| נשלח ב-4/11/2008 00:32 |
 |
| |
הרב יעקב רייפמאן - מי מכיר ?
ב"אוצר החכמה" , נתקלתי בחוברת של הרב יעקב רייפמאן בשם "איגרת ביקורת" על הגדה של פסח.
הוא כותב בצורה יפה ומעניינת, וכתיבתו - כתיבה בקורתית, בדרכו של רבי צבי הירש חיות , שנראה שהיה עמו בידידות.
נראה שהיה ת"ח ואדם משכיל . נראה שהעריץ מאד את רבי שי"ר ואף הקדיש ספר לחתנו של שי"ר, בשם "תולדות משפחת רפופורט".
למי יש עוד פרטים עליו ועל חיבוריו, אם ישנם כאלה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2013 18:51 |
|
| |
ישר כח.
ולגופו של עניין, האם רי"ר הוא באמת בעל ההגהה ? כי על דבריו של השש"ק א"א לסמוך כידוע לכל.
תוקן על ידי בר_בי_רב ב- 29/08/2013 18:50:41
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2013 05:11 |
|
| |
| בר_בי_רב כתב: |  | שמעתי פעם שבעל ההגהה המפורסמת על הזוהר (?)על ההולך ד"א בלי נט"י שחייב מיתה, והגיה "והוא שהרג את הנפש" , הרי הוא ר' יעקב רייפמן.
האם יתכן שהוא היה פעם בקוצק על פי מה שמסופר בשש"ק ע"כ ?
וז"ל ה"שיח שרפי קודש" (א' אות קלח) "עוד סיפר הה"ק הנ"ל [בעל האבני נזר] שפ"א בא אברך אחד עשיר ולמדן גדול לפרשיסחא (והוא הגי' הזוהר, שכתב ההולך ד' אמות בלא נטילת ידים חייב מיתה, והגי' והוא שהרג את הנפש. שלא הי' נראה לו דברי חז"ל), ובעיני שאר בני אדם הי' נראה לאיש הגון. אך בעיני הה"ק מקאצק זצ"ל הוחלט לאפיקורס, ע"כ לקח עצמו הרבי מקאצק זי"ע לפתותו שיסע לביתו, שלא לחסות אצל הה"ק הר"ר בונם זצללה"ה... עד שפיתה אותו ליסע לביתו, ונעשה אח"כ אפיקורס גדול. והשתבח עצמו הה"ק הרבי מקאצק זצ"ל כל ימיו שהציל כל החבריא מלהתחבר עם החבר הרע הזה." ע"כ. |
|
רי"ר נולד בשנת תקעח ואילו ר' בונם מפשיסחא נפטר בשנת תקפ"ז, וא"כ רי"ר היה כבן תשע בשעת פטירת ר"ב, ובא מבית עני ולא היה אברך עשיר ולמדן גדול, וממילא בלתי אפשרי שהכוונה לרי"ר. (אכן החסידים רדפו אותו כמשכיל וכופר וריב בינו לבין החסידים היו תמיד.
תוקן על ידי אתנחתא ב- 27/08/2013 05:09:42
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2013 02:17 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 21:08 |
|
| |
שמעתי פעם שבעל ההגהה המפורסמת על הזוהר (?)על ההולך ד"א בלי נט"י שחייב מיתה, והגיה "והוא שהרג את הנפש" , הרי הוא ר' יעקב רייפמן.
האם יתכן שהוא היה פעם בקוצק על פי מה שמסופר בשש"ק ע"כ ?
