אנחנו נמצאים בתקופה בא העולם הכלכלי העולמי מטלטל וזו הזדמנות נאותה להעלות את סוגיית מקומו של הכסף בעולמנו.
ברור ואין צורך להאריך במרכזיותו של הכסף בנהול החיים היומיומיים של כל אחד מאתנו ועד כמה חסרונו מהווה נטל קיומי ממש (למרות שגם בענין זה ישנם כאלה המצליחים להתעלות ולבודד את קשיי הכלכלה כך שלמרות עוצמתם הם מקבלים מקום משני בעולמם ) אני רוצה להאיר פינות בהם הכסף חודר למקומות שלכאורה אינם טבעיים לו, מקומות שבהם המדרג לא אמור לכאורה להיות כלכלי אלא ערכי ובכל זאת עולמנו מסובב כך שגם שם הכסף שולט. ישנם דוגמאות בולטות ומוכרות לכך כדוגמת סוגיות של הכנסת תרופה לסל הבריאות וכו' אבל עליהם ארצה לשוחח מאוחר יותר.
ברצוני להאיר סוגיה שבבסיסה היא פסיכולוגית אבל יש בה כדי להצביע על תפיסה ערכית בעייתית ומכיוון שאני חווה אותה לעיתים, קל לי להתחבר ולספר עליה.
לכל דבר בעולמנו יש השלכה כלכלית כזו או אחרת להלן מספר דוגמאות בסיסיות:
בריאות היא סוגיה כלכלית חשובה - תקציבי תרופות,רפואה פרטית מול רפואה ציבורית,תקציבי מחקר וכו'
מלחמה ושלום הם כידוע מחוללי שינויים כלכליים אדירים. ישראל ללא בעיות הביטחון היתה נהנת מן הסתם משגשוג כלכלי. פיגועים הם מדכאי צריכה ותיירות. מלחמה מעודדת תעשייות רבות כגון תעשיית הנשק שמזינה את שוק הפלדה, מחשבים מזון ולוגיסטיקה. מלחמות שמשו לא אחת ככלי ליציאה ממיתון. הצבא הוא גם מקור תעסוקה אדיר וכו'
פגעי טבע קשורים כמובן גם הם לתוצאותיהם הכלכליות. חום וקור פוגעים בחקלאות שהוא ענף שעובר שינויים לא קטנים. מחסור במים מעודד הרבה חברות להתעסק באפליקציות שנובעות ממחסור זה לדוגמא חברת נטפים ממציאת הטפטפות ועוד דוגמאות רבות.
הברומטר לכל הנ"ל הוא שוק ההון. לכל אחת מהתעשיות יש נציגות כזו או אחרת בשוק ההון - היינו חברות מאותו תחום או מתחומים משיקים או מושפעים שנסחרות בבורסה. במקרה של אירוע בתחום מסויים למשל מגפה מסויימת, תהיה השפעה ישירה על חברות הנסחרות בתחום הנ"ל למשל חברה שעוסקת בפיתוח תרופות לאותה מגפה. במקרה של מלחמה תהיה השפעה על חברות המייצרות מוצרים לצבאות וכן הלאה.
אלא שההשפעה על שוק ההון לעיתים הפוכה מההשפעה של אותו אירוע במישור הערכי כפי שעולה מהדוגמא שהבאתי למעלה. אם אני קורא למשל על התפשטות של מחלה כטרשת נפוצה זה דבר מעציב ביותר. אבל אם אני מחזיק מניה של טבע המייצרת את הקופקסון תרופה מהתחום, זה יגרום לי לשמחה שהלוא מנייתי תעלה. אם אני רקורא על מיתון עמוק בארה"ב ונפילה של מחירי בתים כתוצאה מא יכולת של בעלי בתים רבים לעמוד בתשלומי המשכנתא זה אמור לדכא. שהלוא משפחות רבות חרב עליהם עולמם. אולם אנשי כלכלה ועסקים ורבים אחרים רןאים בכך הזדמנות לרכישת נכסים במחירים מופחתים.
כמדומני מופיע בגמרא וגם נפסק כי אדם יברך ברוך דין האמת על מות הוריו אבל אם באותה הזדמנות נפלה לו גם ירושה יברך גם הטוב והמטיב. זה מעין פיצול הזוי שקשה הלולמו אבל בעצם אומרת ההלכה שאין להתעלם מאף רגש שאדם חווה וצריך לקדש הכל.
הבעיה מתחילה כאשר אדם מרגיל עצמו לחשוב כך כדבר שבשיגרא. היינו ברירת המחדל שלו היא חשיבה תועלתנית ורק בצידה חשיבה רגשית\ערכית. לאט לאט מתעקרות ומתכהות הרגשותיו והוא הופך להיות מחושב וקר.יש לדבר גם יתרונות שעליהם אפרט בהמשך אבל ברמה הקיומית יש פה הפסד גדול.
אני זוכר במעומם שאלה באחד השותים בדבר אדם שמבקש תיקון לנשמתו מכיוון שכשהודיעו לו על מות אימו קפצה למחשבתו עניין הירושה שזכה בא והדבר ייסר אותו מאד.
לפני שאמשיך אשמח לשמוע דעת חברי הפורום על העולם שצוייר כאן שהוא עולמם של אנשים רבים מאד שאני מכיר ואשר מציב דילמא אמיתית כאמור.
נשלח ב-1/4/2009 11:27
מישקולצר
אכן כך! הכסף הוא ראשית, עם כסף אפשר להוליד ולגדל ילדים יותר טוב, מאשר בלעדיו, עם כסף אפשר לחיות יותר טוב מאשר בלעדיו. עם כסף אפשר להיות בריא יותר, ולשמור על הבריאות, עם כסף פשר להתפנות ללימודים ולהגות, על מחשבות הבל ותיקוני עולם מתבקשים, אבל לא אפשריים.
דברים פרק יא
אֵת כל היקום אֲשֶׁר בּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל
רש"י דברים פרק יא
ואת כל היקום אשר ברגליהם - זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו:
קודם צריכים לעמוד על הרגליים טוב טוב, ורק לאחר מכן אפשר לעשות דברים אחרים.
רב העיר היה נוהג כל ערב שבת לפני הדלקת הנרות- לבקש הלואה של 10000 דולר מהגביר, ומיד במוצש"ק היה מחזיר,
כך היה נוהג שנים, שאל אותו הגביר לאחר הרבה זמן- רבי בשביל מה אתה מבקש את הכסף כל ע"ש- הרי אתה לא עושה עסקים בשבת,
. ראה בני השיב הרב,- כל ש"ק אני נותן דרשה ומדבר לפני הקהל, אתה יודע כמה זה משפיע עליך ועל הבטחון העצמי שלך כשאתה מדבר לציבור- ויודע שיש לך בבית 10000 דולר?!
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-1/4/2009 06:48
בעל
"תרוץ טכני, את הפיצוי הכספי הוא קבל מיד, עד שנולדו לו הילדים עברו מספר שנים"
האמת שזה יכול להסתדר עם הלשון אבל עדיין צורם לי לי ולא מסתדר על ליבי שהכתוב מפרט רק את הרצף הכרונולוגי. מה עוד שהפסוק מתחיל בזה שה' ברך אותו וממילא הברכה יכולה להתחיל בבנים ואחר כך בכסף והמימוש לפי הסדר הטבעי ההפוך. הבאתי גם את ענין בני גד וראובן כדי להראות שיש חשיבות לסדר האמירה למרות שכמובן אפשר למצוא הבדלים בין שני הטקסטים.
באופן כללי המישמש של העונשים הכלכליים יחד עם העונשים בנפש מציב את העונש בכלכלי באותה רמה של העונש של שיכול הילדים וזה שוב צורם.
אנחנו רגילים לומר שכסף זה שטויות העיקר הבריאות אבל האמת היא שלרוב האנשים מחסור בכסף פוגע בבריאות.
ירוחם
תודה על התיקון אבל מה לגופו של עניין. האם לאחר כל יסורי האיוב מה שמובטח לו בראש וראשונה עוד לפני הילדים זה כסף?האם באמת כסף יענה כמעט את הכל אפילו את איוב? ואני מביא שוב את הציטוט משלהי איוב:
"וה' ברך את אחרית איוב מראשיתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות. ויהי לו שבענה בנים ושלש בנות..."
נשלח ב-1/4/2009 00:08
רחמים,
אם יש לאדם הרגל לאדם לחיות על נדבות, הוא לא ישב באפס מעשה, הוא רק ישכלל את הרגלו בטכניקות מקוריות ועתיקות.
נדמה לי שהנושא מוצה עוד לפני שהוא התחיל, אז אני בוחר לא להמשיך לדון בכלכלה עימך, בסוף עוד תשכנע אותי לרכוש זכיון לבאסטה בשוק העתידי על כוכב נפטון (שיפתח בגלל הרגלי צריכה של עניים מביתר עילית). אם אתה חפץ אתה יכול ללכת להשקיע כסף אצל עניים, בטוח תרוויח מזה יום אחד. כמובן אני לא מדבר רק על מעשר, לשיטתך ולשיטת יועץ הבנק שלך, כדאי לך לפזר כל ממונך לעניים, כך תהיה עשיר גדול כי העניים יפתחו הרגלי צריכה בומבסטיים. בהצלחה!
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-31/3/2009 23:26
כסף מושקע הוא כסף מניב שמאיץ את הגלגל, אולם כסף הניתן לעני רק מאט את הגלגל כי ישנם פחות אנשים שעובדים ומניבים, וישנם יותר צרכנים.
כיף לשמוע שאנשים לא שומרים מתחת לבלטות
ובאמת הכסף המושקע מוציא עוד כסף
זה שישנם יותר צרכנים זה גם חשוב
קוראים לזה הרגלי צריכה
אים יש הרגלי צריכה אדם לא יושב באפס מעש מוכרח
נשלח ב-31/3/2009 23:18
רחמים,
צר ל ילומר לך שבעולם בו אני חי אנשים לא שומרים סתם כסף מתחת לבלטות. יתכן ועשירים משאירים סכום כסף בצד לעת מצוקה (לא ע"ח התרומה בד"כ), אבל ע"פ רוב הכסף של אנשים מושקע ונמצא בחברות ובנכסים מניבים, או מונח בבנק ומניב ריבית והבנק משקיע אותו או מלווה אותו ליצרנים וכו'.
כסף מושקע הוא כסף מניב שמאיץ את הגלגל, אולם כסף הניתן לעני רק מאט את הגלגל כי ישנם פחות אנשים שעובדים ומניבים, וישנם יותר צרכנים.
אני חושב שזה מספיק ברור ואין כל צורך לקדש אפולוגטית את דבריו של יועץ כלכלי שכנראה זקוק לנדבות.
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-31/3/2009 23:09
לכן הצעתי שהעשיר יקח עשירית מכספו וירכוש לעצמו מותרות, הרי הוא יוצר כוח קנייה ואולי אף נהנה מכך. מנפ"ש הוא נהנה גם ממה שקנה וגם מכוח הקניה שמאיץ את סיבוב הגלגל.
שים לב כמה פעמים אתה חוזר על אותו דבר
תבין
יש גבול לביזבוז שלו
הביזבוז הכי משתלם לו זה
לתת לעני
הכסף לכשלעצמו הוא חשוב
גם אם הוא נהנה מהביזבוז אז יש לזה חשיבות אבל יש גם לזה גבול
הוא מוכרח להתחיל לשמור כסף מתחת לבלטות
וזה הטעות
נשלח ב-31/3/2009 22:53
לכן הצעתי שהעשיר יקח עשירית מכספו וירכוש לעצמו מותרות, הרי הוא יוצר כוח קנייה ואולי אף נהנה מכך. מנפ"ש הוא נהנה גם ממה שקנה וגם מכוח הקניה שמאיץ את סיבוב הגלגל.
הכנסת כעת בדבריך סברא חדשה והיא שאם נעזור לעני אולי הוא בסוף יצליח לצאת מעניותו ובעצמו יהפך לעשיר ויאיץ את הגלגל האקונומי הכלל עולמי.
יפה! אבל לא ריאלי כשיקול לרווח. במשך שנותי הקצרות לא ראיתי כמעט מתפרנס מן הצדקה שהפך לעשיר, אמנם יש פה ושם כאלו שנחלצו ממצוקתם, אך הסיכוי שמהצדקה שלי מישהו יחלץ מדלותו ויהפוך לצרכן בסדר גודל שישפיע בסופו של דבר על רווחי ועוד ביחס למעשרותי, הוא זעום ביותר. אם יחס זכיה כזה עדיף להשקיע את המעשרות במפעל הפיס.
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-31/3/2009 22:41
אולי תתיחס גם לנקודה
שיש גבול לצריכה של העשיר
ואל תשכח שגלגל חוזר
כי העני בזכות הכסף שעוזרים לו הוא מתאמץ לקיום עצמו
ומנסה את מזלו עד שמצליח
ומי יודע אולי גם יעזור לאלו שעזרו לו
נשלח ב-31/3/2009 22:34
רחמים,
חשוב רגע, אתה צודק לחלוטין שכוח קניה יוצר כוח יצור ולכן ככל שבנ"א צורכים יותר, כך היצרנים מיצרים יותר - כך הגלגל מסתובב לו.
אולם העולם לא מתחלק לצרכנים וליצרנים, אלא כל צרכן הוא גם יצרן וכל יצרן הוא גם צרכן. לדוגמא, אם יש לי מפעל ליצור קפה אני מייצר קפה ויש קונים שרוכשים ממני את פירות המפעל - קפה, אולם אני לא רק מייצר קפה, אני צורך חשמל, מים, פולי קפה ממגדלים, חומרים שונים ועוד כדי להפעיל את המפעל. נוסף ע"כ מהרווחים אני מפרנס את משפחתי, אני קונה אוכל ובגדים, משלם מיסים, ויוצא לחופשות באיים הקאריביים וכו' - כלומר כל מי שמרוויח הוא חלק מהגלגל גם כצרכן וגם כיצרן.
ברם, עני לא מייצר כלום הוא רק צורך עם הכסף שאני מייצר ונותן לו במתנה. לכן אני סבור שאם הכוונה להרוויח מכך שהעני יגדיל את הצריכה אין זה אלא טימטום ממדרגה ראשונה.
אפשר לדעת איזה בנק מחזיק את היועץ הזה? אני חושש שהוא בדרך לקריסה..
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-31/3/2009 22:14
יש גבול לרמת הצריכה שלך
וחוץ מזה זה גם משתקלל
משל ל
יש מעגל צריכה בבית שלך של האשה ושל הילדים
יש את הצריכה של הבני אדם ויש את הממשלה שזה אומר צבא ושאר משרדים
ויש את המפעלים
ככול שהצרכנים קונים כך המפעל מרויח וכך הממשלה יש לה כסף לכבישים וכד'
המפעל רוצה להגדיל את רווחיו לכן גודל הכסף שהממשלה מקבלת ממנו
ויש לה כסף להשקיע במדינה
ומדינה מושקעת משקיעים בה וכך זה גלגל
אם משהו יעצור באמצע
כמו העשיר שישאיר לעצמו את הכסף כי יש גבול לרמת הצריכה שלו
אז הכל יתקע
נשלח ב-31/3/2009 21:57
רחמים,
מי הוא אותו יועץ כלכלי - שלעולם לא אלך אליו?
אני יכול ישר לרכוש עם עשירית מכספי, מדוע אני צריך לתת לעני לעשות זאת הרי אם אעשה זאת בעצמי אהנה גם מקנייתי וגם מכך שאני מחזיר את הכסף למעגל הרווחים?
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-31/3/2009 21:08
מישקולצר כתב:
לא נעים לי להיות חבר הפורום החומרי אשר מתעסק בכספים בעוד כולם כאן מתעסקים במושכלות, אבל בכל אופן העולם מתהפך ואני חווה זאת חזק אז סילחו לי על שיתופכם בהגיגי הכספים שלי.
הגמרא כותבת שהרואה שמזונותיו מצטמצמים יפריש כסף לצדקה. זה מתקשר היטב לדברי חז"ל הידועים "עשר תעשר" עשר בשביל שתתעשר - "ובחנוני נא בזאת..."
ושאלתי עצמי לאחרונה איך אנשים בעלי ממון רב שכל חייהם מפרישים סכומי עתק לצדקה מוצאים עצמם בימים אלו בסיטואציות כלכליות מאד מאד לא נעימות.
אין אנחנו יודעים חשבונו של מקום אבל המחשבות בעניין העלו בי איזו תובנה שאני משתף אתכם בה עכשיו.
המהר"ל כותב בכמה מקומות שהפרשת צדקה היא הדבקות במידת השפע האלוקי. כשם שהבורא הוא משפיע ולא מקבל כך גם אדם שמפריש כספי צדקה נדבק במידת השפע וממילא זוכה גם הוא לשפע עצמו.
וחשבתי לעצמי שקיים הבדל גדול בין עשירי העולם שהיה לאילו של היום. פעם אדם עשיר הפריש את מה שנצרך לחיותו וביתרה נהנה, כל אחד בדרכיו. מה שברור הוא שהעשיר של פעם לא היה צריך ללוות כספים (כמובן שאין זה נכון קטגורית אבל ככלל נראה לי שהאדם היה משתמש בעושרו ומינופים פיננסיים לא היו מפותחים כל כך). וכך העשיר שהפריש צדקה היה כל כולו במידת השפע שהרי לא היה מעולם בבחינת מקבל ורק השפיע טובה.
ואילו היום עשיר משמעו שאתה יכול לקחת את הונך ולמנפו בשיעורים עצומים ולהשיג כך עוד כסף רב לצרכי עסקים ופרטיים. חלק גדול מהמשבר הנוכחי נובע מאי יכולת החזר של הלוואות במספרים דמיוניים שנלקחו על ידי עשירי עולם. משמע שהיום הרבה מאד עשירים אינם בבחינת משפיעים בלבד אלא הם מגדולי המקבלים (הלווים)
הדברים זועקים עוד יותר כאשר חושבים על זה שאת האגח"ים אותם הנפיקו עשירים אלו, קנו קרנות פנסיה למינהם. משמע שלא רק שטייקון זה או אחר נזקק ללוות כסף הוא עשה זאת גם ממסעודה משדרות ומגיטה מקרית שמונה.
עשיר שמעשר את ממונו הוא עוזר לעצמו
כך אמר לי כלכלן יועץ של בנק הפועלים
בגלל
שבכסף שהוא נותן לעניים הם צורכים בו
אז הם מחזירים את הכסף למעגל הרווחים
וכך חוזר חלילה
ואם באמת העשירים לא היו נותנים
לא היו מתעשרים כי אין ביקוש
נשלח ב-30/3/2009 10:26
מישקולצר
לדייק - אשתו של איוב לא נלקחה ממנו- ולכן לא הוחזרה.
ליצנים אומרים- ידע הקב"ה כי הוא עתיד להכפיל לאיוב את מה שנלקח ממנו,- חס עליו ולא לקח את אשתו.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-30/3/2009 08:53
מישקולצר תרוץ טכני, את הפיצוי הכספי הוא קבל מיד, עד שנולדו לו הילדים עברו מספר שנים.
נשלח ב-29/3/2009 23:30
שאלה שמטרידה אותי.
בפרשת מטות (לב,טז) נאמר "...גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו" ועל זה מביא רש"י את דברי התנחומא "חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם,שהקדימו מקניהם לטפם,אמר להם משה לא כן,עשו העיקר עיקר והטפל טפל,בנו לכם תחלה ערים לטפכם ואחר כךגדרות לצאנכם"
וסוף ספר איוב נגמר בפסוקים הבאים:
"וה' ברך את אחרית איוב מראשיתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות. ויהי לו שבענה בנים ושלש בנות..." אז מה באמת חשוב? מה עיקר ומה טפל?אחרי האבדן הגדול של האשה הילדים והבריאות מתחילים בפיצוי כספי?
