביל את התרת חרצובות לשונו לשיחות סלון אם בכלל, ונוצר את לשונו בשיח הציבורי. תסלחי לי אבל או שהנך מתגוררת בירח או שהגדרות המילון שלנו לטפשות שונות.
שנית גם אם פלוני או אלמוני ניחן בבלוטות אומץ ענקיות הרי שאין מדרך החכמים להשמיע דברים שאינם נשמעים. החברה החרדית מונעת ומעוצבת על ידי כוחות רבי עוצמה שהתגבשו בנסיבות השנים ואשר הובילו אותה להתכייל על המכנה המשותף הרחב והנמוך ביותר - דהיינו הנויירוזות. במצב קליני זה זה עסקנים אלימים, מברכי מיים קדושים, מחלצי דיבוקים, ונואמי ככרות הם ממליכי המלכים.
גם אם נניח לצורך הדיון, שהשיח החרדי הציבורי הפרימיטיבי הינו פרי מזימה מתוכננת ומבטאת חשיבה גבוהה שמסכימה ומתווה את הכיוון הרי ששאלת האנומליה עדיין זועקת לפתרונה.
להשתקתם של האינלקטואלים יש גם השפעה מצטברת על מגמת ירידת מפלס החוכמה הכללי שכן העדר שיקופו בשיח הציבורי מוביל להטפשה גם של נושאי מטען גנטי משובח שבנסיבות אחרות היו מחכימים. ואין להשוות את תודעתו החד מימדית של החרדי הממוצע בן ימינו לדורות עברו.
למרות שהוא לא מסכים להתנהלות הציבורית החרדית, האינטלקטואל החרדי בד''כ רוצה להשתייך לחברה החרדית מסיבות שדנו עליהם בפורום זה עד לזרא וע''כ הוא מוכן לשלם מחיר כה גבוה שמרכיב שתיקתו מהווה רק מקדמה מזערית ביחס לסכום הכולל.
האם הרב מ. שפירא או הרב י. שרייבר שככל הידוע לי נחשבים לאנשים חכמים וכן שאר ראשי הישיבות אינם מזדהים עם הטון של החברה החרדית, או שבאופן מתמיה כל מי שהגיע לאיזה הישג בלימוד התורה ונחשב תלמיד חכם [על כל פנים מאלו הידועים] שייך לקבוצת האינפנטילים, ורק הרב נדל והרב זילברמן הם חכימי דיהודאי.
לא מכיר את הרבנים הנזכרים באופן אישי. יתכן שהם אידיוטים גמורים - שכן תיוגם כחכמים על ידי טינייגרים מחוצקנים כשלעצמה אינה מהווה סיבה מספקת למשכן את כליותיי בהתערבות להוכחת טענתם זו, או התגלמות התבונה הטהורה בעולמנו. כך או כך מדוע את מניחה שהרבנים הנ''ל משפיעים על הציבוריות החרדית? ככל הידוע לי רבנים מהסוג הרב גרוס והרב קארפ הינם פופולרים בימינו, והגותו של ר' משה שפירא הינה ענין לבעלי מחשובע אקזוטים. מתי ר' משה שפירא פתח את פיו באיזה נושא ציבורי מיום שהחל לגדל זקן? במקרה ר' משה שפירא נזהר עד מאוד שלא לדבר בשום נושא שיסבך אותו יהא זה רעיון מחשבתי על הפרשה, פשט במכתב אליהו, או הברקה בסוגיית בן פקועה. כבר לפני שנים הוא נתקל במשטרת המחשבה (על ענין טריוויאלי שהוכיח את טפשותם של העסקנים ולא פחות של הרבנים בדרג המרנים) ומאז הוא תפר את מלתעותיו. ק''ו בן בנו של ק''ו שהוא לא ידבר על תופעת חצרו של הרב אליישיב, עסקני הוועדות, טירורוסטי מכתבי המחאה, מגמות חינוכיות, ותופעות רבניות מוזרות מסוגם של הרבנים גרוס קארפ. יותר מסביר להניח כי הוא לא יהרהר רעה על הרב אפרתי אפילו על משכבו בלילות פן יבולע לו.
