|
* "ישנן כיום מאות ואולי אלפי משפחות קרועות וחצויות עקב הפילוג מש"ס, והייתי מוכן בשמחה ובעונג לשלם בראשי הפוליטי כדי שאלפים מאחיי ישמחו", אומר השבוע קובי לוי, יו"ר "תנועת הרווחה והחינוך", המתמודד על ראשות העירייה * על שילוב נציג אתיופי במקום השני: "זהו אקט אמיתי של התחשבות כנה בעדה יקרה שהתעלמו ממנה, וכיום סובלת מהידרדרות בני הנוער שלה ומעוני מחפיר" * ועל השמועות שהוא פורש מהמרוץ: "מדובר בשמועות חסרות בסיס. אני רץ עד הסוף, ואני משוכנע שאצליח" *
"דואגים לילדים, מצביעים קובי לוי" - זהו הסלוגן של "תנועת הרווחה והחינוך". לקובי לוי יש יומרה, או אולי תקווה, ובעיקר רצון עז לשדרג את מוסדות החינוך הממלכתיים בעיר ולהשקיע הון עתק, כך לדבריו, בניצול שעות הפנאי של הילדים ובני הנוער.
בכמה מילים, כיצד דואגים לילדים?
קובי לוי: "פשוט משקיעים כסף גדול, עשרות מליוני שקלים, במילוי שעות הפנאי של הילדים: שיעורי העשרה, הדרכה ספורטיבית, חינוך לכל ילד מתקשה, וגם עיבוי המתנ"סים בסבסוד עירוני. ילד משועמם נגרר לאלימות או לפשע, ילד עסוק הוא ילד רגוע ויצירתי יותר. במקום מאות מליוני שקלים על תפאורה, אפעל בנחישות להשקיע בנשמה".
היו שמועות על פרישתך מן המרוץ לראשות העיר.
"מדובר בשמועות חסרות בסיס. אני רץ עד הסוף, ואני משוכנע שאצליח. לדעתי, השלטון הנוכחי הגיע למיצוי המקסימלי של עצמו. הוא רחוק מלהבין את המצוקות הציבוריות, וטוב שתיכנס תפישה רעננה לעירייה. לדעתי, יש בשלות ציבורית למהפך. בקיצור, אני לא פורש, רץ עד הסוף".
האם זה לא נועז מדי להכניס נציג אתיופי למקום שני בתנועת הרווחה והחינוך, כאשר מדובר במקום ריאלי?
"זה לא נועז, זה אקט אמיתי של התחשבות כנה ואוהבת בעדה יקרה שהתעלמו ממנה, ובמידה רבה אפילו התאכזרו אליה. מדובר בעדה שעלתה לארץ יפה וטהורה, וכיום סובלת מהידרדרות בני הנוער שלה, מהתעלמות מצרכי האוכלוסייה הקשישה ומעוני מחפיר. אנו תנועה חברתית, ולא במילים. עמוס ברסלאו ואמסלו מלקו הם שני נציגים אותנטיים של העדה האתיופית, ומדובר באנשי עשייה מבריקים, רגישים, בעלי כריזמה, שחשים כי יש לשים קץ לאפליה הצינית מצד העירייה ולהתעלמות המתמשכת מצרכים מינימליים. אני בהחלט גאה להיות השליח, הנחשון, שיכניס נציג בן אתיופיה למועצת העיר, אשר בוודאי יעשה נפלאות למען אנשיו".
נציג נוסף ברשימתך הוא אורון מכלוף, לשעבר יושב ראש אגודת הסטודנטים. מכלוף חשב לרוץ באופן עצמאי, מה קרה באמצע הדרך?
"אורון מכלוף הוא ידיד קרוב, אשר שוכנע במהלך שיחות עמי כי מקומו הטבעי הוא בתנועת הרווחה והחינוך, והוא נציג רענן וברוך-כשרונות אשר יפעל למען הצעירים והנוער. מנסיוני אני יכול לומר עליו שהוא קרוץ מחומרים של מנהיג, נבון ומלא מוטיבציה להצליח, לפעול ולשנות. אורון, למשל, נוטל על עצמו משימה חשובה: לקדם כמה שיותר צעירים מן השכונות לשאוף להצלחה באקדמיה כדי להעלות את תדמיתם האישית ולפתח להם קריירה אקדמית. הוא עצמו עשה את המהפך הזה, מבן שכונה שלא נתנו לו סיכויים, עד למרומי ההישגים באקדמיה ולתפיסת תפקיד בכיר מאד בחברה פיננסית מפורסמת. אני צופה לו עתיד גדול".
היית מוכן להסיר את מועמדותך בתמורה לאיחוד עם ש"ס?
"כן. ישנן כיום מאות ואולי אלפי משפחות קרועות וחצויות עקב הפילוג הזה. הייתי מוכן בשמחה ובעונג לשלם בראשי הפוליטי, כדי שאלפים מאחיי ישמחו. תבין, מוססקו, העולם הזה הוא פרוזדור לעולם הבא, והמסחר היחיד שעושים כאן בחיינו עלי אדמות ונשאר לנצח הוא המסחר במעשים טובים, בלשמח בני אדם. אבל, לדאבון הלב, שילוב לא בריא של איומים, חששות ודמיונות הם שמנעו את האיחוד, שהיה מביא לסיעה בת שישה-שבעה מנדטים עם נציג האתיופים בתוכה. אלא שגורם חיצוני פוליטי החליט ליטול על עצמו את משימת ה'הפרד' כדי למשול, וחבל".
אתה כועס על כך? אתה עצוב? אתה מצר על כשלון האיחוד?
"לא כועס, רק עצוב. עצוב לי על כך שבימים הקרובים משפחות רבות יתייסרו ויתלבטו ויחפשו נוסחת קסם כיצד להצביע, אבל אין לי ספק, שזה רצון ההשגחה העליונה, ומכך תצמח ברכה גדולה".
מה תעשה אם תפסיד בריצה לראשות העיר ותגלה שיש לך עוד חמש שנים עם פיירברג-איכר?
"אני אשמח בכל תוצאה, כי יהודי בר-דעת שמאמין באלוקיו, יודע שהכל לטובה והכל לברכה. לא תאמין, אני אשמח בשמחת המנצח, ואדאג לייצר לעצמי עוד חמש שנים משמחות ועליזות לחיי, על אפם ועל חמתם של אלה שיש להם גחמה לראות אותי מובס. אני ביסודי יהודי שמח, רואה הכל ורוד, אצלי תבוסה היא ניצחון, וגם ניצחון הוא ניצחון".
ומה תעשה אם בעוד שבועיים תקום בבוקר ותגלה שאתה ראש העיר?
"מיד אחרי תפילת שחרית רגועה וכוס הקפה של הבוקר, אשגר זר פרחים ענק לפיירברג, אצרף לו מכתב פייסני עם מסר חייכני: 'הכל עובר, חביבתי, אני לא אויב שלך, ולפני שאת עפה לממשלה של ביבי, תשאירי לי כמה טיפים קטנים, צידה לדרך'".
|
