מוסריות הבורסה, הלוואות וריביות

בימים אלו בהם כולם מוכרים את נכסיהם ו/או אזקותיהם בנכסים, ישנה סבירות גבוה מאוד שישנם כמה נכסים שערכם האמיתי גדול פי כמה מערכם הנוכחי.
וזו סיבה מצויינת להתעניין באפשרויות לחפש ואולי לרכוש כמה מהם.
(ע"ע רוטשילד)

וכאן נכנסת השאלה שלי-
האם זה מוסרי לקנות ממישהו בפאניקה?
האם הבורסה באופן כללי היא מקום כשר? והבורסה בארה"ב, כשרה?
מה ההגבלות לגביית הריבית?
מה ההבדלים בין מסחר עם יהודי ועם אחד שהוא לא יהודי?
האם בהלכה יש התייחסות להלוואות? כמה מותר לתת? באיזה ריבית? (אם בכלל..) האם מותר לגבות את הכסף חזרה בעזרת כוח?

*זה מעניין אותי מסיבה מאוד פרקטית- אני רוצה להיכנס לשם.

אני אנסה לפרט את השאלה:
1. חלק ראשון, ריבית:
אני לא מכיר את איסורי הריבית.
זה רלוונטי משום שאני רוצה לקנות אגרות חוב.
אג"ח זו הלוואה שניתנה לחברות מסויימות.
מנהלי החברה מתחייבים להחזיר את ההלוואה+ריבית (בעירבון מוגבל - עד גובה ניכסי החברה) למלווים.
העיניין הוא שההלוואה ניתנת בריבית.
האם ניתן להלוות ליהודים עם ריבית?

2. חלק שני,  מניות:
מניות הן קניית אחזקה על חלק מחברה שרוצה לגייס כסף תמורת המכירה הזו.
כמו במקרה הקודם, אני לא בטוח שזה הוגן מבחינתי לקנות נכס שידוע שערכו גבוה מהערך הנוכחי של המוצר בשוק.

אני אנסה להסביר בצורה יותר ברורה- הכסף שאני מעוניין להרוויח הוא על חשבון הבהלה של אנשים.
יתכן שהם צודקים ואני טועה (כנראה שלא) אבל בכל זאת- משהו כאן קצת מפריע לי.

לדעתכם זה הוגן להרוויח ממסחר שעושה את רווחיו על בהלה של אנשים אחרים?

אפיק, מעבר להערות של ירוחם, ואפילו אם אתה תקנה ישירות מהמוכר (מה שלא קורה שם), הרי אם לא תרצה לקנות ממישהו את נכסיו שנמצאים בשפל אזי אתה מכניס אותו לבוץ עוד יותר עמוק. מבין שיטי דבריך באמת נראה שאתה לא מבין את ה'ראש', ולכן פרקטית עדיף לא להיכנס.

אפיק

נדמה לי שאתה לא יודע מה זה הבורסה- וכל עוד אתה לא יודע על תכנס לשם, ובשום השקעה כספית שאתה לא מכיר.

הבורסה- היא בעצם משרד קישור ותיווך גדול המפגיש את האדם שיש לו כסף להשקיע, עם המשקיע,

אדגים לך בצורה מאד כללית,

מפעל תעשיתי שיש לו הזמנות גדולות ליצוא, -אולם בשביל שהוא יוכל לבצע את ההזמנות אלו, עליו לקנות ציוד, לבנות מבנים ומחסנים וכ',
 
אבל המפעל הזה הוא מפעל משפחתי , ואן לו את המשאבים הדרושים להשקעות אלו, עומדות לפני  בעל המפעל כמה אופציות.

א, אין לו כסף להשקיע- הוא לא יקבל את ההזמנות,

ב. הוא יקח הלואה, שעליה הוא ישלם ריבית גבוה, ומה עוד, לא תמיד אפשר לקבל הלואה- כידוע הלואה מקבלים אלו שיש להם,
 
ועוד לא כל עסק מובטחת לו ההצלחה, לפעמים גם מפסידים מסיבות שונות, וכך ההלואה תרבץ עליו כל חייו, ואלי גם אחר כך.

ג. הוא פונה לבורסה, עם תשקיף מפורט ובה הוא מציג את המפעל שלו, את עברו המקצועי ואת העתיד להגדלה ולרוחים, עם ביצוע ההזמנה.
ו
 הוא מציע למשקיע,- שהם יכולים להיות מאות ואלפים אנשים קטנים עם חסכונות, שהתשקיף ימצאה חן בעייניהם, ויקנו ממנו ממניות המפעל- כלומר הם קונים מנה מהמפעל, ואם המפעל מרויח לפי הצפי, המשקיע יוצא נשכר בעשרות אחוזים, יותר מאשר אילו השאיר את כספו  בבנק בריבית של 4% מקסימום.

כמובן שיש כחות שוק, כמובן שלא כל מפעל תעשיתי או נדל"ני מצליח, לפעמים גם מפסידים- לאו דוקא בימים טרופים אלו-  מי שמסכן הוא מסתכן, אבל עשוי גם לעשות הרבה מאד כסף,

אין במניות ובבורסה עניין של ריבית- האדם נכנס שותף ממש, ולא פיקטיבי כמו התר עסקה. אין כאן שום דבר לא מוסרי, לא כופין על אף אחד

זה נכון כלפי הבורסה כמות שהיא, וכמו שהיא צריכה להיות,
 
אבל האנשים כמו האנשים הם תאבי בצע רמאים מניפולטורים וכו'. אבל אותם אתה יכול למצוא בכל מקום,- בבורסה- היות ומדובר בכסף ממש, הדבר מורגש מידית, ובצורה חדה.