אבל הבה לא נתפס לאישיותו של הרמ''ש ונסכם את טענותיי כלדהלן:
- אפילו אם הרבנים הנ''ל מהווים את התגלמות התבונה הטהורה בעולמנו עדיין אין הם משפיעים בספירה הציבורית וזה תורף טענתי.
- יתכן שהם פחות חכמים ממה שאת חושבת.
- אינטלקטואלים חרדים רבים מתאפיינים בהפרדת רשויות שבאה לידי ביטוי במידורו של השכל לתחומי פעולה מסויימים כפלפול בקצות החושן והדרתו המלאה מעיסוק בתחומים כביקורת חברתית וכו'.
אלא מה תאמר שבאמצעות הטרור השתלטו האינפנטילים, נשמע לי מגוחך, [גם לי זה היה נשמע מגוחך אילו הילד המפגר הזה לא היה הילד שלי. ההשתלטות באמצעות הטירור הינה אופציה סבירה לחלוטין. איך את חושבת שהרב שך השליט את דעתו על הציבור החרדי? איך חצרותיהם של הרבנים אליישיב, שטיינמן, קרליץ, ולפקוביץ פועלות? ואיך את חושבת שר' שמואל דויטש משכנע אנשים לסגת מתוכניותיהם? באמצעותם זקנם הנאה וטיעוניהם הבנויים לתלפיות? או בבריונות מרפקים?] איך הגיעו למצב זה של שלטון הלא גם בחברות טוטליטריות [עכ"פ בעולם המערבי, ואל תוכיח מהערבים שתרבותם שונה] אי אפשר בשום אופן לומר שהשלטון לא הביע את דעת השכבה העליונה של האינטלקט בחברה בנקודת הזמן שבו נתפס השלטון על ידי גורם כזה או אחר [אפילו בחוות החיות החיות החכמות הן שתפסו פיקוד], וגם אם לאחר שהשתלטו ייתכן שהשלטון כבר לא שיקף את החברה אבל מולידי המהפכות תמיד היו אינטלקטואלים. מבלי להתייחס לנכונות טענתה האחרונה של נשבעתי המוטלת בספק גדול עד מאוד, הרי שאין לגזור גזירה שווה שכן החברה החרדית בעת החדשה שונה בכך שהיא מתאפיינת בדינימקה חברתית שבה חוכמת המסכן בזוייה. זוהי חברה שדינמיקת גיבוש מגמתה (להבדיל מהמטען ההסטורי שלה) מונעת על ידי נואמי כיכרות שמכויילים על האינסטנקטים הנמוכים ביותר של קהל המאמינים הנבער, מנהלי סמינרים מטומטמים, ומזכירי ועדות רבנים.
אם כן עליך חובת ההסבר מהו התהליך המקביל לזה בחברה החרדית, איך וממה נוצר שלטון החמורים האינפנטילים?
מימי לא שמעתי טיעון חצוף ומוזר כזה. יש לי הסברים רבים באמתחתי אבל מדוע חובת ההסבר עלי? גברתי נמנעה כליל מעיסוק בבירור עובדתי ונתקעה בשלב התיאוריות למרות שסדר הדברים אמור להיות הפוך. ברגע שנמננו וגמרנו שטיפוסם מסוגם של הרב אפרתי, הרב אלזס, יהודה יברוב, חיים כהן, הרב רפאל רייכמן, הרב קארפ, מוטקה בלוי, ויחיאל מיכל מנדלסון הינם (א) משפיעים על התנהלות הציבור החרדי ברמת קהילת העל (ב) ועל כך שהם טירוריסטים אלימים הרי שהוכחתי את תורף טענתי בדבר הפער נשוא אשכול זה. לעומת זאת גב' נשבעתי הסתבכה עם הנחות שגויות ותיאוריות מוזרות וע''כ היא משנה את העובדות.
בין אם יש לי תיאוריה שמסבירה את האנומליה הזו ובין אם אני עדיין מתחבט בניסוחה אם בכלל, הרי שהבחנתי בדבר קיומה של האנומליה עומד לתלפיות לבלתי זוע בין אם נמצא לה הסבר סביר ובאין אם לאו.
אבל לגזור על העדרה של האנומליה רק משום שלא ניתן להסבירה על בסיס תיאוריות שגויות ומכלילות זה למעלה מכוחי?
רבוייתי תעזרו לי!!! מישהו שומע אותי??? לא יתכן שכל משא הדור יהיה על כתפיי. הרב שך והסטייפלר נפטרו וגם אני לא כ''כ צעיר.
האם עלי להסביר זאת גם בגרמנית?
תוקן על ידי מ_למערכת ב- 28/01/2010 02:36:36
נשלח ב-27/1/2010 10:52
נראה לישזה מסימני ההיכר של כל חברה שדוקא הפחות משכילים הם המנהיגים ונותני הטון , אלא שבחברה חופשית נותנים גם לאחרים לחיות.
נשלח ב-26/1/2010 22:45
הייתי מציע לחשוב על הדברים באופן השוואתי.
הווי אומר: האם מסימני ההיכר הקבועים של חברה טוטליטרית וריכוזית שדווקא הפחות משכילים הם המנהיגים ונותני הטון, ואולי באיזשהו אופן דבר זה הוא אף פועל יוצא מהשיטה.
אני מניח שיש התייחסות לשאלה זו בכתבי הגות מדינית, ויחכימונו היודעים.
נשלח ב-25/1/2010 12:25
מכתבים מה לך תמה, הלא האדם לא נברא אלא לשבר את שכלו.
נשלח ב-25/1/2010 03:35
מכתבים, ברוך שובך! לשמחתנו רענן כתמיד...
נשלח ב-24/1/2010 18:43
לאחר שנחלצתי ממעמקי חופשתי והלקיתי את כל המומחים לעניני ויטגנשטיין שאינם יודעים צורת אות גרמנית שוק על ירך נוכחתי לדעת כי אני מנהל דיאלוג עם עצמי וכי בני שיחי נאלמו דום ונעלמו בתהום הנשיה . למרות האמור ולמען הרבה דעת, חלצי את מותניי ואזרתי עוז בהקדישי מספר דקות לבירור מספר ענינים שהדיון בהם לא מוצה עד תומו. באם יוסיף ה' כוח אוסיף עוד כהנה וכהנה.
אחת הנקודות שהועלו ברשימתי היא העדר ההלימות בין כמות האינטלקט בציבור החרדי לבין השתקפותו בהתנהלות הציבור החרדי:
תובנתי הראשונה מכירה בנוכחות אינטלקטואלית חרדית מרובה בסביבתו של מחבר הודעה זו וכל זה לפי קוצר הבנתו הצנועה.אלא שלהבדיל מהחברה הלא-חרדית נוכחותם של האינטלקטואלים החרדים אינה משתקפת בתוצר התרבותי של החרדיות ואין לה ביטוי בשיח הציבורי שכן זה מוכתב על ידי חמורים כיהודה יברוב וחבורתו דילייה. כל חברה נורמלית משקפת את הרכבה האנושי ברגע נתון, ואילו בחברה החרדית הטון תמיד מוכתב על ידי האינפנטילים ולא משנה מה מספרם.
לא כתבתי שכל, חצי או אפילו 10% אחוזים מהציבור החרדי מתאפיינים בקו חשיבה אינפינטלי. פונקט פאקערט!!! רשימתי עסקה באנומליה שבאה לידי ביטוי בתופעת מספרם הגבוה של בעלי דעת מובהקים בציבור החרדי שהולכים בתלם ובין השיח הציבורי שאינו משקף את מספרם הסגולי הרב של בעלי הדעת.
ע''כ העירה לי גב' נשבעתי בשורות הבאות:
הניסיון לקבוע כאילו כל מי שהולך בתלם עושה זאת כתוצאה מחוסר מחשבה הוא פתטי
תסלח לי הגב' נשבעתי אבל בעוד שניתן לתרץ את בורותה בלשון עם לועז באלף ואחד תירוצים מה תענה נוכח העדר כישורי הבנת הנקרא?
הפיסקה המובאת לעיל והמודגשת באדום מניחה במפורש כי רבים מההולכים בתלם הינם בעלי דעת מובהקים שגלגלי מוחם אינם פוסקים מסיבובם האינסופי ובשום מקום לא רמזתי ולו בעקיפין שהליכתם בתלם הינה תוצאה של ''חוסר מחשבה''. הוא אשר דיברתי: הצבעתי על אנומליה בין זרימתם של נהרות דעת אינסופיים לבין העדר השתקפות כמעט מוחלט בשיח הציבורי.
