האם הזוגיות החרדית שונה?

מובא מפורום אגודה אחת
הכותב מ' למערכת

על אינטלקטואלים חרדים וזוגיות חרדית

לכבוד המערכת הנכבדה

ברצוני לשתף את כבודכם בסיפור אמיתי מהחיים ובמספר תובנות שעלו בעקבותיו.

בשלהי דקייטא שמתי את צעדיי השלוליתה שבחסדי ה' אשר גמלנו כל טוב שודרגה על ידי סאונה יבשה. שם ממקום מושבי בדרגש האמצעי הבחנתי שנקלעתי לדיון מעניין על מצב צבירת האינטלקט בציבור החרדי.  ברנש עבדקן בעל זקן תייש מהדרגש התחתון סיפר במבטא אמריקאי והר-נופי למהדרין סיפורי אלף לילה ולילה על רבנים חרדים שקראו פושקין ואשר לשיטתו טענו או קבעו כי מי שלא יודע ומבין את מחזות שייקספיר חסר לו בהבנת התורה. אמר והזליף מים קרים על הגחלים שבפינת התא וענן עדים מסולסל עלה והיתמר מן התנור וטשטש את הראות וכושר ההבחנה לבלתי הכר בין כרתי לבין תכלת.

בינות לאדים שמעתי בת קול (זכרית לפי הקול ושעות הפתיחה) מהדרגש העליון ובפיה דברים מלאים טעם לפיהם הדובר הראשון טועה בהניחו את דבר קיומו של קנון אינטלקטואלי ואשר שינונו והבנתו מהווה תנאי מוקדם מחייב למחשבה מעמיקה. ותורף הדברים כבר נלעס דק עדי נבדק על ידי מבקרי התרבות הפוסט מודרניסטים זיע''א ויבלחט''א ואכמ''ל. לטענת הדובר, למרות החשיבות שבידיעת הקנון התרבותי המערבי, הרי שחרדים רבים סיגלו לעצמם חשיבה מעמיקה וביקורתית שישומה אינו תחום להוויות רבא ואביי ולחשיבה המוגבלת לגבולות ששורטטו על ידי הר''מ בשיעור א' ישיבה קטנה, וכל דברי חכמתם הלוא המה כתובים בספרי דברי הימים החרוט עלי קרח ובאשכולות עצכ''ח. שלא לדבר על כך שיש חרדים רבים אשר מלאו את כרסם בהיסטוריה ופילוסופיה ועוד שאר מקצועות חשובים ואין לדקדק בחוט השערה בצדיקים אלו על כך שדילגו על כרך כ''ב של הקנון כי עצם קביעת המסמרות בדבר קנוניותו של ספר זה אחר מהווה תסבוך ידוע של דרדקי חיידער אשר עקבות מגלבו של המלמד צרב את זכר ספרי המינים המנשרים מחיקם במכוות בשר. ואין לך הבדל מהותי בענינים אלו בין דרדק חיידער בוגר עץ חיים ובין מושך בערלתו חובש כיפה קטנטונת, והדברים ידועים לכל בר בי רב. 
 
הדברים יצאו מפיו ודלת הסאונה נפתחה ומשב רוח קר חדר אל תוככי התא הדחוס, ולהרף רגע ראיתי את צדודיתו של דובר דברי החכמה, הלא הוא אחד ממבקרי הפורום המבליח מחשכת אלמוניותו מעת לעת. הטמפרטורה עלתה לגובה ההתלהבות שר' ברוך מרדכי מפיק בדפיקת סטנדר אלמותית, ואנוכי נמלטתי לנפשי ולמחשבותיי המצומקות. 

בדרכי הביתה באוטובוס קו 28 המשכתי להרהר בדברי החכמה הן מחמת ענינם כי רב והן מחמת העדר היכולת להרהר בד''ת שכן כבר נפסק האיסור להרהר בדברים שבקדושה בנסיבות אלו. 

