באבי עזרי על הש"ס מס' יבמות דף קנד כתב:
כתב הטור סימן רצ"ב דשלושת חלקי השבת הם כנגד שלושת שבתות עולם שבת בראשית שבת מתן תורה ושבת לעתיד לבוא יום שכולו שבת וכנגד זה נחלקות שלוש התפילות ושלוש סעודות ( אתה קדשת כנגד בריאת העולם ישמח משה כנגד מתן תורה ואתה אחד לימות המשיח).
והנה מה ההבדל בין גלוי שכינה במעשה בראשית לגלוי שכינה דמתן תורה מעשה בראשית מוכיח בבהירות גמורה את יחוד השם , אבל לא רואים דרך מעשה בראשית את הקדושה עצמה ששמים וארץ לעצמם אינם חפצא של קדושה רק שמתוכם מוכיח על הקדושה אבל במתן תורה כשאמרו רצונינו לראות את מלכנו זכו כולם לראות את כבודו ית' באספקלריא המאירה כנבואת משה רבינו כדכתיב פנים בפנים דבר ה' עמכם וזה כמו אצל משה רבינו דכתיב ודבר ה' אל משה פנים על פנים
וכן לדורות כאשר לומדים את התורה הקדושה הוא ודיבורו חד הוי זה אספקלריא המאירה וקבלת פני שכינה.
וזה ההבדל בין קדושת ליל שבת ליום השבת שהוא כהבדל הכללי בין יום ולילה בלילה כשפוגש מישהו אפשר שע"י שיחה איתו יכיר בהוכחה את מהותו ותכונותיו אבל מ"מ עדין לא רואהו אבל בבוקר כאשר רואה אותו ומקבל את פניו הרי זה השגת מציאותו כמו שהיא. ע"כ.
וצ"ב א. מדוע שמים וארץ אינם חפצא של קדושה הרי הם מעשה ה' וכפי שמזמרים בא-ל אדון על כל המעשים?
ב. הרי אדם הראשון ראה את ה' פנים על פנים.
ג. מדוע כמ"ש ע"י תורה הוא דומה לראית פנא"פ וכ"ו זה שונה ממה שמכיר את האדם בלילה שמכיר וכ"ו ולהפך הרי כתוב במחשכים הושבני (איכה) זה תלמוד בבלי וכ"ו.
ותן לחכם ויחכם עוד.
בשורות טובות.
ערב שבת שלום.
תיקון הכותרת
תוקן על ידי עצכח ב- 12/12/2008 1:10:47
נשלח ב-25/10/2008 18:53
העובדה שהשמים והארץ נבראו ע"י הקב"ה אינה הופכת אותם לחפצא של קדושה, שהרי כל העולם נברא על ידו. קדושה שורה רק על כמה מקומות ועצמים בעולם ולא על המציאות כולה (וע"ע 'צמצום', ואכ"מ).
וראה מאמרו של דרור פיקסלר (בעצמו ד"ר לפיסיקה) ב'צהר' שטען כי לפי הרמב"ם לימוד פיסיקה הוא תלמוד תורה. ראה מאמר התגובה שלי שני גליונות אח"כ (באיזור גליונות ה-ז).
את התכתובת לגבי מבצע תפילין מישהו לינקק מכאן לפני כמה שבועות (וממש לא היה נראה לי שהוא אהד את המבצע של חב"ד), אבל איני רואה קשר לנדון דידן.
ומה שאדם הראשון ראה את הקב"ה (גם אם זה היה פנים אל פנים), זה לא היה מתוך מעשה בראשית אלא פשוט בגלל שהוא נפגש עמו, כמו כל נביא. השאלה שבכאן היא האם מעשי בראשית כשלעצמם מהווים הופעה ישירה של הקב"ה, ועל כך התשובה היא לא. אין לכך כל קשר לשאלות אודות אדם הראשון.