אדרבא: אני הוא שהעדתי מכלי ראשון על החוכמה הרבה המוקרנת מחבריי השקועים בתלם עד צווארם ובנדיבותי כי רבה הסקתי כי הם מהווים חתך מייצג של הציבור החרדי.
אני לא יחלוק עמכם את חוות דעתי השיפוטית על מיהו פתטי ואשאיר את הסקת המסקנות לשיפוטם של קהל הקוראים, אבל אצביע גם אצביע על כישורי הבנת הנקרא הלוקים בחסר.
נשלח ב-23/8/2009 17:42
.
תוקן על ידי דרמטית ב- 23/08/2009 17:38:48
נשלח ב-21/8/2009 11:33
i don't understand what you want
נשלח ב-21/8/2009 11:15
The news of Rabbi Haim of the Levites on his Mimeograph machine on Maimonides
גדול !
נשלח ב-21/8/2009 02:46
נשבעתי יצאה לחופשה ונראה שהיא נרגעת על ידי השחלת פוסטים. המערכת לעומת זאת דוגלת בשיטה של אין מנוחה אלא בחריכת אפידרמיס, ליקוק קרטיבים, ופעילות מוחית מינימלית.
כאחד שכתב את הדוקטורט שלו על הצאינה וראינה בראי פילוסופיית הלשון של לודוויג ויטגנשטיין והישיבישע רייד של ישיבות רייסין והגלילות ארשה לעצמי להתעלם, לעת עתה, מן שאר השטויות שנמרחו ללא רחמים לאורך אשכול זה שכן כל מה שאני מרשה לעצמי בשלהי דקייטא זה לתרום הערה אחת ובלתי צנועה המשיקה לתחום התמחותי.
לודוויג ו. כתב בחייו ספרים רבים ולא רק ספר אחד. אלא שרק זוג ספרים יצא לאור בחייו. ועל כן מן הראוי שהמקשקשים העורכים חילוק בין הספרים שיצאו לאור בחייו ואלו שלא יצאו לאור בחייו ידייקו היטב בדבריהם ודו''ק. אמנם הספר השני היה ספר עזר למורים אבל פארט א סייפער.
ועכשיו לסוגית התרגום דהיינו האם ראוי או ניתן להתייחס לספר הידוע כ''מאמר לוגי פילוסופי'' ולציינו כמסכת. לכאורה, עמיתי המלומדים צודקים משום שהספר ידוע בחוגים פלצנים אלו ואחרים כטרקטטוס וזו היא המילה הלטינית המציינת מסכת.
אלא שמסקנה זו גובלת בעמרצות ממש וע''כ יש לשלוח את מצדדיה לעמוד הקלון וגם לקורס תרגום של שנה ראשונה.
טעות נפוצה של מתרגמים הינה תרגום של תרגום ושימוש בלתי מושכל בתאוזורוס.
הספר הנידון נכתב בשנת 1918 תחת השם: Logisch-philosophische Abhandlung שום טרקטטוס שום מסכת ושום נעליים.
התרגום העברי המתאים ביותר ל - Abhandlung הוא ''מאמר'' או ''חיבור''.
באופן תיאורטי ניתן לתרגם את המילה Abhandlung גם ל - Traktat והוא מוכר כמילה נרדפת אלא שהוראתו של האחרונה ובמיוחד בהקשר הגרמני הינה מצמצמת ומתייחסת לקטגוריה מסויימת של חיבור. ולו זו בלבד, אלא בעוד שהתרגום האנגלי הוא Treatise ומתייחס בד''כ לקטוגריה מסויימת של חיבורים מדעים התרגום הגרמני הוא בעל קונוטציות שליליות.