כאשר האוטובוס הגיע לתחנה המרכזית ירדתי ממנו אל האויר הצח ושני רבעי אבחנות באמתחתי: 

תובנתי הראשונה מכירה בנוכחות אינטלקטואלית חרדית מרובה בסביבתו של מחבר הודעה זו וכל זה לפי קוצר הבנתו הצנועה.אלא שלהבדיל מהחברה הלא-חרדית נוכחותם של האינטלקטואלים החרדים  אינה משתקפת בתוצר התרבותי של החרדיות ואין לה ביטוי בשיח הציבורי  שכן זה מוכתב על ידי חמורים כיהודה יברוב וחבורתו דילייה.  כל חברה נורמלית משקפת את הרכבה האנושי ברגע נתון, ואילו בחברה החרדית הטון תמיד מוכתב על ידי האינפנטילים ולא משנה מה מספרם.

תובנתי השניה מתמקדת בהיבט משני ושולי של תופעת האינטלקטואליות החרדיות והיא ביטויה במישור הזוגי. בנוהג שבעולם שהחברים במערכת זוגית ארוכת טווח משדרים על אותו גל אינטלקטואלי וע''כ הבסטיונר מקיים מערכת זוגיות עם בסטיונרית או פדיקוריסטית ואילו הפרופסור המלומד מקיים מערכת יחסים זוגית עם סטודנטית צעירה באם אתמזל מזלו או עיתונאית בת גילו באם איתרע מזלו.   בניגוד חריף לעולם הגדול האינטלקטואלים החרדים לא בדיוק נשואים עם אינטלקטואליות.  יש לי חברים שלענ''ד עוברים בחוכמתם הרבה את קאנט, ויטנגשטיין, שייקספיר, ור' שלמה פישר יחדיו, ועדיין הם תקועים עם בובות מחומצנות ומאופרות שכל חכמתם מסתכמת במניית מעות ובעריכת קניות.  רק בציבור החרדי ניתן לראות על שידת שינה אחת ספר ילדים אינפנטילי ובשידת שינה שניה ספר הגות מעמיק.

יש כאן פער שקיומו הורג אותי ומאיים לקפד את פתיל חיי בטרם עת.

חברים טובים שלי טוענים שהפער הנידון מובנה בתפיסה ישנה או מסורתית של הזוגיות לפיה התאמה אינטלקטואלית אינה אפילו מטרה ראוייה ויעידו גדולי הלמדנים באשר הם שם הנשואים לאווזות פתיות ופתטיות.

ושורש הרע הינו שורש הטוב והסיבה ליציבות הייחסית המאפיינת את מוסד הנישואים החרדי.
 
ומעמיקי חקור יעמדו על הקשר הסיבתי ההדוק בין שני התובנות.  

נקודה שולית שיש להרחיב בה, הינה העובדה שלעומת הלמדן הנשוי עם אווזה, הלמדנית בד''כ לא תסתפק באווז גועה ותדרוש בר דעת.  

מוקדש לעילוי נשמת הרבנית הקדושה מרת הינדל מלצר מחברת ספרי אבן האזל זצוקלל''ה

האמת היא שחבר סיפר לי שכיום למעשה הנשים החרדיות הן השומרות על הבית החרדי.

בבתי הספר של בית יעקב,  מחדירים בבנות מקטנות את מעלת ההסתפקות במועט ומעלת לימוד התורה.

למעשה אם הבעל מגלה שנתיים שלוש לאחר החתונה לאחר שכבר התיישב בביתו ובדעתו, כי ברצונו לצאת מהכולל וללמוד מקצוע כל זמן שהוא יכול בנחת כאשר המשפחה אינה מרובת ילדים. האשה מפצירה בו (או ממררת את חייו תלוי באשה ובנקודת המבט), להשאר עוד תקופה, לנסות לבדוק, כי מאד חשוב לה שבעלה ילמד ויש להסתפק במועט וכו'. רצונו למצוא את חייו במקום שאינו נע סביב הכולל יתקל בכתף קרה במקרה הטוב.

