מצ"ב מאמר שהגיע למערכת מרב חשוב אשר ידיו רב לו בענייני שחיטה בחו''ל.
מה דרך של השחיטה של ארה"ב בקהילות ובהשגחות.
קיימת שלושה סוגי שחיטה
ולתת הקדמה לזה, שהשוחט לא תופש את העוף בידו
וכאן ההבדל,
א. שיטה אחת שהערל מחזיק את העוף ברגליו והראש כלפי מטה, והשוחט רק תופש בראשו עם תפישה טובה ושוחט.
ב. יש כמו סטנדר שהגוי שם את העוף עליו והכנפים נמצאות מתחת הסטנדר, וכך השוחט תופש בידו את התפישה ושוחט.
ג. כנ"ל על הסטנדר, רק שהגוי תופש בידו. ביד אחת את רגליו, וביד שניה את כנפיו, והשוחט תופש כנ"ל.
בכל אלו קיים בודק סכינים וכל הכשר בדרכו שלו בבדיקת הסכין.
בפתיחת העוף על הסרט נע (ליין בהמשך).גם קיימים הבדלים שונים, אם כי לא כל כך משמעותיים.
א. משרד הבריאות (להלן הפקח) עובד לפני המשגיח ובודק את העוף על מצב בריאות שלי, שזה למעשה חוסך טירחה מיותרת מהמשגיח,
ב. שהמשגיח עוד לפני הפקח, שאז יש לו כל העופות לפניו ואז אם יש שאלה יש סימן מוסכם ומעקב של המשגיח שהפקח מוריד את זה.
ובזה יש גם הבדל.
א. מקום שכל נפסלת ללא בדיקה, אז הפקח זורק את זה.
ב. מקום שיש בודק לשאלות. אז לפני שזה עובר לפקח, זאת אומרת לפני שהפקח בודק את זה הבודק בודק את השאלה ואז או שנשאר במקום הלא כשר או שזה חוזר ליין.
כלל יש בכל מקום מורה הוראה או אחד שהוא מוסמך מטעם הרבנים שנמצאים בשטח עכל הזמן.
השאלות שהרבנים מחייבים לבדוק בעופות זה המעיים (קישקעס) אם אין שם שאלה, שהמשגיח חייב לבדוק עוף אחר עוף, חוץ מתרנגולת הודו, ששם יש בנוסף גם בדיקת הריאה,
כמות המשגיחים בליין תלוי בכל מקום איך שזה בנוי, אבל באפשרות של כל משגיח לבדוק עוף אחד עוף לפי הסדר שבא אליו.
הגרגרת עוברת שלושה חיתוכים
שריה לפני המליחה כ 35 דקות, ואחרי זה עובר דרך מקום שמוציא את המים ממנו שלא יהיה רטוב כל כך לקראת המליחה.
במליחה יש גם כמה דרכים למלוח
א. מליחה שהעוף סגור ורק הפתיחה שנפתח בניקיון שלו ומשם מכניסים כמות מלח להכשיר את העוף, ותנועה מסוימת במליחה יוצא המלח המיותר.
ב. שחותכים את הגב לאורכו וככה מולחים אותו,
ג. מחלקים את העוף לשניים פותחים את העוף את החלק התחתון מהעליון, אבל לא מפרקים אותו לשניים.
שעת המליחה גם כן מחולק לכמה דרכים
א. מכניסים אותם למכלים מיוחדים ואז אם העוף סגור כמו במליחה "א" מקפידים שהעוף יהא מונח עם הפתח ללמטה אחד על השני.
ב. חתוך, אז החלק הפנימי מונח כלפי מטה.
ג. ליין שתולים את העופות עליהם, אז תולים אותם על הכנף.
לאחר כ 65 דקות מגיע הניפוץ וההדחות
א. אם זה במכלים, אז הפועלים יודעים שהם חייבים לנפץ (לתת מכה שהמלח שנשאר ירד, וזה להלכה גם) ואחרי זה שוטפים אותם פעמים וזורקים למיכל גדול המלא עם מים.
ב. ואם זה על הליין אז זה בנוי בכזה דרך שבשחרור של העוף, הוא נופל מגובה קצת על משטח מיוחד ומנוקב, שמוריד את המלח ומשם לשטיפות עד למיכל הגדול.
עד לכאן היה למראה אחד הרבנים מאחד מוועדי הכשרות החשובים.
לסיכום הדברים.
רבנים הנותנים הכשרים יש כמה מושגים.
א. מערכת הכשרות בהנהלת רבנים מומחים, מכניסים הידורים וחומרות על מנת לייעל את מערכת הכשרות שלהם, ואם יקבלו איזה הערה או איזה דבר טוב, יקבלו את זה בשמחה,
ב. מערכת הכשרות בהנהלת רבנים, שכל ההידור שלהם הוא למצוא חיסרון במערכת הכשרות השני, ולפרסם ברבים שמצאנו חיסרון, ובדרך הזאת להשתלט וכו', בדומה ללא תעמוד.
קיימים תלמדי חכמים גדולים בתורה, וכבודם במקומם מונח. שהם לקחו לעצמם להיות הקובעים, איזה הכשר טוב, ואיזה הכשר לפסול, וזה רק על סמך חוות דעת שלו בלבד.
