נתבקשתי לפרסם מאמר - שקיבלתי באימייל - מאיש נכבד שביקשני לפרסם
נוסעי הוולוו והמרצדס אטמו את החלונות
הזדמנות חד פעמית שמי יודע מתי תחזור נקרתה לעסקנינו ומנהיגינו בשבוע שעבר, עת הסכימה ציפי לבני לתת כתף למשפחות הציבור החרדי, לאברכי הכוללים ולמוסדות התורה, ולעזור להם לצלוח תקופת אימים זאת בהישרדות כל שהיא.
אולם מנהיגינו ועסקנינו, אטמו את חלונות הוולוו שלהם, שמו על החלון פלקט שחור, הפעילו את מערכת החימום ואת מערכת המוסיקה, ושקעו להם בחלומות נעימים.
בעולם שבחוץ, מאחורי הפלקטים שעל חלונות מכוניותיהם המפוארות, ישנו המון גדול, המון שהגיעו עבורו ימים קשים מנשוא, המון עם שאין ביכולתו לעמוד בהתייקרויות המחירים המטורפות שמסביבינו, ישנם אברכי כולל רבים מספור שזה להם החודש השלישי או הרביעי שגם את המלגה הזעומה שלהם הם לא קיבלו, אלו אפי' באוטובוס העמוס המחניק והמייגע אינם נוסעים, גם לזה אין די סיפק בידם, הם הולכים רגלית בשמש הקופחת ובמטר הסוחף, ונאנקים תחת עול המחסור והמצוקה.
לו היו מנהיגינו ועסקנינו הנכבדים פותחים במעט את האטימות מעל חלונות הוולוו שלהם, לו היו מביטים (אפילו דרך החלון) בעיניהם של המוני הנחנקים בעול הכלכלי, לו היו קצת חושבים על אותם אלפי מאות ורבבות הילדים שבתיקם רק פרוסה יבשה ללא ממרח אם בכלל, לו היו מבינים קצת למצבם של מוסדות התורה והחסד, לו היו יודעים מקרוב מה מצבו של אברך שגם את פרוטותיו לא קיבל, או אז ההחלטה היתה נראית אחרת, אני בטוח!
פתאום הם נזכרו כולם בירושלים, הם הסכימו למכור אותה למועמד זה או אחר, אבל אינם מוכנים בשום פנים שיתנהל מו"מ על העיר הזאת מכאן ואילך, כאילו עד היום לא ניהלו מו"מ על העיר הקדושה לכולנו, כאילו ביבי – תקוות חייהם ומושא חלומותיהם – כן, אותו ביבי שכולנו מכירים וזוכרים אותו, כאילו הוא לא ידבר על ירושלים אם יעלה לשלטון, ממש אנו תמימים כולנו וקונים את הלוקשים שמנסים להאכיל אותנו.
והם צודקים, למה שלא יקחו הימור על גבינו וילכו לסחרור בחירות ארור? למה לא? מי מונע בידם? למה, הם כאילו מחר ייאלצו להישרך רגלית ברחובות הרטובים או הרותחים? הם יאלצו להסתפק בשקית חלב אחד ליום לכל המשפחה ולחלק במשורה את הנוזל היקר לפיות ילדיהם? הם מסודרים, חביבי, אל תדאג להם... מי ש"אוכל אותה" זה ההמונים הנבערים מדעת, שמספיק לקנות אותם בסיסמאות שדופות ונבובות על ירושלים ואחדותה כביכול, וההמון שוב ירוץ אחריהם ויסתכל עליהם בהערצה.
ייאמר ברורות, מהלך דחיית הצעותיה הנפלאות של ציפי לבני, להעלות בהרבה את קצבאות הילדים בין 300 ל 500 ₪ לחודש למשפחה (תלוי במספר הילדים), להעלות את קצבת "משרד הדתות" לאברכים ל 1000 ₪ לאברך ו 500 לבחור ישיבה, לעגן את תקציבי הישיבות בחוק התקציב ולסיים את הסאגה השנתית שבגורל התקציב הנתון עד היום בסעיף "תמיכות" והוספת 350 מיליון לתקציב הישיבות, דחיית הצעות אלו בגלל שיקולים קטנוניים אישיים (במקרה של יו"ר ש"ס וחבורתו) עד מטופשים – עקשניים – מטורפים (במקרה של אגו"י) או פחדניים (במקרה של דגה"ת) זה חוסר אחריות ציבורית מדרגה ראשונה, אסון לאומי כלכלי ממדרגה ראשונה, אטימות המנהיגים השבעים מול ההמון הרעב, ואימוץ נורמות התנהגותיות של מנהיגי העולם השלישי של יצירת אליטה קטנה של מקורבים ועסקנים עשירים עם פער אדיר מול הציבור כולו הרעב ללחם.
תגידו מה שתגידו, תאמצו סיסמאות נבובות מכאן ועד סוף הים הגדול, תחזרו על מנטרות מטופשות וקלישאות שדופות, את הנעשה אין להשיב, שלם ישלמו האחראים על מהלך מטורף וחסר אחריות זה, זעם ההמון יתפרץ בבא העת ואז מי יודע לאן נידרדר!!! על הפשע הזה לא נשכח ולא נסלח, איך יסלח האברך הרעב למנהיגיו ועסקניו כשישכב על מיטתו ובטנו מצקצקת? איך יסלח להם הילד שחיי עוני ומחסור זה מנת חלקו? מה תאמר האם למשפחה ברוכת הילדים מול העיקשות למנוע ממנה תוספת ברוכה של כמה מאות ₪?
בושה לנו כציבור חרדי שאלו מנהיגינו ועסקנינו, בושת תכסה את פנינו, חוסר האחריות הוא ההולך חוצץ לפני המחנה.
אחד שרעב
______________
עד כאן דבריו.
וכאן הבן שואל, עם אילו מסקנות אתה הולך הביתה?
שגם הילד והנכד שלך יהיו תלויים ביושבי המרצדס והוולו בכדי להתפרנס?
האם בפעם הבאה לפני הכניסה למעמד של משפחה מרובת ילדים+1 (או 2 +), תחשוב האם אתה מכספך תוכל לפרנס אותם?