לאחר מספר שנים נוסף, כאשר כבר מטופלים בחמישה ילדים ויותר והבעל שקוע עד עמקי צוארו בגילגול גמ"חים, הוא כבר יתקשה לצאת ולפרנס בכבוד. הוא גם טרוד מדאי בשביל ללמוד מקצוע מכניס, אולי גם לאשה יפול האסימון שבעלה צריך לעבוד ואם היתה מאפשרת לו לפני מספר שנים חייהם היו חיים של נחת (או שלא, כי היא תמשיך להאמין שעוד שלוש שנים שהבעל גרר בכולל בגללה, שווים את כל חיי הצער בהמשך) אולם אז כבר מאוחר מדאי.

הרי שבניגוד לבנות חילוניות הלומדות איך לבזבז כסף וכך להרוס את חייהם סביב חובות, הבנות החרדיות לומדות כיצ לחסוך כסף וכך להרוס את ביתן על ידי חובות.

ומה כשיש בעל "בן תורה" שנמצא בהפסקות יותר מאשר על הכסא, והוא רדוד כולו, לעומת אישה שלמדה מקצוע ועובדת ולומדת ומתפתחת ומתקדמת? גם אז יש תלונות?
הרי כולנוו יודעים שיש מספיק נשים חכמות במגזר שלנו.

וחוץ מזה, מה יקרה עם איזה בעל יקריא לילד שלו ספר ילדים אינפנטילי??? התשובה: אישתו תעריך אותו יותר. 

תרשו לי לא להסכים עם המשפט: רק בציבור החרדי ניתן לראות על שידת שינה אחת ספר ילדים אינפנטילי
לספר סיפור לילד, לשבת איתו, לשחק איתו בנחת, להבליג ולהיות טובה גם כשנורא עייפים ולחוצים  זו חוויה אינטלקואלית, רגשית, מעמיקה, לא פחות מקאנט ושייקסיפיר

סנסאי
העלת נושא מפורום בו דנים אנשים מבוגרים יותר (ורובם נשואים) שאינם מזדהים עם הדרך החרדית המקובלת. הדיון שם בהחלט מרתק, כמו הפורום כולו.

לעצם הנושא ישנה בעיה בכל ציבור בנושא הבנות בתקופת לימודן או בתקופה הסמוכה לכך, כי לעיתים אתה מרגיש שאתה נפגש עם המחנכת או הרבנית שלהם. השבוע ראיתי בעלון דת"ל תלונה על בנות המדרשה המקבעות בראשן את הדגם של הבחור שציירו אותו במדרשה כאידיאל והן דוחות בחורים אפילו מישיבות בעלות סגנון שונה.

לעצם הענין כיום אצטט את התשובה שכתבתי שם:
"הטענה כי נשים בציבורים אחרים חכמות יותר בממוצע, היא אולי בממוצע אבל בבחינה היומיומית, עם ציבור רחב עמו אני נפגש, גם בציבורים אחרים יש הרבה בחורות שאינן חושבות מעבר לסוגית התספורת, הגזרה או המגפיים. (גם הסטודנטית שחיה עם הפרופסור וגם הפרופסור, מחפשים בעיקר חוויות לא מהכתפים ולמעלה אלא מהמותנים ומטה).

צריך גם לזכור שפעמים רבות לאחר הילדים עולמה של כל אשה מצטמצם אם מעט ואם הרבה, בשל עול הילדים המונח עליה.

יש לזכור גם כי אותו חכם בביתו, כאשר ראה את אחיותיו, הוא ראה נשים דומות ולכן זו בעיניו דמות האשה האידיאלית (כמו שכושי יכול לראות כושית יפה ויפני יכול לראות יפנית יפה, בעוד אני לא מבדיל בינהן וכולן נראות לי שאינן יפות בסטנדרט המערבי).

את הנאותיו האינטלקטואליות זוכה הגבר לחוות בחברת חבריו (כמו שהיה שנים רבות בכל העולם "נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני ארץ").

בכל מקרה יש לזכור שהאופציה של להתגרש אינה רלוונטית כי לחברה קשה להציע מבחר אחר, גרוש הוא סוג ב' ובעיקר מה יהא על הילדים ושידוכיהם (זוכרים להרבות בילידים מיד זו המשקולת על המשפחה).

נ.ב. כנראה שרוב הבנות בזיווג ראשון אולי יפסלו, אבל לזיווג שני יתאימו אז כבר מקצרים הליכים... "