וז"ל ה"שיח שרפי קודש" (א' אות קלח) "עוד סיפר הה"ק הנ"ל [בעל האבני נזר] שפ"א בא אברך אחד עשיר ולמדן גדול לפרשיסחא (והוא הגי' הזוהר, שכתב ההולך ד' אמות בלא נטילת ידים חייב מיתה, והגי' והוא שהרג את הנפש. שלא הי' נראה לו דברי חז"ל), ובעיני שאר בני אדם הי' נראה לאיש הגון. אך בעיני הה"ק מקאצק זצ"ל הוחלט לאפיקורס, ע"כ לקח עצמו הרבי מקאצק זי"ע לפתותו שיסע לביתו, שלא לחסות אצל הה"ק הר"ר בונם זצללה"ה... עד שפיתה אותו ליסע לביתו, ונעשה אח"כ אפיקורס גדול. והשתבח עצמו הה"ק הרבי מקאצק זצ"ל כל ימיו שהציל כל החבריא מלהתחבר עם החבר הרע הזה." ע"כ.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2009 13:48 |
|
| |
נישטאיך, את הציטוט מהמקור ברוך היית צריך להביא באשכול על המקור ברוך, למגינת לבם של הזעקנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2009 05:53 |
|
| |
מאשכולי "ירושלמי ולא מירושלים":
http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=1885275&forum_id=1364
... אף שמסקנתו של המנחת אלעזר היתה נכונה, והירושלמי היה מזוייף, ייתכן שהספר "הלכות ארץ ישראל", שלדברי המנחת אלעזר, הטעה את המזייף, אין לו דבר עם ארץ ישראל, ואינו ארץ ישראלי אלא הוא שיבושו של סופר ומגיה, שפענח פענוח טועה את ראשי התיבות "א"י" כ"ארץ ישראל", בעוד שפיענוחו של א"י שבתוספות הוא לדעת רבים "אמר יהושע".
רבים הביאו הסבר "מקורי" זה:
ר"ר מרגליות. (בהערותיו לשו"ת מן השמים, סימן ה' בד"ה והשיב:
"וראה תוס' חולין ב' ריש ע"ב, שהובא מהלכות ארץ ישראל דנשים לא ישחטו, ונודע שצ"ל הלכות א"י =אמר יהושע, היינו הלכות שהביא אלדד".
הרב ברוך אפשטיין, בעל ה"התורה תמימה", בספרו "מקור ברוך", בפרק כוכבים נוצצים, מעמוד תשל"ה:
"וקרוב לומר כי כנודע חיבר אלדד הדני הלכות מיוחדות בדיני שחיטה וטריפות משמו של יהושע בן נון, .. והנה ספר הלכות אלו של אלדד הדני מתחיל בלשון....''.
הרב נפתלי צבי הילדסהיימר, הערות ל"הלכות גדולות", (מקיצי נרדמים, ירושלים תשמז), חלק שלישי עמוד 104 הערה 2:
"מסתבר שיש לפענח הלכות א"י: הלכות אמר יהושע", (ראו עפשטיין "אלדד הדני"...).
מי היה הראשון שפענח הלכות א"י כהלכות אמר יהושע"?
לדברי הרב מאיר הרשקוביץ, ("הדרום"-הסתדרות הרבנים באמריקה, חוברת י"ח, תשרי תשכ"ד, עמוד 40, היה זה יעקב רייפמן, שפיענח בספרו "קול מבשר" שיצא בפראג בשנת תרי"ט, את "א"י", כ"אמר יהושע" ולא כ"ארץ ישראל", והוא ה"יש מי ששיער" שבכתבי ר' אברהם עפשטיין, (נקבצו ע"י א. מ. הברמן מוסד הרב קוק תש"י, כרך ראשון, חלק ליקוטי הלכות עמוד קמז, מספרו של עפשטיין "אלדד הדני", פרעסבורג תרנ"א עמוד 28).
תוקן על ידי נישטאיך ב- 12/06/2009 5:52:20
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2009 15:05 |
|
| |
[מלבד הס' איגרת בקורת שנזכר למעלה, מצוי באוצה"ח גם ספרו עיונים במשנת הראב"ע]
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2009 14:53 |
|
| |
מעניין, שבניגוד לבנו שהתעלם ממנו בחייו, כפי שכתבו לעיל, דווקא האב מתהלל עם בנו, ב'תולדות ימי חיי' כותב על בנו אחר שמתארו כגאון מופלג וכו' "ואך הוא הנו חבלי וחלקי בחלד ואך בו לבדו כל שעשועי"
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2009 12:28 |
|
| |
א.מ הברמן סקר את תולדותיו של רייפמן בין שאר הסופרים והחוקרים שנזכרו בספרו "אנשי ספר ואנשי מעשה"
לפי המובא שם [עמ' 113] בנו של רייפמן -ר' נתן- שהיה מורה הוראה בלובלין התייחס לספרי אביו כספרי אפיקורסות אולם לאחר מות אביו התפאר בו והיה חותם נתן בהר"ר יעקב רייפמן ז"ל.