ולתועלת עמיתתי המלומדת אני מצ''ב הסבר קצר בגרמנית הלקוח ממילון לעניני ספרות (הדגשתי את המשפט האומר כי בניגוד להוראתה של המילה באנגלית או בצרפתית, הרי שהוראת המילה בגרמנית הינה נגיטיבית ומציינת בעיקר חיבורים דוגמטים :
Wie die Übersetzung schon verrät, definiert sich die Form des Traktats über die Behandlung eines einzelnen Themas zu einem bestimmten Zweck. Dabei handelt es sich zumeist um religiöse, philosophische, kulturelle, politische, moralische oder (natur-)wissenschaftliche Themen, die in monologisch-systematischer Form abgehandelt werden. Im Gegensatz zum verwandten Essay wird von einem Traktat keine literarisch elegante Gestaltung erwartet. Der Traktat ist auch historisch gesehen die deutlich ältere Form und stammt bereits aus der Antike. Da er seine Blütezeiten während der Durchsetzung des institutionalisierten Christentums in der Patristik und im scholastischen Mittelalter erlebte, diente er zumeist didaktisch-dogmatischen Zwecken. Im Deutschen hat der Begriff Traktat deshalb - im Gegensatz zum englischen tract oder französischen traité - einen negativen Beiklang: das wird vor allem im Diminutiv Traktätchen als Bezeichnung für kleinere moralisch-religiöse Erbauungsschriften deutlich. Die gelungenen Beispiele der Traktat-Literatur zeichnen sich dem gegenüber gerade durch Überschaubarkeit, Klarheit, Verständlichkeit und eine stringente Durchführung ihres Themas aus.
לו רצה ויטגנשטיין להכתיר את חיבורו כמסכת היה משתמש במילה הגרמנית המדוייקת
das Traktat
(משום מה הלינק אינו עובד - אבל יש צילום של המהדורה המקורית באתר אוני' לייפציג)
וראה זה פלא. אין שום איזכור למילה Traktat
ובוודאי שלא לטרקטטוס.
הטרקטטסיות מפציעה לאויר העולם בשנת 1922 עת הספר מתורגם לאנגלית על ידי אודגן תחת הכותרת Tractatus Logico-Philosophicus שאינה מוצעת כתרגום של ה - Logisch-philosophische Abhandlung ע'י הצעיר המתרגם אלא על ידי פרופ' מור כהומז' לספרו של שפינוזה.
וכמו שאנו היהודים מתרגשים מכתב רש'י, ד' החיבור, ושאר אפקטים ישיבתיים כך הגויים ימ''ש מאבדים את הצפון למראה טייטל לטיני המעניק לחיבור קדושה מיוחדת.
עבדכם הנרצע ומזכירת המערכת שפחתכם החרופה בדקו אין ספור תרגומים ומצאו כי הכותרת כמעט תמיד מכילה את הטייטל הלטיני אבל התרגום לשפת המקום מתייחסת ל- Abhandlung וע''כ מתורגם כ''מאמר'' ולא כמסכת. ולמרבה האבסורד הטייטל הלטיני מוכר כשם המפורש בעוד התרגום המקומי ל- Abhandlung מופיע ככותרת המשנה.
התרגומים לשפה העברית נעשו על ידי פרופ' עדי צמח וד''ר משה קרוי. למרות שישישא קמא נהג להכות את אשתו (זה מה שקורה שפרופסור לפילוסופיה של האסטטיקה מתחתן עם הסטטיסטיקה ודי למבין) וישישא בתרא השתגע לאחר שהשגריר דאלטנטיס הזמין אותו לעולם האמת של איין ראנד, הרי שגרמנית הם ידעו וליבם לא הלך אחר מדוחי השווא של הלטינית. כמתרגמים מקצוענים שליבם לא חדל מלפעום נוכח הכותרת הלטינית, שניהם הכתירו את תרגומיהם, כל אחד בתורו הוא, ''כמאמר לוגי פילוסופי'' ועל תרגומם המדוייק יבורכו מן השמיים. הפלצנים רשאים להמשיך להכתירו כה''טרקטטוס'', למען הרשים את קהל הנבערים התולים בהם עיני עגל אבל כאשר מתרגמים לעברית ראוי לתרגם מגרמנית ולא מלטינית. אז או שמתייחסים לכותרת הלטינית ומביאים אותה כלשונה וככתבה בתעתיק עברי או שמתרגמים את כותרת המקור מגרמנית שהקשר בינה ובין מסכת הינו קלוש והינו על דרך האסוסיאציה.
אבל לתרגם את ה- Abhandlung למסכת דומה לתרגם את חידושי ר' חיים הלוי על הרמב''ם סטנסיל ל -
The news of Rabbi Haim of the Levites on his Mimeograph machine on Maimonides