ולגבי שיטת הרמב"ם בעניין הדרך לאהבתו, ופתרון לסתירות בדבריו, ראה מאמר מעניין מאד (אם כי, לפחות ברמב"ם לא נכון לענ"ד) של הרב שלמה אבינר ב'צהר', גליון א' או ב' (כמדומני שמאמרו של פיקסלר הוא תגובה אליו).
נשלח ב-25/10/2008 18:20
לפעמים המפורסמות דווקא מרוב שיגרתם נשכחים. מדרש מפורש שמביאו רש"י שלא בא אלא לפרש פשוטו של מקרא כתב אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה אלא כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים וג"ו וכ"ו והנה זה יסוד בפשוטו של מקרא שלאדם המאמין אין צורך בסיפור הבריאה וסדר הדורות וכ"ו .
ספרן
לרה"ג הוטנר היה מו"מ מכתבי מענין מאוד עם האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל נבג"מ זי"ע בענין מבצע תפילין מתוכן המכתבים עולה שהיתה לו ההאדה לחב"ד במאמר הנ"ל נראה (לענ"ד עכ"פ)
שהיתה לו ידיעה בחסידות .
במה שכתב שם שענין ברוב עם לא מצינו בתורה אלא בתפילה לכאורה הרי מצות הקהל ומקרא מגילה .
שבוע טוב.
נשלח ב-24/10/2008 14:15
shuvkash
האמת שאחרי כותבי חשבתי על זה שבאמת אין פסוק או ראיה שאדם הראשון ראה את ה' פנא"פ רק במשה זה כתוב במפורש אבל אולי אפשר מתוך הפסוק מתהלך בגן שכן ראה את ה' כמו בפסוק וילך ה' כאשר כלה לדבר את אברהם וכמו והתהלכתי בתוככם שזה לכאורה איזה סוג של ראיה.
נשלח ב-24/10/2008 13:54
לכאורה פשוט
הכרת אברהם אבינו את בוראו מתוך שמים וארץ אינה כראיית פני האדון לה זכה אדון הנביאים, והיא שניה לה במדרגתה.
ומניין לקחת זה, שאדה"ר ראה את המלך ה' צבאות פנים אל פנים? לפי הרמב"ם הבנה כזו היא כנראה כפירה בעיקר.
דבר ה' המתגלה בתורה הוא רצונו הפשוט מאיתנו - תקשורת ישירה.
דבר הק המתגלה מעצם קיומם של שמים וארץ הוא מסר המשודר אלינו, אך יש לפענחו. אין זו תקשורת ישירה.
נשלח ב-24/10/2008 12:40
ספרן
ישר כח.
בעלבעמיו:
כמה וכמה ראשי ישיבות משגיחים ובעלי מוסר אמרו כך אולי התבטאו בענין של טבע ולא במונח פיזיקה אבל כמדומני (הזכרון כבר לא מה שהיה :)) שהתמשו גם במונח פיזיקה. לענין הכרת הבורא ית' וראיה מאברהם אבינו ע"ה ששאל מי בעל הבירה וכ"ו שהוא ענין של טבע או בלעז פיזיקה ומתוך כך הכיר את בוראו .ואם מכיר את הבורא מאי נפ"מ מהיכן ולימוד התורה היא מצווה בפני עצמה.
כמובן שהכל בדרך האפשר .
ערב שבת שלום.
נשלח ב-24/10/2008 10:10
בע"ב,
הנצי"ב ב"רינה של תורה" על שה"ש, אף הוא כתב כיסוד דלעיל וכ"כ ובתוספת הסבר ב"פחד יצחק" לשבועות (הופיע גם כמאמר ב"מוריה") שניהם עמדו על הסתירה אצל הרמב"ם בין דבריו בסה"מ לתיאורו במשנ"ת על הדרכים להגיע לאהבת ה' דרך התבוננות בטבע או בתורה עיי"ש.
נשלח ב-24/10/2008 09:24
חלמיש נניח שאתה ראש ישיבה, מה היית אומר? שבפיזיקה אפשר להכיר את רבש"ע כמו בתורה?