במקו"א התבאר כי ההגהות לס"ח שנדפסו במהד' אוצר הפוסקים אינם מר' יעקב רייפמן אלא מר' יעקב פריימן שהיה אכן אב"ד פוזנא [הטעות ע"ח אוצה"פ]
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 00:11 |
|
| |
על הס"ח הו' אוצה"פ נכתב כאן בעבר
ואגב רייפמן. הרשקוביץ [הדרום שם עמ' 52 הערה 167] מביא דוגמא לאחת מהשערותיו של ריפמן שמפענח את הכתוב "שמרו מי בנער באבשלום" [ש"ב יח יב] כר"ת משלח יד. והנה עם כל החריפות הנעימה שבפירוש זה. האם יתכן שסבר רייפמן כי בתקופה קדומה כ"כ היה נפוץ השימוש בר"ת?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2008 12:44 |
|
| |
ועי"ש שהמו"ל של ס"ח הנדמ"ח הכתיר את ר' יעקב רייפמאן כגאב"ד פוזנא. לא פחות !
אגב בניגוד למשתמע מדברי היסטוריון צילום המכתבים אינו נמצא ברשת אלא במכון לתצלכ"י כמובן.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2008 10:29 |
|
| |
הגהות מר' יעקב רייפמאן ז"ל על ספר חסידים נדפסו לאחרונה בספר חסידים מהדורת אוצר הפוסקים.
מהדורה זו משובשת ביותר (לפחות הראשונה, איני יודע אם קיימת מהדורה שניה). וכפי שהעיר מציץ ומליץ, תלמידי חכמים נפלאים לא בהכרח שהבנתם בעריכת ספרים רבה היא.
יש שם טעיות הגהה רבות, חוסר הבנה בסיסי בביליוגרפיה ובמהדורות ספרים וכהנה וכהנה. בידי יש רשימת טעיות שמצאתי כלאחר יד לפני איזה שלש שנים לערך, כשהספר נדפס.
כמו כן ההגהות שבסוף הספר, הן מהדורה קמא ולא מהדורה בתרא. ודוק היטב.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2008 09:28 |
|
| |
באישי, קיבלתי הפניה בנידון לאגרות האדר"ת אליו.
אגרות אלו מצויות באוסף שניאורסאהן (של אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש) במוסקבה.
צילומים נמצאים בבית הספרים הלאומי - הספריה הלאומית בעיר הקודש.
וברשת:
http://aleph518.huji.ac.il/F/AHXBMFJ2M33UM5BX26XU88V9AQ54ADPJ14AHL3PGG1AKBERQ2P-05269?func=find-acc&acc_sequence=002110947
ומי שלא מצליח להיכנס בלינק, אפשר להגיע בדרך הבאה.
בקטלוג הספריה, להיכנס לכתבי יד. מחבר - לכתוב רבינוביץ תאומים, ובאחת האפשרויות יש את הכותר הבא:
| מספר מערכת |
000121440 |
<>
|
|
כותר |
אגרות אל יעקב ריפמן : בעניני ספרים. |
<>
|
|
דפוסת |
מאה י"ט. |
<>*--
|
|
מס' א"ק כ"י |
F 52269 |
<>*--
|
|
ספרית מקור |
מוסקבה - ספריית המדינה, אוסף שניאורסון 3/(8-1) 12 |
<>*--
|
|
|
Moscow - Russian State Library, Schneerson Coll. MS Yevr. 12 (1-8) |
<>*--
|
|
סוג כתיבה |
אשכנזית |
תוקן על ידי היסטוריון1 ב- 23/11/2008 9:25:02
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2008 09:53 |
|
| |
במקבציאל האחרון (עמ' תר"מ) כותב עליו רבי יעקב חייםסופר בזללול בוטה.'וזההכותב רי"ר הנ"ל שבכל התורה היהקל להגיה למחוק ולסרס כנודע, כאן טעה בדבר משנה'
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2008 18:34 |
|
| |
עוד לא מצאתי את הבמה המתאימה, יש תכנית להוציא (במסגרת הוצאת כל כתבי האדר"ת) ליקוט מכתבים והסכמות של האדר"ת (הסכמותיו של האדר"ת מעוטרות תמיד בדברי תורה, ואמרים שתבנית זו היא שעמדה לפני הגרצ"פ בהסכמותיו) כרך של מכתבים, ואלי שם יקנו את מקומם.
