שאלות בהלכות תשובה לרמב"ם - למוצאי יום הכפורים

פ"ג הל"ב
"וכן המדינה--אם היו זכייות כל יושביה מרובות על עוונותיהם, הרי זו צדקת; ואם היו עוונותיהם מרובין, הרי זו רשעה."
כיצד נקבע הגדרת הקולקטיב של מדינה, האם ניתן להמלט ממנה. וכיצד ניתן להסביר את תפילתו של אברהם על אנשי סדום לפי דברי הרמב"ם, הלא שורת הדין היא לספות צדיק עם רשע. (מסתבר שהצדיק יקבל שכר בעולם הבא, אולם בעולם הזה, המדינה אובדת)

שם
"וכן כל העולם כולו, אם היו עוונותיהם מרובין--מיד הן נשחתין, שנאמר "וירא ה', כי רבה רעת האדם" (בראשית ו,ה)."
פסוק זה נאמר לפני המבול, אחרי המבול הלא היתה הבטחה שהעולם לא יישחת.
מאידך, אם עד היום העולם לא נהרס, כנראה שמצבנו לא כל כך גרוע.


פ"ו
"יא  והלוא כתוב בתורה "ועבדום, ועינו אותם" (בראשית טו,יג), הרי גזר על המצריים לעשות רע; וכתוב "וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ" (דברים לא,טז), הרי גזר על ישראל לעבוד עבודה זרה.  ולמה נפרע מהן:  לפי שלא גזר על איש פלוני הידוע, שיהיה הוא הזונה; אלא כל אחד ואחד מאותן הזונים שעבדו עבודה זרה--אילו לא רצה לעבוד, לא היה עובד.  ולא הודיעו הבורא, אלא מנהגו של עולם.  הא למה זה דומה--לאומר העם הזה, יהיה בהן צדיקים ורשעים.  לא מפני זה יאמר הרשע כבר נגזר עליו שיהיה רשע, מפני שהודיע הקדוש ברוך הוא למשה שיהיה רשעים בישראל, כעניין שנאמר "כי לא יחדל אביון, מקרב הארץ" (דברים טו,יא). יב  וכן המצריים, כל אחד ואחד מאותן המצירים והמריעים לישראל, אילו לא רצה להרע להם, הרשות בידו--שלא גזר על איש ידוע, אלא הודיעו שסוף זרעו להשתעבד בארץ לא להם.  וכבר אמרנו, שאין כוח באדם לידע היאך יידע הקדוש ברוך הוא דברים שעתידין להיות. "
האם ניתן ללמוד מכאן שלא היתה כלל גזרת עינוי אלא שמנהגו של עולם שאומה מענה גרים הגרים בתוכה? (האם העולם השתנה מאז?)

בפ"ט הרמב"ם מביא את חידושו הידוע שהבטחות השכר והעונש בעולם הזה אינן השכר והעונש עצמן אלא אמצעים לקיום המצוות. האם ניתן למצוא רמז בתורה שהטחותיה וייעודיה אינן השכר עצמו?

פרק י הל"ד
"ומעלה זו היא מעלה גדולה עד מאוד, ואין כל חכם זוכה לה.  והיא מעלת אברהם אבינו, שקראו הקדוש ברוך הוא אוהבו לפי שלא עבד אלא מאהבה.  והיא המעלה שציוונו בה הקדוש ברוך הוא על ידי משה רבנו, שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך, בכל לבבך ובכל נפשך, ובכל מאודך" (דברים ו,ה).  ובזמן שיאהוב את ה' אהבה הראויה, מיד יעשה כל המצוות מאהבה."

האם מסתבר שמצווה שכל ישראל צוו בה, יכולה להתקיים רק על ידי יחידי סגולה?

מהי משמעות הוידוי הציבורי של כהן גדול ביום הכפורים, לכאורה אין תשובה שעומדת מאחרי ווידוי זה, כיצד אדם יכול להתחרט עבור חברו?
אם נניח שיום הכפורים ושעיר המשתלח מתכפרים גם ללא תשובה, אזי אין קשר בין וידוי לתשובה, ואם הם מכפרים רק עם תשובה, אזי ממילא כל אחד אמור להתוודות בעצמו.

בזמנו הבאתי שהרב קוק כתב שתשובה קדמה לבריאת העולם וברור שתשובה מועילה, אלא כדי לשמור על הבחירה, נאמר גם דין תוהה על הראשונות, ואין הדברים נגד עיני לדקדק בהם.

ומצאתי ציטוט ב

גמרא קידושין מ עמוד ב 
ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירים לו שוב רשעו שנאמר ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו,ואיפכא בצדיק ותוהה על הראשונות ,ועיין רב אלחנן שנתקשה דאי מדה טובה מרובה הרי שורת הדין דיועיל תשובה ולמה במסלת ישרים הסיק דתשובה מועילה לפנים משורת הדין,

תשובה מוזכרת בתורה
ושבת עד ה' אלוהיך, בפרשת ואתחנן ובפרשת האזינו.
האם מוזכרת בתורהתשובה אישית? תשובה שאינה קשורה לגלות וייסרים?

יהודי ת"ח ענה לי שתשובה נכללת במצוות ווידוי.
עניתי לו: