איך לנהוג כלפי "הדתיות" של ימינו?

שמניך

למה סבור אתה שבימים קודמים המציאות היתה שונה?

מאז ומעולם 'העולם' היה שם לב בעיקר לחיצוניות. וכך התגלגלו כל הדורות. כל פרט צריך לתמרן בתוך זה על פי אמונתו והמחיר שהוא מוכן לשלם עליה.

לפעמים אין ברירה אלא להלך בין הטיפות ולהשתדל לא להירטב

חי

שמניך
לפי הדרך הזו אתה צריך לדאוג לצמיחת זקן מאד מהירה אם בימים הראשונים אתה מתגלח ואח"כ נוסע למשפוחה.

הרב מיכי
לפי דבריך אני יכול להחליט תמיד לפי הבנתי ואין לי צורך למצוא תימוכין. אינני מחשיב עצמי למורה הוראה אף לעצמי כך שתמיד אחפש אילנות להיתלות בהם. המקרה של גילוח בחול המועד הוא המקרה המעצבן ביותר בעיני ולכן שם אני חוכך אם לשנות ממנהגי אבל גם אז לא הייתי מעז לעשות זאת אילולי היה לי במי לתלות וגם כך קשה הדבר בעיני.

הרב מיכי
לפי דבריך אני יכול להחליט תמיד לפי הבנתי ואין לי צורך למצוא תימוכין. אינני מחשיב עצמי למורה הוראה אף לעצמי כך שתמיד אחפש אילנות להיתלות בהם. המקרה של גילוח בחול המועד הוא המקרה המעצבן ביותר בעיני ולכן שם אני חוכך אם לשנות ממנהגי אבל גם אז לא הייתי מעז לעשות זאת אילולי היה לי במי לתלות וגם כך קשה הדבר בעיני.

בחול מועד זה נהגתי בעניין הגילוח כך שבימים שרוב הזמן אני אמור להימצא בסביבה לא דתית במיוחד התגלחתי, ובימים שאני אמור להימצא בסביבה דתית בה לא נוהגים להתגלח, לא התגלחתי.
אמנם זה לא פתרון שיתאים לכל אחד אבל ככה עשיתי השנה.
ולמען האמת, אולי צריך פשוט להתחיל להתגלח בצורה גורפת כך "שהחשד" בחיפוף ייעלם כאשר יהיו הרבה מגולחים שמוכרים בוודאות כלא חפיפניקים.

מישקולץ,
אתה לא צריך לפסוק כגרי"ד, אלא להחליט מה נראה לך. אם נראה לך כך, אזי מותר לך לנהוג כהבנתך. ואפם הגרי"ד סבר כך גם הוא, הרי זוהי תמיכה צדדית. ולכן בנסיבות אחרות אין כל הכרח שתנהג כמותו. אתה לא עושה את זה בגלל שהוא אמר אלא בגלל שכך נראה לך.

ממללא
אין שום בעיה עם הסביבה. יש לי בעיה עם עצמי שהלוא אם אני פוסק כגרי"ד אז תמיד, לא רק כשהדבר נח. למשל אצטרך לעמוד כל סדר העבודה ביוה"כ ואני לא עושה כן. מכאן הבעיה שלי, האם גם כשההתר נראה לי כל כך הגיוני אין טעם לפגם בקישוש אחרי שיטות נוחות.

מישקולצר

המשנה  במו"ק שאין מגלחים במועד

בגלל לזרז את האנשים לפני החג, שלא יסמכו על כך כי במועד הם יגלחו.



ל

מישקולצר,

אליבא דהגרי"ד זה לא היתר אלא חובה. היתר זה להתגלח בימי הספירה, למשל. כאן יש גזירה שתוקנה במציאות מסוימת ושאינ חלה לשיטתו במציאות של מתגלחין בכל יום, ולכן צריך להתגלח (וכאמור, שמעתי מהרב שכטר שהגרי"ד היה גוער באלו שלא מתגלחים, כלומר, לא ראה בזה היתר בלבד). אם כבר יש כאן תחושת אי נוחות בעיני הסביבה שרואה בזה סוג של חיפוף - ודו בדיוק הבעיה שמדבר עליה פותח האשכול.

זה באמת נכון ואני מתלבט שנים אם לשנות ממנהגי דבר שאינו פשוט גם הלכתית וגם השקפתית שהרי יוצא איפה שאני מלקט היתרים היכן שנח לי. העניין הוא שליבי אומר לי בחזקה שאין הגיון להסתובב כך בחג. מצד שני ממתי משנה להלכה מה ליבי אומר לי.

יש את הגרי"ד סולוביצ'יק שהוא לא רק היתר אלא הוראה חד משמעית להתגלח למי שנוהג לעשות זאת מדי יום, ואף היה גוער בתלמידיו הלא מגולחים כעדות תלמידיו הרב שכטר והרב ליכטנשטיין.

בארה"ב רבים מתגלחים, גם בקרב הפרומערס (הליטאים כמובן).

שניהם כמדומני לא היתרים חד משמעיים