והנה עוד קטע ממכתב אחר של האדר"ת בנוגע לתכניותיו של רייפמאן להו"ל את ספר הישר לר"ת, והתמהמהותו בשל חוסר תקציב. המאלף ביותר הוא הקטע האחרון שבמכתב, שם מבקר האדר"ת בכמה מילים את ספר הישר שההדיר הגאון בעל ערוך השולחן עם פירוש 'אור לישרים', (זיטומיר תרכ"ט) כיום כאשר עבודות ההדרה חשובות נמסרות לידי גאונים נפלאים (ללא מרכאות !) אשר אין להם דבר מן הידע והתכונות הנדרשות למהדיר בעבודתו, ראוי לשים בראש דבריו של האדר"ת:
ואלו דברי האדר"ת במכתבו:
בראותי בתולדות הרז"ה כתוב לאמר (בהערה צ"ג) כי הפיץ אור גדול על פני כל הספר הישר כו' ותכלית תקון תיקן אותו, לא אוכל לתאר עלי גליון השמחה והעוצב בלבבי אשר קננו בלבבי ע"י דבריו אלה שמחתי בתיקונו כי נמצא גואל להספר הנפלא ומשובש מאוד שאין כמוהו [עוד יותר מס' בעל העיטור] ונעצבתי כי עוד לא ראיתיו, וכפי אשר בינותי עוד לא הוציאו לאור עולם.
נשבר לבי בקרבי על סכלות עגלי הזהב והמתיימרים בהשכלתם העוסקים בהדפסת הבלי השירים לפלוני ופלוני ואך מי אשר לא לעזר ולא לתועלת ואינם שמים על לב זכרון מעכת"ר ת"ח גדול יושב ועוסק בתורת הראשונים מנעוריו אשר הפליא לעשות ומה מאוד הי' מאיר עינים בהוציאו לאור החיבור הזה על ספר הישר אשר ישישו לקראתו כל רבני הדור וכל חכמי התורה בצמא ישתו את דבריו אנא אהובי יודיעני אם עוד לא נדפס וכמה הוא בכמותו ואיכותו אולי יוכל עוד להדפיסו אם ימעוט הוצאות הדפוס ואם נדרש לזה הוצאות רבות לדעתי ועצתי יפרסם במכ"ע הצפירה והמליץ והמגיד כי ירצה להדפיס את הספר הישר עם הגהותיו וביאורו.
ולא אפונה כי כל יודע שמו [ומי לא ידע אותו, מאז שעומד לכהן פאר יותר מחמשים שנה יאריך ד' ימו"ש והיו ימיו מאה ועשרים שנה בשיבה טובה בכל טוב] יתנו יד לרצונו ובנקל לאסוף פראנומעהאנטין איזה מאות חתימות בלא כסף עדיין רק שיבטיחו לקבל ועל סמך זה יוכל להדפיס, ואם יקבל עצתי הנני מוכן להיות הראש וראשון לסייע את כת"ר שי' בזה כפי היכולת שבידי, ולכתוב סך נדבתי ע"ז בהצפירה ולא אפונה כי ימצאו אחרי איזה מאות רבנים הי"ו אשר ישתתפו בזה, ואולי כדאי לכתוב לחברי חברת מקיצי נרדמים שהם ידפיסו או ישתתפו לזה, או יעזרו את כת"ר במשען כסף ע"ז, - או לכתוב לחברא מפיצי השכלה בישראל אשר בראשם הבאראן הצעיר הר"ר דוד גינצבורג איש תלמודי המייקר שם מחברים ואולי יסייע ע"ז גם הרב הנודע בלשונות הקדם הד"ר הארקאווי שי' ושניהם בלי תפונה יוקירו מאוד את מעכת"ר ותורתו וזקנותו הי"ו, ואם רצון כבודו בזה ישיבני דבר עצתו ואעשה איה"ש ככל היכולת בידי, ובדעתי לדבר במכתב עם יד"נ הררי"צ סובאלסקי העורך כעת ס' כנה"ג, אודות זה כי יקבל ע"ע הוא הדפסת הס' הישר עם באור והגהות מעכת"ר שי', ואני אהא הראשון להסכים על הדפסתו להעיר במכה"ע נחיצותו וטובו לטובת התלמודיים כי יאיר עינינו בתורתו של ר"ת.
וכבר ניסה רב א' מליטא לחבר עליו והדפיס מקצתו אבל לא השכיל בדרכו, ולספר משובש כמוהו צריך בעל דעה ישרה ורוח בקורת בשכל הישר אשר לא כל אדם מוכשר לזה, מובטחני כי מעכת"ר קלע אל המטרה כפי אשר ידענוהו מאז.
|
|
|
|
|
|
