דיוואן ראב"ע

ראיתי את הציטוטים שהטיל דן אלמגור שלדעתו נועדו להוכיח על המתירנות המינית בתודעתם ( או אף במעשיהם ) של המשוררים הנזכרים.

אך משום מה, כבדרך אגב, נזכרה הערה קטנטונת , שייתכן שאותם מחברים חיברו זאת כאשה ששרה לגבר. מה גם שיש ביניהם שירי היתולים  ושיכורים ממש, שלא יצאו מידי גדולי ההלכה . ( וכבר נודע מש"כ הרמב"ם בענינם, אף על גדול מהם בהרבה). אם כן, כמעט כל הציטוטים מאבדים מהוכחתם, ואין שום סיבה לסבור שדבריהם כפשוטם נגד כל ארחות חייהם. זה פשוט סותר כל שיפוט אובייקטיבי כנה. ויש בפרשנות כעין זו נגיעות של מתירנות לא פחות ממה שיש בשמרנות נגיעות להסתיר מתירנות.


לגבי דברי דויד גולינקין הסמוכים לדברי אלמגור, בו הוא מצטט דברי הרמב"ם אודות נשים המסוללות , והוכיח מתוכם שזה איסור דרבנן.  לענ"ד אין בזה כל הוכחה. ואדרבה , פשט לשון הרמב"ם כפי שהוא עצמו ציטט, שזהו איסור דאורייתא מוחלט אלא שאין לוקין עליו מפני שאין זה לאו מיוחד והרי הוא ככל לאו שבכללות שאין לוקין עליו, ואעפ"כ חייב עליו הרמב"ם מלקות מדרבנן. אם כן אדרבה, הרי לאו זה יותר חמור משאר לאוין, שהרי בשאר לאוין אין מלקין סתם מדרבנן ואילו בזה מכין מכת מרדות במפגיע.

מסתבר שן' סינא כתב ספר חי בן יקטן ועליו כתב ן' עזרא את חיבורו, ון' טפיל כתב גם הוא ספר בשם חי בן יקטן ועליו כתב הנרבוני את חיבורו.

שאלה לחכמים
האם חי בן יקטן עליו כתב ראב"ע את חי בן מקיץ נכתב על ידי ן' טפיל או על ידי ן' סינא.
בפשוטו יראה שנכתב על ידי ן' טפיל, וכך גם במהד' שהוציא שיפמן (ואם אינני טועה המבוא שם הוא של ן' סינא), אבל בשער בספר חי בן מקיץ ובעוד מקומות ראיתי שנכתב על ידי ן' סינא

עיין מה שכתבתי בתחילת האשכול.

שיר מס' 194 בדיואן (עמ' 86. בPDF עמ' 100), הוא שיר פרידה שכתוב כשיר אהבה, ובו מהלל ראב"ע את יפיו של המארח.

שירים נוספים ראויים לציון:
מס' 116. שיר מורכב מיתדות בלבד.
מס' 169. השיר המפורסם על חורבן קהילות ספרד ומרוקו (מתי?).
מס' 205. שיר על מות/השתמדות יצחק בן ראב"ע (ראה בפרט שורה 21) הרחבה על הנושא יש במבוא לדיואן יצחק בן ראב"ע. כמדומני שהמסקנה שם ששב בתשובה ומת צעיר.

השירים המפורסמים על רוע מזלו, על נסיונו לפגוש את השר, על השחמט, על הזבובים, חילופי השירים עם ר"ת - כל אלו אינם נמצאים בדיואן. רוב רובו של הדיואן הוא שירי קודש.

תוקן על ידי לוצאטי ב- 26/10/2008 0:30:32

התעסקתי קצת בענין בתקופה האחרונה, וראיתי זאת כתוב (אינני בטוח איפה).

מה שכתבתי כחו יפה אף לשורותיים אלו.

אפשרות נוספת, שגם עליה רומז אלמגור: מדובר בתרגום של שירים ערביים - דבר נפוץ בקרב משוררי ספרד.